"האויב הכי גדול של ניר צוק זה צ'ק של 5–6 מיליארד דולר מסיסקו שתקנה אותו" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האויב הכי גדול של ניר צוק זה צ'ק של 5–6 מיליארד דולר מסיסקו שתקנה אותו"

בדרך להנפקת חברת האבטחה שלו, גייס ניר צוק את כל מה שיש לו: נסיון עשיר בפיתוח וניהול מערכות מידע, יכולת שכנוע מרשימה ומוטיבציה גדולה להכות את כל המתחרים - גם את אלה שפעם היו החברים הכי טובים שלו ■ "חברות כמו צ'ק פוינט, ג'וניפר וסיסקו הן דינוזאורים - הן לא מחדשות כבר שנים וסופן להיעלם"

24תגובות

שני דוכני השווארמה השוכנים בצומת המרכזי של העיר רמת השרון, בפינת הרחובות סוקולוב וביאליק, הם מוסדות ותיקים הפעילים כבר שנים ארוכות. בימי השבוע פוקדים אותם רבים מהעובדים בחנויות ובחברות ברחוב הראשי, עוברי אורח ותושבי העיר. אבל מלבד אלה נהנים הדוכנים מסוג נוסף של צרכנים הנמשכים מסורתית לנתחי הבשר המוגשים בפיתה או בלאפה - חיילים לובשי מדים. לא מדובר בחיילי גולני מורעבים לאחר אימון מפרך, או מילואימניקים לאחר תעסוקה בקו - כי אם חיילי בסיסי המודיעין של צומת גלילות, השוכנים קילומטרים ספורים מהמקום.

כנהוג במקומות שכאלה, הסועדים נוהגים לעיין בגזרי עיתון המונחים על השולחנות. בתחילת השבוע האחרון ייתכן שצדה את עינו של מי מהם ידיעה על הנפקת חברת אבטחת המידע פאלו אלטו בארה"ב, לפי שווי של כמעט 10 מיליארד שקלים. בשעת צהריים של יולי קשה לחשוב על קשר כלשהו בין דוכני השווארמה המהבילים לעמק הסיליקון בחוף המערבי של ארה"ב. אבל למי שהיה מגיע לאותו דוכן שווארמה 20 שנה קודם לכן, בתחילת שנות ה-90, היה סיכוי לא רע בכלל לפגוש את מייסד ויזם החברה המסתערת על בורסת ניו יורק בימים אלו, ניר צוק.

תומר אפלבאום

בתקופת שירותו הצבאי ביחידת 8200 נהג צוק לפקוד לא מעט את ה"חתוליה" - כפי שנהגו הוא וחבריו לקרוא למקום. אז הם היו נוהגים להגיע למסעדה בטרמפים או בסובארו ליאונה הקטנה שהחזיק צוק.

גם מי שמודע לתפקידה המשמעותי של יחידת 8200 בתעשיית ההיי־טק הישראלית, עשוי להיות מופתע מהסיטואציה הקיצונית שנוצרה בזירה העולמית של אבטחת המידע, בה קבוצת חיילים ממדור אחד של היחידה מתגוששת בימים אלה במאבק עסקי רווי אגו על ההובלה של הענף בשוק הבינלאומי. סדרה של יזמים - גיל שויד, שלמה קרמר, ניר צוק, מריוס נכט ואחרים, המובילים כיום חברות בשלות וסטארט־אפים בתחום - כולם שירתו באותו מדור באותה תקופה, וגם אם לא חלקו מסטינג, אכלו כנראה את אותה השווארמה.

הנפקתה הקרבה של חברת פאלו אלטו ‏(Palo Alto Networks‏), שהוציאה תשקיף השבוע, היא פרק נוסף של תחרות ארוכת השנים בין גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט המובילה את הענף, לעמיתו ליחידה ולהקמת צ'ק פוינט שעזב את החברה בטריקת דלת - ניר צוק המוביל את פאלו אלטו.

התחרות הזו היא אינה מעניינת רק ישראלים, הנרגשים מהצלחה נוספת של צוק הישראלי. הנפקת פאלו אלטו עוררה תכונה רבה גם בשוק האמריקאי השבוע. פרשנים בכירים באתרים כלכליים עסקו בה וייחסו לה משמעות רבה, כשהם מקשרים אותה להנפקת פייסבוק שהתרחשה במאי האחרון.

כפי שאמר השבוע יוצא צ'ק פוינט ישראלי המתגורר בעמק הסיליקון, "יש באז רציני מאוד סביב ההנפקה, בעיקר בהשוואה לפייסבוק - כי פאלו אלטו מוכרים דבר אמיתי ופייסבוק מכרו חלום. בתעשייה מקווים מאוד שפאלו אלטו ישברו את הרוחות הרעות של פייסבוק ‏(הנפקת פייסבוק אכזבה את המשקיעים וזכתה לביקושים נמוכים מהצפוי - ח.ע‏).

"במונחים טכנולוגיים ההנפקה של פאלו אלטו היא גדולה. אם הנפקה סבירה זה גיוס של 75 מיליון דולר, פה הם מנסים לגייס פי שניים. הנפקה לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר זה לא דבר סטנדרטי בעולם הטכנולוגיה שרגיל להנפקות בשווי של 500–600 מיליון דולר", הוא מוסיף.

פאלו אלטו היא בהחלט ההנפקה המדוברת בימים אלה בארה"ב, והציפיות מהחברה הולכות וגדלות. אם באפריל עוד דובר על הנפקה לפי שווי של מיליארד דולרים לחברה, קצב הצמיחה של המכירות שפירסמה מאז מביא לציפיות להנפקה לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר. צוק עצמו ימכור בהנפקה מניות של החברה בשווי של כ–12 מיליון דולר ויירד מאחזקה של 6.2% בחברה ל–5.2% - החזקה שתהיה שווה כ–125 מיליון דולר. בגיל 41, צוק, מייסד החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, נמצא בפסגה שאליה הוא שאף במשך שנים ארוכות.

טיפוס צבעוני

כל מי שמכיר את צוק מגדיר אותו כטיפוס צבעוני. כפי שמגדיר זאת גורם בתעשיית ההון סיכון "הוא לא אקזקיוטיב אמריקאי קלאסי, אלא טיפוס של יזם ישראלי שהולך כמו שלוך". בין אם זה בכנסים או בישיבות דירקטוריון, צוק מסתובב כמעט תמיד בג'ינס, חולצת בד פשוטה, עם זיפים ותספורת מעט פרועה. תוסיפו לכך חיבה לנגינה בסינתיסייזר ותקבלו הליכה לפי המתווה האופנתי שהתווה סטיב ג'ובס.

הרשת מלאה סרטונים של הרצאות ותוכניות שאליהן התראיין צוק, שבהן הוא מדבר בלהט על התחום שבו הוא בנה לעצמו מעמד של גורו טכנולוגי לאורך השנים. שימוש תדיר בססמאות חדות דוגמת "תיזום או תמות" מחזק את התדמית הזו.

"הקהל פה פשוט מת על זה", אומר על כך איש היי־טק ישראלי המוביל סטארט־אפ בעמק הסיליקון. "אנשים בארץ לא מבינים עד כמה ההופעה הזו והמבטא הישראלי פשוט עובדים מעולה על אנשים שבאים לראות אותו. יש לו סגנון דיבור מושך קהל. הוא מדבר ומאות מקשיבים".

"הוא מטיף טכנולוגי באופן מדהים. ראיתי אותו בבורד עומד ומשכנע אנשים למה לא לבחור בסיסקו אלא בפתרון שלו, והוא פשוט ילד גאון. סופר אינטליגנטי. מכיר את השוק מצוין. הוא פשוט חכם בטירוף", אומר איש עסקים אחר שעבד בצ'ק פוינט שנים ארוכות ונמצא גם הוא כיום בעמק הסיליקון.

אבל דמותו של צוק אמביוולנטית. מי שעובדים בצ'ק פוינט גם כיום ומכירים אותו מתקופתו בחברה מגדירים את צוק כ"גס רוח", מכרים מגדירים אותו כ"ילד מגודל" וכאדם עם "אלמנט תזזיתי שצריך לשלוט בו". עמיתים לעומת זאת אומרים כי צוק של היום התבגר עם השנים וכבר אינו אותו יזם שנסע בחוף המערבי עם מכונית שעל לוחית הזיהוי התנוסס קיצור של הביטוי "צ'ק פוינט קילר".

אבל עדיין, כפי שמגדיר זאת עמית מעמק הסיליקון המכיר את צוק היטב, "כשלבנאדם יש שריטה אי אפשר לקחת נייר שיוף ולעשות שהכל יעבור. כשהוא עבד בצ'ק פוינט היו מתחים בינו לבין גיל שויד גם על בסיס טכנולוגי, וגם על בסיס זה שגיל הוא לא הבנאדם שהכי קל להסתדר אתו. שני הצדדים לא יצאו עם חיוך מהעימות הזה, וזה החדיר אצל ניר מוטיבציה אדירה. בסוף כל אחד רוצה להוכיח משהו. ואצל ניר זו העובדה שהוא מסוגל להצליח גם בלי צ'ק פוינט".

ההיפך משויד

צוק נולד ברחובות ב–1971, בן לאם שניהלה את אחד מבתי הספר בעיר. אביו עבד בחברת אלאופ. לבר המצווה הוא קיבל מחשב דרגון ולימד את עצמו לתכנת. הוא פקד בילדותו את חוגי המדע במכון ויצמן. "אחד מילדי ה–PC של שנות ה–80", כפי שמגדיר זאת חבר מהצבא.

צוק היה בין המוחות המבריקים של 8200, התבלט ויצא לקצונה. "הוא היה מהמוכשרים שם, כזה שסיים כל משימה בשבריר הזמן ממה שלוקח למפתח הממוצע לעשות", אומר מי ששירת תחת פיקודו. "כבר אז היה ברור שהוא טיפוס מעט לוחמני. אבל בדרך כלל זה היה למטרות ראויות - כמו לדאוג לנו לציוד או לתורנויות. אולי הלוחמנות הזו היא שהתפתחה בסוף לעימות של הוא מול צ'ק פוינט".

קצת מצחיק לחשוב כיום, אבל ייתכן שלמועד השחרור של צוק היתה השפעה מהותית על המשך הדרך. מייסדי צ'ק פוינט - שויד, קרמר ונכט - השתחררו מהצבא לפניו והקימו את החברה. צוק הצטרף לצ'ק פוינט ב–1994, חודשיים לפני שחרורו. "רק" כמהנדס השביעי במספר. הוא החל ללמוד מתמטיקה, אבל נשר מהאוניברסיטה במהלך התואר הראשון ומונה למהנדס הראשי של החברה, שתפסה אז שני חדרי משרד באזור הבורסה ברמת גן.

עופר וקנין

במשך שלוש שנים תפקדה החבורה כמעט כמו משפחה. צ'ק פוינט הונפקה ב–1996 וב–1997 נשלח צוק לארה"ב כמהנדס ראשי, להקים את שלוחת הפיתוח האמריקאית של החברה. בשלב זה צ'ק פוינט היתה משפחה עבור צוק בעוד מובן - הוא הכיר בה את גרושתו ואם שני ילדיו, תמי, שהיתה אף היא עובדת של החברה.

"בארה"ב הוא עבד צמוד מאוד לשלמה קרמר על מוצר של צ'ק פוינט שלא כל כך הצליח. הוא שימש בהתחלה השגריר הטכנולוגי של צ'ק פוינט בארה"ב וישב עם לקוחות גדולים, גם אם תמיד דאגו שיהיה נציג של החברה עם עניבה שיוצמד אליו", אומר יזם ישראלי שעבד אז בחברה. בתקופה זו נוצרה הברית בין צוק לקרמר - שנהפך מאז לאחד המשקיעים הנאמנים של צוק.

"ניר הוא טיפוס - לא שהיה חסר אגו בצ'ק פוינט, אבל היה לניר את האגו שלו. כשהוא הגיע לארה"ב הוא עוד לא היה צ'ק פוינט קילר. אבל ברגע שהוא עבר לארה"ב נוצר מיידית הקונפליקט הקלאסי של ארה"ב־ישראל שכל חברה ישראלית צריכה להתמודד אתו, במצבים שבהם אחד היזמים נמצא באופן קבוע בארה"ב. ואז התחילה בצ'ק פוינט תקופה של התנהלות רוויית אגו, שבמהלכה נולד הקונפליקט בינו לבין שויד. בסופו של דבר גם הקונפליקט נולד אז. הוא היה איש פיתוח מחונן. במקביל בישראל נבנתה באותם ימים הדומיננטיות של מחלקת הפיתוח הישראלית", אומר אותו יזם.

הריכוזיות של גיל שויד כמי שהוביל את צ'ק פוינט, הריחוק של צוק מישראל, רצונו של צוק לפתח פתרונות אבטחה משלו, בועת הטכנולוגיה שהתנפחה באותן שנים בארה"ב והבטיחה לכל יזם אפשרות להיות מולטי־מיליונר, ומבנה האישיות השונה של צוק ושויק - כולם סללו לצוק את הדרך החוצה.

שויד וצוק הם סוג של הפכים. בעוד שויד נצמד לחברה שהקים ובאופן יסודי מנהל אותה באופן שוטף כבר קרוב לעשרים שנה, צוק הספיק לדלג בתקופה זו בין מספר רב של חברות. שויד הוא אדם מופנם המתרחק מכותרות ותקשורת בעוד שצוק הכריזמתי מתראיין ומדבר כמעט בכל זירה אפשרית. שויד הוא איש ניהול סולידי, בעוד שצוק זז הצידה בחברה שלו ומשאיר את הניהול השוטף לאחרים - ובמקביל מכתת רגליו בין לקוחות ודירקטורים כשהוא נלהב להסביר באופן אישי למה הטכנולוגיה שלו מובילה.

פיספס את הכסף הגדול בצ'ק פוינט

לאחר תקופה של מאבקי כוח עזב צוק את צ'ק פוינט ב–1999. הוא ניצל הבועה, גייס הרבה כסף וב–2000 הקים את חברת OneSecure. תקופה לא קצרה לאחר מכן סגרה צ'ק פוינט את מרכז הפיתוח שלה בארה"ב, כשהיא מכריעה לטובת היותה חברה ישראלית - וצוק אסף אליו חלק מעובדיה. OneSecure פיתחה מוצרים משלימים לפתרון אבטחת רשתות ולא התחרתה ישירות בצ'ק פוינט - אבל לא לאורך זמן רב. ב–2002 מכר צוק את החברה שלו למתחרה הגדולה של צ'ק פוינט באותה תקופה, חברת נטסקרין, תמורת 45 מיליון דולר במניות, ועבר לעבוד בה כסמנכ"ל טכנולוגיות.

"נטסקרין באו ולקחו אותו", אומר זוהר אלון, עוד אחד ממייסדי צ'ק פוינט, כיום מנכ"ל ומייסד חברת Dome9, המספקת פתרונות אבטחה לבלוגים. "הם הבינו שהמתחרה שלהם היא צ'ק פוינט, ושניר לא מחויב לכלום כי אחרי הכל הוא עבר צינון ב–OneSecure.

החברה של ניר לא עשתה יותר מדי כסף, וזו היתה עסקה שנועדה מבחינתו לחילוץ המשקיעים - ומבחינת נטסקרין כדי לקבל את ניר כמשאב. חוץ מזה אצלו נשארה מן הסתם הפגיעה שנשארת לאחר שאדם יוצא מחברה שהיתה חלק מהדי.אן.איי שלו ומצליחה. ב–1999–2000 צ'ק פוינט היתה עסק צומח שעשה המון כסף".

צוק אכן ירד מהרכבת של צ'ק פוינט בנקודה הלא נכונה לפחות מהזווית הפיננסית. שכן בבועת ההיי־טק של סוף שנות ה–90 ותחילת שנות ה–2000 צ'ק פוינט היתה החברה שהתנפחה יותר מכולן. אם ב–1998 היתה החברה שווה 100 מיליון דולר, ב–2000 צמח שוויה ל–30 מיליארד דולר - פי 300. צוק אולי עשה בצ'ק פוינט את המיליונים הראשונים אבל באותה תקופה היה נראה שהוא פיספס את הכסף הגדול.

TheMarker

נטסקרין העניקה מאבק קשה לצ'ק פוינט, כשבחלק מהזמן כמה ממוצריה משיגים את אלה של צ'ק פוינט. אבל גם היא לא נשארה עצמאית. ב–2004 רכשה ענקית ציוד התקשורת ג'וניפר את נטסקרין תמורת 4 מיליארד דולר במניות - שווי דומה לזה של צ'ק פוינט דאז.

צוק שהחזיק ב–1% ממניות נטסקרין התעשר בכמה עשרות מיליוני דולרים נוספים, עבר לג'וניפר יחד עם 900 עובדי נטסקרין וקיבל את תפקיד סמנכ"ל אבטחת המידע בג'וניפר. אלו גם היו השנים שבהן צוק השתפשף בהבנת השוק האמריקאי, ונהפך מילד מחשבים ישראלי קצוץ שיער ליזם אמריקאי הדובר את שפת עמק הסיליקון.

"בשנים הללו באמריקה הוא נהפך מאיש פיתוח טכנולוג למישהו שהבין את הלקוח, ועל זה לא נתנו לו קרדיט אף פעם כי היה קל לקטלג אותו כאיש 8200", אומר אלון. "הם רצו אותו בגלל ההבנה שלו בשוק. לא סתם הוא היה סמנכ"ל טכנולוגיות של נטסקרין - ובהחלט היה לו חלק ברכישת נטסקרין ע"י ג'וניפר, אשר רצו אותו. כבר אז הוא ידע לדבר עם דירקטוריונים ולהראות שמה שהוא עושה הוא הכי חכם וטוב", אומר אלון.

אלא שצוק לא נשאר זמן רב בג'וניפר. אולי זו היתה התזזיתיות שלו, או שאולי, כפי שאומר אלון, היתה זו הקללה של חברה גדולה. "צ'ק פוינט אמנם מתחרה עם הענקיות סיסקו וג'וניפר, אבל שתיהן לא יצרו לה איום מבחינת קצב הגידול והחדשנות. נטסקרין היתה המתחרה מספר אחת של צ'ק פוינט לפני המיזוג. אבל ברגע שהיא היתה בתוך ג'וניפר היא נאלצה להתמודד עם זה שלאנשי המכירות והשטח של ג'וניפר, אבטחת מידע זה לא העיקר. הם היו צריכים למכור מתגים ונתבים ב–10 מיליארד דולר, שזה העסק המרכזי של החברה", אומר אלון.

וכך, ב–2005, בגיל 35, עזב צוק גם את ג'וניפר כשהוא נחוש עדיין להקים חברה גדולה שתתחרה בצ'ק פוינט. העזיבה מג'וניפר גם היא לא נעשתה על מי מנוחות. בימים אלה תובעת ג'וניפר את צוק ושותפיו בגין הפרה של שישה פטנטים שלטענתה נלקחו ממנה. התביעה עלולה להסב נזק כספי לחברה בעתיד - ולגרום לה להעביר לג'וניפר נתחים ממכירותיה.

רבים על שוק של 10 מיליארד דולר בשנה

צוק לא התקשה לגייס כספים לחברה החדשה שלו: הוא גייס 9.5 מיליון דולר מקרנות הענק סקויה וגריילוק. "היה לו קל לגייס כספים", מספר חבר קרוב. "הייתי נפגש אתו לארוחה לאחר פגישה שהוא עשה עם משקיעים. תוך כדי הארוחה הוא היה מקבל טלפון מהמשקיע שפגש עם הצעה של 20 מיליון דולר".

כמו בנטסקרין, גם בקרב משקיעי החברה החדשה ניתן למצוא עוד יוצאי צ'ק פוינט. שלמה קרמר, שייסד באותן שנים מתחרה נוספת של צ'ק פוינט - חברת אימפרבה - חבר לצוק כמשקיע. אשים צ'אדנה, מנהל פרויקטים לשעבר מצ'ק פוינט, יליד הודו שהיגר לארה"ב ועבד במשך שנים ארוכות בצ'ק פוינט כסמנכ"ל לפני שנהפך לבכיר בקרן גריילוק, גם הוא משקיע מרכזי בפאלו אלטו.

גם פה עבד צוק קשה. כפי שאומר בכיר ישראלי בעמק הסיליקון, "הוא כיתת רגליו הרבה בשנים האחרונות כדי לעזור במכירות של החברה. זה תפקיד של מטיף טכנולוגי, וזו עבודה קשה - לך תוכיח בכל מקום למה צ'ק פוינט פחות טובה. בכנסים או בביקורי לקוחות, אני לא יודע מתי גיל שויד היה לאחרונה אצל לקוח".

ואולם באחרונה נשמעים קולות לפיהם צוק מעט נרגע. "מרגע שפאלו אלטו התחילה לזכות בלקוחות הגדולים ניר נרגע מאוד - אולי זה גם הגיל. אנחנו מגיעים לגיל 40 והפרספקטיבות משתנות. אני לא יודע אם הוא יחזור להתחבק עם צוות הליבה של צ'ק פוינט, אבל זה בהחלט כבר לא במקום שבו זה היה", אומר אלון. "רואים את זה דווקא ביכולת שלו שלא לשים את עצמו במרכז - הוא איפשר להביא לחברה מנכ"ל מוכשר. בפאלו אלטו ידעו שלטובת החברה לא כדאי שאף אחד מהיזמים ינהל אותה, וניר לא היה צריך הטייטל. הוא השתנה והיום קל לאהוב אותו. פעם היה בו סוג של אלמנט תזזיתי שהיה צריך לשלוט בו".

גם אם צוק נרגע - פאלו אלטו עוד רחוקה מלהתקרב לצ'ק פוינט. שווי השוק של צ'ק פוינט הוא פי 65 מזה של פאלו אלטו. היקף המכירות שלה הוא פי 50. בעוד שצ'ק פוינט מייצרת בכל שנה רווח נקי של יותר מ–200 מיליון דולר - פאלו אלטו הפסידה כ–70 מיליון דולרים מאז הוקמה.

עם זאת פאלו אלטו היא חלק מהמשקולת המעיקה על מניית צ'ק פוינט שאיבדה בחודשיים האחרונים 32%. וגורל ההנפקה שלה תלוי רבות בשאלה אם היא אכן יכולה להוות איום לענקית האבטחה הישראלית השולטת בשוק כבר שני עשורים.

כדי להבין זאת צריך להבין את הטכנולוגיה של פאלו אלטו. באופן בסיסי, חומת האש של צ'ק פוינט, ששלטה בשוק לאורך השנים, ניסתה לשלוט בתעבורת המידע למחשב של המשתמש על בסיס הכתובות שממנה הגיעה. הרעיון שעל בסיסו הוקמה פאלו אלטו היה ניסיון להביט על סוג התעבורה, ועל האפליקציות שבאמצעותן נעשית התעבורה הזו. כפי שאומר האנליסט מחברת STKI שחר גייגר מאור, "צוק והשותפים שלו ייסדו את פאלו אלטו סביב נקודת זמן מעניינת. הם הבינו שחומת האש הישנה לא נותנת מענה מספיק טוב לכל עולם האפליקציות החדשות שהגיעו לשוק בשנים האחרונות".

"המתחרים - צ'ק פוינט, ג'וניפר וסיסקו - הבינו את זה קצת באיחור, ובשנים האחרונות הם עושים הרבה מאמצים להשלים את הפער. כך שפאלו אלטו היא חברה קטנה ששינתה את הדרך שבה התעשייה מסתכלת על דברים וזה מראה על יתרון תחרותי שלהם", אומר גייגר מאור.

בצ'ק פוינט הסביר השבוע גבי רייש, מנהל מוצר ראשי של החברה, כי "צ'ק פוינט עושה כיום הרבה יותר מחומת אש. החוכמה כיום היא להציע פתרונות אבטחה כוללים. ב–2006 באנו עם ה'סופטוור בלייד', מערכת שבה הלקוחות יכולים לקנות עוד ועוד אבני בניין של פתרונות אבטחה ולהוסיף אותן. יש גם את אפ־ליקציות - המערכת שלנו מזהה 5,000 אפליקציות בעוד שהם ‏(המערכת של פאלו אלטו - ח"ע‏) מזהים רק אלף. הם מספקים בעצם רק אחד מהפתרונות שלנו. המערכת שלהם יכולה להיות אולי שכבת הגנה בנוסף לפיירוול שלנו. נכון שהם מנסים לעשות כיום יותר מזה, אבל הם עושים את זה באמצעות שיתופי פעולה. הפתרון שלהם בעייתי ומערכת הניהול שלו בינונית מאוד, היא לא משתווה לקרסוליים של צ'ק פוינט. יש להם הרבה בעיות וחורים".

פאלו אלטו וצוק סירבו לדבר עמנו השבוע לנוכח האיסור המוטל עליהם בגין ההפקה הקרבה. עם זאת, בכיר בתעשיית אבטחת המידע שעבד עם צוק בשנותיו בצ'ק פוינט ומכיר אותו גם כיום אמר השבוע כי "בעמק אומרים אנשים רבים שהוא נותן תחרות יצירתית לצ'ק פוינט והם מקבלים המון פרגון מהשוק. שלמה קרמר מושקע אצלו. לשלמה יש ידי זהב והוא מבין באבטחת מידע - הוא הימר עליו והיתה לו סיבה. תראה את המכפיל העתידי של פאלו אלטו. תראה איזו פרמיה הם מקבלים. במספרים האלו השוק בעצם אומר שהם יקחו מצ'ק פוינט נתח שוק. הם מוכרים כיום במספרים משמעותיים ובעוד שנתיים תראה את הביצועים שלהם מול צ'ק פוינט. בשביל ישראל אני מקווה ששתי החברות יצמחו. אבל אני לא תמים - מהר מאוד אחד יתחיל לגנוב מהשני לקוחות. צ'ק פוינט גדלים בשרתים ולא במוצרים והשוק מעניש אותם על זה. אני מאמין שפאלו אלטו יקבלו עלייה של 30% לאחרי ההנפקה וייסחרו ב–3 מיליארד דולר. לא רע מול ה–10 מיליארד דולר של צק פוינט, שהיא חברה של 17 שנה".

גם יונתן גד, יו"ר ומנכ"ל משותף בחברת אינוקום המפיצה בישראל את מוצרי פאלו אלטו, אומר כי "יש לנו הצלחה אדירה. החלפנו פתרונות של יצרנים אחרים בהרבה מאוד ארגונים. יש מקומות שהשתמשו בפתרון של צ'ק פוינט, סיסקו, ג'וניפר, מקאפי ואחרים והחליפו הכל רק לפאלו אלטו. מה שניר צוק עשה פה שינה לגמרי את אופי השוק - פתאום יצרנים מנסים לעשות אותו דבר. אבל יש הבדל מהותי באיכות מוצר שפותח במיוחד ליעד מסוים למוצר ישן שאתה מנסה לשנות אותו כדי שיתאים לעולם החדש. יש פער גדול בין מה שאחרים יודעים לעשות למה שפאלו אלטו עושה. ויש לנו בהחלט תחרות קשה בישראל כי צ'ק פוינט היא הרי גאווה ישראלית. בנוסף פאלו אלטו היא לא המוצר הזול - והישראלים רגישי מחיר. אבל זה מוצר הרבה יותר טוב, וגרמנו לצ'ק פוינט לעשות הורדות מחירים דרמטיות".

"היום חלק ניכר מהאיומים שלך בארגון זה התנהלות המשתמשים ברשת כשהם יוצאים החוצה. יש אפליקציות שהארגון מוכן שישתמשו בהן ויש שלא. פאלו אלטו נותן לזה פתרונות", אומר עמיחי שולמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת אימפרבה של שלמה קרמר. "חבל על צ'ק פוינט. אני לא שמח שצ'ק פוינט לא מתחרה. אני כמעט לא רואה כיום בשטח חומות אש. הייתי עכשיו ביפאן למשל ולכולם שם יש ג'וניפר. לא נראה שיש מגמה חיובית אצלם. זה לא הצוות הראשוני של החברה - של ניר וחברים אחרים של גיל מהמחזור של הדור המייסד - ואני לא רואה שם את החדשנות".

עדיין בגדר הבטחה בלבד

לא בטוח שפאלו אלטו היא הבטחה שתצדיק את עצמה. "השאלה הגדולה היא לאן הם מכוונים את עצמם. היה להם חידוש, המתחרים שמו לב אליו ומתחילים להדביק אותם. אם הם מנפיקים את המניה בשלב הזה, השאלה הגדולה היא אם הם יוכלו להמציא עצמם שוב. וזו בעיה לא פשוטה. הם יהיו צריכים להראות רובד חדשני ומיוחד כדי להראות למשקיעים מה הלאה", אומר גייגר מאור.

"בפאלו אלטו מדברים על שוק של 10 מיליארד דולר בשנה שיגדל ל–12.5 מיליארד דולר ב–2015. על פניו, היכולת שלהם לזהות אפליקציה, תוכן ומשתמש רלוונטי - כלומר להחליט לדוגמא שבארגון מסוים הם נותנים רק לאנשי כוח אדם לדבר עם מועמדים פוטנציאליים, אבל לא דרך פייסבוק ולא עם תוכן מכירתי - נראית מסובכת יותר, פגיעה למתקפות ומסורבלת לניהול", אומר האנליסט סרגיי וסצ'ונוק מבית ההשקעות אופנהיימר.
"יש ארגונים כמו חברות ביטוח ובנקים שבאופן גורף לא נותנים לעובדים לגלוש - והם לא יקחו את הפתרון של פאלו אלטו. רואים את זה ברשימת הלקוחות שלהם. הם מראים צמיחה גבוהה במכירות אבל רווחיות נמוכה משל צ'ק פוינט", מוסיף וסצ'ונוק. "הרבה פעמים חברות קטנות יודעות להפריע למתחרות מבוססות תקופה מסוימת - עד שהן קונות אותן".

גם אלון אומר כי "האויב הכי גדול של ניר צוק זה צ'ק של 5–6 מיליארד דולר מסיסקו שתקנה אותו. בסוף אתה עובד עם כסף ואם יבוא צ'ק גדול מי שיהיה מסכן זה הקונה, שימצא עצמו מנסה להחזיק את ניר אצלו באזיקים. אבל מצד שני זה הבייבי של ניר והוא לא יתן לזה לקרות מהר. מאוד יכול להיות שזה לא יקרה פה ופאלו אלטו תבשיל".

כך או אחרת צריך לזכור שפאלו אלטו היא עדיין רק הבטחה גדולה. גיל שויד עצמו כבר ראה מתחרים שלו קמים והולכים בשני העשורים האחרונים. וצ'ק פוינט תמיד השכילה להישאר יציבה כשהיא רוכבת מעל השוק.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#