שבעה מיליארד משקיעים פוטנציאליים - דיגיטל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שבעה מיליארד משקיעים פוטנציאליים

קיקסטארטר לא לבד - ברשת פועלים מאות אתרים לגיוס כספים בסכומים נמוכים יחסית מקהל הגולשים. סלבה רובין, מנכ"ל ומייסד אינדיגוגו, שדרכה מגויסים מדי חודש מיליוני דולרים, מסביר כיצד משתנות שיטות גיוס ההון

תגובות

כמה כסף מוכנים הגולשים ברשת לשלם כדי למנוע מלחמה בין ישראל לאיראן? התשובה היא לפחות 30 אלף דולר, אם לשפוט על פי הסכום שגויס באחרונה בקמפיין וירטואלי שנועד למטרה זו. במארס פירסם רוני אדלר, המתאר את עצמו כאב, מעצב גרפי, מורה ואזרח ישראלי, תמונה בפייסבוק תחת הכיתוב "איראנים, לעולם לא נפציץ את המדינה שלכם. אנחנו אוהבים אתכם". בתוך זמן קצר נהפכה התמונה לוויראלית, וגולשים מכל רחבי העולם העלו לרשת את הגרסה שלהם ליוזמה. בתוך 48 שעות הצטרפו לקמפיין גם האיראנים ופירסמו מאות פוסטרים ועליהם מסרים הדדיים - "ישראלים אנחנו אוהבים אתכם".

כדי להעביר את מסר השלום בין שני העמים גם מחוץ לגבולות הפייסבוק, פתח אדלר בקמפיין גיוס כספים שכונה "We Love You", ובוצע באמצעות פלטפורמת גיוס הכספים ברשת אינדיגוגו (IndieGoGo). המטרה של אדלר היתה לגייס 7,500 דולר. בסופו של דבר, 714 גולשים השקיעו בפרויקט 30,850 דולר. כל מי שתרם לקמפיין חמישה דולר קיבל חיבוק וירטואלי, מי שנתן 100 דולר קיבל תמונה שלו עם הכיתוב "עזרתי למנוע מלחמה", וכל מי שהשקיע 200 דולר קיבל פוסטר מודפס עם תמונה שלו והסלוגן.

מוקדם עדיין לדעת אם הישגי הקמפיין אכן ימנעו תקיפה באיראן, אך הפרויקט הזה הוא דוגמה נוספת ליכולת של האינטרנט לשמש פלטפורמה יעילה לגיוס כספים בעבור מגוון מטרות - מפרויקטים קהילתיים ועד הפקת סרטי תעודה.

לייצר את מכונת הכביסה הקטנה בעולם

נדמה שבשורת הקראוד-פאנדינג (Crowdfunding), כלומר גיוס כסף מהקהל הרחב, הגיעה כבר לכל פינה בעולם, אך למעשה זוהי תופעה חדשה שתפסה תאוצה רק בשנים האחרונות. אחת הפלטפורמות האינטרנטיות הראשונות שנועדו לגייס כספים מהקהל הרחב היא אינדיגוגו, שבראשה עומד המנכ"ל והמייסד, סלבה רובין.

כשהיה רובין בן 15, נפטר אביו לאחר מאבק במחלת הסרטן. כעשור לאחר מכן החל רובין לארגן ארועי צדקה כדי לגייס כספים לחקר המחלה. ב-2006 פגש את דאני רינגלמן ואריק של, שניהם בעלי רקע בגיוס כספים לפרויקטים כמו הפקת סרטים. "כשנפגשנו שלושתנו, דיברנו על כמה זה מתסכל לגייס כסף באינטרנט", מספר רובין, שהגיע באחרונה לישראל כדי להשתתף ב-Com.Vention, ועידת האינטרנט של TheMarker. "פייסבוק היתה אז קטנה ממייספייס, ועל ברק אובמה אף אחד עדיין לא שמע בארה"ב. חשבנו שיהיה נחמד אם נעשה דמוקרטיזציה לגיוס כספים, כך שכל אחד יוכל לגייס כסף לפרויקטים שלו", הוא אומר.

המפגש בין שלושת היזמים הוליד את אינדיגוגו, וכעבור יותר משנה של פיתוח עלה האתר לאוויר. כיום ניתן לגייס באתר כסף לכל מטרה, אך ב-2008, כשהאתר רק הושק, התאפשר בו גיוס כסף למטרה אחת בלבד - הפקת סרטים. ההשקה הרשמית של האתר התקיימה בפסטיבל סאנדנס, פסטיבל הסרטים העצמאיים הגדול ביותר בארה"ב הנערך מדי שנה במדינת יוטה.

"ידענו שאנחנו רוצים לאפשר השגת מימון לכל דבר, אבל כמו שאמזון התחילו עם מוסיקה - ידענו שקודם צריכים להתמקד בתחום אחד", מסביר רובין את הבחירה להגביל את גיוס הכספים למטרה אחת. סיפור ההצלחה הראשון שמומן באמצעות האתר היה "The Lilliput", סרט על תקופת השואה שהפיקה יהודיה מניו יורק, אשר גייסה 10,000 דולר בתוך חודשיים.

וידאו: סלבה רובין מספר על רעיון המימון החברתי

מאז דצמבר 2009 ניתן לגייס באתר כספים לכל מטרה - שירותי בריאות, דת או פרויקטים בתחום החינוך. הפרויקטים באתר נחלקים לשלוש קטגוריות, שבכל אחת מהן 28 תחומים: יצירתיות, הכוללת פרויקטים בתחומי הקולנוע, אמנות, עיצוב, אופנה וריקוד; יזמות, הכוללת פרויקטים בתחום המזון, עסקים קטנים, טכנולוגיה וספורט; ומטרה (Cause), הכוללת פרויקטים בתחומי חינוך, סביבה, בריאות, פוליטיקה וקהילה.

רובין מציין כי כל הקטגוריות נמצאות בצמיחה, וכי התחומים הצומחים ביותר הם עסקים קטנים, סרטים, מוסיקה, בריאות, חינוך, קהילה, מזון, תיאטרון וטכנולוגיה. לדבריו, באתר נוצרו כבר יותר מ-100 אלף קמפיינים, וכ-5,000 קמפיינים חדשים נפתחים מדי חודש - כשני שליש מהם בארה"ב. עד היום, כמעט חצי מיליון איש, מ-196 מדינות בעולם, השקיעו בפרויקטים באינדיגוגו. בכל חודש מגויסים באמצעות האתר מיליוני דולרים.

בין הפרויקטים הבולטים ביצירתיות שלהם, מציין רובין קמפיינים לגיוס כסף לפיתוח מכונת הכביסה הקטנה ביותר בעולם באוסטרליה, מדפסת תלת ממד באנגליה וכפכפים אורגניים. מאחורי אחד הפרויקטים המפתיעים ביותר באתר עומדת ג'סיקה הליי, אמריקאית שהתבשרה על כך שישנה הסתברות של 1% אחד בלבד שתצליח להרות באופן טבעי. כדי לממן טיפולי הפרייה ולהגשים את חלומה להיהפך לאמא, פנתה הליי לאינדיגוגו והצליחה לגייס 8,050 דולר - 50% יותר מהסכום שלו נזקקה.

גיוסים של 1.5 מיליארד דולר ב-2011

על אף סיפורי ההצלחה המרגשים ומעוררי ההשראה, אינדיגוגו פועלת בסביבה תחרותית למדי, וצריכה לבדל את עצמה מהמתחרות. לצד קיקסטארטר (Kickstarter), אינדיגוגו היא אחת מפלטפורמות גיוס הכספים הפופולריות ביותר באינטרנט, אך לפי דו"ח שפורסם בשבוע שעבר, ישנם כיום יותר מ-450 אתרים המשמשים למטרה זו, ועד סוף השנה צפויים לפעול בתחום 530 אתרים ייעודיים.

אפיק הגיוס הווירטואלי באמצעות המונים הולך ותופס תאוצה, והוא עשוי להעמיד אלטרנטיבה טובה בפני יזמים מתחום הטכנולוגיה, שניסו עד כה לגייס כספים מקרנות וממשקיעים פרטיים כגון אנג'לים. בשבוע שעבר נשבר שיא, כשקמפיין בקיקסטארטר לגיוס 100 אלף דולר לעיצוב שעון עם מסך נייר אלקטרוני (Paper-E) מבוסס אנדרואיד או אייפון, הצליח לגייס יותר מ-10 מיליון דולר.

בסך הכל, במהלך 2011 הצליחו יותר ממיליון פרויקטים ברחבי העולם לגייס 1.5 מיליארד דולר - כך עולה מדו"ח של חברת המחקר Massolution, שנעשה באמצעות ניתוח נתונים של יותר מ-170 אתרים המשמשים פלטפורמות לגיוס. לפי הדו"ח, שיעור הצמיחה השנתי של שוק הקראוד-פאנדינג הוא 63% מבחינת היקפי גיוס הון. עד סוף 2012 צפוי היקף הגיוסים באמצעות קראוד-פאנדינג להגיע ל-2.8 מיליארד דולר.

נפח גיוסי ההון שבהם ההשקעה נעשית כנגד מניות בחברה (אקוויטי), צפוי לצמוח ב-300% ב-2012. מבחינת פרישה גיאוגרפית, השוק המרכזי שבו נעשתה רוב פעילות הגיוס הוא צפון אמריקה, שם גוייסו 837 מיליון דולר. גם באירופה, שבה ניתן כבר כיום לגייס הון לחברות מהקהל הרחב בחלק מהמדינות, ישנה פעילות גיוס ענפה. ב-2011 התנהלו בצפון אמריקה 532 אלף קמפיינים, ובאירופה 654 אלף פרויקטים הצליחו להשלים גיוס.

התחרות בין פלטפורמות הגיוס לא מטרידה את רובין. כשהוא נשאל על האתגרים העומדים בפני האתר הוא משיב כי על הנהלת החברה לגייס כעת 20 עובדים, בנוסף ל-20 העובדים שהחברה מעסיקה כיום בניו יורק ובסן פרנסיסקו. עד היום גייסה החברה, שיצאה לדרך במימון עצמאי של המייסדים (בוטסטראפ), 1.5 מיליון דולר.

"מאז שהשקנו את האתר ב-2008, היו לנו יותר מ-400 מתחרים", אומר רובין ומוסיף כי "חלק מהם מומנו באינדיגוגו". לטענתו, ישנם כמה גורמים המייחדים את האתר בעיני היזמים. "אנחנו לא שיפוטיים - אנחנו פתוחים לכל קמפיין, בכל מקום בעולם", הוא אומר. כמו כן, לכל קמפיין המגייס באתר ישנה הזדמנות שווה להגיע לעמוד הראשי של האתר ולקבל חשיפה בהתאם ל"גוגו פקטור" - אלגוריתם שפיתחה החברה כדי להחליט איזה אתרים לקדם. בנוסף, רובין מדגיש כי החברה מחוייבת לאושר של הלקוחות שלה, וממוקדת במתן עזרה לשיפור הקמפיינים ותמיכה בהם.

הבדל נוסף בין הפלטפורמות הוא מודל הגיוס. בקיקסטארטר, הפלטפורמה הגדולה והפופולרית ביותר לגיוס כספים שהצליחה לצבור מוניטין של אמינות, כל פרויקט נדרש לקבוע רף מינימלי שאותו הוא מבקש לגייס. אם פרויקט לא מצליח להגיע לרף, היזמים לא מקבלים אפילו דולר אחד מהכסף שהמשקיעים התחייבו להשקיע. באינדיגוגו, המודל שונה. ההרשמה לאתר חינמית, ולאחריה נדרש היזם לבחור בין שני מודלים לגיוס - סכום גמיש או סכום קבוע מראש. אם הסכום נקבע מראש, היזם יקבל את הכסף רק במקרה שיצליח לגייס את הסכום שקבע. אם הגיוס גמיש, היזם מקבל בכל מקרה את סך הכסף שהצליח לגייס. יזם אשר בוחר במודל זה, מציין רובין, מסתכן בכך שפחות גולשים יסכימו לתמוך בו, מאחר שלעתים רמת הסיכון שהפרויקט לא יושלם גבוהה יותר.

העמלה של אינדיגוגו משתנה בהתאם למודל שבחר היזם. בקמפיינים שנעשים על פי המודל שבו הסכום נקבע מראש, גורפת אינדיגוגו 4% מהסכום שגוייס. אם נבחר המודל של סכום גמיש והיזם לא הצליח להגיע ליעד שהגדיר, אינדיגוגו מרוויחה 9% מהסכום שגייס. בנוסף לכך, על היזם לשלם 3% מהסכום לחברות כרטיסי האשראי.

משנים את החוקים

אף שמשרדי אינדיגוגו ממוקמים בסן פרנסיסקו, רובין בילה לא מעט שעות בשנה האחרונה בוושינגטון, על רקע הליכי חקיקה הקשורים לעולם היזמות והטכנולוגיה. בין השאר, נלחם רובין ביוזמות SOPA ו-- PIPA הצעות חוק למניעת פיראטיות ברשת שאיימו על אתרי תוכן. רובין היה מעורב גם בהליך חקיקה למיסוד פעילותן של פלטפורמות הגיוס האינטרנטיות.

אופנת הקראוד-פאנדינג קיבלה באחרונה רוח גבית גם מהבית הלבן. לפני כחודש חתם נשיא ארה"ב ברק אובמה על JOBS Act, חוק הפותח ערוץ מימון חדש לסטארט-אפים ולעסקים קטנים באמצעות האפשרות לגייס הון מהקהל הרחב ולמכור לו מניות בחברה. ב-TheMarker נחשף באחרונה כי בישראל הוגשה על ידי ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הצעת חוק דומה, המבקשת להסדיר את פעילות אתרי גיוס ההון מהקהל הרחב לחברות ישראליות. לפי הערכות, יוזמה זו עשויה להזרים לתעשיית הסטארט-אפ הישראלית 30-20 מיליון דולר בשנה.

"אינדיגוגו היתה הפלטפורמה היחידה שהוזמנה לפגישות עם הממשל. עבדנו עם SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית; ע"א) והממשלה על ניסוח החוק", מספר רובין על הליך החקיקה של JOBS Act. גם מימון ניסוח החוק שהוצע נעשה באמצעות גיוס קראוד-פאנדינג באתר. "הצגתי להם את עמדתי התומכת בקראוד-פאנדינג המבוסס על מכירת אקוויטי, ואת העובדה שיש הרבה עסקים רווחיים שרוצים להשתמש בזה", מספר רובין.

בשלב זה מסתייג רובין מהתלהבות מוקדמת מהפוטנציאל שטומן בחובו החוק. "יש לנו תשעה חודשים לעבוד עם SEC ולגבש את הכללים. בסוף השנה נדע יותר", אומר רובין ומסביר כי "קשה לחזות איך השינוי ישפיע. החוק לא השתנה מאז 1933. קשה לחזות איך שיטות הגיוס ישתנו. אבל זה עדיף כשלאנשים יש יותר אפשרויות בחירה, בשוק דינמי עם שיטות גיוס שונות". לטענת רובין, סקר שבוצע באתר אינדיגוגו העלה כי 80% מעוניינים לבצע קמפיין המבוסס על מכירת אקוויטי. עם זאת, הוא מסכים שהתוצאה מוטה. "ב-SEC צריכים להיות חכמים ולא להקשות מדי על קראוד-פאנדינג. לדעתי צריך להתקדם ולראות שזה עובד בלי שהממשל יעצור".

"זה זמן מצוין לקראוד-פאנדינג", מסכם רובין, המאמין שבכוחה של הפלטפורמה להביא שלום ולקרב לבבות. "ישראל יכולה לממן את השכנים שלה, זרים, את האומה שלה ופרויקטים מסביב לעולם. כולנו ביחד יכולים לחזק את החלומות של אחרים", הוא אומר. רובין נמצא כעת בשיאו של קמפיין גיוס כספים למופע הצדקה השנתי שהוא מארגן למימון מחקר של סרטן המיאלומה. המעוניינים לתרום יכולים למצוא את הקמפיין, 2012 Music Against Myeloma שמו, באינדיגוגו כמובן.

* קראוד-פאנדינג - גיוס כסף מהקהל הרחב באמצעות אתרי אינטרנט ייעודיים. הגיוס נעשה שלא באמצעות הגשת תשקיף והנפקת מניות לציבור ואינו כפוף לפיקוח של הרשות להגבלים עסקיים.


עוד בנושא:

הטיפים של מייסד אינדיגוגו לגיוס-המונים מוצלח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#