מכונית העתיד: חשמלית ומלאת אפליקציות - עולמי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכונית העתיד: חשמלית ומלאת אפליקציות

מי שחושב שבטר פלייס היא רק חברת מכוניות טועה: החברה מעסיקה כ-400 מפתחים ומהנדסים שפיתחו את התשתית הטכנולוגית העומדת מאחורי מיזם המכונית החשמלית ראיון עם ברק הרשקוביץ, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה

תגובות

"אני מרגיש כאילו אני מנהל שישה סטארט-אפים", אומר ברק הרשקוביץ, סמנכ"ל טכנולוגיות בבטר פלייס ומי שעומד בראש קבוצת הפתרונות (Solution Group) של החברה, כשהוא מציג את מרכז השליטה והבקרה שלה. ממשרדי החברה בראש העין יכול הרשקוביץ לעקוב אחר המצב ב-33 תחנות החלפת הסוללות למכוניות בישראל, לפקח על מצב המכוניות החשמליות הנוסעות בדרכים ולנטר את מצב הטעינה של המכוניות בחניון הבניין - חניון המכוניות החשמליות הגדול בעולם, לטענת החברה.

לא בכדי מרגיש הרשקוביץ שהוא מנהל מערך של סטארט-אפים. שמה של בטר פלייס נקשר בדרך כלל לתעשיית הרכב, אך כדי להגשים את חזון המכונית החשמלית שתשחרר את העולם מהצורך בנפט נדרש רובד טכנולוגי עמוק. "ברמה הטכנולוגית יש פה משהו מיוחד שאין לו אח ורע בעולם, והוא נעשה כאן בישראל עם 400 מהנדסים כחול-לבן והשקעה שאין שנייה לה בעולם בתשתיות של מכוניות חשמליות", אומר הרשקוביץ בגאווה. "זה סטארט-אפ חדשני שהכוח האמיתי בו הוא האנשים. אנשים מכל מיני דיסציפלינות, מחברות קטנות וגדולות. ידענו להרכיב את כל תחומי הידע יחד כדי לתת פתרון מקצה לקצה".

הרשקוביץ למד רפואה והיה אמור להיות רופא עיניים. את שי אגסי, מייסד בטר פלייס, הוא פגש בחופשות הקיץ בין שנות הלימוד כשעבד בשבילו. "אני לא מתחרט - גם פה אני מציל חיים", אומר הרשקוביץ על שינוי הכיוון בחייו. לדבריו, "אחד הרופאים אמר לי לעשות את החישוב של מספר החולים שנפגעים ממחלות ריאה בגלל זיהום מכוניות. הנזקים לבריאות קטסטרופליים".

"לקחנו דברים קיימים ועשינו שינוי קטן"

"אחת הסיבות שהצלחנו לעשות הכל בארבע שנים היא שלקחנו הרבה דברים קיימים ועשינו להם שינוי קטן כך שיתאימו למכונית חשמלית, ועשינו אינטגרציה לכל", אומר הרשקוביץ. "אחרת לא היה סיכוי להרים את זה בארבע שנים". כדי להקים תשתית שתתמוך בכל התהליכים הכרוכים בשימוש במכונית חשמלית נדרשו פיתוחים רבים, בהם תכנון מערכת חכמה לניהול אנרגיה, פיתוח מחשב שנמצא במכוניות ומותאם לצורכי הנהיגה של מכונית חשמלית ופרישת רשת תקשורת שתאפשר ניהול מרחוק, ותעביר דיווחים מכל המכוניות, עמדות הטעינה ותחנות החלפת הסוללות.

לשם כך הקימה בטר פלייס את קבוצת הפתרונות העוסקת בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים, שבראשה עומד הרשקוביץ. עד סוף 2012 יסתכמו הוצאות בטר פלייס על מחקר ופיתוח (מו"פ) ב-200 מיליון דולר - כ-27% מהגיוסים של בטר פלייס (750 מיליון דולר). בסך הכל מעסיקה החברה 400 מהנדסים במגוון תחומים - תוכנה, חומרה, חשמל, אלקטרוניקה, רובוטיקה ותקשורת. בכך מצטרפת בטר פלייס למרכזי הפיתוח הגדולים, בעיקר של חברות טכנולוגיה זרות, שמעסיקים בישראל מאות מהנדסים - ובהם המרכזים של מיקרוסופט וגוגל.

"התנאי הראשון היה לייצר את הטכנולוגיה. קבוצת הפתרונות איפשרה להכל להתחיל לקרות, יש צדדים אופרטיביים שחיכו לטכנולוגיה", אומר הרשקוביץ. כעת נמצאת החברה בסיומו של ניסוי משתמשים בישראל ובדנמרק, שלטענת הרשקוביץ תוצאותיו מצוינות. עד כה סיפקה תשתית החברה שירות ליותר מ-100 אלף ק"מ של נסיעה במכוניות חשמליות. בהוואי הושקה החודש תשתית טעינה, ולקראת סוף השנה יחלו בפרישת תשתית באוסטרליה. כיום נוסעות בישראל 150 מכוניות חשמליות - רובן שייכות לעובדי בטר פלייס. בהמשך השנה תיערך השקה מסחרית לקהל הרחב. עד כה חתמו יותר מ-50 חברות על הסכם עם בטר פלייס להזמנת מכוניות לציי הרכב שלהן, 1,500 מכוניות הוזמנו על ידי חברות ליסינג וכמה מאות נמכרו ללקוחות פרטיים.

"כולם קוראים לזה 'המכונית החשמלית של אגסי', אבל אנחנו לא חברה של מכוניות חשמליות, אלא יצרן של כל התשתיות התומכות. בנינו מודל שירותי וכלכלי שמאפשר לאנשים להשתמש ברכב חשמלי כאוות נפשם כך שיהיה בר השגה וזמין לכל כיס", אומר הרשקוביץ. לתשתית הטכנולוגית יש תפקיד מכריע בהפיכת המכוניות של בטר פלייס למוצר שימושי. "התנאי הראשון לגרום למהפך הוא שהטכנולוגיה תהיה זמינה, ואז צריך לבנות את מודל השירות והמודל העסקי", מסביר הרשקוביץ את חשיבותה של חטיבת הפתרונות. "הטכנולוגיה נמצאת מאחורי הקלעים. היה לנו חשוב להראות למשתמש הקצה שהוא חופשי, שהוא יכול לנסוע לכל מקום בכל זמן, שהמערכת תהיה שימושית ושיהיה קל להשתמש בה. כיום אין מחסום לעבור למכונית חשמלית".

רשת חכמה וגישה אלחוטית

אחד הפיתוחים הראשיים של בטר פלייס הוא רשת חכמה (smart grid) לניהול אנרגיה. הרשת נועדה למנוע עומס על רשת החשמל בשל ביקושים עודפים על ידי מערכת לוויסות צריכת החשמל של המכוניות הנטענות. כך לדוגמה, מכוניות שמגיעות עם סוללה כמעט מלאה יקבלו עדיפות נמוכה וייטענו לאחר מכוניות שהגיעו עם סוללה מרוקנת יחסית. "כך חברת החשמל יכולה למכור חשמל בלי לשדרג את התשתיות, והמדינה נהנית כי היא נהיית ירוקה וכמות הזיהום הקטנה", טוען הרשקוביץ.

כל אחת מהמכוניות ומעמדות הטעינה של בטר פלייס משדרת באופן רציף למרכז הבקרה והשליטה של החברה, גם כשהרכב חונה. כך ניתן להתריע בפני נהג שהסוללה שלו עומדת להתרוקן ולסייע לו להגיע לתחנת החלפה קרובה, או לחלופין ניתן לדעת אם ישנה תקלה בעמדת טעינה ולתקן אותה מרחוק. בכל אחת מעמדות הטעינה והמכוניות יש רכיבי תקשורת, שיוצרים את רשת נקודות הגישה האלחוטיות (APN) הגדולה ביותר בישראל של סלקום. ההסכם בין החברות מוערך במאות אלפי כרטיסי סים. כעת מחוברות לרשת 1,000 עמדות טעינה וכ-150 מכוניות, והמספר יגדל משמעותית ברגע שהמכונית תושק באופן מסחרי. בנוסף למידע הטכני הכרוך במצב הרכב וההטענה, הודות לתקשורת הסלולרית ניתן להעביר למכונית גם מידע על מצב הכבישים בזמן אמת ולספק שירותי תוכן ומולטימדיה לנוסעים.

בשלב הנוכחי החברה ממוקדת בהשקת השירות, אך בעתיד בכוונתה להרחיב את הפלטפורמה ולהוסיף לה נדבכים נוספים באמצעות שיתופי פעולה. "אם חברה תרצה למכור מוסיקה לרכב - המחשב כבר קיים ורשת התקשורת קיימת, אז רק צריך להוסיף את השירות ולמכור מוסיקה לצרכן. אפשר אפילו להשתמש במערכת החיוב וניהול הלקוחות של בטר פלייס". החזון של בטר פלייס הוא ליצור סביב המכונית החשמלית סביבה שמזכירה במהותה את גוגל אפס (apps) - חבילת שירותים לצרכן שאינם דורשים התקנות מסובכות.

כבר כיום ישנם כמה סטארט-אפים וחברות ישראליות שמשתפים פעולה עם בטר פלייס בסביבת הרכב החשמלי. בבסיס תוכנת הניווט המוטמעת ברכב החשמלי נמצאת תוכנת ניווט של NAV-N-GO, שעליה היתוסף רובד בנוגע לצריכת האנרגיה, והסטארט-אפ דסל מזין את דיווחי התנועה לכלי הרכב החשמליים.

בטר פלייס גם פתחה את האפשרות לפתח אפליקציות ייעודיות למחשב ברכב החשמלי לגופי תוכן ולמפתחים. עד כה הכריזו שלושה גופים על שיתוף פעולה עם בטר פלייס: מפה, שמספקת המלצות למסעדות ואתרים במסלול; ynet, שיצרו גרסה מותאמת לתוכני האתר, ושירות החניה פנגו. שותפים פוטנציאליים יכולים להשתמש בערכת המפתחים (SDK) ששיחררה בטר פלייס לפיתוח אפליקציות ייעודיות לרכב החשמלי. עם זאת, בדומה למודל של אפל, כל אפליקציה צריכה לעבור תהליך סרטיפיקציה כך שתתאים למכונית חשמלית.

תוכנת ניווט המחוברת למיכל הדלק

 כל אחד מרכבי רנו פלואנס מגיע מצויד במחשב המכונה אוסקר (OScar). החומרה שעליה מבוסס המחשב נרכשה מחברת קונטיננטל הצרפתית-גרמנית, אולם כל שכבת התוכנה שנבנתה עליה פותחה בישראל. אחת האפשרויות המרכזיות במחשב היא תוכנת ניווט ייעודית, שעוזרת לנהג בתכנון מסלול הנסיעה כך שיתאים למצב הסוללה. המכוניות החשמליות מאפשרות נסיעה למרחקים בטווח מקסימלי של 160 ק"מ. לכן, בנסיעות ארוכות הנהג צריך להגיע לתחנת החלפה, ובתהליך האורך שלוש דקות מוחלפת הסוללה הריקה בסוללה טעונה במלואה באופן אוטומטי.

"באמצעות תוכנת הניווט הייעודית ניתן לדעת בכל רגע נתון מהו מצב הסוללה ומהו מרחק הנסיעה המקסימלי עד להחלפת סוללה, והמסלול נקבע בהתאם לכך - חיבור שלא קיים במכוניות רגילות שבהן מיכל הדלק מנותק מאפליקציות הניווט. זה נותן לנהגים ביטחון - המלאך השומר של הנוסע במכונית חשמלית", מסביר הרשקוביץ. במהלך הנהיגה נאספים נתונים סטטיסטיים על הנהג וצריכת האנרגיה שלו, כמו גם מידע לפי דפוסי נהיגה באזורים גיאוגרפיים, כך שניהול טווח הנסיעה מבוסס על הרגלי הנהיגה של כל נהג. "המערכת תומכת בקבלת החלטות, והערך שלה ניתן מזה שהיא לא מצריכה אותך להתעסק יותר מדי עם טכנולוגיה או להבין מה קורה בכל רגע נתון במערכת המסובכת", מוסיף הרשקוביץ.

"מודל חישוב המרחק או הטווח הוא מודל שרק עליו אפשר להקים ארבעה סטארט-אפים - זה פיתוח מורכב שנמשך", טוען דניאל קמבל, מנהל המוצר של אוסקר. שירותים נוספים במערכת הם חיבור לתשתיות הטעינה של בטר פלייס וחיבור ממחשב וממכשירים ניידים לרכב. כך נהג יכול להיכנס לאתר או לאפליקציה ייעודיים, ולבדוק מה מצב הסוללה העדכני גם כשאינו ברכב. אפשרות נוספת היא להגדיר את זמן היציאה המתוכנן, כך שעד השעה הנקובה הסוללה תהיה טעונה במלואה.

הבחירה לפתח מחשב המבוסס על מערכת הפעלה עצמאית נראית חריגה בתקופה שבה עולם המכשירים הניידים, וגם עולם מערכות הבידור לרכב, הולך בכיוון של שתי מערכות הפעלה - iOS של אפל ואנדרואיד של גוגל. "הרבה יצרני רכב שואלים אותי אם אני מוכן שהמחשב יהיה מבוסס אנדרואיד - אין לי בעיה. עד סוף השנה תראי את זה על אנדרואיד", חושף הרשקוביץ.

עם זאת, הוא מסביר כי לא ניתן יהיה לוותר לחלוטין על מחשב שמותקן ברכב לטובת סמארטפון, משום שצריך מחשב ייעודי שינתח נתונים מהרכב גם בזמן טעינה כשהוא חונה, וישדר אותם למרכז השליטה ובקרה. "בעתיד אני חושב שהסמארטפון ינצח, אך ברכב עדיין יהיה מחשב אוסקר לייט עם חומרה פשוטה, שיקבל ויעביר הודעות. בנוסף, יהיה עוד מכשיר שמכיל אפליקציה של בטר פלייס שמחוברת לנהג בסמארטפון או במחשב נייד", מעריך הרשקוביץ. "אנחנו ערוכים לכל תרחיש. קשה לחזות מה יהיה חמש שנים קדימה. הזמן שלוקח להכניס שינויים בתעשיית הרכב הוא אדיר, בגלל תהליכי בקרת האיכות - ארבע שנים זה כלום".

בעתיד, צופה קמבל, המחשב ברכב יפתח צוהר לעולם חדש של פיתוחים ואפליקציות, שכיום עדיין לא קיימים מאחר שרוב המכוניות אינן מחוברות לרשת. תחום כזה הוא social driving - נהיגה המשלבת אלמנטים חברתיים. למשל, אפליקציה המאפשרת נהיגה בשיירה שכל המכוניות מופיעות בה על גבי אותה מפה. בנוסף, איסוף הנתונים אודות הרגלי הנהיגה של המשתמשים יאפשר לחברות ביטוח להציע תוכניות מותאמות אישית.

בטר פלייס נמצאת כיום בקשר עם חברות שפועלות בתחום הזיהוי הקולי, כך שניתן יהיה להפעיל פונקציות ברכב באמצעות פקודות קוליות, בדומה למערכת סירי של אפל. עם זאת, קמבל מעריך כי יחלפו כמה שנים עד שטכנולוגיה זו תבשיל.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#