מחקר חדש שלא פורסם: עליית מחירי הדיור - בגלל רוכשי הדירות להשקעה, וכדאי להם להיזהר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סטנלי פישר מדבר

מחקר חדש שלא פורסם: עליית מחירי הדיור - בגלל רוכשי הדירות להשקעה, וכדאי להם להיזהר

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מודה בראיון חג שהוא עדיין מודאג אבל "אופטימי יותר משהייתי לפני שישה חודשים"

348תגובות

לצפייה בסמארטפונים וטבאלטים - לחצו כאן

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אינו שותף לרוח הנכאים המנשבת במשק הישראלי בחודשים האחרונים. בתפקידו כיועץ הכלכלי הרשמי של הממשלה, הוא אמנם אמון על זיהוי סכנות פיננסיות וכלכליות, התרעה מפני הבאות ושמירה על הממשלה, שפיזרה יותר מדי כסף בשנים האחרונות, אך נקודת המבט שלו שונה מזאת של מרבית השחקנים המקומיים - ונשענת בעיקר על מה שקורה בעולם.

כשפישר בוחן את מצבה היחסי של ישראל, את יציבות הבנקים שלה ואת שיעור האבטלה מול הבעיות הקשות באירופה - הוא מרגיש די בנוח. כשהוא מסתכל בצעדים שנוקטים האירופאים והאמריקאים, שמנסים לאושש את השווקים והכלכלות שלהם, הוא חש אופטימי יותר מכפי שחש לפני חצי שנה. עם זאת, ברור לו לחלוטין שהפתעות יכולות להגיע מכל מקום ובכל רגע. אפילו תוך כדי הראיון עמו, שהתקיים שלשום במשרדי בנק ישראל בתל אביב, נוחתת אחת כזאת - כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכריזה על עלייה חדה במדד המחירים לצרכן באוגוסט, בשיעור של 1%, ובכך מאששת את מה שישראלים רבים כבר מרגישים בכל יום: המחירים עולים.

לכן, לצד האופטימיות, פישר זהיר וממוקד בהבנתו את מה שצריך לעשות. מבחינתו, יציבות הבנקים חשובה יותר מהתחרות בין הבנקים (בבנקים טוענים שהוא "הפכפך" בעניין זה); שמירה על ביטחונה של ישראל היא משימה עליונה עקב מה שהוא מגדיר "הרעה במצבנו הביטחוני בשנה האחרונה", למרות הדרישות החברתיות הרבות; והעברת תקציב המדינה באוקטובר היא דרישה הכרחית, שאם לא כן, יש ללכת לבחירות כדי להסיר את העננה הרובצת על הכלכלה והמערכת הפוליטית.

פישר (בחודש הבא בן 69), המתגורר בהרצליה, הוא חובב ריצה ונוהג לרוץ פעמיים בשבוע בחוף הים, 8-9 ק"מ בכל פעם. השבוע הוא מתכוון לנצל את חופשת החג כדי לרוץ חמש פעמים. אולי הריצה עוזרת לו לשמור על אופטימיות וקור רוח בניווט המשק אל תוך שנה שהולכת להיות סוערת מכל הבחינות - פוליטית, ביטחונית וכלכלית.

"מצבנו טוב - לא מצוין"

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נתחיל אתנו. יש הרבה סימני שאלה בתחום התקציב, שוק ההון והמשק הישראלי - אז מה מצבנו?

"מצבנו דומה למה שהיה כל השנה שעברה. המצב טוב, אבל לא מצוין. הוא הרבה יותר טוב מאשר ברוב מדינות המערב".

כשאתה מביט בשוק ההון הישראלי ובריבוי הסדרי החוב שבהם מעורבים כמעט כל הטייקונים, עד כמה הבעיה הזאת מסוכנת לטעמך?

"בדקנו את העניין לעומק, ונדמה לנו שאף שהתופעה הזאת בוודאי אינה רצויה ואינה ראויה, בעצם אין כאן סכנה למערכת הפיננסית בשלב הזה. אנחנו לא חושבים שזה יהפוך לבעיה גדולה, אבל זה מאוד לא רצוי. היה עדיף שזה לא היה קורה".

השאלה היא אם הסדרי החוב ונפילת הטייקונים מלמדים על התארגנות חדשה בשוק ההון, שתחסל חלק מהתופעות הלא רצויות האלה, או שיש כאן עניין מחזורי, וגם בעתיד נראה תופעות כאלה.

"זה בוודאי עניין מחזורי, אבל אני מקווה מאוד שלא נמשיך לראות את זה. לפני ארבע שנים, יו"ר רשות ניירות ערך הקודם, זוהר גושן, עשה מאמץ לקבוע עיקרון שלפיו יהיו קציני אשראי שיטפלו בבעיות בשוק האג"ח ובאי-יכולת של חברות להחזיר את החובות שלהן. בינתיים השווקים לימדו איך לעשות את הסדרי החוב. אנחנו מקווים שגם אנשי העסקים שממנפים את עצמם יותר מדי וגם השווקים שנותנים להם יכולת למנף את עצמם לא יעשו זאת שוב. אין ספק שבכל מחזור עסקים יש יותר בעיות".

מדוע לא לקבוע כללים שיחייבו את הגופים המוסדיים להשקיע בשוק ההון בהתאם למגבלות שיש לבנקים במימון החברות הגדולות? זה לא יכול לשמור על הגופים המוסדיים יותר?

"מה שהמפקח על הבנקים הקודם והנוכחי עושים הוא טוב ויעיל מאוד, וזה ממש תומך ביציבות של מערכת הבנקאות. האם יש אפשרות להמציא כללים דומים לשוק האג"ח עצמו? אני חושב שזה יהיה חיובי. אבל יש הבדל גדול בין שוק האג"ח לבין הבנקים. רשות ניירות ערך קובעת כללי משחק, ועל המשקיעים להחליט מה לעשות. קשה להחליט בשביל המשקיע הקטן מה לעשות, אבל לגבי המוסדיים, היה עדיף שיהיו כללים יותר חזקים לגבי האשראי שמותר להם לתת, ומה הם יכולים לעשות בחשיפה ללווה אחד, כמו שיש בבנקים".

של מי האחריות על מה שקרה בשוק ההון? של הגופים המוסדיים, שסיפקו אשראי בלי ביטחונות, או של החברות, שעשו טעויות קשות?

"אפשר לחלק את האחריות לשני הצדדים - חלק במוסדיים שהעמידו את האשראי וחלק בחברות עצמן".

האם ייתכן שאנחנו חוזים בימים אלה בשינוי מהותי בשוק ההון הישראלי, הן עקב ההמלצות של ועדת הריכוזיות והן עקב הקריסה בשוק, שתביא להיעלמותם מהזירה של כמה מהטייקונים הבולטים?

"יש שינוי במבנה המשק. האם זה יגרום לכך שלא יהיו טייקונים ולא יהיו אנשים דומיננטיים במשק לתקופות מסוימות? אני לא בטוח. יקומו אנשים אחרים שיראו אפשרויות להיות חשובים ובולטים יותר במשק. אם יקבלו את המלצות ועדת הריכוזיות, שלפיהן לא יהיו פירמידות של יותר משלוש קומות ופירמידות חדשות של יותר משתי קומות, זה יעזור גם בטיפול בבעיה הזאת".

"מערכת הביטחון עמדה במתווה ברודט"

יש אי ודאות גדולה לגבי האפשרות שהממשלה תצליח להעביר את תקציב המדינה ל-2013. מבחינת המשק, מה עדיף? ללכת לבחירות?

"מה עדיף למשק? תקציב חזק ומתאים שיוצג עד סוף אוקטובר ואולי אף עד אמצע אוקטובר. אני פשוט לא יודע אם זה יקרה. זה דורש החלטה של הממשלה ושל העומד בראשה. אני חושב שהם צריכים ללכת לבחירות אם הם לא יציגו תקציב עד סוף אוקטובר".

זה לא סוד שמתחת ביקורת על החלטת הממשלה לקבוע יעד גירעון של 3% מהתוצר, והעדפת שהגירעון יהיה עד 2.5% בלבד.

"הדיון על עוד 0.5% הוא כמו הדיון על מה תעשה למשק ירידה של 0.25% בריבית. השאלה היא מהו האות שאתה שולח לשווקים. יעד הגירעון הראשון של הממשלה היה 1.5%, וחשבתי שמוגזם להעלותו עד 3% - ולכן חשבתי שאם יקבעו את היעד על 2.5%, זה יראה שנעשה מאמץ רציני כדי לשמור על יציבות תקציבית. החליטו לא לעשות זאת. אפשר להמשיך בדיון הזה, אבל מה שחשוב הוא שהם יעמדו ביעד החדש. עוד לא ראינו איך הם מתכוונים לקצץ את התקציב כשהטייס האוטומטי של הגידול בתקציב מביא אותנו לגירעון של 30 מיליארד שקל, בשעה שהגירעון צריך לגדול רק ב-15 מיליארד שקל. אמנם המצב במשק הבינלאומי משתפר קצת, אבל אני לא יודע אם הוא משתפר מספיק כדי להשפיע מהותית".

השיח התקציבי בישראל בשנה האחרונה עוסק, בין השאר, בשאלות של היקף ההוצאה על שירותים חברתיים מול הגידול הממושך בהוצאה הביטחונית, שמגיעה ל-60 מיליארד שקל. עושה רושם שבוויכוח הזה אתה תומך לגמרי בעמדה של מערכת הביטחון. גויסת למילואים?

"אם מדינה אינה יכולה להגן על עצמה, אז כל הדברים האחרים לא יבוצעו. לא אמרתי שצריך לתת למערכת הביטחון כל מה שתבקש - רק אמרתי שבצד ההוצאות הם עמדו במתווה של ועדת ברודט. אני חושב שאם יש דיון, צריך לנהל אותו באופן משמעותי ולא להמציא נתונים.

"אני לא יודע מה צריך להיות גודלו של תקציב הביטחון. יש לי דעות כאזרח, אבל אנחנו לא יכולים להגיד לממשלה מה להוציא. יש הבדל בין היכולת של בנק ישראל להיות יועצים של הממשלה ביחס למאקרו-כלכלה לבין קביעת סדרי עדיפויות. הסברתי לממשלה שצריך לקבל החלטה על פי מה שנקרא בספרי הכלכלה החלטה של הקצאה בין רובים לחמאה. זאת החלטה פוליטית שהיא החלטה של הממשלה. למרות כל הרעש, משרד הביטחון עמד במתווה ברודט בצד ההוצאות, ואם הממשלה אינה מרוצה מזה, היא יכולה לשנות את המתווה".

ועדת ברודט גם קבעה שהצבא צריך להתייעל ב-30 מיליארד שקל בתוך עשר שנים. אתה מבין שכדמות ציבורית ממלכתית ומוערכת, אינך יכול להסתכל רק על הגדלת תקציב הביטחון, ואתה גם יכול לקרוא למערכת הביטחון להתייעל בהתאם למתווה ברודט?

"זה עניין רציני. אני יודע שאומרים לי שמבזבזים הרבה כסף במערכת הביטחון. בכל ממשלה ובכל מדינה מבזבזים הרבה כסף, וזה לא מוכיח הרבה. צריכים לעשות עבודה רצינית, ואם יש דרך לחסוך - אז תעשו זאת. אם נותנים למערכת הביטחון יעד, אז צריכים לוודא שעמדו ביעד, ואם לא - אז משנים אותו. אם אתם חושבים שהמצב הביטחוני של ישראל לא השתנה בשנה האחרונה, אתם טועים. הוא השתנה. אנחנו חיים במציאות של המזרח התיכון. אנחנו מתעייפים מזה. 64 שנה נמצאים במצב הזה, ומאוד רוצים נורמליות כמו באירופה - שלא כל כך מצליחה כרגע. אבל אנחנו צריכים להיות אחראים, ואם לא נצליח בצד הביטחוני - אז לא נצליח. זה סוף הסיפור. ניסיתי לתרום לדיון הזה".

הקונפליקט בין ביטחון לחברה קיים גם בבנק ישראל. כאן נראה שאתה מתמקד רק בשמירה על יציבות הבנקים ואינך דואג לקידום התחרות בין הבנקים במקטעים של משקי הבית והעסקים הקטנים. אמנם הקמת את ועדת זקן שנועדה לקדם תחרות בבנקים, אבל לא נראה שההמלצות האלה מהפכניות.

"אני לא מקבל את האמירה שאנחנו מדגישים את יציבות מערכת הבנקאות נגד הלקוחות. זה בעד הלקוחות. מי שטוען שזה על חשבון הלקוחות, אינו מבין את ההיסטוריה הנוכחית ואינו מבין מה קורה בארה"ב ובאירופה. שם נתנו לבנקים ליפול. שם הם במשברים עמוקים. אני קורא ש'פישר לא מתעניין בלקוחות', ואני מבטיח לך שאם הבנקים לא יהיו יציבים - כל הלקוחות יסבלו יותר ממה שהם סובלים כעת. אני מבקש שלא תמשיכו להגיד את זה. זה לא נכון.

"לגבי ועדת זקן - כן, אנחנו רוצים שזה יקרה, ותהיה יותר תחרות. אני מקווה שחלק יבוא מבנקים אינטרנטיים וחלק יבוא מכך שהלקוחות ישתמשו ביכולת שלהם לעבור מבנק לבנק. יש בנקים שגובים עמלות נמוכות יותר. אם אנשים לא מנצלים זאת, יש בעיה".

אתה צופה שנראה כאן בקרוב בנקים אינטרנטיים?

"יש התעניינות בהקמת בנק אינטרנטי. אני מקווה שזה יקרה".

בכל זאת, אתה לא רואה דרך להשיג את שני היעדים? גם לשמור על יציבות הבנקים וגם לקדם את התחרות במערכת הבנקאות? זו הרי לא מערכת יעילה במיוחד.

"הדבר הכי חשוב ללקוחות הוא יציבות הבנקים. האם יש דרך לעשות את שני הדברים? כן. העמלות התחילו לרדת. הן ירדו ב-17% בארבע השנים האחרונות. המשכנתאות הן תחום של משקי בית; יש שם תחרות גדולה מאוד, ומשום מה מתעלמים מכך. בשלב מסוים התחרות במשכנתאות אפילו היתה מוגזמת.

"כיום השאלה מתמקדת בעמלות. אנחנו מפרסמים את העמלות ויש ללקוחות אפשרות לעבור מבנק לבנק. אמרנו בדו"ח זקן, והמפקח עשה זאת כבר, שאם נראה עמלות שקשה להצדיק אותן, נפקח עליהן. יש כמה גורמים בזירה הזאת - הבנקים, הלקוחות ויש את עלות העבודה בבנקים, שהיא גורם חשוב. אחת הסיבות לעליית העמלות קשורה לעלות העבודה בבנקים".

הזכרת את שוק המשכנתאות, ובאמת ראינו מאמץ גדול שלך בשלוש השנים האחרונות לנסות לקרר את שוק הדיור, אבל ללא הצלחה. מדוע מחירי הדירות ממשיכים לעלות?

"לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנה האחרונה היתה עלייה של 1.2% במחירי הדירות, וזה מעיד פחות או יותר על יציבות. ברור שבאזור המרכז המחירים הרבה יותר גבוהים, ולא התייצבו לגמרי. אנחנו עוקבים, ואנחנו מודאגים. היה עדיף שיהיו צעדים משמעותיים יותר בצד ההיצע. אם הממשלה היתה יכולה לשחרר יותר קרקע במקומות שאנשים רוצים למצוא בהם דירות, זה היה עוזר מאוד. בפריפריה המחירים התחילו לרדת, ובערים מסוימות, כמו באר שבע, הביקוש כבר ירד. במרכז הלחץ ממשיך".

יש תיאוריות שלפיהן קשה לזהות בועות פיננסיות, ולכן צריך להתחיל להוציא מהן את האוויר לפני שהן נוצרות. מדוע לא ביצעתם עוד צעדים כדי לקרר את שוק הדירות?

"חשבנו שחשוב לראות מה יקרה. דברים לא קורים מיד. חלק חשוב של הצעדים שנקטנו היה הטלת מגבלה על היקף המשכנתא שאפשר לקחת בצמוד לריבית הפריים. זה היה גורם חשוב ואפקטיבי. היתה כוונה של הממשלה להטיל מסים על משקיעים ודירות להשקעה. אנחנו צריכים לבדוק את המצב. יש הרבה פעילות בשוק הדיור. הגענו למצב שבו שיעור התחלות הבנייה עלה מאוד, מ-30 אלף בשנה ל-45 אלף, ועכשיו הוא יורד לכיוון ה-40 אלף. אם הגידול בהתחלות הבנייה יימשך - זה יכול לפתור את הבעיה".

אחת הטענות כלפיך היא שהפחדת קצת את הקבלנים בפעילות שלך, שנועדה לקרר את שוק הדירות, ולכן הם בונים פחות מכפי שהם רוצים - כי סטנלי פישר מזהיר מפני בועה.

"לוקח שנתיים לבנות דירה, ולוקח זמן עד שרואים את ההשפעה. הייתי מעדיף גידול חד יותר בהתחלות הבנייה, אך צריך לדאוג שלא יהיה עודף היצע. אני רוצה שהמחירים יירדו באופן אטי יחסית. לו הייתי קבלן, הייתי חושב שחשוב לחשוב קדימה. אני מקווה שאם הפחדנו את הקבלנים - שזה לא היה מוגזם".

מה זה אומר לגבי מי שרוצה לקנות דירה בימים אלה? לקנות או לא?

"אם מתכוונים לגור בדירה הרבה שנים, אז המינוף פחות בעייתי. אם מדובר במשקיע שאין לו הון ועושה הכל על בסיס משכנתא - שם צריך לדאוג. יש לנו מחקר פנימי, שלא פורסם, על מחירי הדירות, ורואים שם שאחד המשתנים המשפיעים ביותר הוא הכניסה של המשקיעים לשוק הדירות. זה גורם גמיש מאוד בשוק הדיור. זה מחקר שבוחן את ההשפעה של משקיעים זרים ומקומיים, אבל עיקר ההשפעה היא של משקיעים מקומיים".

"צריך לשפר את הממשל התאגידי"

בתקופת כהונתך עסקת לא מעט בניסיון לשפר את הממשל התאגידי בבנקים. כשאתה רואה מה קורה בדירקטוריונים שלהם, למשל, בבנק מזרחי טפחות, שבו נערכת כרגע בדיקה שלכם באשר ליחסים בין המנכ"ל אלי יונס לדירקטוריון, אתה שקט?

"יש בעיה מבנית ביכולת של דירקטוריון לשלוט בבנק. הבעיה היא מידע. כשעבדתי בבנק הייתי ער לכך שתמיד היה לאנשים הכפופים לי יותר מידע ממני, ולי היה יותר מידע מהאנשים שאליהם הייתי כפוף. יש בעיות בכמה בנקים, וזה דורש אנשים טובים. זה דורש אנשים שיהיו אמיצים בדירקטוריונים. אנחנו מנסים להסביר להם איך המערכת צריכה לפעול ואיזה ממשל תאגידי נדרש. ברור מהמשבר האחרון שבכל העולם זו היתה בעיה. צריך לעשות כל מאמץ כדי לשפר את הממשל התאגידי".

כשאתה רואה מה קורה במזרחי טפחות - דירקטורים שפורשים עקב סכסוך עם מנכ"ל חזק - אתה לא חושב שאולי הבעיה היא שבנק ישראל כמפקח נוקט גישה רכה מדי? הרי בנק ישראל קבע לפני כמה שנים כלל שמחייב את מי שמשמש יו"ר הבנק לעשות זאת במשרה מלאה, אבל משום מה לגבי מזרחי טפחות ההחלטה שלכם היתה שהיו"ר הנוכחי, יעקב פרי, יכול להמשיך לעבוד ב-60% משרה ולעשות דברים אחרים. אז מה הפלא שיש שם תסבוכת?

"אני לא רוצה ולא מוכן להיכנס לענייני בנק מסוים. יכול להיות שמה שאתם אומרים מוצדק. היה בכל זאת שיפור במצב הממשל התאגידי בבנקים ונצטרך להמשיך בזה".

בוא נעבור לארה"ב. ידידך, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי בן ברננקי, הכריז בסוף השבוע על תוכנית הרחבה כמותית חדשה לרכישת אג"ח מגובות במשכנתאות (QE3). תוכל להסביר לנו מה זה אומר בדיוק ואיך זה יעבוד?

"זו תוכנית שמתייחסת לשוק המשכנתאות. ברננקי נתן נאום מצוין לפני שבועיים בג'קסון הול, שבו התייחס לטענה של אנשים שהרחבה כמותית לא עובדת. הוא אמר שמחקרים שנעשו הראו שהרחבה כמותית כן עובדת. האם זה בדיוק כמו הורדת ריבית? לא - אבל זה אפקטיבי, כי זה מזרים כסף לשוק.

"החלק השני של התוכנית הוא שהיא מטפלת בבעיות בשוק הדיור. יש עדיין בעיות בשוק הדיור האמריקאי. שוק הנדל"ן לא חזר למצב רצוי, וצריך לעשות דברים שיורידו את שיעור האבטלה. זה מה שהם עושים. הם אמרו שימשיכו לעשות זאת עד שהשוק יחזור למצב של שיווי משקל, פחות או יותר. זה חשוב. הוא לא הגביל בזמן או בכמות, אלא בקצב. זה חשוב כי זה מוכיח שבסוף היום, כשברננקי רוצה להעביר משהו בדירקטוריון שלו - הוא יכול לעשות זאת".

זאת לא בעצם הדפסה של כסף?

"לא, זו לא הדפסה. הם יכולים למכור אג"ח ממשלתיות כדי לספוג את הכסף שהם מזרימים".

בתחילת אוקטובר תשתתף בוועידת קרן המטבע והבנק העולמי בטוקיו, וזה מזכיר לנו שכבר ארבע שנים אנחנו שואלים אותך לפני הוועידה הזאת על המשבר הגלובלי שפרץ ב-2008, ועדיין אנחנו עוסקים בהשלכות שלו. כמה שנים המשבר הזה עוד ילווה את הכלכלה העולמית?

"המשבר הגלובלי ילווה מדינות מסוימות עוד ארבע-חמש שנים. לא יוצאים מבור כמו שיוון נמצאת בו כל כך מהר, והם עוד לא הגיעו לנקודת השפל במצבם. ארה"ב לא רחוקה מלהתחיל לצאת מהמשבר, וזה יקרה אם בתוך שישה חודשים מהקמת הממשלה החדשה הם יוכלו להגיע להסכם על מדיניות פיסקלית. מצב הבנקים בארה"ב טוב, משקי הבית שם הורידו את החוב שלהם, ושוק הדיור מתאושש לאט-לאט. לטווח הארוך יש להם ציפייה לעצמאות בתחום האנרגיה. הם יתחילו לצאת מזה כשיסכמו על תקציב.

"באירופה זה יותר מסובך. הם צריכים לבנות את המוסדות של הפדרציה האירופית, וזה ייקח זמן. הם קיבלו החלטות חשובות במשך הקיץ. היתה הסכמה שהם כן ילכו לאיחוד פיסקלי ובנקאי, ויהיה פיקוח אחד על מערכת הבנקאות האירופית. כיום יש לכל מדינה הרבה גמישות בפיקוח על הבנקים. עכשיו הבנק המרכזי האירופי קיבל אישור לקנות אג"ח ממשלתיות, למרות עמדת הבונדסטאג ובתמיכה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. הם עסקו בקבלת החלטות, ועכשיו צריכים ליישם את ההחלטות, וזה ייקח זמן".

ההחלטות שהם קיבלו מפחיתות את ההסתברות למשבר חדש באירופה?

"כן, ההסתברות למשבר ירדה. אין לי ספק שביחס למה שהבנק המרכזי החליט לעשות, זה לא הולך מהר מספיק - אבל הם החליטו שלא מתחילים בתוכנית עד שמדינות יבקשו סיוע. לגבי מצבה של ספרד יש ספק. בתחילת כל משבר, כל מדינה אומרת 'אנחנו לא כמו אחרות, אנחנו לא צריכים סיוע' - ובסוף הן מבקשות סיוע".

לסיום, בתור הישראלי הכי אמריקאי בינינו והאמריקאי הכי ישראלי, איך אתה מרגיש כשאתה רואה את העימות והמתח בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב ברק אובמה?

"אני לא אכנס לזה".

ואיחולים לחג?

"אני מאחל לעם ישראל ולכל העם היהודי חג שמח ושנה טובה, שנת שמחה, בריאות ושגשוג כלכלי. אני אופטימי יותר משהייתי לפני שישה חודשים".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#