חוכמת ההמונים מתחילה לייצר מזומנים - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוכמת ההמונים מתחילה לייצר מזומנים

שורה של סטארט-אפים צעירים למדו כיצד לנצל את אחד מהמשאבים העיקריים של הרשת - חוכמת ההמונים, Crowdsourcing - שהופך לבאזז באינטרנט. נציגה בולטת של השיטה היא ישראל

תגובות

Crowdsourcing = פיתוח מודל עסקי שנצבר מניתוח נתונים המגיעים מאלפי משתמשים ברשת


רשת האינטרנט היא ספק התשובות האולטימטיבי. יש פקק עכשיו במחלף גנות? או מה יהיה מזג האוויר בבואנוס איירס עוד יומיים? לרשת יש תשובות להכול. חוכמתה של הרשת אינה נגזרת ממקור מידע בודד, אלא מאינסוף אתרים, ומשתמשים שמרכיבים את הרשת. ויקיפדיה וגוגל, הן דוגמאות קלאסיות לשירות שנסמך על חוכמת ההמונים ומעניק לרשת את סגולותיה המדהימות.

ג'ימס סורוויקי, בספרו רב ההשפעה "חוכמת ההמונים", טען כי ב-91% מהמקרים ההמונים מספקים תשובה נכונה לבעיה המוצגת בפניהם, בעוד שיעור ההצלחה של מומחים בעלי שם והשכלה רלוונטית הוא רק 65%. נתון זה עומד בבסיסה של מגמה אינטרנטית טרייה. חוכמת ההמונים הופכת לכוח מסחרי שמסוגל לייצר רווחים. השאלה עכשיו היא רק מי יצליח לרתום כוח זה ראשון. קרנות ההון סיכון והמשקיעים כבר זיהו את המגמה ומחפשים את ההצלחות הבאות. חוכמת ההמונים הוא המוטיב שמחבר בין החברות המבטיחות Waze וסולוטו. שני הסטארט-אפים אימצו מודל עסקי המכונה Crowdsourcing (מיקור המונים) שנסמך על חוכמת הקהל הרחב.

החברות פיתחו מוצר שפועל על סמך בסיס הנתונים שנאסף מהמשתמשים באופן שוטף. התוכנה שמפתחת סולוטו מסייעת למשתמשי מחשב לצמצם את הגורמים המאטים את פעילות המחשב האישי ולשפר את ביצועיו. "לב הטכנולוגיה של סולוטו הוא היכולת ללמוד אוטומטית מהמשתמש", אומר רועי אדלר, מנהל מוצר בחברה, לדבריו בחברה "מנתחים את האינפורמציה על כל תקלה שמציקה למשתמש סולוטו, ומשווים אותה לעשרות תקלות קודמות שתועדו". הידע המצטבר על התקלות, הוא שמאפשר לסולוטו להציע פתרונות לאוסף הבעיות בהן נתקלים משתמשי מחשב בכל רחבי העולם בעבודתם היומיומית.

אחד הפרויקטים הראשונים שבו נעשה שימוש במודל של Crowdsourcing היה SETI@home, בסוף שנות ה-90, ובמסגרתו מיליוני משתמשי מחשב בכל העולם הוזמנו להצטרף למאמץ משותף לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ. "באותו פרויקט עשו Crowdsourcing לכוח מחשוב מבוזר", מזכיר אורן רביב, אנליסט בחברת המחקר IDC, "כלומר השתמשו בכוח העיבוד של מחשבים רבים כדי לעבד כמויות מידע גדולות מאוד".

מאז המודל השתכלל ואומץ על ידי חברות שהבינו את הפוטנציאל הגלום בו. חלק מהן משתמשות בהמונים בשלב העיצוב והאיפיון של המוצר, וחברות אחרות משתמשות בהמונים ליצירת, הפעלת או תחזוק מוצר. לרוב, השימוש בחוכמת הקהל לצרכיו של העולם העסקי נעשה לצורך בניית בסיס נתונים רחב או ככוח משימה לביצוע מטלות מוגדרות. עבור חלק מהמשימות המשתתפים מקבלים תשלום, על אחרות הם מקבלים הכרה בצורת ניקוד ובמקרים אחרים הם זוכים ליהנות מהמוצר שהם שותפים להפעלתו.

חוסך תשתיות וכוח אדם

דניאל כהן, שותף בקרן ג'מיני, מאמין כי בעתיד מודל ה-Crowdsourcing יאומץ בכל תחום שבו ניתן להציע פתרונות בעולם הווירטואלי, משום שמודל כזה חוסך הקמה ומימון של תשתיות כוח אדם. לדבריו "המודל מאוד רווחי הודות ליכולת להשיג הרבה כוח אדם זול, דבר המקנה יתרון לחברות ישראליות ומאפשר להן להפעיל כוח אדם בינלאומי ולהגיע לרמת רווחיות גבוהה". כהן טוען כי קרנות ההון סיכון והמשקיעים מכירים בפוטנציאל הגלום במודל, ומשקיעים בחברות בתחום.

יש כמה תנאים, אותם מגדיר כהן, המאפשרים שימוש במודל של Crowdsourcing: משימות שניתן לבצע באופן וירטואלי בבית ולהעבירן דרך הרשת, ומשימות שאפשר להעביר בקלות בשוק הבינלאומי מבלי להיתקל במכשול שפה. כהן מזהה שני טרנדים שסייעו להפיכת המודל לפופולרי. ראשית, בזכות האינטרנט אפשר להגיע לכל אדם בצורה פשוטה יותר מבעבר, ובנוסף, כמות גדולה יותר של אנשים מעוניינים להתפרנס מהבית. הבסיס של המודל פשוט. "יש משימה שאנשים מוכנים לשלם עליה כסף, יש אנשים שמוכנים לעשות את העבודה ויש חברה שמוכנה לתווך ויכולה לגזור קופון בדרך. לכולם זה כדאי". המודל מתאים לטווח רחב של משימות - החל ממשימות פשוטות המצריכות כוח עבודה זול כמו הקלדה, ועד משימות שדורשות מומחיות.

כהן מזהה קושי שעשוי להתעורר ביצירת ביקוש למוצר של חברה הפועלת במודל Crowdsourcing. "כמות האנשים שיסכימו לעשות עבודה כזו או אחרת בזמנם החופשי היא מאוד גבוהה, אך על החברות להפנים כי מדובר בשוק לכל דבר, אתה לא יכול להביא אלפי מתרגמים ואז לא למצוא להם עבודה", הוא מטעים. קושי נוסף שעלול להיווצר כשמדובר בכוח אדם מבוזר ואנונימי הוא בקרה על איכות האנשים. אבל כהן מציין שגם עם בעיה זו מתמודדות החברות ש"מסננות את כוח האדם בו הן משתמשות או מנהלות מערכת של דירוג מבצע המשימה". במקרים כאלה, בדומה לאתר הקניות אי-ביי, הרייטינג של נותן השירות מקבל חשיבות גבוהה מאוד.

לסנתז מידע איכותי

אלמנט נוסף המאפשר את פריחתן של חברות בתקופה האחרונה הוא התקדמות תחום הבינה המלאכותית. "כיום, כשהרבה משתמשים מספקים הרבה מידע זה יוצר הרבה רעש. לכן, צריך שיטות שיאפשרו לעשות אגרגציה של מידע וניתוח, כדי לסנתז את המידע לתוצר איכותי", מסביר ערן פלומין, מנהל תחום הייעוץ בישראל בחברת הייעוץ Frost and Sullivan. הדבר בא לידי ביטוי במוצרים של חברות שמשתמשות בהמונים לאיסוף מידע, למשל אפליקצית הניווט Waze. מסד המפות עליו מתבססת האפליקציה נבנה על סמך נתונים שמתקבלים מדי יום מהמוני המשתמשים בזמן אמת. מדובר בכמות נתונים גדולה מאוד שיש צורך לנתח, ולשם כך יש צורך בטכנולוגיה מתאימה. לדברי פלומין, ניתוח נתונים עדיין מהווה חסם בגלל התקדמות אטית בתחום הבינה המלאכותית, אך בהתאם לפריצות הדרך בעתיד יפותחו אפליקציות Crowdsourcing שישתמשו בכמויות מידע גדולות מאוד.

פלומין טוען שבעולם ה-Crowdsourcing יש יתרון לגודל, דבר העשוי להשפיע על מבנה השוק וליצור חסמי כניסה. "יש יתרון גדול לחברה שתהיה ראשונה בשוק ותגיע למסה קריטית, בצורה שאולי תמנע תחרות בשווקים מסויימים". לדבריו, בדומה לרשתות החברתיות, המשתמשים יעדיפו להצטרף לרשת הגדולה ביותר. כהן חולק עליו, וחוזה כי למרות יתרון הגודל, "בכל תחום יכולים להיות שניים או שלושה שחקנים, בהתאם לצורכי השוק". השניים מסכימים כי בשווקים שיווצרו לא יהיה מקום לשחקנים רבים, דבר שיקנה יתרון לחברות שיהיו הראשונות לפתח אפליקציות ולהגיע לכמות גדולה של משתמשים.

חברות שמאמצות את מודל ה-Crowdsourcing צריכות למצוא דרכים ליצירת מוטיבציה כדי למשוך את הקהל עליו מבוסס השירות שלהן. "הקהל הוא המשאב שלך, אז זה משהו שאתה צריך לטפח", אומר פלומין. "הוא גם ספק וגם הלקוח, וצריך להתנהג אליו בהתאם". Waze, לדוגמה, מנסה להעניק ערך למשתמשיה - הם תורמים לאיסוף הנתונים ויצירת המפות, וזוכים להנות מהוראות נסיעה והתראות על פקקי תנועה.

העברת גולשים באמצעות מידע שמקבלים מהם

קהל המשתמשים באפליקציה של WeFi נמצא במעמד דומה לקהילת Waze. הסטארט-אפ WeFi קם ב-2006 כדי לפתור את העומס ברשתות האינטרנט הסלולריות באמצעות העברת הגולשים לרשתות Wi-Fi קיימות. "Wi-Fi נחשב לנחות בעיני המפעילים מכיוון שזו רשת עם איכות לא אחידה, שאי אפשר לנהל אותה", אומר עמית שקד, סמנכ"ל שיווק בחברה. כדי לפתור את הקושי, החליטו ב-WeFi לאסוף ממשתמשים מידע על איכות הרשתות וזמינותן לאורך זמן, ובאמצעות עיבוד באלגוריתם בשרתי החברה ליצור רשת וירטואלית מכל הרשתות האלחוטיות. נכון לעכשיו, מזהה המערכת יותר מ-84 מיליון רשתות אלחוטיות, 40% מתוכן נמצאות בארה"ב. לקוחות החברה הם המפעילות הסלולריות, שמשלמות לחברה לפי השימוש במערכת כדי להעביר את העומס לרשתות ה-Wi-Fi, המידע שעליו מבוסס השירות, נאסף במודל Crowdsourcing באמצעות תוכנה חינמית המיועדת למחשב או לסמארטפון.

באמצעות התוכנה המשתמשים יכולים ליהנות מחיבור אוטומטי לרשת Wi-Fi הטובה ביותר בכל מקום, כך שהם תורמים ליצירת בסיס המידע ובה בעת מפיקים ערך מהשימוש. "החוכמה היא משותפת. בגלל שהמידע שעוזר לתוכנה לבחור את הרשת הוא מידע שמצטבר לאורך זמן רב ממשתמשים רבים, אז כל מכשיר נהיה חכם כמו כל המכשירים האחרים ביחד", אומר שקד. "מבחינת הידע על מה שקורה ב-Wi-Fi חצינו כבר לפני שנה את הרף של המסה הקריטית והאלגוריתמים התחילו לתת תוצאות עם מובהקות סטטיסטית". WeFi מבצעת כעת פיילוט בארה"ב ובישראל.

בשלב בדיקות התוכנה נעזרה WeFi בשירותיה של חברת Mob4Hire. החברה הקנדית מבצעת את הבדיקות במודל של Crowdsourcing. הלקוח מגדיר מהו פרופיל הבדיקות הנדרש מבחינת מכשירים ואיזורים גיאוגרפיים, והחברה מעבירה את המשימה לקהילת בודקים המפוזרים ברחבי העולם. שקד מסביר כי החברה בחרה בשירות זה משום שנדרשו בדיקות בספציפיקציות מוגדרות באיזורים מסויימים והמודל התאים לחברה. "לפעמים אין ברירה. האלטרנטיבה לחברה בישראל, שצריכה ניסוי בתנאי שטח, היא לשלוח עשרה אנשים לארה"ב לחודש, וזה לא ריאלי", אומר שקד.

חברה נוספת המציעה שירותי בדיקת תוכנה (QA) לכל סוגי התוכנות והמכשירים במודל של Crowdsourcing היא uTest הישראלית. באמצעות קהילה בת יותר מ-30 אלף בודקים ביותר מ-170 מדינות בעולם, מבצעת החברה בדיקות תוכנה עבור כ-600 לקוחות. שירותי החברה מהווים אלטרנטיבה לחברות הנזקקות לשירות מסוג זה, במקום מיקור חוץ להודו או סין, או העסקת צוות בודקים. תמורת תשלום של 2,000 דולר, חברה יכולה לקבל 30 בודקים שיבדקו אפליקציה במשך שבוע. בשנה האחרונה שילמה החברה כמיליון דולר לבודקים, כשהתעריף נקבע בהתאם למוניטין אותו צברו בקהילה. על לקוחות החברה נמנות חברות כמו מיקרוסופט, גוגל, גרופון, בבילון, ו-Answers.com.

להחליף את מרכזי הפניות

דרך נוספת לשימור הקהל היא באמצעות תשלום על שירותים מסוימים, בהתאם לטיב השירות ולמוניטין מצטבר. זוהי האסטרטגיה בה נוקטת חברת פיקסיה (Fixya) הישראלית. החברה יצרה אתר תמיכה טכנית המבוסס על קהילה בת 400 אלף מומחים שתומכים במוצרי צריכה שונים. האתר מציע אלטרנטיבה למרכזי השירות של החברות, ובייחוד מרכזי פניות שמאוישים בעובדי מיקור חוץ שהוסמכו בקורסים מזורזים. משתתפי הקהילה ב-Fixya מקבלים תשובות בנוגע לבעיות שהעלו מאנשים בעלי ניסיון בשימוש במוצר. רוב השירותים באתר ניתנים בחינם, אך יניב בן סדון, מנכ"ל ומייסד החברה, מסביר כי "כחלק מהמודל העסקי בנינו קהילה של מומחים שהם 'הקרם של הקרם' - אנשים שהם הכי מקצוענים ופעילים באתר ויש להם הכי הרבה ידע, ואותם תרמנו כקהילה של תומכים בתשלום". בקרוב מתכננת החברה להפעיל גם תמיכה על בסיס פיסי באמצעות עשרות אלפי טכנאים בארה"ב, שיקושרו ללקוחות בבתים.

מומחים שמקבלים תשלום עבור שירותם צריכים לעמוד בכמה קריטריונים בנוגע לביצועים שלהם. עם זאת, בן סדון מציין כי הרוב המכריע של המומחים לא עושים זאת למען הרווח אלא מתוך מה שהוא מגדיר כ"גישה אלטרואיסטית שמונעת על ידי אגו". לדבריו, יש משתמשים בקהילה שעלו על יותר מ-10,000 בעיות וממשיכים לעשות זאת בהתנדבות מלאה. ב-2010 שילמה פיקסיה יותר ממיליון דולר לתומכים. "מרכז של 200 מוקדנים עולה 10 מיליון דולר ליצרן בשנה", טוען בן סדון. "לסוני יש 4 מיליון פניות בשנה למרכז תמיכה, ואילו לפיקסיה יש יותר ממיליון משתמשים של סוני מדי חודש - כלומר לפחות 12 מיליון משתמשים בשנה". המודל העסקי של פיקסיה משלב מהכנסות משירותי פרימיום ומפרסומות, כשהשירות למשתמשים ניתן ברובו בחינם. החל מ-2009 החברה רווחית. לפני כשלוש שנים היא ביצעה שני סבבים של גיוסי הון. בן סדון טוען כי "בישראל קשה למצוא משקיעים שמבינים ומכירים את הפוטנציאל", זאת בניגוד לעמק הסיליקון שם ניתן לראות התפתחויות משמעויות בתחום.


"אני לא צריכה יותר לחפש לקוחות"  / ענבל אורפז

סטודנטים, אמהות וכל מי שמעוניין בעבודה מכניסה, שניתן לבצע אותה מהבית בשעות נוחות בלי התחייבות, עשוי למצוא ב-Crowdsourcing פתרון מתאים. מרינה דימנשטיין, שעלתה לישראל מרוסיה לפני כארבע שנים, עובדת בשנתיים האחרונות כמתרגמת באתר One Hour Translation.

מאחורי האתר עומדת חברה ישראלית שקמה לפני כשלוש שנים, במטרה להציע שירות תרגום מקצועי באינטרנט במהירות ובאיכות, ופועלת במודל של Crowdsourcing. עופר שושן, מנכ"ל ומייסד החברה, אומר כי את שירותי התרגום מספקים עשרת אלפים מתרגמים, הנמצאים ב-100 מדינות. בין הלקוחות שמשתמשים בשירותי התרגום של החברה נמצאים קוקה קולה, גוגל, טויוטה, הצבא האמריקאי וחברות אינטרנט. החברה גובה מהלקוחות מחיר אחיד של 27 אגורות למלה, והמתרגמים מקבלים 72% מהסכום.

דימנשטיין מתרגמת מאנגלית לרוסית ומעידה כי העבודה מול האתר עדיפה על עבודה כפרילנסרית. "אני לא צריכה לחפש לקוחות, כי הם שמים את העבודה באתר, ואם יש לי זמן לקחת אותה, אני לוקחת". כיום, מקור הפרנסה העיקרי של דימנשטיין הוא העבודה בחברה, שבה היא מרוויחה 1,500-2000 דולר בחודש. דימנשטיין עובדת ארבע-חמש שעות ביום שמצטברות לכ-30 אלף מלים מתורגמות בחודש. לדבריה, "אם אני צריכה עוד כסף - אני עובדת יותר". היא מציינת כי אמנם בשוק יש מחירים יותר גבוהים, אבל העבודה באתר מבטיחה לה תעסוקה באופן שוטף.


עוד בנושא:

הסטארט-אפ פיקסיה גייס שישה מיליון דולר
WeFi שמים את הרשת האלחוטית על המפה
ניו יורק טיימס: "הגישה של סולוטו הישראלית חדשנית ומבטיחה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#