ישראל צריכה בנק קואופרטיבי - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל צריכה בנק קואופרטיבי

ועדת זקן מציעה לאפשר הקמתן של אגודות אשראי קטנות - אך דרוש בנק קואופרטיבי רחב

7תגובות

>> בין מסקנות הוועדה בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן, שבחנה את הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, בולטת המסקנה בדבר האפשרות להקים אגודות אשראי. ההמלצות מצטמצמות לאגודות אשראי מקומיות וסקטוריאליות אמנם, אך מדובר בשינוי חשוב בתפישת הבנקאות בישראל, שינוי שיש לעודד ולהרחיב.

יותר מ-100 אגודות אשראי פעלו בישראל בשיא כוחן. בשנות ה-60 וה-70 פעלה המדינה בדרך של מתן תמריצים לגופים הגדולים במשק, כך שהאגודות התפרקו או נבלעו בתוך הבנקים. חוק הבנקאות שנחקק ב-1981 אסר הקמת בנקים או אגודות אשראי קואופרטיביים.

ועדת זקן מציעה לאפשר הקמתן של אגודות אשראי קטנות, אך ישראל צריכה בנק קואופרטיבי רחב היקף. בנק קואופרטיבי - כזה שנמצא בבעלות לקוחותיו - של ממש מעולם לא היה בישראל. בנק הפועלים פעל בתחילת דרכו בהתאם לחלק מעקרונות הבנקאות הקואופרטיבית, אך כמובן מדובר בהיסטוריה רחוקה. בניגוד לישראל, הבנקים הקואופרטיביים מהווים חלק משמעותי מהבנקאות העולמית. כך, למשל, 20% מהבנקאות האירופית היא קואופרטיבית - 4,200 בנקים, שלהם כ-65 אלף סניפים, 50 מיליון חברים ו-181 מיליון לקוחות. בארה"ב, ליד כל אוניברסיטה גדולה יש איגוד אשראי ואפילו לבנק העולמי יש איגוד אשראי בבעלות העובדים.

הבנקים הקואופרטיביים התחזקו בשנים האחרונות בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. הוכח כי בנקים קואופרטיביים הם בנקים יציבים, גם בעת משבר. עובדה זו הביאה לגידול משמעותי של מספר החברים בבנקים הקואופרטיביים ברחבי העולם ובסכומים המושקעים בהם. לדוגמה, בקנדה עלה ב-2008 סך ההשקעות בבנקים הקואופרטיביים ב-11.5%; ובארה"ב ב-10% ב-2009; ואילו הבנק הקואופרטיבי בבריטניה רשם ב-2009 עלייה של 38% במספר החשבונות.

אין זה מקרה שבנקים קואופרטיביים עמדו היטב במשבר הפיננסי. בנק קואופרטיבי הוא בנק בבעלות לקוחותיו - אין בו בעל מניות חיצוני שגוזר רווחים מכספם של הלקוחות, ולכן אין לו עניין למקסם רווחים שיופנו לגורם חיצוני. מטרותיו של הבנק הקואופרטיבי שונות ממטרותיו של בנק בבעלות מניות - מטרתו לתת את השירות הבנקאי בתנאים הטובים ביותר ללקוחותיו-בעליו, ולכן אין הוא עוסק כלל בספקולציות הוניות, אלא מתרכז בכלכלה ריאלית ומקומית. מטרתו הנוספת, ככל קואופרטיב, היא הדאגה לקהילה, ולכן חלק ניכר מההשקעות הריאליות הן בתשתיות ובפרויקטים ארוכי טווח. כך הבנק הקואופרטיבי מייצר השקעות המניבות אחוזי תשואה מובטחים וגם מקדמות את האינטרס הציבורי המשותף.

הבנקים הקואופרטיביים משיאים רווחים לבעליהם-לקוחותיהם, אך זו אינה מטרתם. מטרתם היא לתת את השירותים במחירים ובאיכות הטובים ביותר. אין זיקה בין ההון המושקע לבין הרווחים המתקבלים, והיתרון הכלכלי נוצר לא בדרך של רווחי הון, אלא בהתנהלות כלכלית זולה ויעילה בחיי היומיום.

החשיבות בהקמת בנק קואופרטיבי, מעבר לעצם הגברת התחרותיות והתפישה הכלכלית המרחיבה, היא בכך שבנק קואופרטיבי נותן הלוואות להתארגנויות קואופרטיביות ולעסקים שדומים לו בהשקפתם - פיתוח כלכלה מקיימת, שאינה מבוססת רווחי הון. מנתונים שהוצגו בכנס ונציה של מכון המחקר האירופי לחקר קואופרטיבים ועסקים חברתיים שנערך במארס השנה, עלה כי 30% מסך ההשקעות בעסקים קטנים ובינוניים באירופה ניתנות על ידי בנקים קואופרטיביים.

עם זאת, בישראל עסקים קטנים ובינוניים מתקשים מאוד לקבל הלוואות. יש להזכיר כי עסקים קטנים הם הכלי המוביל ביצירת מקומות עבודה. לו היה בנק קואופרטיבי בישראל, לא היינו שומעים פעם אחר פעם על משבר בפרי גליל - מפעל שמעולם לא הפסיד ושבעליו מנסים למקסם רווחים על חשבון עובדי כפיים קשי יום ומחוסרי אלטרנטיבה, שהיו יכולים לנהל את המפעל לו רק היה מי שנותן להם את הכלים לרוכשו.

חשוב לציין כי המנגנון הניהולי של בנק קואופרטיבי מבוסס על שיתוף, על שקיפות ובדרך כלל מגדיר פערי שכר סבירים בין העובדים, כך שאין הם מעסיקים מנהלים בשכר עצום, שאין כל קשר בינו לבין פעילותם.

בנק קואופרטיבי אינו מחוסן כמובן מקשיים וכשלים והקמתו לא תביא לפתרון כל בעיות הכלכלה והחברה. ואולם חלופה קואופרטיבית למוסדות הפיננסיים הקיימים עשויה להשיב מעט שפיות לזירה הפיננסית ולצמצם את השליטה של כמה יחידים בהון בישראל.

בשנה האחרונה, בעקבות פרוץ המחאה החברתית, התארגנו יותר מ-40 קבוצות קואופרטיביות בתחומי הצרכנות, העבודה והשירותים, בהן גם כמה קבוצות שפועלות לקידום אלטרנטיבה בנקאית-קואופרטיבית. אין ספק שהקמתו של בנק קואופרטיבי תוכל לתת דחיפה משמעותית להתארגנויות האלה ולאפשר להעביר ולו מעט מהכוח הכלכלי מידי מספר מצומצם של טייקונים לידי האזרחים.

הכותבת היא עורכת דין ופעילה חברתית, העוסקת בקידום, בפיתוח ובליווי קואופרטיבים

ירון קמינסקי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#