"איך יכול להיות שאין אף אישה ברשימת המועמדים לדירקטורים בלאומי?"

אסיפת בעלי המניות של בנק לאומי שמתכנסת הבוקר תבחר את חמשת הדירקטורים החדשים שיכהנו בדירקטוריון הבנק מבין 10 מועמדים - אולם גם אם יתאמצו מאוד בעלי המניות לבחור בדירקטוריות חדשות לבנק הם ייכשלו במשימה. הסיבה פשוטה: בין המועמדים אין ולו אשה אחת.

את עשרת המועמדים לתפקיד דירקטורים בבנק, שחמישה מתוכם יצטרפו לעשרה דירקטורים מכהנים תחת היו"ר דוד ברודט, בחרה הוועדה הציבורית למינוי דירקטורים בראשות שופטת המחוזי בדימוס שולמית ולנשטיין לפני כשבועיים. תשעה דירקטורים הוצעו על ידי הוועדה ודירקטור אחד - פרופ' ידידיה שטרן - הוצע על ידי חברת אוצר התיישבות היהודים שהיא בעלת מניות בבנק.

עם המועמדים נמנים מי שכבר מכהנים כדירקטורים ומעוניינים להיבחר מחדש - הכלכלן פרופ’ אפרים צדקה ופרופ’ רו"ח אריה גנס - ואחרים הם מועמדים חדשים בהם פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הכלכלן פרופ' ערן ישיב, הפרופ' למינהל עסקים יורם לנדסקרונר, פרופ' ישראל צנג מאוניברסיטת ת"א, עו"ד חיים סאמט, רמי גוזמן, רו"ח זיאד אבו חבלה ודב נווה.

מהי הסיבה לכך שנשים נעדרו מן הרשימה? לפי ציפי סמט, דירקטורית בבנק חברה בוועדת ולנשטיין, הדבר קשור בתיקון לחוק הבנקאות (חוק מראני) שעבר במארס 2012 וקובע כי רק מועמדים שאין להם זיקה לבעלי המניות בבנק ללא גרעין שליטה, כמו לאומי, יוכלו להתמודד על משרת דירקטור - מה שפוסל מועמדים רבים החברים בדירקטוריונים שונים.

סמיט אמרה כי "עשינו את כל המאמצים לכלול נשים ברשימת המועמדות אולם בגלל החוק החדש (מראני) הדבר לא צלח, לכל אחת מהן היתה זיקה לגוף כלשהו שפסל אותן. בדקנו אפילו מועמדות מתאימות פחות, כי היינו מתוסכלים מאוד מכך שלא הצגנו נשים ברשימה".

לפי תיקון שנעשה לחוק החברות ב-2011 בהובלת רו"ח איריס שטרק, מייסדת ושותפה מנהלת במשרד שטרק את שטרק, בחברה ציבורית כבנק לאומי חייב להימצא ייצוג הולם לנשים בדירקטוריון, כשהמשמעות היא שתימצא בו לפחות אישה אחת שאינה קרובת משפחה של בעלי החברה - ובבנק לאומי יש אכן ארבע נשים שמכהנות כדירקטוריות: פרופ' גבריאלה שלו; ציפי סמט, לשעבר המפקחת על שוק ההון; ציפי גל ים, לשעבר ראש אגף כלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר; ומירי כץ, לשעבר רשות ני"ע.

בנק לאומי פועל אמנם במסגרת החוק, ובכל זאת יש טעם לפגם בכך שמבין 10 מועמדים לדירקטוריון אין ולו אישה אחת. "בתיקון לחוק חברות נטען כי בכל מינוי של דירקטורים צריך להתייחס לגיוון מגדרי, ומה שקורה היום הוא שבבנק לאומי אין התייחסות ראויה לגיוון הנדרש הזה, ונאחזים בכל מיני תירוצים לפיהם אין מספיק נשים שעומדות בחוק".

רו"ח ענת בביץ, לשעבר סגנית נשיא לשכת רואי החשבון, מרצה לחשבונאות במכללה למינהל ודירקטורית בחברת מנורה מבטחים קרנות נאמנות, טוענת כי העובדה שלא הוצגו נשים כמועמדות מעוררת חשד ותמיהה. "אם אני, עם כל הניסיון שצברתי לא עונה לקריטריונים, אז מי כן?", אומרת בביץ. "אני לא מבינה כיצד ועדה ציבורית מעזה להגיש רשימת מועמדים שבה אין אף אישה? מהתבוננות במועמדים כיום ובעבר עולה כי יש לכולם מכנה משותף מובהק - הם מגיעים מהאקדמיה וממשרד האוצר, ובעיני זה בעייתי".

לבנק לאומי אין חלק בבחירת המועמדים לדירקטוריון שכן מדובר בבנק ללא גרעין שליטה, אולם בבנק הדגישו כי: "כיום מכהנות בדירקטוריון הבנק ארבע נשים, בעלות ניסיון עשיר ומעמד ציבורי נכבד. 62% מכלל עובדי הבנק הן נשים, ו-37% מהמנהלים הבכירים הן נשים. בצמרת הבנק, כלומר בקרב ההנהלה הבכירה, כשליש הן נשים. כידוע, במשך 17 שנה כיהנה אישה כמנכ"ל הבנק ואישה מונתה לתפקיד במקומה".

גם בנק ישראל אינו אחראי לבחירת המועמדים ורק מאשר את הדירקטורים הנבחרים בסוף התהליך. את השופטת ולנשטיין העומדת בראש הוועדה לא ניתן היה להשיג.