פיראטים תחת מתקפה - דיגיטל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פיראטים תחת מתקפה

חוק SOPA המקודם בימים אלה בארה"ב, שמציע למגר אחת ולתמיד את הפיראטיות ברשת, מאיים על האינטרנט הפתוח שאליו הורגלנו - אך גם מגלם פוטנציאל למהפכה אמיתית בעולם התוכן

תגובות

"הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לאינטרנט" או "אחד הסיפורים הגדולים ביותר שמשפיעים על הרשת בעשור האחרון" - אלה הם רק שניים מהתיאורים שבהם השתמשו בימים האחרונים הבלוגים הטכנולוגיים המובילים בעולם כדי לתאר את הצעת החוק למניעת פיראטיות שמסעירה את הרשת. המאבק התמידי בין תעשיית התוכן העולמית, שמנסה לשמור על המודל העסקי הישן והרווחי שלה, לבין כוחות הרשת החופשית מגיע שוב לנקודות הכרעה.

אם החוק המכונה SOPA, ראשי התיבות של Stop Online Piracy Act, יעבור בארה"ב, יקבלו לידיהם בעלי זכויות היוצרים כוח משפטי למנוע את הפרסום באתרים שמפירים זכויות יוצרים, את הגישה אליהם ואת המימון שלהם - ובכך בעצם יחנקו את זרימת החמצן הכלכלי והתנועה לאתרים אלה. "הפתרונות הם דרקוניים. הצעת החוק דורשת מספקיות האינטרנט להסיר כתובות מהרשת - זה נקרא צנזורה בפעם האחרונה שבדקתי", אמר על החוק אריק שמידט, יו"ר גוגל, בכנס של MIT שנערך בנובמבר.

אמנם החוק מקודם מאז אוקטובר, אך במהלך סוף השבוע הגיע המאבק נגדו לנקודת רתיחה, שהדגישה את הקרע העמוק בין תעשיית החדשנות והטכנולוגיה מעמק הסיליקון לבין תעשיית התוכן המסורתית מהוליווד. הסערה משקפת היטב כי לא מדובר רק במאבק על חקיקה, אלא במאבק שהעלה אל פני השטח את הבעיות העומדות בפני מודלים עסקיים בעידן שבו הטכנולוגיה השתנתה - בין חברות המתבססות על תמלוגים מזכויות יוצרים וזכויות הפצה, לבין חברות המחפשות טכנולוגיות חדשניות לשיתוף תכנים.

הצעת חוק SOPA היא מהצעות החוק הנדירות שמקודמת בידי שתי המפלגות כאחד - הרפובליקאית והדמוקרטית. החוק יעניק לפרקליט המדינה האמריקאי יכולת להטיל על אתר שהוכרז כמפר זכויות יוצרים את הסנקציות הבאות: ספקיות אינטרנט יידרשו לחסום גלישה לדומיינים של האתר, מנועי חיפוש יידרשו לא להציג אותו בתוצאות החיפוש, שירותי תשלום לא יורשו לאפשר לו להרוויח כסף ומפרסמים באינטרנט יידרשו לא לעשות עמו עסקים.

עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי, המתמחה בדיני רשת, מסביר כי "התעשייה האמריקאית נפגעת משום שהתוכן נודד למדינות אחרות, והם לא מצליחים להשיג את התמלוגים ששולמו בעבר על הפצת סרטים, הקרנות טלוויזיוניות והשכרות מספריות וידאו. הטיעון הפטריוטי-אמריקאי הוא שהקניין האמריקאי נגזל על ידי חברות ואתרים זרים שנהנים ממנו". לטענתו, מטרת החוק החדש היא לייבש את מקורות המימון של האתרים הפיראטיים.

אחת הביקורות המרכזיות על החוק היא שהוא לא יאפשר פיתוח חדשנות בגלל הקלות שבה ניתן יהיה להוריד אתר מרשת האינטרנט. קוזלובסקי טוען כי "החוק כרגע מנוסח בצורה מאוד מקילה בנוגע לשאלה כמה היד קלה על השאלטר - תספיק פנייה חד-צדדית לבית משפט שייתן צו להחשיך את האתר למשך חמישה ימים". קוזלובסקי מדגיש כי גם אם בסופו של דבר יתברר שהיה מקום לפעילות ושהיקף העבירה היה מצומצם, המשמעות של החשכת אתר עשויה להיות עונש מוות. כמו כן מתייחסת החקיקה באופן ספציפי לשירותי סטרימינג (ראה מסגרת), כלומר תכנים הזמינים לצפייה ישירה באינטרנט, באמצעות צווים מיוחדים המטילים אחריות פלילית יתירה על בעלי האתרים.

יצרניות התוכן נכשלו בעדכון המודל העסקי

המהלך, שנתמך על ידי תעשיות התוכן המסורתיות ובראשן אולפני הסרטים והטלוויזיה, מבטא משבר עמוק שבו נמצאות החברות זה יותר מעשור. החברות התקשו לגבש מודל יציב ליצירת הכנסות מתוכן באינטרנט, ובהעדר אפשרויות לגיטימיות אחרות לצריכת תוכן מצאו המשתמשים דרכים פיראטיות לצרוך את התוכן שיוצר על ידי החברות. במאמר שפורסם בבלוג Gigaom לקראת השימוע על החוק, תחת הכותרת "האינטרנט מוחק את הגבולות, SOPA מציב אותם בחזרה", נכתב: "זהו לא רק דיון על הגנת זכויות יוצרים, אלא מאבק לשמר את המודלים העסקיים שהתקיימו לפני 15 שנה, לפני שצמיחת הרשת עזרה להפוך את האינטרנט לבילוי פופולרי והכניסה את שיטות ההפצה שאנחנו עדיין רואים כיום".

"הטעות שלנו היתה לאפשר למלה הרומנטית הזאת, פיראטיות, להשתרש", אמר באחרונה טום רותמן, מנכ"ל משותף של Fox Filmed Entertainment, במאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס". בכתבה שפורסמה ב"אקונומיסט" נכתב: "יחסית לחוקים נגד פיראטיות של מדינות אחרות, SOPA הוא אכן דרקוני. אבל הוויכוח האמיתי הוא על איך צריך להפיץ תוכן באינטרנט ולשלם עליו".

כיצד צריכים להראות המודלים החדשים של חברות המדיה? לפי "אקונומיסט", "המתנגדים רוצים לראות שינויים יותר מהירים במודלים העסקיים וזירוז של חדשנות שכבר היתה צריכה להתרחש: תמחור זול יותר במדינות עניות, יותר שימוש בשירותי צריכה לפי דרישה דיגיטליים, פחות בלעדיות בהפצה ולבסוף - פחות הסתמכות על מכירת אלבומים ו-DVD". עם זאת מדגיש המאמר כי מדובר באינטרס המשותף גם לחברות הטכנולוגיה החדשניות, שרבות מהן מפתחות פתרונות בתחום. לפי הערכה של לשכת המסחר האמריקאית, התומכת ב-SOPA, הנזק הנגרם לתעשיית הבידור מדי שנה מפיראטיות הוא 153 מיליארד דולר - הערכה שנתקלה בספקנות באתרי האינטרנט.

הטיעונים של גופי התוכן חושפים רק צד אחד בוויכוח הלוהט. יוזמי SOPA הצליחו ללכד את תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית ולהביא חברות שמתחרות ונאבקות זו בזו ביומיום לשלב כוחות למאבק משותף - נגד הצעת החוק. חברות האינטרנט הגדולות, בהן AOL, אי-ביי, פייסבוק, גוגל, לינקדאין, מוזילה, טוויטר, יאהו וזינגה שיגרו לפני כחודש מכתב לפוליטיקאים שמקדמים את SOPA. "אנחנו מודאגים מכך שהצעדים האלה מציבים סיכון רציני להישגי העבר המתמשכים של התעשייה שלנו ביצירת חדשנות ומקומות עבודה, כמו גם לביטחון הקיברנטי הלאומי שלנו", נכתב בפנייה.

"כל החדשנות של 15 השנים האחרונות תוגבל. הגל האדיר של היצירתיות והחדשנות של משתמשים שמעלים תוכן ומשתפים אותו, שגרם לשפע יצירה אינטלקטואלית ברשת, יוצמת", קובע קוזלובסקי, ומוסיף כי "יו-טיוב הבאה לא תוכל לקום, כי גם בה היה היקף הפרות רחב לפני שהיא טיפלה בהן. לפעמים חדשנות גדולה כרוכה בתקופה שבה צריך להסדיר את המודל הכלכלי". גם צמיחתם של אתרים נוספים המבוססים על תוכן גולשים, כמו פייסבוק, תיפגע במידה רבה.

המאבק מסלים

כל אחד מהצדדים גייס את מיטב הלוביסטים שפועלים בבית הנבחרים. לפי דיווחים, גוגל עצמה שכרה לפחות 15 חברות שדלנות כדי להילחם בחוקים; מוזילה כללה בדף הבית של דפדפן הפיירפוקס שלה לינק לעצומה עם האזהרה "הקונגרס מנסה לצנזר את האינטרנט". מהצד השני פועלות כמה מהשדולות העסקיות הגדולות ביותר, כמו MPAA (איגוד תעשיית הסרטים האמריקאים), שתומכות בחוקים. שני הצדדים מתכננים להוציא מיליוני דולרים על פרסומות המיועדות לכבוש את לבם של הצרכנים. המרכז לפוליטיקה קשובה, ארגון ללא מטרות רווח, העריך שתעשיית התוכן האמריקאית הוציאה יותר מ-90 מיליון דולר לקידום SOPA.

לקראת סוף השבוע פורסמה רשימה מטעם בית הנבחרים האמריקאי שבה מופיעות כ-120 חברות התומכות בהצעת החוק, ובהן רוב אולפני הסרטים בהוליווד ורוב ארגוני העובדים בהוליווד, כמו גילדת הבמאים והחברות ABC ,ESPN ,CBS, סוני, וורנר מיוזיק וטיים וורנר. בתגובה פירסם הבלוג הטכנולוגי טק-קראנץ' רשימה של יותר מ-50 חברות אינטרנט המתנגדות למהלך. פרסום שתי הרשימות סימן היטב את שני הצדדים הנצים במאבק.

הוויכוח יצא במהרה מחוץ לגבולות בית הנבחרים, והרשת געשה בסוף השבוע. פול גראהם, מייסד ומשקיע ב-YCombinator, תוכנית ההאצה הפופולרית לסטארט-אפים מעמק הסיליקון, הכריז שיפסיק להזמין את נציגי החברות התומכות ב-SOPA לימי הדגמות לסטארט-אפים המשתתפים בתוכנית. בראיון בטק-קראנץ' הסביר גראהם את הרציונל שמאחורי ההחלטה. לטענתו, "אם לחברות האלה אין שום מושג בטכנולוגיה והן חושבת ש-SOPA הוא רעיון טוב, איך הן יוכלו להיות משקיעות טובות?". עם החברות המופיעות ברשימת התומכות בחוק שהשקיעו בעבר בחברות טכנולוגיה נמנות CBS, דיסני, GoDaddy, ניוז קורפ, סוני, ויזה וטיים וורנר.

אחת החברות שהופיעה ברשימת התומכות במהלך היא GoDaddy - מרשמיות הדומיינים הגדולות בעולם. כשהתגלה שהיא תומכת במהלך התעורר נגדה גל מחאה אדיר. כמה דקות לאחר שגראהם פירסם את ההודעה שלו צייץ בטוויטר בן הו, מנכ"ל חברת צ'יזבורגר (Cheezburger), הודעה שלפיה הוא מתכוון להעביר אלף דומיינים מ-GoDaddy אם לא תסיר את תמיכתה במהלך, והוסיף: "אנחנו אוהבים אתכם חברים, אבל SOPA היא סרטן לאינטרנט החופשי".

בעקבות המחאה ברשת, במהלך יום שישי עזבו את GoDaddy יותר מ-20 אלף דומיינים. לפי הבלוג הטכנולוגי techi, במשך השבוע איבדה GoDaddy יותר מ-72 אלף דומיינים. בסופו של דבר, כעבור יממה פירסמה GoDaddy הודעה שלפיה היא כבר אינה תומכת ב-SOPA. בהצהרה שפורסמה טען מנכ"ל החברה וורן אדלמן כי החברה תתמוך ב-SOPA "אם וכאשר קהילת האינטרנט תתמוך בו". עם זאת, הוא הדגיש כי "מלחמה בפיראטיות המקוונת היא בחשיבות עליונה". הודעת GoDaddy התקבלה באופן צונן מאוד. אתרי החדשות והבלוגים הדגישו כי החברה לא הצהירה שהיא מתנגדת לחוק אלא רק "לא תומכת" בו - ויש הבדל ניכר בין שני הניסוחים.

גם החברות התומכות במהלך, ששמרו השבוע על פרופיל תקשורתי נמוך, ממשיכות לפעול מאחורי הקלעים מתוך הבנה שהן עלולות להיפגע, בדומה ל-GoDaddy. ובכל זאת, ניסיון העבר מלמד שההשפעה הפוליטית העצומה של יצרני התוכן נותנת להם סיכויים טובים לנצח במלחמה הזאת על דמות האינטרנט: "תעשיית התוכן היא הלוביסט הכי חזק בוושינגטון. ככל שתעשיית החדשנות ועמק הסיליקון סקסיים ומתקדמים ואנחנו אוהבים אותם, יש להם הרבה פחות כוח בארה"ב מאשר תעשיית התוכן", מסכם קוזלובסקי.


SOPA מאיים גם על הניו-מדיה בישראל

כיצד תשפיע SOPA על ישראל? קוזלובסקי מסביר כי עד היום בעלי הזכויות האמריקאים לא הפעילו מאמצי אכיפה אמיתיים בשוק הישראלי הקטן, עם זאת ניתן יהיה להטיל סנקציות שהחוק האמריקאי יאפשר על בעלי האתרים הישראלים שעוסקים בסטרימינג או שיתוף תכנים כמו חסימת גלישה או מקורות מימון. כך שהגולשים הישראלים ובעלי האתרים צפויים לפגע בצורה דומה למקומות אחרים בעולם שתמנע מהם גישה לתכנים. הסצנה הישראלית התמודדה לאחרונה לאחרונה עם סוגיות דומות כאשר ארגון זיר"ה, המאגד את גופי התוכן הישראלים, הביא להורדתם מהרשת של מספר אתרי הורדות וצפייה ישירה וקנס את בעלי האתרים.

עיקר הפגיעה של SOPA צפויה להיות על תעשיית הניו-מדיה והחדשנות הישראלית. לטענת קוזלובסקי "התעשייה הישראלית הייתה דומיננטיות בייצור טכנולוגיות ומודלים חדשים לניו מדיה שכנראה יסבלו. אחת הבעיות היא שחברה או מוצר ישראלי שאינם עתירים במשאבים ימצאו את עצמם פתאום נתבעים או יגלו שהטכנולוגיה שלהם מסייעת להפרה של זכויות יוצרים". בין הסטארט-אפים שיצאו מישראל בתחום ניתן לציין את 5min שנמכר ל-AOL, אתר שיתוף הוידאו מטא-קפה וחברת Anyclip. "סטארט-אפים שמפתחים מודל חדש לצריכת ושיתוף תוכן ימצאו את עצמם מתמודדים עם הליכים משפטיים שמעכבים את הפעילות שלהם והופכים את ההשקעה בהם למסוכנת" מזהיר קוזלובסקי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#