פוקויאמה מזהיר מריכוזיות בארה"ב; ״רוזוולט היה מפרק את הבנקים הגדולים״ - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פוקויאמה מזהיר מריכוזיות בארה"ב; ״רוזוולט היה מפרק את הבנקים הגדולים״

מחבר ״קץ ההסטוריה״ טוען כי הימין בארה"ב מנסה להחזיר את המדינה לסוף המאה ה-19; לדבריו הימין טועה כשהוא חותר להחלשת הממשלה

43תגובות

הימין צריך ללמוד מחדש לאהוב את המדינה, ולהבין ששמרנות אמיתית אינה אומרת שהמדינה היא חלשה, אלא רק שהיא מוגבלת ביכולת ההתערבות שלה, כך כתב הפילוסוף פרנסיס פוקויאמה, כיום עמית בכיר במכון פרימן ספוגלי בסטנפורד, במאמר ל"פייננשל טיימס". פוקויאמה הוא מחבר המאמר הנודע "קץ ההיסטוריה", בו חזה מעבר להגמוניה של דמוקרטיה ליברלית לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי.

מה שאנחנו באמת צריכים הוא שהשמאל ימציא עצמו מחדש, כתב פוקויאמה. לאחר המשבר הפיננסי, מספר פוקויאמה כי הוא ציפה לעלייה חזקה של בפופולריות של השמאל, אולם בפועל הזרם הפופולרי והאנרגטי ביותר בארה"ב ובאירופה הוא ימני.

לציבור בעולם לא נשאר הרבה אמון בכך שלשמאל יש פתרונות אמינים לבעיות הנוכחיות, כתב פוקויאמה. סיריזה והשמאל של פרנסואה הולנד הם שריד לשמאל הישן והמותש לדבריו, ולפיכך הוא אינו סותר את הערכתו. בכך מצביע פוקויאמה בעצם על העובדה שבאירופה אין עלייה מחודשת של השמאל, אלא פשוט נפילה של משטרים קיימים שאיבדו את אמון הציבור.

פוקויאמה מציע לחזור לשמרנות של אלכסנדר המילטון ותיאודור רוזוולט שלפיה למדינה אמנם יש תפקיד מוגבל, אולם יש לה כוח רב, והיא משתמשת בו בשביל להחיות מחדש את האומה. העקרונות של השמרנות הזו הם קידום קניין פרטי וכלכלת שוק תחרותית, אחריות תקציבית, מדיניות חוץ המבוססת על אינטרסים לאומיים ולא על אידיאל קוסמופוליטי גלובלי. אולם המדינה היא הכוח שמעודד את כל אלו, ולא אויב שלהם, כפי שהימין בארה"ב מצייר זאת כיום.

הימין האמריקאי בן ימינו לקח לקיצוניות אבסורדית את הרעיון של חשדנות בסמכות המדינה. "הם רוצים להחזיר את השעון לאחור לא רק לתקופה שלפני הניו דיל, אלא לפני העידן הפרוגרסיבי בראשית המאה ה-20. הימין איבד את ההבנה של ההבדל בין ממשלה מוגבלת לממשלה חלשה, וזה משתקף בקיצוץ התקציבים לרגולטורים ולמס הכנסה, השנאה שלו לכל סוג של מס וכשלונו בהבנת האיומים לחירות שמהווים שחקנים רבי עוצמה שאינם המדינה עצמה".

תקופה זו, כמו התקופה שלפני השפל הגדול, התאפיינה בריכוזיות גבוהה של העושר בידי מעטים בארה"ב, ברמות שחזרו רק ב-2007, ערב המשבר הפיננסי. מדיניות פרוגרסיבית, שנועדה לחזק את החלשים ולמנוע ריכוז הכנסות אצל מעטים, ננקטה על ידי תיאודור רוזוולט הרפובליקאי, שהקים את התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב, ולאחריו על ידי וודרו וילסון הדמוקרט, שבתקופת כהונתו פורקו ה"טראסטס" - אותם תאגידים ריאליים-פיננסיים שהחזיקו במונופולים בארה"ב.

אי–פי

פוקויאמה מתאר כיצד תיאודור רוזוולט ריסן את העוצמה המופרזת של אילי הנפט והרכבות של סוף המאה ה-19. "רוזוולט האמין כי אסור שאינטרסט פרטי אחד יהיה חזק בכוחו מהממשלה האמריקאית. אם הוא היה נשיא בתקופת המשבר של 2008-2009, הוא לא היה מרוצה מהדייסה הרגולטורית שנקראת דוד-פרנק, והיה מבקש לפרק את גולדמן סאקס וג'יי.פי מורגן צ'ייס לחלקים קטנים יותר". דוד-פרנק הוא חוק הרפורמה ברגולציה הפיננסית שנחקק לאחר המשבר. "אם סוג חדש כזה של שמרנות היה מצליח להעמיד את וול סטריט במקומה, היתה לו אמינות רבה יותר בבואו לטפל באינטרסים חזקים אחרים בשמאל, כמו איגודי עובדי ממשלה, כפי שעשה רוזוולט". רוזוולט, אמר פוקויאמה, הבין כי כלכלה תעשייתית העלתה לגדולה כוחות שחייבים לרסן אותם.


מדינה חזקה תראה בבנייה מחדש של הכלכלה כתנאי בסיסי לעוצמה צבאית חיצונית בטווח הארוך, טוען פוקויאמה, שאומר כי מאז רייגן הימין הסכים לסבול גירעונות תקציביים כל עוד המסים היו נמוכים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#