שטיגליץ: "ה-1% הביא את ארה"ב לסף חורבן כלכלי" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטיגליץ: "ה-1% הביא את ארה"ב לסף חורבן כלכלי"

אנשים המתעשרים רק בגלל בעלות על משאב מקטינים את העוגה הכלכלית, אומר הכלכלן חתן פרס נובל בספרו החדש

61תגובות

העלייה החדה באי שיוויון הכלכלי בארה"ב הביאה את הכלכלה לסף חורבן, כך אומר הכלכלן חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ בריאיון לאי-פי. בספרו, The Price of Inequality(מחיר אי השיויון), הוא מחבר בין העלייה בחובות הסטודנטים, בועת הנדל"ן ורבות מהבעיות האחרות של ארה"ב, לאי השיוויון הגדל.כשהעשירים הולכים ומתעשרים, הוא אומר, העלויות הולכות וגדלות. לדוגמא, קל יותר לצאת משכבות העוני בבריטניה וקנדה מאשר בארה"ב. "האנשים בתחתית פה אינם מסוגלים לממש את הפוטנציאל שלהם בסבירות גבוהה", הוא אומר.

שטיגליץ לימד בייל, אוקפורד ו-MIT. הוא כיהן במועצת היועצים הכלכליים של ביל קלינטון, ועזב את הבית הלבן לטובת הבנק העולמי, שם היה הכלכלן הראשי. כיום הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה.

"העושר החציוני נפל ב-40% בין 2007 ל-2010, והחזיר אותו לרמה שהיתה בשנות ה-90 המוקדמות. במשך שני עשורים, כל הגידול בעושרה של ארה"ב, שהיה עצום ממדים, הלך לכיסיהם של אנשים בראש הפירמידה. לכאורה היו אלו שני עשורים של שגשוג, אולם השגשוג לא התחלק בין כולם.

"המשבר הפיננסי הקל עלינו להבין זאת. אי השיוויון תמיד הוצדק בכך שאלה שבראש תורמים יותר לכלכלה – יצרני המשרות'. ואז הגיעו 2008-2009 וראינו כי האנשים האלה הם מי שהביא את הכלכלה לסף חורבן, והם יוצאים נקיים ובידם מאות מליוני דולרים. אי אפשר להצדיק זאת במונחים של תרומה לחברה. המיתוס הזה נמכר לנו, ופתאום היה ברור לכולם שהוא שקר".

"אני לא טוען שצריך לחסל את אי השיוויון, אולם הקיצוניות אליה הגענו היא באמת גרועה. צריכה להיות לנו חברה שיוויונית יותר, וכלכלה יעילה, יציבה, צומחת יותר. גם אם אין לכם ערכים מוסריים ואתם רק רוצים למקסם את הצמיחה, רמת כזו של אי שיוויון היא רעה.

"יש אנשים שמקבלים הכנסה מעבודה, ויש אנשים שמקבלים הכנסה רק מכיוון שיש להם בעלות על משאב. ההכנסה איננה תוצאה של מאמץ. הם מקבלים נתח גדול יותר מהעוגה במקום להגדיל את העוגה. למעשה, הם מקטינים את העוגה".

הדוגמאות שמביא שטיגליץ מהכלכלה האמריקאית: "בחברות הנפט והמשאבים הטבעיים ורישיונות החכירה שלהם, וחברות העץ. בנקים שעוסקים במתן הלוואות פוגעניות. ויזה ומאסטרקארד זה עתה יישבו האשמות של פגיעה בתחרות ב-7 מיליארד דולר. הם גבו מסוחרים יותר כסף בגלל שיש להם כוח מונופולי.

"דוגמא טובה אחת היא גולדמן סאקס שיצר ני"ע שהיה מיועד להיכשל. הם לקחו כסף מהשוטים שבטחו בהם. החברה שלנו מתפקדת היטב כשאנשים בוטחים אלו באלו. זה חשוב במיוחד שאנשים יבטחו בבנקים שלהם. גולדמן אמר, בעיקרון, 'אינכם יכולים לבטוח בנו'."

שטיגליץ יוצא גם נגד מדיניות הצנע בה תומכים הרפובליקאים בארה"ב: "הבעיה היסודית היא לא חוב ממשלתי. הגירעון בתקציב בשנים האחרונות נגרם בשל צמיחה דלה. אם נתמקד בצמיחה, וכשהיא תחזור, הגירעון שלנו יפחת. אם נתמקד בגירעון, לא נגיע לשום מקום. הפטישיזם הגירעוני הזה הורג את הכלכלה שלנו. ואתם יודעים משהו? זה קשור לאי שיוויון. אם נלך למדיניות צנע, זה יוביל ליותר אבטלה ואי שיוויון. השכר יירד, הביקוש יפחת, העושר יפחת.

"כל בעלי הבתים נמצאים מתחת למים (שווי הנכס שלהם קטן משווי החובות), ואינם יכולים לצרוך. נתנו כסף לחלץ את הבנקים, אבל לא נתנו כסף לאנשים שמתקשים לפרוע את המשכנתאות. הם לא יכולים לצרוך. זה מה שפוגע בנו, הצריכה של משקי הבית".

"כשמחלקים כסף מלמעלה למטה, הכלכלה נחלשת. כל הדיבורים האלה על העשירים שמשקיעים במדינה הם שטויות. הם לא עושים את זה. הם שואלים איפה יוכלו לקבל את הרווחים הגבוהים ביותר, והם מחפשים את זה בכל העולם. הם משקיעים בסין ובברזיל ולא בארה"ב.

בתשובה לשאלה מהם הפתרונות אומר שטיגליץ כי אין פתרון קסם, אולם מצביע כדוגמא על תחום החינוך שבו ארה"ב מערימה קשיים בדרכם של עניים לעלייה בסולם החברתי. "חינוך הוא חשוב, אבל יש הרבה מחסומים. רק 8% מהסטודנטים באוניברסיטאות הנבחרות ביותר מגיעים מהמחצית התחתונה של סולם ההכנסות. שמונה אחוזים! הם לא יכולים להתקבל כי אין חינוך טוב בבתי הספר שלהם. חינוך הוא המנוע לניידות חברתית. כך אנחנו יכולים להחזיר לחיים את החלום האמריקאי".

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#