מי אשם בפערים בין העשירים לעניים? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי אשם בפערים בין העשירים לעניים?

משרד החינוך צריך להפסיק להפלות לרעה תלמידים מרקע חלש

3תגובות

כמדי שנה, חופשת הקיץ משמשת תקופת התארגנות לקראת שנת לימודים חדשה, וכמדי שנה ניתן לנחש שנעסוק בעוד עניין גם בשנת הלימודים הקרובה - בסוגיית שוויון ההזדמנויות וצמצום פערים בחינוך בין עשירים לעניים, או במלים אחרות: צמצום הפערים בהישגי התלמידים על רקע חברתי, כלכלי וגיאוגרפי.

סביב הצורך בשוויון הזדמנויות וצמצום פערים במערכת החינוך קיים שנים רבות קונסנזוס, והמערכת אף הגדירה אותו כאחד היעדים המרכזיים שלה. גם אין חולק על כך שהזדמנות שווה וצמצום פערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה הוא המפתח שיאפשר לכלל הילדים להתקדם בחברה ולממש את הפוטנציאל שלהם בבגרותם. ואולם כמו במקרים אחרים בחיים, יעדים ומציאות לחוד.

תומר אפלבאום

תוצאות מבחני המיצ"ב לשנת הלימודים תשע"א לכיתות ה' מצביעים על פערים עקביים וניכרים בהישגיהם של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, ומראים שככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך הישגי התלמידים גבוהים יותר. הנתונים אף חמורים יותר בקרב התלמידים הבוגרים יותר, כאשר ניתוח של מבחני המיצ"ב בקרב תלמידי כיתות ח' מראה על התרחבות הפערים בהישגי התלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה.

השאלה היא מה המקור להבדלים האלה בין התלמידים? ניתוח שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת להצעת תקציב משרד החינוך ל-2011-2012 הראה שסל החינוך שממנו נהנה תלמיד מורכב משלושה מקורות מרכזיים: תקציב משרד החינוך, תקציב הרשות המקומית ותשלומי הורים. בעוד שסל החינוך שממנו נהנה תלמיד באשכול החברתי-כלכלי החזק בישראל הוא 8,528 שקל, הרי שתלמיד באשכול החברתי-כלכלי החלש בישראל הוא 4,013 שקל בלבד. פער בלתי נתפש ובלתי נסבל זה, מסביר את הפערים בהישגי התלמידים.

האם מדובר בגזירת גורל שעלינו להמשיך ולקבל אותה? כמובן שלא. על משרד החינוך מוטלת החובה, לפי חוק חינוך ממלכתי, להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה. שר החינוך אמור לייצג נאמנה את האינטרסים של כלל תלמידי ישראל, וככזה הוא מופקד, לפי חוק לימוד חובה, על חלוקתם של תקציבי החינוך. בתפקידו זה לא רק שהוא אינו מאזן ומשלים לחלשים, אלא מפלה לרעה תלמידים מרקע חלש ומתקצב את סל החינוך שלהם בפחות משאבים לעומת התלמידים מרקע חזק.

ממשרד החינוך מצופה לאזן את חלוקת המשאבים בין כל הצרכנים, אך בפועל המשרד מקל על עצמו את העבודה ומעדיף להתעלם מהחובה הזו. בין אם מדובר בעצלנות מחשבתית שמובילה לשימור השיטה הקיימת, או שזוהי תוצאה של לחץ שמייצרות העיריות החזקות וקבוצות לחץ אחרות, התוצאה היא אותה התוצאה. כך קורה שמשרד החינוך עוד לא בנה את המנגנון שבאמצעותו יוכל לקיים את מחויבותו החוקית למערכת חינוך שוויונית לכלל התלמידים שלומדים בה.

הפתרון מחייב שינוי במדיניות הקיימת. כדי להגשים את היעד של צמצום פערים באופן אמיתי, על משרד החינוך ליטול את המושכות לידיו ולבצע העדפה מתקנת לטובתם של תלמידים משכבות חברתיות-כלכליות חלשות. מהלך זה צריך להתבצע באמצעות הקצאה דיפרנציאלית של שעות ההוראה, שתעדיף השקעה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. זאת, לעומת השיטה הנוהגת כיום שיוצרת הבדלה בין איכות החינוך של תלמיד עשיר ותלמיד עני, או של תלמיד מהמרכז לעומת תלמיד מהפריפריה.

הכותב הוא ראש עיריית אור יהודה לשעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#