מקום שלישי: סטנלי פישר - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
100 המשפיעים 2012

מקום שלישי: סטנלי פישר

דווקא בשעה שהמשק ניצב בפני אחת התקופות הקשות בתולדותיו, נחלש והולך מעמדו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. האם המלך מתעייף?

4תגובות

לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר קצת נמאס להיות נגיד, ואולי אפילו קצת נמאס לו מכלכלה. זו לא בהכרח הפתעה: בגיל 69, פישר הוא אדם שנוכח בכל יום בחייו עד כמה הפוליטיקאים, ולא הכלכלנים, הם אלה שמכתיבים באמת את ההחלטות הכלכליות. מה כן מעניין אותו? ובכן, בשנה האחרונה הועלה שמו כמועמד להחליף את שמעון פרס במשכן הנשיא בירושלים, אך פרס אינו הולך לשום מקום. לעומת זאת, בקרבתו של הנגיד מספרים שהחלום האמיתי שלו נמצא במקום אחר: הוא רוצה להיות שר החוץ של מדינת ישראל.

מוטי מילרוד

זהו רעיון מעניין. לפישר יש הרי מוניטין בינלאומיים טובים יותר משל כל ישראלי אחר על פני האדמה. הוא יכול להיכנס בכל דלת שיבחר ברחבי העולם, והוא עצמו מאמין שיוכל לעשות דברים שאיש אחר לא עשה לפניו. האם זה ריאלי? אפשר להניח שהרעיון הזה אפילו לא היה מתחיל להסתובב אלמלא נבדק מבעוד מועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, האיש שהביא את סטנלי פישר לישראל. ואולם בפועל, המינוי תלוי בתוצאות הבחירות הקרובות וביכולתו של נתניהו לשמור את התפקיד פנוי עבור אדם שאינו נהנה מתמיכתם של חברי כנסת. ומה אומר האיש עצמו? פישר, שכבר היה מועמד לתפקידים הבכירים ביותר בקרן המטבע ובבנק העולמי, הוא מומחה בהתחמקות משאלות על התפקיד הבא שלו, ובוחר להתעלם מהשאלה או לומר "אני לא מגיב לתפקידים שלא הוצעו לי".

אלא שבינתיים פישר נדרש להמשיך להוביל את המדיניות הכלכלית של ישראל באחת התקופות הקשות של המשק, ולא מן הנמנע שהחיזור אחרי התפקיד הבא והתלות בראש הממשלה לקבלת תפקיד כזה מחלישים אותו מול הדרג הפוליטי. זו אולי הסיבה לנאום הקשה ביותר שהשמיע פישר זה שנים רבות: בסוף יוני, ימים בודדים לאחר שראש הממשלה קבע שהגירעון בתקציב 2013 יהיה 3%, נאם פישר בים המלח ודיווח לאומה ש"מצב המשק הוא רציני", שהוא עלול להידרדר במהירות למשבר קשה, ושיש לפעול במהירות. התוצאה: גל של קיצוצי תקציב, העלאות מסים וגזירות כלכליות, בניסיון לבלום חלק מהבור בתקציב 2012 ולהכין את השטח לתקציב 2013. והמשמעות: פישר אולי כבר אינו הענק שהיה, אך המעמד שלו כדמות הכלכלית־מקצועית המרכזית בישראל עדיין איתן, והאיומים שלו עדיין מזיזים את הממשלה. ביום הדין, אם יהיה צורך, הוא לא יהסס אפילו לאיים בהתפטרות - וכך לקבל מממשלת ישראל כל החלטה שידרוש. אבל דווקא במקום שבו פישר היה יכול לעצור את ראש הממשלה - תקציב הביטחון - הוא תומך בעמדתם של נתניהו וברק, שתחזק עוד יותר את הכוח הכלכלי והפוליטי של הממסד הביטחוני.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון ספטמבר של  מגזין TheMarker

לקבלת גיליון הכרות חינם חייגו 1-700-700-250

 

 

 

בשנה האחרונה איבד פישר מכוחו לא רק מול ראש הממשלה. הנגיד איבד גם לא מעט מהפופולריות שלו בציבור בגלל עליית מחירי הדיור, ובגלל הבחירה ביציבות הבנקים על חשבון מחירי השירותים הבנקאיים. בעוד שהציבור דורש לפתוח את ענף הבנקאות לתחרות, כפי שנעשה בהצלחה רבה בשוק הסלולר, פישר מעדיף לשמור על יציבות ולהתקדם בצעדי תינוק.

מחירי הדיור אינם רק עוד נושא כלכלי: מכל העיוותים הצרכניים, הפער בין השכר הפנוי של הישראלי הממוצע לבין המחיר של דירה ממוצעת הוא החריג ביותר. זהו גם הגורם המייאש ביותר, שכן ישראלים רבים מתחילים להפנים שלעולם לא יוכלו לרכוש דירה מבלי לשעבד את עצמם לבנק, ואילו אלה שיש להם דירה חוששים שילדיהם לא יוכלו לרכוש נכס משלהם. הציבור זיהה בצדק שהסיבה המרכזית לעליית מחירי הדירות היא הורדת הריבית - אפילו ניתוחים כלכליים של מחלקת המחקר בבנק ישראל אישרו זאת - וכתוצאה מכך מייחסים רבים את העובדה שהם עדיין גרים בדירה שכורה למדיניותו של פישר.

בהתאמה, שינה פישר בשבועות האחרונים את המוזיקה של דבריו. בתחום הדיור הוא רומז שיעשה שימוש בכלים בנקאיים כמו הגבלת שיעור המשכנתה מערך הנכס אם המחירים ימשיכו לעלות. בתחום העמלות הוא דורש מהבנקים "להתאים את המחירים לרחשי הציבור", אבל ועדת זקן לבחינת התחרות במגזר הבנקאי, שמונתה בלחץ של טרכטנברג ולא של פישר, לא תזעזע כלום. בטח לא בטווח הקצר.

איציק בן מלכי

בשנה הבאה תהיה לפישר עבודה רבה. משבר כלכלי באירופה או משבר ביטחוני במזרח התיכון (ואולי שניהם גם יחד) ידרדרו את המשק הישראלי למיתון קשה שכמותו לא ידעה המדינה גם ב־2009. פישר יצטרך לעבוד בחזית המוניטרית, הוא יידרש להבטיח נזילות למערכת הבנקאית והפיננסית ויהיה עליו לסייע לממשלה בהתמודדות עם הגירעונות והירידה בהכנסות ממסים. השנה הקרובה תהיה שנה של כניסה לבונקרים והכנת תוכניות מגירה מפורטות לתרחישי אימה, ולכן לא נראה מבנק ישראל שום רפורמות משמעותיות. פישר הבין מזמן את הסכנה שבטייקונים - בעיקר בעת שנאבק להדיח את דני דנקנר מכיסא היו"ר של בנק הפועלים - ולכן הוא ואנשיו תמכו בוועדת הריכוזיות. ואולם, עמדתו זו אינה הופכת את פישר לתומך נלהב במחאה החברתית או לחבר בתנועת "אוקיופיי וול סטריט". הנגיד שלנו נותר צמוד לתפיסת העולם האליטיסטית של מועדון הנגידים, השרים והטכנוקרטים הבכירים, ובניגוד לכלכלנים אחרים הוא אינו מזהה את פערי ההכנסה בין ה־1% לבין ה־99% כבעיה הכלכלית המרכזית של המאה ה־21.

אם לא יתרחש אחד מהאסונות הגדולים, ייקבע מעמדו הציבורי של סטנלי פישר על פי ההתפתחויות בשוק הנדל"ן. פישר לא יכול להשפיע על היצע הקרקעות והדירות - זו פעולה שנמצאת במגרש של הממשלה - אבל הוא יכול להשפיע בקלות יחסית על הביקוש, למשל על ידי העלאת הריבית. בין אם מחירי הדיור הם בועה ובין אם הם רק מתקרבים למצב של בועה, פישר צריך להחליט בקרוב אם ומתי הוא מפוצץ אותה.

ספטמבר 2012

 

לעשייריה הראשונה בדירוג לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#