100 המשפיעים 2012

מקום שישי: ועדי העובדים

אל תצפו לשינויים מבניים או לבשורות כלכליות מרחיקות לכת בשנה הקרובה: אף פוליטיקאי בר דעת לא יפתח בשנת בחירות בעימות חזיתי מול ועדי העובדים החזקים במשק, שמהווים גורם מכריע בפריימריז במפלגות ומחזיקים בידיהם את המפתחות של המדינה – בים, באוויר וביבשה. הון־שלטון־מועדון

אבי בר-אלי
חיים ביאור
טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

מוכה אך לא מובס: עופר עיני, יו"ר ההסתדרות

 הקמפיין האכזרי שניהל השנה איתן כבל בבחירות לראשות ההסתדרות הזכיר לעופר עיני את כל מה שרצה לשכוח: המקורבים שמונו לדירקטורים בחברות של טייקונים, הדירה בתל אביב שנקנתה על חשבון חברי ההסתדרות (ומנוקה על ידי עובדי קבלן), האח שמנהל את הסיעה בהסתדרות, הקשר שהוסתר זמן רב עם רוית דום - שהיתה האישה החזקה בהסתדרות ואף קיבלה מעיני על מגש של כסף את ניהול קבוצת אורט - הכישלון בהצטרפות למחאת קיץ 2011 ושביתת עובדי הקבלן שהבטיחה הר והולידה עכבר. כבל לא חסך שבטו, ועיני אכן איבד 30% מקולות הבוחרים וסיים את המרוץ עם 63% מהקולות. הוא אמנם נבחר לקדנציה נוספת, אך זכה גם באופוזיציה משמעותית שנחסכה ממנו עד כה.

בשיא הקיץ השיב לעצמו עיני כמה נקודות דווקא על גבו של מי שפגע בו - ערוץ 10. הערוץ שבסוף אוגוסט נראה היה כי זמנו תם (כמו לא מעט פעמים קודם לכן) החליט להילחם בכל הכוח על קיומו. ועד העיתונאים של הערוץ פנה אל עיני, שבמחווה מתוזמנת היטב בלע לכאורה את גאוותו והגיע אישית כדי להציל את מי שפרסם עליו תחקיר לא מחמיא. עיני הוא אשף יחסי הציבור והשיווק העצמי, ויודע מתי להשמיע קול. אם ערוץ 10 יינצל מסגירה, יחשבו שם פעמיים לפני שיפרסם עוד  תחקיר על יו"ר ההסתדרות.

ובכל זאת, עיני של 2012 אינו יו"ר ההסתדרות אהוב התקשורת, המעסיקים והאוצר שהכרנו בימים שלפני המחאה החברתית. הוא עשה לא מעט טעויות שעלו לו בשמו הטוב, ומיתגו אותו כמנהיג הדואג לוועדים הגדולים ומוטרד הרבה פחות ממצוקותיהם של עובדי קבלן, עובדי דור ב' או אלה שלרוע מזלם אינם מאוגדים כלל. הוא עדיין מלקק את פצעי הבחירות, אבל אומרים שהוא לא מוכן לוותר. אחרי הכל, ג'וב אצל נוחי דנקנר הוא אופציה מושכת פחות משהיתה, וגם הקריירה הפוליטית במפלגת העבודה אינה מובטחת. עיני, כמו שהצהיר תמיד, נשאר בהסתדרות.

ראשי הוועדים הגדולים - בדרוג 100 המשפיעים 2012צילום: איור: אסף בן ארוש

מלך השיטה: חיים כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית

 חיים כץ הוא המייצג הטוב ביותר של שיטת ועדי העובדים הישראלית. סוד כוחו של כץ (65) אינו רק בכך שהוא מייצג כ־16 אלף עובדים בתעשייה האווירית, המועסקים כולם במתחם אחד שקל לשלוט בו פיסית, אלא בעובדה שבמקביל הוא מכהן כחבר כנסת ממפלגת השלטון (ליכוד) וכיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. בנוסף לכך הוא גם המייסד של סיעת עוז בהסתדרות, סיעה המהווה משענת חשובה ליו"ר ההסתדרות הנוכחי, עופר עיני.
עובדי התעשייה האווירית והוועד בחברה סרים למרותו של כץ ללא עוררין וללא אופוזיציה. השפעתו של כץ בתוך החברה אינה נופלת במאום מכוחם של המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון. אם רק ירצה בכך, הוא יכול בנקל למנות עובדים בחברה, ולהפך - להביא לפיטוריהם. בפריימריז שהתקיימו בליכוד

ב־2009 הדגים כץ את כוחו הרב כשהביא לגני התערוכה אוטובוסים מלאים בעובדי התעשייה האווירית, כדי שיצביעו למענו ולמען מומלציו בבחירות אלה. בבחירות האחרונות להסתדרות שהתקיימו במאי השנה "החיילים" של כץ התייצבו כמו במסדר למען עופר עיני ונגד מי שהתחרה מולו על ראשות ההסתדרות, ח"כ איתן כבל.

כץ נמצא תמיד בקשר טוב עם הדרג הבכיר ביותר של התעשייה האווירית, ומסייע לו מול הממשלה לקידום האינטרסים של החברה. "לאף אחד מחברי הכנסת אין את הגייסות שלו", אומרים בסביבתו. "האיש עובד נון־סטופ. נכון, הוא לעתים גס רוח, אבל בזכות החיבור שלו עם העובדים ועם השלטון, הוא בעצם השתדלן הכי מוצלח בכנסת. האם הוא יו"ר הוועד הכי אהוב? לא ברור אם מדובר באהבה לאיש או שמא בפחד ממנו".

הכתבה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

השלטון היציב במזרח התיכון: אלון חסן, יו"ר ועדי העובדים של נמל אשדוד ומאיר תורג'מן, יו"ר ועדי העובדים של נמל חיפה

תשע שנים משמש אלון חסן כיו"ר 11 ועדי העובדים שפועלים בנמל אשדוד. עמיתו מנמל חיפה, מאיר תורג'מן, מאייש את כיסאו כבר שבע שנים. השניים ודאי לא זוכרים תקופה שקטה ויציבה כל כך, שבה אינם נדרשים אפילו לאיומים כדי לקבל את מבוקשם, ומרוב שעמום הם מחפשים אמתלות קלושות כדי לייצר מעט אקשן מחאתי בנמל.

שבע שנים חלפו מאז הכריז שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, על עידן חדש במשק הישראלי והציג את הרפורמה בנמלי הים שעליה חתם מול ועדי העובדים ומול ההסתדרות. אלא שקידום הרפורמה מוקפא כבר שנתיים בלחץ העובדים, שדאגו לפני כן לגרוף את מרבית כספי התמורה שהובטחה להם. אף שלא קיימו את חלקם בהסכמים, ראשי הוועדים דאגו להם אשתקד להעלאת שכר שהחזירה אותם לצמרת מקבלי השכר במגזר הציבורי - גם בשנה שבה צללו רווחי חברות הנמלים, ומרבית הכנסותיהן הופנו לכיסוי הוצאות השכר.

בשנה הקרובה לא צפויה תמונה זו להשתנות: אף ממשלה לא תפתח בשנת בחירות בעימות חזיתי מול ועדי העובדים, ודאי שלא כאלה המחזיקים בידיהם את המפתחות ל־98% מסחר החוץ של ישראל. בנוסף, אין בנמצא גם שרים שיובילו לעימות שכזה ערב פריימריז. משכך, המלצות ועדת טרכטנברג לפתיחת הנמלים לתחרות יישארו על הנייר, תכנון הרציפים הפרטיים העתידיים יהווה לא יותר ממכה קלה בתורן - וחסן ותורג'מן יככבו בקרוב בעיקר כסדרני השתתפות באסיפות של מרכזי המפלגות.

מקרקע מטוסים: פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה

 כיו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, פנחס עידן (56) מחזיק כבר 25 שנה בכוח להשבית את נתב"ג באמצעות טלפון קצר לפקחי הטיסה. מבחינת 1,500 העובדים הקבועים ברשות (מתוך 3,100 עובדים בסך הכל) הוא נחל הישגים נאים: השכר הממוצע ברשות הוא 14,870 שקל, הרבה מעל הממוצע במשק. העובדים הקבועים נהנים גם מכרטיס טיסה לחו"ל פעם בשנה ובונוס פריון. בצד יכולתו לדאוג לעובדים, נהנה עידן מאמונה של הנהלת הרשות, ואף מצוי לעתים בסוד ענייניה.

מי מתעסק, זה מיקו: דוד (מיקו) צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל

 ועד עובדי חברת החשמל, המייצג 12 אלף עובדים ועוד 5,000 גמלאים, נחשב לבעל השפעה עצומה על תהליכים כלכליים ופוליטיים, אך את עיקר מעייניו הוא מקדיש לשמירה על החברה מפני כוונות האוצר לבצע בה רפורמות מבניות מרחיקות לכת. בראש הוועד עומד בשמונה השנים האחרונות דוד (מיקו) צרפתי, חבר הנהגת ההסתדרות הנמנה עם מקורבי היו"ר עופר עיני. צרפתי מחזיק בידיו כוח מיקוח חריג בעוצמתו: אם ירצה, הוא מסוגל להורות על הורדת השאלטר ולהחשיך מדינה שלמה

לעשירייה הראשונה בדירוג לחצו כאן

מיקו צרפתיצילום: אליהו הרשקוביץ

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker