למגזר הערבי אין יוסי ורדי - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למגזר הערבי אין יוסי ורדי

היעדר ניסיון וקשרים מהשירות הצבאי ומחסור במשקיעים ותמיכה מצד הממשלה, מקשים על התפתחות תעשיית ההיי טק במגזר הערבי. האם אפשר לצפות שבעתיד יהיה לו חלק בחגיגת האקזיטים של הכלכלה הישראלית?

תגובות

השנה היא 2015. העיתונים הכלכליים מבשרים על עוד אקזיט מוצלח:סטארט-אפ ישראלי שנמכר ב-200 מיליון דולר. היזם, מחמוד איברהים מאום אל-פחם, מספר לכתבים הכלכליים בהתרגשות כיצד לפני שבע שנים, כשהקים את החברה בפארק ההיי-טק המקומי, לא האמין שזה ייגמר במגה-אקזיט של הסטארט-אפ הערבי-ישראלי הראשון.

האם תרחיש שכזה הוא דמיוני? האם אפשר לצפות שבעתיד המגזר הערבי, שמקיף 20% מאוכלוסיית ישראל, ישתתף גם הוא בחגיגת האקזיטים של הכלכלה הישראלית? האם תחילתו של גל מהנדסי ההיי-טק הערבים הפונים לעבוד בהיי-טק הישראלי, שצבר תאוצה בשנתיים האחרונות, יבשיל לגל של יזמים המקימים חברות טכנולוגיה משמעותיות? למדינת ישראל יש אינטרס ברור שכך יקרה. בניסיון להבין מדוע מגזר כה משמעותי לא נוטל חלק בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ומי הם בכל זאת היזמים שמעיזים, יצאנו לסיור בצפון. בסיכומו של יום דילוגים בין נצרת למשגב, היתה לנו תחושה מעורבת. מהצד האופטימי נראית בבירור תזוזה בכיוון יזמות טכנולוגית ערבית.

אם עד לאחרונה הודר המגזר כמעט לחלוטין מהסצנה המקומית, כיום נראים ניצנים של שינוי. יותר יזמים ערבים מנסים להקים חברות ובעיקר לא להירתע מעבודה בתעשייה שמקובצת במדינת "חדרה-גדרה". לפי נתוני עמותת צופן כ-500 מהנדסים ערבים עובדים כיום בחברות היי-טק בישראל, לעומת כ-80,000 יהודים. מספר חברות הסטארט-אפ הערביות נותר זעיר, אך גם שם ניכרת התעוררות.

מהצד הפסימי, קשה להתנער מתחושת הפער שבין האוכלוסייה הטכנולוגית היהודית והערבית: הרעב לאקזיטים כמעט לא קיים. נדמה שהמוטיבציה הבסיסית של יזמים לכבוש את העולם - חסרה. בשלב זה השאיפה היא בעיקר להתפרנס ואולי לתת פייט משמעותי להודים או לסינים. איש לא מדבר על הנוקיה הערבית. ההיי-טק הערבי נמצא בחיתוליו, ודרושים לא מעט חשיפה לעולם, חינוך יזמי ומשאבים כדי שייהפך לקטר הצמיחה של המגזר הערבי.


 


"ישו היה היזם הכי ותיק"


10:40, משרדי אלפא אומגה, נצרת

בתוך אזור תעשייה ותיק בנצרת, בין מוסכים וחנויות מפעל, נחבאת חברת המכשור הרפואי אלפא אומגה. רים יונס ייסדה את החברה יחד עם בעלה עימאד ב-1993 ומאז עוסקת החברה בפיתוח ציוד לחקר המוח וטיפול במחלות, כמו פרקינסון ואלצהיימר. הזוג יונס מעסיק כיום כ-30 עובדים, 18 מהנדסים מהם ארבעה יהודים, ומוכרת לכ-100 בתי חולים בארה"ב בעיקר. האם היתה אי פעם סטרט-אפ? לא ברור.

באלפא אומגה אין משקיעים חיצוניים ועושה רושם שרים יונס לא ממהרת לרדוף אחריהם, דפוס פעולה שמזכיר חברה משפחתית. "היו מגעים עם משקיעים שלא צלחו בעיקר בגלל המשבר העולמי", מספרת יונס. "אנחנו חברה יציבה ורווחית, אנחנו מתקיימים בכבוד ולא מוכנים להכניס משקיע או להימכר בכל מחיר. אנחנו גם לא מוכנים לעשות שינויים מפליגים במקרה של מכירה כמו לעבור לחו"ל. לא במקרה אנחנו בנצרת. יש לנו חזון שהחברה שלנו תגדל ותעסיק את אנשי המקום".

העובדה שתשוקת האקזיט לא מנווטת את דרכה של החברה ראויה להערכה, בעיקר בשוק שבו מתקיימות מעט מאוד חברות מקוריות כבר 17 שנה. מצד שני, הקושי במציאת משקיע אינו מאפשר לחברה לגדול באמת. כך, למשל, מתוך התחשבות בתזרים המזומנים החליטו היזמים שלא לרשום פטנטים. הם גם לא מעסיקים אנשי יחסי ציבור, ומקווים אולי למצוא מפיץ מקומי במדינות ערב, אבל גם זה דורש השקעה.

יונס מעידה כי על ההחלטה להישאר בנצרת הם משלמים מחיר, ולא רק בגלל הנגישות לשדה התעופה המקשה על עובדים שרוב עבודתם בחו"ל. "הנגישות שלנו לכוח אדם היא מוגבלת. אנחנו צריכים להכשיר בעצמנו מהנדסים כי אלה שעשויים להתאים לנו, לא מתאימים מיד. בנצרת אנחנו גם חשופים פחות לתעשייה, אבל אחרי שנים והצלחות רבות בכל זאת מכירים אותנו. הבעיות באות מעוד כיוונים. קשה למכור למדינות ערב, למשל, כי הם מתייחסים אלינו כמו ליהודים".ואיך נראה העתיד?

"כרגע אנחנו לפני פריצה. חברת מדטרוניק העולמית משתפת איתנו פעולה. אני מקווה שניכנס לשווקים חדשים בקרוב".

יונס מצרה על קוטנו של השוק הטכנולוגי הערבי. "צריך הרבה יותר מכך, ואני דווקא רואה שינוי", היא אומרת וטוענת שלערבים יש לא מעט אחריות למצבם. "צריך לדפוק בדלת עד שהיא תיפתח. ישו היה היזם הכי ותיק, והוא ידע שאם אתה דופק ואף אחד לא עונה לך - לא צריך להתייאש. הייתי רוצה שיותר ערבים יקימו חברות היי-טק, שיותר נשים יגיעו לתחום ושהמדינה תדאג להעלות את המגזר שלנו בסדר העדיפויות".

נאמנים יותר לעבודה

13:15, משרדי בבקום, משגב

לעומת אלפא אומגה הצנועה, הרי שחברת בבקום סופט באזור התעשייה תרדיון שבמשגב דומה מאוד לחברותיה בהרצליה או בקרית עתידים. בחברה הצעירה המעסיקה 51 מהנדסים, רובם ערבים, אפשר למצוא הפוך ואספרסו, אבל לא קפה שחור, הקיוביקלס גדולים וחלונות חדר הישיבות הגדול צופים לנוף עוצר נשימה.

בבקום היא קבוצת אחזקות שבתוכה פועלים מוקד שירות לקוחות המעסיק בגליל 350 איש, מתוכם 80% ערבים, וכן בית תוכנה. היא הוקמה בסוף 2008 על ידי עימאד תלחמי שעזב את דלתא לאחר 25 שנה, שם היה יד ימינו של התעשיין דב לאוטמן. אחרי שפרש, ביקש תלחמי למלא את הוואקום התעסוקתי בגליל שנבע מהיעלמות מפעלי הטקסטיל ולייצר מקומות עבודה בעיקר לנשים ולאקדמאים.

ההשקעה הראשונית בהקמת הקבוצה דרשה מיליוני שקלים שגויסו מקבוצת יזמים, בהם דב לאוטמן. בראשו של בית התוכנה עומד נעימי אשכר, שכבר 27 שנה ממלא תפקידים בכירים שונים בהיי-טק הישראלי, בין השאר ב-HP וטאואר סמיקונדקטור. "כבר בתפקיד הניהולי הראשון שלי ב-1993, הייתי מחזר אחר בוגרים ערבים", הוא מספר. "עבדתי אז ביוניליוור ורציתי לקדם אותם. זה היה נכון בכל חברה שבה עבדתי. מהנדסים ערבים הם מקצועיים מאוד, ובמקביל נאמנים למקום העבודה - הם לא יחליפו אותו תמורת כל תוספת קטנה בשכר". למה אין משקיעים ערבים בהיי-טק?

נעימי: "ההיי-טק לא נמצא כיום על הכוונת של בעלי הון ערבים שמעדיפים להשקיע בנדל"ן, בנייה או מסחר. אין אנג'לים ערבים. היוסי ורדיים של המגזר הערבי כלל לא קיימים. גם יזם ערבי נתקל בבעיות: הוא כבר רוצה להקים חברה, אבל אין לו עם מי. המהנדסים הטובים מעדיפים כיום לעבוד בחברות היי-טק גדולות ובטוחות. הם מרגישים שאין להם רשת ביטחון ופוחדים להיכשל. בהרבה מובנים אנחנו בפער של 30 שנה יחסית לישראל, פער שקשה לסגור".

תלחמי: "ככל שהקהילה העסקית הישראלית תיחשף יותר למגזר הערבי כך הסיכוי של הערבים להשתלב בהיי-טק, בפיננסיים או בכל תחום אחר יגדל. ככל שיותר ערבים יתברגו לתפקידים בכירים יותר - כך הם ייחשפו לניסיון עסקי משמעותי שיאפשר להם להקים מיזמים בעצמם.

"חשוב לזכור שהמגזר הערבי לא הולך לצבא - והצבא בונה אישיות של יזמים. הוא מלמד משמעת ואומץ, תכונות חשובות ליזמים. במגזר הערבי גם לא חשופים לאפשרויות פיננסיות. במסגרת פורום אנשי עסקים ערבים פנינו לשר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, כדי לדאוג שיפרסמו את כל ההטבות הממשלתיות ליזמים גם בערבית". מי אשם באי הבנת יכולות ההיי-טק במגזר הערבי?

נעימי: "גם לנו יש אחריות. במגזר הערבי אין מודעות לעסקים טכנולוגים. זו חברה שבטית, מסורתית ובמהלך שנים נהפכנו לחברה ענייה". ומה הפתרון?

נעימי: "מודעות של שני הצדדים. הנה דוגמה: הגיע אלי לראיון עבודה מרואיין מרושל ומזיע. מחזיק ביד קופסת סיגריות ומצית. אצל מנהל יהודי הוא לא היה עובר את המסדרון. הסתבר שהוא מורה למתמטיקה ומחשבים שרוצה לעשות שינוי, הוא התקבל והצטיין בעבודה. מעסיקים יהודים צריכים הרבה יותר סבלנות לא רק כלפי המצטיינים מהטכניון שימצאו עבודה אלא גם לבעלי הציונים הממוצעים. לאנשים מותר להיות ממוצעים. היהודים, בזכות הצבא, הקשרים החברתיים, וידיעת השפה האנגלית, גם אם הם ממוצעים - הם ימצאו עבודה. בחור ערבי ממוצע ימצא את עצמו בנחיתות. שני הצדדים צריכים לעשות מאמץ".

כיום אני מספק עבודה ליותר מ-50 מהנדסים בגליל. אנחנו מפתחים מוצרים עבור חברות, כמו DSPG, טקסס אינסטרומנטס וספירל סלושונס ומבקשים תשלום על פרויקטים בשיעור נמוך ב-25%-35% לעומת חברות מתחרות. גם השכר שלנו למהנדסים הוא נמוך יותר ממהנדס יהודי במרכז, אבל כיום אנחנו בונים את התשתית: אני מקווה שבעוד שלוש-ארבע שנים המהנדסים של בבקום, יחד עם אלה של חברות כמו גליל תוכנה או אלפא אומגה, יהיו אלה שיקימו את הסטארט-אפים של המגזר הערבי".

"עדיף שיפגשו עובדים ערבים ברמת החי"ל"

16:00, חברת MITsoft, נצרת

מוחמד זחאלקה נמצא כבר 15 שנה בהיי-טק הישראלי, בין השאר כאחד ממייסדי חברת !WE. הוא מנכ"ל בית התוכנה MITsoft מקבוצת MIT מנפאואר ועמותת צופן בנצרת, ומעסיק שישה מהנדסים יהודים ושישה מהנדסים ערבים. "מהנדסים ערבים שעובדים במרכז - לא יחזרו צפונה", אומר זחאלקה. "עדיף שהישראלים יפגשו מהנדס ערבי ברמת החי"ל ויראו למה לא צריך לפחד מערבים. אנחנו צריכים לתת עבודה למי שרוצה להישאר ולעבוד באזור".

בדומה לבבקום, גם MITsoft היא קבלן משנה לפרויקטי תוכנה, ובזול. הפער יכול להגיע עד-50% במחיר. "אין לי בעיה שינצלו אותי", אומר זחאלקה. "אני רוצה שייתנו לנו את הפרויקטים, במקום להודו ואוקראינה. במקום להכשיר את כוח האדם שם, עדיף שיכשירו את המהנדסים הערבים". מתי תתחילו לבקש מחירים קרובים למרכז היהודי?

"כשתיווצר פה מסה קריטית של 1,000 מהנדסים. אז יתחילו לראות פה גם סטארט-אפים ערביים. האחריות שלנו היא לבצע מהלכים בתוך בתי הספר כדי שיגיעו יותר צעירים ללימודי הנדסה, במקום לרפואה ורוקחות. גם הממשלה יכולה לעזור, למשל, על ידי קידום תוכנית תלפיות לערבים, אבל אין לה אינטרס לעשות את זה". אתם פונים לחברי הכנסת לעזרה?

הם לא באמת מייצגים את המגזר שלנו ולא יכולים להוביל שינוי. האחריות היא של כולנו. כשאני גייסתי עובדים לחברה לא היה אכפת לי אם מדובר ביהודי, ערבי, רוסי, אשה או אתיופי. גייסתי לפי מידת המקצועיות ולא לפי התווית. זה מה שצריך להיות". yazam@themarker.com

הצופן הסודי של ההיי-טק הערבי

עמותת צופן מרכזי טכנולוגיה עילית שילבה עד היום יותר מ-100 בוגרים ערבים בתעשיית ההיי-טק, והיעד שלה הוא שילוב של 1,000 מהנדסים ערבים עד סוף 2011. העמותה הוקמה על ידי סמדר נהב, יוסי כותן וסאמי סעדי.

השיטה כוללת הסרת חסמים מוכרים: מהנדסים המבקשים להשתלב מגיעים לקורס בן שלושה חודשים בתשלום סמלי, שם הם לומדים תכנים מקצועיים, כתיבת קורות חיים והשתתפות מושכלת בראיונות עבודה. צופן מלווה אותם גם בחיפוש אחר מקום עבודה ובהשמה בחברות היי-טק שונות.

באחרונה החלה העמותה בבדיקת אפשרויות התרחבות ושיכפול המודל, תוך קידום יוזמות חדשות להקמת מרכזי פיתוח באזור המשולש. במסגרת תוכנית לפיתוח התעסוקה והתשתית בחברה הערבית, שהיוותה חלק מהתחייבויותיה של הממשלה לקבלתה ל-OECD, יוקם באום אל-פחם פארק תעשייה בשטח של 120 דונם, שמתוכו יוקצה אזור ייעודי לתעשיית ההיי-טק.



עוד בנושא:

"תעשיית ההיי-טק הישראלית יכולה לפרוח גם בכפר קאסם"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#