מחקר: אשכולות ההיי-טק מקדמים את החברות השותפות - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: אשכולות ההיי-טק מקדמים את החברות השותפות

האם קרבה גיאוגרפית בין חברות טכנולוגיה עדיין חשובה לחדשנות בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות? מחקר חדש של אורנית רז מ-MIT מצביע כי התשובה על כך עדיין חיובית

תגובות

רבות דובר על היתרונות של קרבה גיאוגרפית בין חברות טכנולוגיות. הקירבה הפיסית מקלה על התקשורת, שכן על מנת להיפגש יש "רק לעלות קומה" או "לחצות את הכביש". גם התקשורת הבלתי-פורמלית פורחת במקרים כאלה, וסביר כי מפגשים במתקנים המשותפים, כמו מסעדות וחדרי כושר, מעודדים הפריה הדדית ומקדמים עסקות. בשנים האחרונות קמים יותר ויותר חוקרים המבטלים את חשיבות המיקום הגיאוגרפי וטוענים כי בעידן הטכנולוגי, במיוחד נוכח השימוש ברשתות חברתיות, המיקום הפיסי מאבד מחשיבותו - קל וחומר אצל חברות מבוססות טכנולוגיה כמו חברות היי-טק וביו-טכנולוגיה, שבהן מעבר הידע וניהולו יכולים להיעשות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.

לטענה זו השלכות כלכליות משמעותיות, החל מקביעת מיקום החברה ודרך המבנה הארגוני שלה. מחקר חדש קובע כי האינטרנט עדיין לא החליף את הקשר האישי. ד"ר אורנית רז, חוקרת ישראלית ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), פירסמה באחרונה מחקר שמצא שקרבה פיסית בין חברות טכנולוגיה עדיין חשובה.

הטענה העיקרית של רז ושותפה למחקר, פטר גלור, היא שככל שהחברות ממוקמות קרוב יותר זו לזו - כך התקשורת בין המדענים תהיה רבה יותר, הן במספר הקשרים והן במעמד החברה בעולם העסקי שבו היא פועלת. רז מצאה כי חברות הנמצאות בתוך אשכול חברות מסוים מתקשרות ביניהן הרבה יותר, פי שניים למעשה, מחברותיהן בקבוצת הביקורת. לא רק שסך כל הקשרים רב יותר, אלא גם שכיחות התקשורת בין החברות בתוך האשכול רבה יותר (התקשרות "צפופה" בשפה המדעית).

המחקר בחן כ-100 חברות ביו-טכנולוגיה הממוקמות באשכול הטכנולוגי בקיימברידג', בוסטון. מול קבוצה זו נלקח מדגם דומה לקבוצת ביקורת של חברות הממוקמות בפרברי בוסטון. במחקר נכללו גם שש אוניברסיטאות הממוקמות באשכול וחברות תרופות גדולות. בנוסף, נבחנו גם השפעתם של משתנים אחרים כמו גיל החברה וגודלה.

למחקר יש השלכות משמעותיות לגבי ישראל, בעיקר בהבנה שכדאי לחברת היי-טק חדשה להיות מוקמת באזור שבו כבר קיימות חברות היי-טק אחרות. בהקשר זה ייתכן שלא בטוח שעל המדינה לעודד חברות היי-טק לפתוח משרדים בפריפריה שבה לא נמצאות חברות היי-טק רבות, או לחילופין עליה לדאוג ליצירה מראש של גוש של חברות (קלאסטר).

רז אומרת כי המחקר מוכיח מעל לכל ספק כי ההספד של חשיבות המרחק מוקדם. "גם כיום, במאה ה-21, חשיבות המרחק הפיסי היא מרכזית, גם כשמדובר בחברות עתירות טכנולוגיה. לאשכולות יתרונות ברורים, והם מגיעים להישגי צמיחה משמעותיים בשלושה תחומים: תפוקה גדולה יותר של כלל החברים באשכול, חדשנות הנוצרת כתוצאה מהאינטראקציה בין העסקים, והתפתחות מואצת של עסקים חדשים".

אילו תובנות צריכים מקבלי המדיניות לקחת אתם לגבי ההיי-טק הישראלי?

"בחברות עתירות ידע יש להקים מרכזים, 'גושים', אך חייבים להבין שלא מספיק ליצוק את הבטון של הבניינים. צריך להשקיע מחשבה ולהבין את החשיבות שיש לשחקנים מסוימים להצלחת האשכול. במקרה של חברות הביו-טכנולוגיה בישראל יש לנו את פארק המדע ברחובות, שנבנה סביב מכון ויצמן. מרכיב האוניברסיטאות ומכוני המחקר הוא קריטי להצלחת אשכול כזה. עם זאת, אם רוצים שהאשכול ישגשג חייבים לגרום לחברות תרופות גדולות לעבור לישראל ולהתמקם באשכול. החלטה שכזאת היא ברמה של מדיניות לאומית".

תל אביב יכולה ללמוד מסטנפורד

ענף ההיי-טק הישראלי הוא בסופו של דבר מגזר שמאופיין באשכולות. לא סתם נטבעה האמרה "מדינת הסטארט-אפים משתרעת מהרצליה שבצפון ועד תל אביב שבדרום", ואף שיש כמובן גושי היי-טק נוספים בצפון, באזור חיפה (מת"מ) ויקנעם.

מה חסר כאן בישראל? שני מרכיבים עיקריים. בתחום הביו-טק והפארמה לא התפתחה כאן תעשיית מחקר ופיתוח (מו"פ) גדולה כפי שהתפתחה תעשיית טכנולוגיות מידע. אין כאן את גוגל ויבמ של עולם הפארמה. מדוע? לחשש מחברת טבע יש משקל, אבל גם המדינה עצמה לא עשתה מספיק כדי למשוך לאורך השנים את חברות הפארמה הגדולות להקים מרכזי מו"פ בישראל. בזמנו נעשה מאמץ של המדען הראשי בתחום אבל הוא לא הועיל, וכתוצאה מכך הסטארט-אפים בתחום הביו-טק מפסידים. גם גושי חברות ההיי-טק שצומחים מאוניברסיטאות עדיין לא מפותחים כמו בארה"ב, כפי שאוניברסיטת סטנפורד ידעה להוליד את גוגל כחלק מעמק הסיליקון ו-MIT ידעה לתמוך באזור ההיי-טק שבמסצ'וסטס.

הטכניון הוא סיפור הצלחה, אבל אוניברסיטאות אחרות מובילות, בהן העברית בירושלים, תל אביב ובן-גוריון, יכולות להיות חלק מאקו-סיסטם הדוק יותר עם סביבת ההיי-טק שבה הן נמצאות. היוזמה להקמת פארק ההיי-טק באזור אוניברסיטת בן גוריון, סמוך לעיר הבה"דים הצבאית, עונה בדיוק על ממצאי המחקר של אורנית רז ויש לשכפלה באזורים נוספים בישראל.


עוד בנושא:

יהודה זיסאפל: "איגודי העובדים בהיי-טק לא משתפים איתנו פעולה"
כנס איגוד תעשיית ההיי-טק: בכירים מהעולם, הצגת פיתוחים וחיפוש חברות לרכישה
לחבר את הסלולר לרובה צעצוע ולפסול ג'אנק פוד באמצעות האייפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#