נמאס מהמתחזים: "הגבולות בין ייעוץ ארגוני למופע בידור היטשטשו" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נמאס מהמתחזים: "הגבולות בין ייעוץ ארגוני למופע בידור היטשטשו"

תחת התואר "יועץ ארגוני" פועלים כיום לא מעט אנשים: מאמנים אישיים, יועצים מטעם עצמם וגם בדרנים שמרצים מול ארגונים בימי גיבוש ■ בלבול המושגים גורם לזילות המקצוע, ומסב נזק לארגונים שמקבלים ייעוץ לא מקצועי ■ ותיקי המקצוע מייחלים לגיבושו של חוק שיסדיר את הענף, בדומה לחוק הפסיכולוגים

56תגובות

היועצים הארגוניים הוותיקים מודאגים. מי שעד שנות ה-90 השתייכו לקליקה מצומצמת ואקסקלוסיבית של אנשי מקצוע, נוכחים כיצד בשנים האחרונות המקצוע מאבד מיוקרתו ומוצף על ידי "מתחרים" בסטנדרטים נמוכים במיוחד.

המכללות הפרטיות היו הראשונות לזהות את הפוטנציאל. הן פתחו מיני-תוכניות בייעוץ ארגוני - והסטודנטים מיהרו למלא את הכיתות. במקביל הגיע לישראל טרנד הקואצ'ינג (אימון אישי), שהפך כל פורש היי-טק למאמן אישי וכל כלכלן מתחיל ליועץ אסטרטגי. השפע מבלבל גם את הלקוחות, שלא תמיד יודעים למה משמש יועץ ארגוני, ונוטים לבלבל בינו לבין מאמן אישי או אפילו בדרן לימי גיבוש לעובדים.

חגית לקר

על אף הניסיונות לקדם בכנסת את "חוק היועצים הארגוניים", המקצוע מעולם לא הוסדר כחוק בישראל, והתוצאה היא ענף פרוץ, ללא סף כניסה, המהווה כר פורה לשרלטנים.

"יצא לי לא פעם לפגוש יועצים שמתהדרים בידע ובעשייה, ובפועל אין מאחוריהם כלום", אומרת היועצת הארגונית חגית לקר, מנכ"לית lead פיתוח ארגוני, העוסקת בתחום מאז שנות ה-90. "התוצאה עלולה להיות נזק כבד לארגון. אני נתקלת בנזקים האלה, כשקוראים לי לכבות שריפות ולתקן טעויות של אחרים".

מנהלים לא יודעים שמאמן אישי הוא לא יועץ ארגוני?

"לא תמיד. בגלל הבלבול הזה יכול להתרחש מצב שבו בחור שעבר קורס קואצ'ינג והחל לעבוד עם מנהל כמאמן בפגישות אישיות, יקבל ממנו הצעה לעבוד גם עם צוות העובדים שלו ולטפל בתהליכים ארגוניים מורכבים, ויסכים. מה לו ולזה?"

ד"ר חנה אורנוי, גם היא יועצת ארגונית ותיקה, מסכימה כי הבעיה מחריפה והולכת. "יועצים שזוכים בפרויקט הם לא פעם מי שמהללים ומשבחים את עצמם, אנשי שיווק", היא אומרת. "מנהלים לא בוחנים את הרקע האקדמי של היועץ, ונופלים בפח. יש פתיחות גדולה יותר בשנים האחרונות ליועצים ארגוניים, ובהתאם הביקוש עלה, אבל זו חרב פיפיות. אנשים מציעים את עצמם כיועצים מבלי שעברו סינון ראוי".

אבי שחף, יו"ר איפ"א (האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני) ומרצה בקריה האקדמית אונו, מסביר כי בהיעדר חוק, איפ"א פועלת נגד "שרלטנים" בכך שאינה מקבלת אותם כחברים בשורותיה ומנחה את יועציה לעבוד לפי קוד אתי.

אייל טואג

"יועץ ארגוני הוא אדם בעל תואר שני לפחות בתחום לימודים רלוונטי (ייעוץ ארגוני, פסיכולוגיה או סוציולוגיה ארגונית, התנהגות ארגונית ולימודי עבודה), שעובד בתחום", אומר שחף. "זה נכון שהשוק כיום פרוץ. אדם יכול לפעול כיועץ על דעת עצמו, והוא לא יעבור על שום חוק. זה מצב מסוכן, שמאפשר לעתים גרימת נזק בנושאים של דיני נפשות. יועצים מעורבים בהחלטות על פיטורים, בתהליכי רכישות ומיזוגים וכן הלאה, ולכן המקצוענות היא קריטית".

התחרות הגדולה והחיפוש אחר נישה לא רוויה בענף, ייצרו תופעה חדשה: יועצים בכירים, חלקם בעלי מוניטין, שעוסקים ב"בידור" - וקוראים לו ייעוץ. את התופעה הזו, נגזרת נוספת של הגדרת התפקיד שנשחקה בתודעת המנהל בשנים האחרונות, מכנה היועץ הארגוני אבי שניידר "אדיוקיימנט" (educament) - שילוב בין השכלה לבידור.

"אלה יועצים ארגוניים נחשבים וכריזמטיים, שגובים 2,000 דולר להרצאה או סדנה, ומזה הם מתפרנסים", מסביר שניידר. "לא מזמן גיליתי שלאחד היועצים המוכרים בישראל יש תואר ראשון בתיאטרון. הארגון עשוי לחשוב שהוא עובר תהליך של ייעוץ. בפועל, זו בסך הכל סדנת רגשות".

"גם אני מעביר סדנאות", מדגיש שניידר, מרצה בתוכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני במכללה למינהל, "וכבר קרה לי שהמנכ"ל כינה אותי 'המופע האמנותי של הערב'. למרבה האבסורד, השכר הטוב ביותר משולם כיום בדיוק על זה - לעמוד על במה ולהופיע".

אורנוי מוסיפה כי "השוק מלא במיני אמנים-יועצים - פסנתרנים, קוסמים וליצנים. הגבולות בין בידור לייעוץ היטשטשו לגמרי".

56% מהיועצים הם עצמאיים

ענף הייעוץ הארגוני החל להתבסס בישראל בשנות ה-80, אז פעלו כאן כמה מאות יועצים בסך הכל, שעבדו לרוב באחת מחברות הייעוץ הגדולות או עבור מערכת הביטחון - בעיקר צה"ל ומשטרת ישראל. דרישות הסף למקצוע היו ברורות אז, מכיוון שניתן היה ללמוד את התחום במסגרת של תואר שני אוניברסיטאי בלבד, כחלק ממסלול ברור: סוציולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה ארגונית או תעשייתית, התנהגות ארגונית או לימודי עבודה. הסטנדרטים המקצועיים היו גבוהים בהתאם.

אלא שבעשור האחרון גילו המכללות והאוניברסיטאות שתואר שני בייעוץ ארגוני או תואר המעניק התמחות בתחום הוא אבן שואבת לסטודנטים, והסכר החל להיפרץ. כחמש תוכניות נוספות לתואר שני בתחום נפתחו בשנים האחרונות (במסלול האקדמי המכללה למינהל, במרכז הבינתחומי בהרצליה, באוניברסיטת תל אביב, במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובקריה האקדמית אונו), ועוד היד נטויה, כך שבסך הכל משתחררים לשוק מדי שנה כ-1,000 בוגרים שלמדו ייעוץ ארגוני.

דנה לנדאו

בישראל פועלות רק כחמש חברות ייעוץ ארגוני גדולות, שמצרפות לשירותיהן יועצים ספורים מדי שנה - מה שמסביר מדוע רק כ-10%-20% מהבוגרים, לפי הערכות, משתלבים בסופו של דבר במשרות ייעוץ, בין אם בחברות ייעוץ ובין אם כיועצים פנימיים בארגונים. היתר מתברגים בתחומים משיקים, כמו פיתוח הדרכה, ניהול מערכי שירות, מחקר, משאבי אנוש והנחיית קבוצות.

מי שאינם מוצאים את מקומם כיועצים שכירים, פונים לדרך עצמאית. למעשה, לפי סקר שערכה איפ"א ב-2009, רוב היועצים הארגוניים בישראל (56%) הם עצמאיים.

שניידר מסביר כי לימודי הייעוץ הארגוני צברו פופולריות כה גדולה בשנים האחרונות, מכיוון שהם בין התארים היחידים במדעי החברה המנתבים את הבוגרים למקצוע פרקטי, עם פוטנציאל השתכרות גבוה. הוא גם נתפש כמקצוע שמאפשר ניידות וחופש - קריטריונים שקורצים לבני דור ה-y (בני 20-30).

"זה מקצוע שמאפשר שילוב אולטימטיבי בין העולם הטיפולי והרווחתי לבין עולם העסקים", אומר שניידר. "סטודנטים חושבים לעצמם 'אני אעזור למנכ"לים, אשתכר היטב והם עוד יגידו לי תודה בסוף'. המציאות כמובן רומנטית הרבה פחות. היועץ נע ונד. לא מזמן שאלתי את בני הצעיר 'איפה אבא גר?', והתשובה שלו היתה 'באוטו'".

באיפ"א מעריכים כי כיום פועלים בישראל כ-3,000 יועצים ארגוניים שסיימו מסלולי הכשרה אקדמיים. אם מצרפים אליהם את אותם יועצים מתחזים, שאת מספרם קשה לאמוד, מתקבל שוק צפוף מאוד.

זיו רומק, 28, סטודנטית לתואר שני בייעוץ ארגוני במכללה למינהל, עברה תהליך ארוך של חיפוש עבודה. "על כל משרה פנויה בתחום הייעוץ, מתחרים עשרות מועמדים. השתתפתי ביום מיונים שערכה חברת ייעוץ גדולה, ומבין 30 מועמדים זכה במשרה אדם אחד".

התחרות הגדולה דוחקת את שכר הטרחה בשוק הפרטי כלפי מטה, אך גרוע ממנו הוא המגזר הממשלתי. שם, בשל חובת המכרז עבור כל פרויקט ובשל התחרות העזה, שכר הטרחה ליועצים מוגדר פעמים רבות בידיהם כ"מבזה". התעריף של נציבות שירות המדינה ליועץ ארגוני נע בין 210 ל-270 שקל לשעת עבודה, אבל בפועל הציפייה היא כי תוגש הצעה נמוכה יותר.

"יועצים מציעים תעריפי רצפה רק כדי לקבל עבודה", מודה ד', יועץ ארגוני בכיר. "במכרז שערך גוף ציבורי שבו השתתפתי, הזוכה במכרז הציע 170-180 שקל לשעת עבודה, כולל נסיעות וביטול זמן. זהו שכר מגוחך שאינו משקף עבודה מקצועית".

אייל ורשבסקי

גם יועצים שכירים לא מלקקים דבש. בחברות הייעוץ הגדולות הם משתכרים בתחילת הדרך בין 7,000 ל-11 אלף שקל בחודש, ונתקלים באפשרויות קידום מעטות. עופר לוי, יו"ר קבוצת לוטם - אסטרטגיות לפיתוח ארגונים, מסביר כי יועץ יכול להתקדם לתפקיד מנהל פרויקט ואף לשותפות, אך לרוב היועצים פורשים כעבור שנים בודדות.

"ותק של 5-10 שנים בחברות ייעוץ הוא נדיר", אומר לוי. "לאחר מכן, הם יוצאים לרוב לקריירה עצמאית, ניהולית או אקדמית". כמובן שיש גם משרות שכיר נחשקות המאוישות בידי יועצים ארגוניים, אך הן נדירות יחסית - מנהלי פיתוח ארגוני בחברות גדולות, למשל, ישתכרו בין 12 ל-20 אלף שקל בחודש.

החוק לא בראש סדר העדיפויות של הח"כים

האם הסדרת ענף הייעוץ הארגוני בישראל באמצעות חוק תחזיר למקצוע את כבודו האבוד? הדעות חלוקות. ד"ר יעל בודואן, לשעבר יו"ר איפ"א - שקידמה את חוק היועצים הארגוניים, שטיוטת החוק שלו גובשה לאחר דיונים רבים לפני שנתיים - מאמינה שכן. "החוק יטיב בעיקר עם בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שעלולים לתת מבטחם ביועץ לא מקצועי - מה שפחות סביר שיקרה בחברות הגדולות. אדם מן השורה לא היה יודע לבחור בפסיכולוג מיומן, לולא היה חוק הפסיכולוגים. מאותה סיבה נדרש חוק היועצים הארגוניים".

אילון סלייטר, מנהל מקצועי של התוכנית לייעוץ ארגוני בלהב, הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב (מלבדה האוניברסיטה מציעה לימודי MBA עם התמחות בייעוץ ארגוני), פחות נחרץ: "פעולות הסדרה יתרמו להעלאת הרמה המקצועית - ומצד שני, הסדרה פירושה יצירת גוף שיסדיר, וזה - יגיד לך כל יועץ ארגוני, מוסמך או לא - מהווה פתח לפוליטיקות פנימיות ולמאבקי כוח ושליטה, שעלולים גם להזיק למקצוע".

ד"ר רפי שניר, ראש התחום לחקר ופיתוח ארגונים במכללה האקדמית תל אביב יפו, שאף הגיש בקשה לפתוח תוכנית חדשה לייעוץ ארגוני במכללה, טוען: "נכון שאין חוק, אבל השוק אינו נאיבי, ושרלטנים יש בכל מקצוע. אני בעד הסדרה, אבל אסור שתהיה נוקשה מדי".

מדוע לא הצליחו לקדם את החוק עד כה?

שניר: "אם למקבלי החלטות היה חשוב לקדם אותו, הוא כבר היה מקודם".

יו"ר איפ"א, אבי שחף, מודה שאכן החוק מתקשה לצבור תאוצה. "אין מספיק כוחות שדוחפים את החוק", הוא מסכם. "עד כה הנושא לא עמד בראש סדר העדיפויות של חברי הכנסת. נקווה שנצליח לקדם את הנושא בעתיד הקרוב".

hila.weisberg@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#