יש לי רעיון מצוין - רוצה להשקיע דולר? - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש לי רעיון מצוין - רוצה להשקיע דולר?

תשובה שלילית מקרן הון סיכון אינה אסון. אתרים שונים יאפשרו לכם להציג את יוזמתכם בפני קהל משקיעים זעירים. לא רק היי-טקיסטים - גם אמנים ופעילים חברתיים יכולים לגייס בדרך זו עד מאות אלפי דולרים

תגובות

אם אתם יזמים ישראלים, סביר להניח שבשלב כלשהו בקריירה הגעתם לפגישה במגדלי אקרשטיין בהרצליה פיתוח, שבהם שוכנים המשרדים של רוב קרנות ההון סיכון בישראל. עבור היזמים, החיפוש אחר המימון הוא שלב קשה וקריטי בדרך ליצירת המוצר. עם השנים משתנה תעשיית היזמות הטכנולוגית ונהפכת נפוצה יותר. במקביל משתנה אופן המימון של התעשייה ומתאים את עצמו למצב החדש.

בשנה האחרונה צוברת תאוצה דרך גיוס אלטרנטיבית, כזו שמתאימה במיוחד ליזמים בתחילת דרכם: גיוס כסף ישירות מהציבור ללא קרנות וללא מתווכים. דרך זו זכתה לכינוי Crowd Funding, או "מימון המונים". האינטרנט מאפשר ערוץ ישיר בין היזם לבין מיליוני משקיעים פוטנציאלים מכל העולם. אתרים ייעודיים מאפשרים ליזמים לפנות לקהל משקיעים גדול ולבקש מהם מימון בהיקף משתנה - מדולרים בודדים ועד אלפי דולרים למשקיע. בניגוד להשקעות קונווציונאליות, בהן המשקיע מקבל נתח מהחברה, המשקיעים באמצעות האינטרנט מקבלים בתמורה מוצרים, למשל גרסה מיוחדת של משחק המובייל שמפתחת החברה או גישה אקסקלוסיבית לרשת החברתית שהיא מקימה.

המוסיקאי דויד ברוזה בחר בשיטה זו לגייס 65 אלף דולר להקלטת אלבומו האחרון. הצלם ספנסר טוניק מימן כך את פרויקט הצילום שלו בים המלח. מארגני המחאה החברתית גייסו בדרך זו תרומות בסך יותר מ-100 אלף שקל. דווקא חברות הטכנולוגיה עדיין לא אימצו באופן נרחב אופן מימון זה. ניתן לראות בתופעה ביטוי לשינויים בעולם המימון בעקבות האתגרים העומדים בפני מודל ההון סיכון, שחווה בעשור האחרון שני משברים כלכליים שהובילו להחזרים נמוכים על השקעות.

דיאספורה: פרויקט במימון הקהילה

פרויקטים טכנולוגיים עדיין רחוקים ממיצוי פוטנציאל הגיוס שלהם מהציבור הרחב. בתקופה של שנתיים (אפריל 2009-אפריל 2011) גויסו 1.7 מיליון דולר עבור פרויקטים טכנולוגיים באתר קיקסטארטר (Kickstarter), אחת מפלטפורמות הגיוס הפופלריות ביותר - כ-3% בלבד מההשקעות שבוצעו עד אז באתר.דוגמה לגיוס מוצלח עבור חברה טכנלוגית היא חברת דיאספורה, שגייסה כך מימון ראשוני. ביוני 2010 השלימה החברה גיוס של יותר מ-200 אלף דולר מכ-6,500 משקיעים. היה זה אחד הגיוסים הגדולים בקיקסטארטר.

דיאספורה היא רשת חברתית, שאותה מגדירים מייסדיה, ארבעה סטודנטים מניו יורק, "פייסבוק בלי בעיות פרטיות". בתחילת אוקטובר יצאה החברה בקמפיין גיוס הון נוסף, הפעם באמצעות חשבון הפיי-פאל שלה. בראיון בבלוג הטכנולוגי Read Write Web הסביר מקסוול סלזברג, אחד ממייסדי החברה, כי הסיבה שהיזמים מעדיפים לגייס כסף מהציבור היא ש"אנחנו מנסים להשיג תמיכה קהילתית מתמשכת. אנחנו רוצים לשמר את דיאספורה כפרויקט במימון הקהילה, כך שמוצר הליבה יישאר לא מסחרי".

ירידה בעלויות - עלייה במיקרו-קרנות

עולם הגיוסים השתנה בהתאם לשינויים הטכנלוגיים שהשפיעו על עולם היזמות. היזמים יכולים להשתמש בכלים שמורידים משמעותית את עלויות הפיתוח, באמצעות שימוש במחשוב ענן, ירידה בעלויות האחסון, מעבר לשימוש בתוכנה כשירות (SaaS), שימוש בטכנולוגיות קוד פתוח ושירותי רשת חינמיים. גם מחזור החיים של חברות התקצר, וכך גם זמן ההגעה של המוצרים לשוק.

במקרים רבים השקעות ההון סיכון המסורתיות אינן מתאימות לצורכי החברות. תופעה זו הביאה להתפתחות סוג חדש של קרנות השקעה - מיקרו-קרנות הון סיכון. מדובר בקרנות "רזות" שמגייסות כסף בהיקף של 20-50 מיליון דולר ועונות על צורכי המימון המשתנים של החברות. בשנה האחרונה קמו בישראל כמה קרנות מסוג זה, ובהן אינימיטי, The Time, גלילות קפיטל פרטנרס, Cyhawk Ventures ולול ונצ'רס. מאחורי הקרנות עומדים יזמים סדרתיים ואנשי הון סיכון ותיקים.

לא מדלל את אחזקות היזמים

במקרים רבים, היקף ההשקעות שיזמים יקבלו מהציבור באמצעות האינטרנט, דומה לזה שיקבלו ממיקרו-קרנות הון סיכון. ואולם, בין שתי ההשקעות יש הבדל משמעותי. כשקרן הון סיכון משקיעה בחברה, היא נהפכת לבעלת מניות בה - ומדללת את האחזקות של היזמים. השקעות שמתקבלות מהציבור, לעומת זאת, דומות יותר להלוואה. היזמים אמנם יצטרכו לתגמל את המשקיעים בצורה כלשהי - בעת ההשקעה או בעתיד, באמצעות מוצר או הטבה - אך אחזקותיהם לא ידוללו. מובן שהיזמים מעדיפים שלא להיפרד מנתח נכבד מהמיזם שלהם תמורת מימון, אך יש לזכור כי הגיוס מהציבור צפוי להיות מצומצם בהיקפו, וכרוך במאמצי שיווק אינטנסיביים.

הרצון להישאר עם מלוא האחזקות במיזם היה השיקול ששיכנע את הסטארט-אפ הישראלי מיקסי-מיוז (MixiMuse), שהוקם באחרונה, לפנות לגיוס כסף מהציבור הרחב. הסטארט-אפ שייסדו יעל היים, עמר כהן, יובל דיין ואורן צור שביט, עוסק בפיתוח רשת חברתית שמאפשרת למוסיקאים ליצור ביחד. לדברי היים, החברה בחרה בגיוס מהציבור - באמצעות הפלטפורמה של האתר אינדי-גו-גו (IndieGoGo) - כי "כך לא צריך להכניס אף משקיע, ולא מדללים את האחזקות שלך. בנוסף, אתה יוצר קהל יעד שעוקב אחריך עוד לפני שיש לך מוצר - וכך כשאתה יוצא לשוק יש לך עדת מעריצים שמרגישים שהם חלק מהמוצר".

הדרך לגיוס מימון באמצעות אתרים כמו קיקסטארטר נעשית באמצעות אלגוריתם באתר. "הוא בודק את התזוזה בחשבון, ואם אתה מגייס בקצב מהיר ורואים שיש עניין במיזם שלך - מקדמים אותך בעמוד הבית" אומרת היים. עד כה הצליחה מיקסי-מיוז לגייס כ-300 דולר בלבד. היעד של החברה הוא לגייס 50 אלף דולר בתוך כ-80 יום, והיים מאמינה כי המשימה אפשרית.

בניגוד לקיקסטארטר, בפלטפורמת הגיוס שבחרה החברה אין הכרח להגיע לסכום היעד שהוגדר לגיוס. לפיכך, גם אם החברה לא תעמוד ביעד, היא תקבל לידיה כל סכום שתצליח לגייס מהציבור. עם זאת, אם לא תחצה את הרף, היא תדרש לשלם עמלה גבוהה יותר, בסך 9%.

עם ברוזה בזריחה

אף שצורת גיוס זו מתאימה לכל סוג של מיזם, 60% מהפרויקטים שמומנו בזכות קיקסטארטר הם בתחום המוסיקה והקולנוע. סיפור ההצלחה הישראלי הגדול ביותר באתר שייך לזמר דויד ברוזה. ב-14 בפברואר השלים ברוזה גיוס של 65 אלף דולר מ-305 משקיעים, לצורך הקלטת האלבום "שפה שלישית". הכסף שגוייס כיסה את כל ההוצאות הכרוכות בהקלטת אלבום והפצתו, כולל צילומי קליפים ויחסי הציבור.

אף שמדובר באמן ישראלי ואף ששירי האלבום בעברית - רוב הכסף גוייס מארה"ב, ספרד וצרפת. רוב המשקיעים קנו הורדה של האלבום בעשרה דולרים לפני תאריך היציאה הרשמי או עותק של הדיסק עבור 25 דולר. חמישה משקיעים שילמו 5,000 דולר ובתמורה קיבלו כרטיס אח"מ זוגי להופעה בזריחה במצדה וארוחת בוקר אינטימית עם ברוזה ולהקתו.

בשביל ברוזה, גיוס הכסף לפרויקט ברשת היה חוויה חיובית. הוא בחר באפשרות זו לאחר ששמע על מעצב אופנה שניסה לגייס 1,000 דולר לפיתוח קו של בגדים. "אני לא יודע אם הוא אי פעם הגיע לסכום הזה, אבל נדלקתי וראיתי בזה משהו ששווה לנסות", הוא אומר. באמצעות גיוס כסף ברשת עקף ברוזה את חברות התקליטים. לדבריו, "חברות התקליטים ראו בפרויקט קוריוז". עקיפתן חייבה אותו לדאוג לא רק להפקת האלבום, אלא גם לשיווקו - בעיקר באמצעות רשתות חברתיות.

מלבד ההזדמנות העסקית ליזמי סטארט-אפ, לצורת הגיוס החדשה יש גם פוטנציאל לשינוי חברתי והעצמה של אוכלוסיות חלשות. באתר קיווה (Kiva), למשל, נאספות מיקרו-הלוואות לפרויקטים של עסקים זעירים, לרוב במדינות נחשלות. גם ראשי המחאה החברתית שהחלה בקיץ האחרון עשו שימוש באתרים מסוג זה, וגייסו באמצעותם כספים למימון ההפגנות.


קיקסטארטר: כ-10,000 פרויקטים גייסו 84 מיליון דולר / גיא גרימלנד וענבל אורפז

קיקסטארטר הוא האתר הבולט ביותר כיום לגיוס הון מהקהל הרחב, ולפי הגדרתו נועד למימון פרויקטים יצירתיים. מאז שהוקם ב-2009 גוייסו באמצעותו יותר מ-84 מיליון דולר למימון יותר מ-10,000 פרויקטים שונים. לו כל היזמים שפנו לאתר היו מצליחים לעמוד ביעד הגיוס אותו הגדירו, היו מגייסים בו יותר מ-100 מיליון דולר. מספר האנשים שהשקיעו בפרויקטים הוא יותר ממיליון, כש-16% מתוכם השקיעו יותר מפעם אחת.

בשנה האחרונה מספר הפרויקטים שהצליחו לגייס מימון באתר צמח בקצב פנומנלי. הצמיחה המהירה של קיקסטארטר באה לידי ביטוי בכל הפרמטרים: ביוני 2011 הצליחו 1,044 יזמים לגייס כסף - מספר דומה למספר המיזמים שמומנו בכל שנת הקיום הראשונה של האתר. במהלך השנה האחרונה מספר הפרויקטים באתר גדל פי חמישה בהשוואה לסך הפרויקטים שהושקו עד אז. 16 חודשים חלפו מהשקת האתר ועד שהשקיעו במיזמים שבו 200 אלף איש - כיום כ-75 אלף משקיעים חדשים מצטרפים מדי חודש.

עיקר התשלומים שמתקבלים הם של סכומים קטנים. 90% מהתשלומים בקיקסטארטר הם בסכום שנמוך מ-100 דולר, ו-75% בסכום הנמוך מ-50 דולר. עד כה המשקיע הממוצע היה מוכן לשלם סכום ממוצע של 71 דולר ל-1.4 פרויקטים. מתוך 10,000 הפרויקטים שגיוס הכסף עבורם הושלם, ב-23 בלבד היה הגיוס בהיקף גדול מ-100 אלף דולר. כמחצית מהגיוסים היו בהיקף של 1,000-5,000 דולר. הרוב מוחלט של הפרויקטים היו בהיקף גיוס הנמוך מ-25 אלף דולר.

בקיקסטארטר, היזם חייב להגדיר מראש סכום יעד מינימלי שאותו יחצה ומועד שבו יושלם הגיוס. אם היזם מצליח לגייס רק חלק מהכסף בתום הזמן הפרויקט מבוטל - הוא לא מקבל מימון והכסף אינו נאסף מהמשקיעים. בעלי האתר מסבירים כי מגבלה זו נועדה למנוע מצב שבו לא ניתן לסיים את מימושו של הפרויקט מאחר שלא גויס מספיק כסף. לא כל המיזמים מצליחים להגיע ליעד שהציבו: נכון ליולי, מתוך 26.6 אלף פרויקטים שהוצגו לקהל הרחב, רק 10.4 אלף (44%) הוכתרו כהצלחה והכסף הועבר ליזמים. בתמורה לשירות, קיקסטארטר גובה 5% מהסכום שגויס.


עוד בנושא:

הסטארט-אפ שמגייס כסף למחאת האוהלים
האתר שאיתי: דויד ברוזה מימן את אלבומו החדש באמצעות האינטרנט
הון סיכון כשפה שניה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#