האוניברסיטה הסגורה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוניברסיטה הסגורה

רוב המשרות באוניברסיטה הפתוחה מאוישות על ידי אנשים מהמערכת

תגובות

דרכו של מוסד ציבורי לקבל עובדים אינה זהה למוסד או חברה פרטיים. על מוסד ציבורי, נגיד אוניברסיטה, חלים כללים אחרים, חוקיים ובעיקר אתיים, כשהוא מנסה לאייש משרה. למערכת TheMarker הגיעו טענות שדרכו של אדם מחוץ למערכת שרוצה לעבוד באוניברסיטה הפתוחה חסומה למעשה. גם אם מודעות הדרושים מזמינות את הקהל המתאים, הרי שמעשית מדובר במשרות שנתפרות לאנשים מבפנים.

על פניו נשמעו הטענות מופרכות, אבל לא נותר לנו אלא לבדוק. שלחנו קורות חיים למשרת "מרכז הוראה לסדנאות עריכה עיתונאית וכתיבה עיתונאית". בקורות החיים הודגשו הקריטריונים כפי שנדרשו - ניסיון רב, השכלה אקדמית רחבה, עבודה בעיתון יומי מוביל.

האוניברסיטה הפתוחה
דן קינן

לאחר כמה שבועות הגיע המייל הבלתי נמנע - "נשמור את קורות החיים לעתיד". ההפתעה הגדולה במיוחד היתה שלמרות קורות החיים המרשימים - באוניברסיטה אפילו לא הזמינו לראיון, מה שהעלה את השאלה הבלתי נמנעת, אם קורות חיים כאלה נדחו, את מי הזמינו?

בדיקה עם דוברת האוניברסיטה העלתה את הנתונים הבאים: בשנה האחרונה פתחה האוניברסיטה 26 משרות לא אקדמיות. עבור 20 מתוכם נמצאו אנשים מתוך המערכת, והן אוישו מבלי שמישהו חיצוני יודע עליהן.

מדובר בכלל מקובל בארגונים שמעוניינים לפתח עתודה מקומית ולתת לה את האפשרות להתקדם בסולם הדרגות. בשירות הממשלתי קוראים לזה מכרז פנימי - על משרד ממשלתי לחפש קודם מבין אנשיו, ורק אם שם לא נמצא המועמד המתאים - מפרסמים מכרז חיצוני. עבור 20 משרות נערך, אם כן, סוג של מכרז פנימי והן אוישו. עבור שש משרות לא נמצאו מועמדים מתאימים ומודעות הדרושים התפרסמו בתקשורת. באורח פלא, עבור מחציתן, נמצאו מועמדים פנימיים, כולל עבור המשרה שאליה הוגשו קורות החיים שלי. בסיכומו של תהליך ניתן התפקיד לאנשים המוכרים היטב למערכת.

חוקית, אין פסול בהתנהלותה של האוניברסיטה הפתוחה, אבל ריח לא נעים עולה ממנה. למה ליצור מראית עין כאילו מדובר במוסד פתוח המעוניין להעסיק אנשים חיצוניים, כאשר מעשית, ובאופן מובהק בסיפור הזה, הסיכוי של אדם מן היישוב להתקבל לעבודה, נמוך במיוחד, כי המשרות נשארות בבית? למה לבלבל את המוח, לבקש קורות חיים, להפיח תקווה בלבו של מחפש העבודה ולבזבז כסף ציבורי על מודעות דרושים, אם עבור דורשי עבודה האוניברסיטה הפתוחה היא בעצם האוניברסיטה הסגורה?

תגובת האוניברסיטה הפתוחה: "חוק חובת המכרזים אינו חל על גיוס כוח אדם במוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת, מדיניות האוניברסיטה היא הליך גיוס פתוח ושוויוני בכל סוגי העובדים, כשההעדפה היא לאפשר לעובדים קיימים להתנייד, להתקדם או להגדיל משרתם. לעתים, כדי להרחיב את מעגל הפונים, מחליטים במקביל לאיתור פנימי גם לפרסם מודעת דרושים. לכל מודעת דרושים מתקבלות בין עשרות למאות פניות. תהליך המיון הראשוני נעשה על בסיס קורות החיים שנשלחו על ידי המועמדים. בגיוס מרכזי הוראה, מזמנים לראיון רק את המועמדים שקורות החיים שלהם נמצאו כמתאימים ביותר, תוך מתן דגש הן על ניסיון מקצועי והן על ניסיון אקדמי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#