התיקונים בחוק שעות עבודה ומנוחה יפגעו בעובדים - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התיקונים בחוק שעות עבודה ומנוחה יפגעו בעובדים

משמעות השינויים המוצעים היא יותר שעות עבודה מדי יום

7תגובות

פסק דין שניתן בבית המשפט העליון החריג את עובדות הסיעוד המועסקות בבית המטופלים מחוק שעות עבודה ומנוחה. עובדים ישראלים אי אפשר להחריג בפסק דין. ניתן לעשות זאת בשינוי החוק בכנסת, וזה מה שמנסה כיום הממשלה לעשות בצורות שונות.

הניסיון הראשון נבלם ב-25 ביולי על ידי ח"כ חיים כ"ץ מהליכוד, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, כשסירב לאשר לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק המאפשרת הארכת מסגרת שעות יומית מעבר לשמונה שעות בענפים מסוימים. ח"כ כ"ץ אמר כי "מצד אחד הממשלה רוצה להשתייך לארגון המדינות המפותחות (OECD); ומצד שני היא דוחפת את העובדים ממעמד הביניים לעבוד כמו בבוליוויה".

תומר אפלבאום

הניסיון השני הוא בהצעה לשנות את בסיס החישוב לשעות הנוספות מיומי לחודשי. כלומר, עובד יקבל תוספת עבור עבודה בשעות נוספות רק לאחר שהשלים 186 שעות. תיקון זה מוסבר בכך שהחוק הוא ארכאי וישן ואינו מאפשר גמישות הנחוצה כיום, במיוחד בענף ההיי-טק.

הצורך בגמישות שימש לרוב תירוץ לשינויים שפגעו בעובדים. כך למשל, מיקור החוץ שבחסותו התרחבה העסקת עובדי הקבלן. כדי לקדם את שינוי החוק מונתה ועדה מיוחדת לבחינת הנושא בראשות אלי פז, לשעבר סמנכ"ל שר התמ"ת לנושאים מיוחדים. יוזמה זו, אם תיושם, תפגע בעובדים רבים במשק שאינם משתכרים כמו עובדי ההיי-טק, במיוחד העובדים המשתכרים לפי שעה. אלה אינם יכולים להשלים בתקופות החגים 186 שעות, כך שעל השעות הנוספות שיעבדו הם לא יקבלו תוספת.

ב-7 ביולי פורסם כי ראש הממשלה מינה צוות מיוחד לבחינת קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים וחצי, פרי יוזמתו של השר סילבן שלום, בראשות ראש המועצה הכלכלית, פרופ' יוג'ין קנדל. מצדדי ההצעה טוענים כי ישראל צריכה להשתוות למדינות המפותחות שעמן יש לה קשרי מסחר, בהן סופי השבוע הם בימים שבת וראשון. במדינות אלה מסגרת השעות השבועיות היא 34-40, ואילו אצלנו המסגרת היא של 43 שעות. אבל את קיצור שעות העבודה הס מלהזכיר.

אצלנו משווים רק מה שנוח למעסיקים ולאוצר. על פי ההצעה, העובדים אמורים להשלים את שעות העבודה בחצי שעה נוספת כל יום. מאחר שלמחצית מהעובדים במשק מקזזים חצי שעה על הפסקת אוכל, יוצא שיום עבודה רגיל ייארך תשע שעות וחצי. ריכוז השעות הנוספות בארבעה ימים (היום החמישי הוא יום מקוצר) לא יאפשר לעובדים שיעבדו שעות נוספות לצבור 186 שעות.

בהצעה הזו יש מעט סוכריות, כמו תוספת שישה ימי חופשה וארבעה ימי חג לאומיים, אך אלה אינן יכולות להמתיק את הגלולה המרה של עבודה מאומצת בשעות נוספות בשכר רגיל, שלא לדבר על הנשים העובדות שייאלצו לעבוד במשרה חלקית ולהשתכר פחות.

תשלום התוספת לשעות נוספות - 25% בשעתיים הראשונות לאחר 8.5 שעות בשבוע עבודה בן חמישה ימים ו-50% לאחר מכן - נועד להיות תמריץ שלילי להעסקה בשעות נוספות. המחוקק המיושן נתן בשנות ה-50 דעתו על צרכיו של העובד לחיים מלאים הדורשים שעות פנאי להעשרה והתפתחות בכל יום ויום, שאינם מושגים בצריכה מרוכזת בסופי שבוע ארוכים.

משמעות השינויים המוצעים היא יותר שעות עבודה מדי יום. ממשלה שרוצה לקלוט למעגל העבודה עובדים חרדים וערבים היתה אמורה לפעול להגבלת העסקה בשעות נוספות, אבל בהיגיון פתלתל ותמוה היא מנסה לבטל את התמריץ השלילי הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה.

הכותבת היא רכזת תחום עובדים ישראלים ופלסטינים בארגון קו לעובד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#