"המדינה לא צריכה לקצץ ברווחה, בחינוך ובבריאות כדי לעזור לדנקנר" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המדינה לא צריכה לקצץ ברווחה, בחינוך ובבריאות כדי לעזור לדנקנר"

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ דוד רותם, חושש מהיקף התספורות הגדול בשוק איגרות החוב הישראלי ■ "התנהלות המוסדיים היא שערורייה. הם לא מייצגים את הציבור שבשמו הם פועלים. צריך לשלול בחוק ממי שעשה תספורת לגייס הון או לנהל חברות"

37תגובות

>> "יש לשלול בחקיקה ממי שעשה תספורת להנפיק בשוק ההון ולנהל חברות" - כך אומר יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), בשיחה עם TheMarker.

"איש עסקים שמגייס אג"ח יאלץ לתת ערבות של חברות אחרות שבבעלותו", מציע רותם. "במקום לבצע תספורת, במצב שבו אין כסף לפרוע את האג"ח יש להקפיא את ההחזר למשך שנתיים בתמורה לתשלום ריבית והצמדה למחזיקי האג"ח. יש לחוקק את הדברים האלה בהצעת חוק ממשלתית".

תומר אפלבאום

ועדת החוקה מעורבת בשנה האחרונה בכמה הליכי חקיקה הנוגעים לשוק ההון. בין היתר היא חוקקה את חוק התספורות, החוק להגבלת שכר הבכירים והחוק להבראת חברות. רותם אומר בהתייחסו לחוק התספורות, המחייב מינוי נאמן: "בתי המשפט צריכים להיות חזקים יותר בהחלטותיהם לגבי אישור הסדרים לפריסת חוב ודחיית תשלומים. הציבור לא אידיוט, והוא לא ישקיע יותר באג"ח של מי שעשה תספורת.

"יש במשק המון רגולציה. אני לא יודע אם זה עודף רגולציה או לא, אבל התוצאה הסופית היא שהרגולציה לא מצליחה. יש תספורות בשוק ההון כי באיזשהו מקום הרגולציה לא נוגעת בעצבים הרגישים של החברות. אצל תשובה, דלק נדל"ן היתה חברה שלא קשורה לעסקים האחרים שלו. לכן, טייקון שמגייס כסף מהציבור צריך להביא את כל הקבוצה לעניין, וכך דלק וחברות אחרות של תשובה ייתנו ערבות לדלק נדל"ן".

בעקבות פרשת דלק נדל"ן מציע רותם: "משרד המשפטים, משרד האוצר, בנק ישראל יחוקקו הצעת חוק ממשלתית שלפיה איש עסקים שמגייס אג"ח מהציבור ייתן ערבות לגיוס של חברות אחרות שבשליטתו. חקיקה כזו חייבת להיות ממשלתית.

"לחברי הכנסת יש אמנם ידע, אבל החלטה כזו צריכה להיות מוגשת על ידי הממשלה לאחר בדיקה רחבה של הנושא. משרדי המשפטים, האוצר, נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים צריכים לשבת יחד ולהחליט כיצד מגינים על ציבור המשקיעים במדינה, כלומר על אלה שהפנסיה שלהם מושקעת באיגרות חוב. בסופו של דבר אם ייפול טייקון, וקרנות הפנסיה ייפלו יחד אתו, המדינה תיאלץ לשלוף את פנקס הצ'קים ולדאוג לפנסיה של האזרחים".

עוד אומר רותם כי "במצב שבו לחברות אין כסף להחזיר בגין הנפקת אג"ח, יש להחיל את הוראות צ'פטר 11, ולקבוע בחקיקה שכל אג"ח שצריכות להיפרע בשנה הקרובה - הפירעון יידחה בשנתיים בתמורה לתשלום ריבית והצמדה. בדרך זו החברות לא יעמדו בפני תספורת. הדחייה בתשלום האג"ח תתאפשר עד שהמומחה שימונה על ידי בית המשפט יקבע שניתן להבריאה, והיא יכולה להתחיל לשלם למחזיקי האג"ח".

"בעלי האג"ח לא יכולים לנהל חברה"

אולי בחוק התספורות צריך היה לקבוע שבעת בקשה לתספורת, השליטה בחברה תועבר מבעל השליטה לבעלי איגרות החוב?

אוליבייה פיטוסי

"חקיקה כזו תגרום נזק לנושים אחרים ולעובדים שישאלו ‘מה עם החובות שלנו?'. בעלי האג"ח הם לא כאלה שיכולים לנהל חברה. לכן במקרה כזה ניתן לבקש מפרק בפיקוח בית המשפט".

ועדת החוקה חוקקה את חוק התספורות. האם לא היה צריך להחמיר את החוק, ולפני גיוס אג"ח לדרוש ביטחונות אישיים או ערבויות חזקות יותר? כשמגיעים לתספורת החברה כבר נמצאת במצב משברי.

"המטרה של ועדת החוקה היא להקל על שוק ההון ולשמור על המשקיעים, אבל אין לי מטרה להרוס את האפשרות להנפיק איגרות חוב. אם הייתי דורש ערבויות אישיות, הם לא היו מנפיקים".

אתה לא חושב שהגופים המוסדיים שהשקיעו את כספי הפנסיה של העמיתים נרדמו בשמירה?

"קיים ניגוד עניינים בין המוסדיים לחברות הגדולות. לגופים המוסדיים יש אינטרס שאלה שהשקיעו אצלם ירוויחו הרבה כסף. מצד שני, כאשר הם מתחילים בהתערבות מוגברת, החברות אומרות ‘אז לא נשקיע ולא נרוויח', ואז העמיתים לא מרוויחים וזה רע".

למה לא מאפשרים למוסדיים להתארגן כאשר יש תספורת, או אפילו לפני?

"המוסדיים זו אחת השערוריות הגדולות ביותר כי הם לא מייצגים את הציבור ששלח אותם, והם בעצם היו צריכים להיות אלה שפעם אחת תוגש נגדם תביעה ייצוגית - ואז נראה מה קורה. בתיקון הקודם לחוק חייבנו את המוסדיים להשתתף באסיפות הכלליות של החברות הציבוריות. הם מייצגים את הכספים של הציבור שמושקע בחברות, אז הם צריכים להיות שם ולקבל החלטות.

תומר אפלבאום

"כאשר הם השקיעו לפני שלוש שנים, בתקופה שהמניות טיפסו למעלה, כולנו ישבנו ומחאנו להם כפיים. מי שמשקיע בשוק הזה של המניות צריך לדעת, זוהי השקעה לטווחים ארוכים מאוד, וצריך לדעת שכשם שזה עולה כך זה יורד. צריך לפקח יותר על הגופים המוסדיים בכל ההתנהלות שלהם בהשקעות. כאשר המוסדיים קונים איגרות חוב, צריך לחייב אותם לקבל נתונים מהחברה המנפיקה באופן כזה שהם יידעו לאן הולך הכסף, מה עושים עם הכסף, מהם הסיכויים להגדלה או הקטנה של ההון, ומה הסיכון שניפול בתספורות. אי אפשר לזרוק את הכל על המשבר העולמי. הם יהיו מחויבים לבדוק יותר לעומק לפני שהם מבצעים השקעות".

אתה לא שואל את עצמך איפה היו המוסדיים כשנוחי דנקנר קנה מניות של קרדיט סוויס?

"אני לא יודע איפה היו המוסדיים, אבל כשדנקנר קנה את המניות של קרדיט סוויס כולם מחאו לו כפיים. אני זוכר גם את העיתונים הכלכליים שדיברו על השקעה מעולה. אף אחד לא חשב באותם ימים על מפולת עולמית בכלכלה. נדמה שאצל דנקנר זה לא רק המפולת העולמית אלא חלק מההשקעות בלאס וגאס (עם יצחק תשובה - צ"ז) וקרדיט סוויס. הם חשבו שהמניות האלה יעלו. ההשקעות בארה"ב היו השקעות שחשבו שהן השקעות טובות. הציבור שמהמר - והבורסה היא הימור שעולה ויורד - צריך להיות מוכן לעצור נשימה עד שהגלגל מפסיק להסתובב".

"המדינה לא צריכה לעזור לאף טייקון"

האם המדינה צריכה לסייע לנוחי דנקנר, כפי שתבע יו"ר המרכז לשלטון מקומי שלמה בוחבוט, בשל הסיוע שהעניק דנקנר לפריפריה?

"כאשר חברות גדולות מסייעות לפריפריה, המדינה כבר השתתפה ממילא בחלק מהתרומה כי זה יורד לחברות מתשלום מס ההכנסה. כאשר החברות האלה מרוויחות, יש תרגילי מס כדי שלא ישלמו למדינה את כל המס שמגיע לה.

"גם אם משלמים מס, הוא בשיעור של 26%-36%, לא יותר מזה. העובדה שהן עזרו לפריפריה אינה אומרת שהמדינה צריכה להחזיק אותן.

מוטי קמחי

"המדינה לא צריכה לעזור לאף טייקון. מאיפה המדינה תיקח את הכסף? מה רוצים, שנקצץ ברווחה, בחינוך ובבריאות כדי לתת לטייקונים? אם בוחבוט מעוניין, אני מוכן לקחת מתקציב הרשויות המקומיות בפריפריה ולתת לטייקונים, אבל את זה הוא יכול לעשות בתרומה ישירה".

איך נוצר המצב שחברה ציבורית כמו דסק"ש תרמה כ-55 מיליון שקל כל שנה, ומי שזכה בכבוד לא היה הציבור שכספו נתרם אלא דנקנר?

"מבחינתי זה בסדר גמור. דנקנר הוא בעל השליטה, ורווחים שנשארים בחברה, אם הוא לא תורם אותם, הולכים בחלקם לכיסו. העובדה שהוא מסכים לתרום זה דבר חשוב שצריך לעודד, לכן מס ההכנסה מאפשר להם לקזז שליש מהתרומה".

דנקנר גיבש הסכם הבנות למכירת "מעריב" לשלמה בן צבי. האם אינך חושש שהעיתון ייהפך ל"ביביתון"?

"אני לא יודע מהן עמדותיו הפוליטיות של שלמה בן צבי. אני לא יודע אם ירצה להיות יותר תומך בביבי מאשר ‘ישראל היום'. אני לא יודע מה בן צבי יעשה עם ‘מעריב'. אני רק יכול לאחל לו הצלחה. צריך אומץ להתעסק עם כלי תקשורת בכלל".

צריך לבדוק את המשכורות לטאלנטים בתקשורת

האם המדינה צריכה לסייע לעיתונות הכתובה, כפי שהציע עורך "מעריב" ניר חפץ?

"המדינה לא צריכה לעזור לגופים פרטיים אלא לעובדים. צריך לסייע לעובדים ולמנוע סגירת מפעלים שמעסיקים עובדים, בעיקר בפריפריה. לגבי עובדי התקשורת, צריך לבדוק מהו שכרם ואם המשכורות לטאלנטים בתקשורת מוגזמות וצריך לקצץ אותן.

"צריך לסייע לעובדי התקשורת. במקום לחלק רק חינמון ("ישראל היום" - צ"ז), ניתן לשקול שמשרדי הממשלה ירכשו מנויים לעיתונים ויחלקו אותם במשרדים. זה רעיון לא רע. אבל זה ייצור בעיה.

"כשהממשלה עוזרת לתקשורת, יש בעיה בהיבט שהתקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, שבעצם אתה חי מהיד של השלטון ואחר כך נותן לו סטירה. התקשורת כיום נהפכה להיות תקשורת פוליטית בעמודי החדשות ולא רק בעמודי הפרשנויות. כאן המקום לומר שוועדת החוקה איפשרה את המשך הפרסום של מכרזים של משרדי הממשלה בעיתונות המוערכים ב-70 מיליון שקל בשנה על פני העברתם לאינטרנט".

מצד שני, האם לא צריך להגביל חלוקה של עיתון המחולק בחינם שבעצם שובר את שוק התקשורת - הן בעיתונות הכתובה והן בערוצים המסחריים בטלוויזיה - בשל הורדת מחירי הפרסום?

"אני הגשתי לפני כשלוש שנים את הצעת חוק ‘ישראל היום' שנועדה לסגור את העיתון (הצעת החוק נועדה למנוע מתושב זר להיות בעלים של עיתון). ועדת השרים לחקיקה מתנגדת לה בכל תוקף. יש בעיה בחינמון לא מפני שאחרים קורסים. אני ממשיך לקרוא ‘מעריב' ו'ידיעות אחרונות' כי כותבים שם דברים שמעניינים אותי, וזאת אף שיש חינמון. אי אפשר לדרוש מהציבור לשלם עבור דברים שהוא לא מעוניין בהם".

האם הממשלה צריכה לסייע לערוץ 10?

"הממשלה צריכה לסייע לעובדים, לא לערוץ עצמו, מסיבה אחת פשוטה: הערוץ לא יכול לחתום על הסכם, להתחייב על דברים ולא לקיימם. ערוץ 10 צריך לשלם ולעמוד במחויבויותיו. אחת הטעויות היתה שלא לקחו ערבויות אישיות מהבעלים".

ועדת החוקה חוקקה את החוק הממשלתי להגברת הפיקוח על שכר הבכירים. מדוע לדעתך החוק לא יפתור את בעיית שכר הבכירים?

"העובדה שלא קבענו שיעור מס גבוה למשכורות מוגזמות משמעותה היא שבעצם לא עשינו כלום. אמנם קבענו ועדת גמול וכיוצא בזה לאישור שכר הבכירים, אבל כך יהיו הרבה ספרים ומאמרים לכתוב. בפועל ימשיכו לשלם משכורות אדירות, על חשבון הציבור ועל חשבון המדינה. על שכר מעל 100 אלף שקל לחודש הייתי גובה מס של 70%. לא יכולנו להעביר הצעה כזו בוועדה כי הממשלה התנגדה".

אז אולי צריך היה לחוקק את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים שהוגשה על ידי הח"כים שלי יחימוביץ' וחיים כץ?

"זה היה עדיף על החוק שהתקבל, כי פערי השכר בחברות הציבוריות הם בלתי הגיוניים, בלתי נסבלים ובלתי אפשריים. זה גם פוליטיקה - נראה לי שהממשלה לא רצתה שהקרדיט על חוק כזה ייזקף לזכותה של ח"כ יחימוביץ' מהאופוזיציה".

ישראל ביתנו תומכת בהקדמת הבחירות? תתמכו בתקציב?

"יו"ר ישראל ביתנו, שר החוץ אביגדור ליברמן, אמר בשבוע שעבר שהמפלגה לא רוצה להקדים את הבחירות. אין סיבה כעת ללכת לבחירות. לגבי תמיכתנו בתקציב, צריך לראות את התקציב ואז נדע אם נתמוך בו או לא".

מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#