"אין מדיניות כלכלית - המשקיעים פוחדים" - MarkerTV - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הריכוזיות

"אין מדיניות כלכלית - המשקיעים פוחדים"

ח"כ פאינה קירשנבאום, יו"ר ועדת המשנה לביטוח בוועדת הכספים, משבחת את מסקנות ועדת הריכוזיות, אבל חוששת שלא יהיו קונים לחברות שיוצעו למכירה בשל הפרדת האחזקות: "אנו מדינה קטנה, ולהיכנס לשוק כל כך קטן זה לא פשוט" ■ כתבה שישית בסדרה

5תגובות

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים לחצו כאן

חוק הריכוזיות יובא לקריאה ראשונה בכנסת מחר, ואם יאושר בה, הוא צפוי לעבור לדיון בוועדת הכספים שבה חברה ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), המשמשת גם יו"ר ועדת המשנה לביטוח ושוק ההון. קירשנבאום אמנם משבחת את המסקנות של ועדת הריכוזיות בראיון ל-TheMarker ולערוץ הכנסת, אך תוהה אם אכן יש ריכוזיות בישראל.

"לדעתי המסקנות של ועדת הריכוזיות טובות, ואפשר לאמצן בשתי ידיים", היא אומרת במהלך הראיון. ואולם כשקירשנבאום נשאלת מהי הסכנה בריכוזיות במשק, היא משיבה: "בוא קודם נראה עד כמה יש ריכוזיות במשק. אנחנו בוועדת הכספים לחצנו להקמת ועדת הריכוזיות, ואני מברכת על כך. אבל כשאני רואה את מסקנות הוועדה עולות לי בראש כל מיני מחשבות, שאחת מהן היא שאולי זה מקרה של 'זאב זאב'. איך זה שכל כך מעט חברות נפלו ברשת שנקראת ריכוזיות? או שצריך להדק את הרשת, או שאנו אולי לא משק ריכוזי. מדובר על שלוש-ארבע חברות, שהגדולה בהן היא קבוצת הבנק הבינלאומי ופז. אם יש שלוש-ארבע חברות או עוד שתי חברות, אולי אנו לא משק ריכוזי וזה רק נראה לנו".

את תומכת באיסור על אחזקות צולבות פיננסיות וריאליות, כפי שהציעה הוועדה?

"המלצת ועדת הריכוזיות לבצע הפרדה בין ריאלי לפיננסי חשובה. פרק הזמן שניתן במסגרת ועדת השרים לחקיקה - שש שנים - הוא הגיוני, ריאלי וטוב. המלצת ועדת הריכוזיות לקבוע תקופה של ארבע שנים טובה קצת פחות".

מה לגבי פירוק הפירמידות?

"חיתוך פירמידות הוא אחד הדברים הטובים בהמלצות ועדת הריכוזיות. אני רואה חשיבות בחיתוך פירמידות דווקא מנקודה צרכנית-פנסיונית. הפנסיות שלנו מושקעות באג"ח (של חברות פירמידה - צ"ז) וכל הפירמידות האלה הן גדולות מכדי ליפול. אם אחת מהן תיפול זה מסוכן מאוד. חיתוך הפירמידות פותח את השוק לתחרות, וגם מבטח את הפנסיות שלנו - שנמצאות בסכנה גדולה כשהן מושקעות באותה פירמידה".

אמיל סלמן

אי שסביבו ים סוער

עם זאת, קירשנבאום מעלה ספק אם יהיה מי שיקנה את החברות שצפויות לעלות על המדף בעקבות חקיקת חוק הריכוזיות. "השאלה הגדולה כעת תהיה מי ייכנס לשוק הזה. קודם כל, אנחנו בתקופה של משבר כלכלי מתמשך. אנחנו במדינת ישראל ניצבים כמו אי שסביבו יש ים סוער מאוד. ברור שיש בעיה סביב השאלה מי ייכנס במצב הזה", היא אומרת.

את חושבת שלא יהיו קונים?

"כבר היום יש הרבה חברות שנמצאות על המדף וקשה למצוא קונה. שנית, בישראל אנו חושבים לפעמים שאנו מרכז העולם, אבל אנחנו עדיין מדינה קטנה עם אוכלוסייה של 7 מיליון איש, ולהיכנס לשוק כל כך קטן זה לא פשוט. הדבר השלישי, והחשוב ביותר, הוא שאין מדיניות כלכלית במדינה. מי שצריך להיכנס לשוק שלנו כמשקיע שרוצה לרכוש משהו ולהשקיע, לא יודע למשל מה מדיניות המיסוי. הוא לא יודע איך הממשלה רואה את הפיתוח של השוק הכלכלי של המדינה.

"מה שהוא כן רואה זה שהמדינה משנה את ההחלטות שלה בזמן שהיא חתומה על חוזים מול אנשים. אם אני משקיע זר שרוכש חברה, אני יודע שצריך לשלם מס מסוים - אבל במהלך תקופת החוזה הכל משתנה, ולכן אנשים פוחדים להיכנס להשקעות בישראל. המדינה צריכה לקבוע את שיעור המס למשך שלוש עד חמש שנים. אנשים בתחום הכלכלה אוהבים את הוודאות. אי-ודאות פוגעת בכניסת משקיעים זרים לשוק המקומי".

"הוועדים הגדולים הם טייקונים"

"חוק הריכוזיות" עומד להגיע לוועדת הכספים. אינך חוששת מלחצים של טייקונים ולוביסטים על הח"כים?

"אנו לא ילדים קטנים ולא פעם אחת עומדים בלחצים", אומרת קירשנבאום, ומבקשת לערער על ההגדרה הרגילה של המלים "טייקון" ו"לוביסט": "הסתדרות העובדים היא לא לוביסטית? הוועדים הגדולים, כמו בחברת החשמל, הם טייקונים או לא? המדינה נתנה הטבות מפליגות לנמלים כדי להביא אותם להפרטה, ומה קרה עם זה? לא הגענו להפרטה. האם לא הגיע הזמן לטפל גם בטייקונים מהסוג הזה?"

לך בישראל ביתנו אין פריימריז, אבל בליכוד, בעבודה ובקדימה לא ייתנו לפגוע בוועדים האלה.

"כשמדברים על קשרים בין הון לשלטון, כולם מקשרים את זה לטייקונים וח"כים - אבל כשאני מדברת על הקשר בין הון לשלטון, אני מתכוונת לפריימריז, כי בהם משחק הנושא של קבלני הקולות, ההון וקבוצות הלחץ שאחר כך יכולות להשפיע. אבל אני פטורה מכך, בהחלט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#