יוסי ורדי: "אני כמו ילד שמשוויץ במקום שבו הוא גר" - דיגיטל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוסי ורדי: "אני כמו ילד שמשוויץ במקום שבו הוא גר"

יוסי ורדי, מהמשקיעים הגדולים בהיי-טק הישראלי, לא היסס להשקיע בשבעה סטארט-אפים מאז פרוץ המשבר העולמי. "גם במשבר הקודם כולם ברחו ואני נשארתי", מסביר היזם ששונא שמכנים אותו גורו

תגובות

יוסי ורדי יודע מדוע הסטארט-אפים הישראליים זוכים להערכה בעולם כולו. אם תשאלו אותו, סוד ההצלחה הישראלי טמון באנשים - לא בטכנולוגיה. "טכנולוגיה יש בכל מקום, אבל אנחנו יודעים לקחת אותה וללוש אותה, לעשות אתה דברים ולמסור אותה בצורה משכנעת. הישראלים קודם מוציאים מוצר ואחר כך משפרים אותו. אז בהתחלה המוצר קצת מגמגם, אבל יש לו נוכחות. הוא צועק 'אני נמצא כאן', ואנשים מתחילים להשתמש בו", אומר ורדי.

באחרונה הוכחה שוב ההצלחה הישראלית, בתחרות שקיים הבלוג הטכנולוגי הפופולרי טק קראנץ'. התחרות ריכזה עניין רב מצד התקשורת והבלוגוספירה - והסטארט-אפים הישראליים זכו בה לכבוד רב. חברת רידביקון הישראלית-אמריקאית עם היזם הישראלי ירון בינור קטפה את המקום הראשון בתחרות; הסטארט-אפ הישראלי טרולים זכה בתואר הסטארט-אפ הבינלאומי הטוב ביותר; הסטארט-אפ אניקליפ זכה בתואר חביב הקהל; והסטארט-אפ הישראלי Threadsy הגיע לשלב הגמר והתברג ברשימת ששת הסטארט-אפים הטובים של התחרות. כמו בשנה הקודמת, שימש ורדי שופט בתחרות. אנחנו באמת כאלה מבריקים?

"זה לא שהחברות הישראליות הן משהו מיוחד, אלה האנשים שמרכיבים אותן", הוא עונה ומסביר: "בחלק מהמקרים החברות הישראליות לא מפתחות טכנולוגיות חדשות אבל הן יודעות ליישמן בצורה חכמה. טכנולוגיה היא בסך הכל אלמנט אחד בנוסחה להצלחה. אלמנט אחר, לא פחות חשוב, הוא הפקחיות, הזריזות והאגרסיביות שבהן אתה משחרר לעולם את הטכנולוגיה שפיתחת. התרבות הישראלית היא תרבות מאוד יוצאת דופן, שכל מי שמבקר בישראל מעריך אותה, ולרוח שלה יש תוצאות בשטח.

"השופטים שישבו בתחרות של טק קראנץ' הם אנשים משופשפים", מבהיר ורדי. "הם לא באו לעשות הנחות לאף אחד. אתה מסתכל על חברות ישראליות מול חברות מאירופה ומהמזרח הרחוק, ואתה לא יכול שלא להשתאות ולהיות שבע רצון מכך שמקום קטן כמו ישראל מצליח לזכות להערכה בגלל התרבות שלו".

"לא מבצע מטלה לאומית"

יוסי ורדי, 67, הוא אחת הדמויות המוכרות בהיי-טק הישראלי, וממקימי חברת טכם (לימים נס טכנולוגיות). "אני איש עסקים כבר 40 שנה", הוא אומר. הוא ביצע תפקידים שונים, ביניהם יו"ר של חברת כימיקלים לישראל ומנהל רשות ההשקעות בצפון אמריקה. ב-1998 רכשה AOL את מיראביליס, אותה הקים בנו של ורדי, אריק ורדי, בסיועו של אביו ויחד עם יאיר גולדפינגר וספי ויגיסר. החברה, שפיתחה את התוכנה הראשונה בעולם לשליחת מסרים מיידיים, נמכרה בעבור 407 מיליון דולר - שרובם נחלקו בין ורדי האב ושלושת מקימי החברה. מאז השקיע ורדי בעשרות חברות אינטרנט ישראליות ונהפך לאחד המשקיעים הסדרתיים והדומיננטיים בתעשייה. יזמים צעירים רבים מקבלים ממנו את ההשקעה הראשונה, המאפשרת להם להשיק את הקונצפט הראשוני של המוצר שלהם. אנחנו נפגשים ימים ספורים אחרי סיום תחרות טק-קראנץ' במשרדו של ורדי, הממוקם בצמוד לביתו שבשכונה הקרובה לאוניברסיטת תל אביב. ורדי מבלה רבע מזמנו בחו"ל, וכשהוא בישראל, הוא מרבה לארח בכירים בעולם הטכנולוגיה שמגיעים מחו"ל.

אתה מרגיש במובן מסוים גם שגריר של ישראל?

"לא. אני מרגיש כיף עצום שאני מביא את האורחים מחו"ל לכאן. לקחתי את תומס פרידמן (עיתונאי, סופר ובעל טור בעיתון 'ניו יורק טיימס', ג.ג) לאוניברסיטת בן גוריון שבנגב. פתאום אתה רואה איך לבן אדם נופל האסימון לגבי האנשים בישראל. אני כמו ילד שמשוויץ במקום שבו הוא גר. אבל אני לא מרגיש שזו מטלה לאומית שנטלתי על עצמי".

ההשקעות שלך בסטארט-אפים ישראליים נובעות ממניעים חומריים או גם בגלל החשיבות הלאומית?

"אני בהחלט איש עסקים, אבל הסיפוק הכי גדול שלי מגיע מלראות יזמים צעירים מממשים את הפוטנציאל שלהם, בין אם השקעתי בהם ובין אם לאו. זה כמו שאתה מגדל פרחים יפים בגינה ומחכה שהם יפרחו".

אף שהוא מתנער מדימוי השגריר הטכנולוגי של ישראל, מי שחשב שורדי רואה הכל רק דרך פריזמת הסטארט-אפים טועה. על דבריו של שר האוצר שטייניץ בראיון ל-TheMarker, כי יש להשקיע פחות בתשתיות ויותר בהיי-טק, אמר השבוע ורדי: "אני חושב שמשק לא יכול לחיות על רגל אחת. אין ספק שההיי-טק מוביל הכנסות, אבל הוא לא מייצר את כל מקומות העבודה ולא עונה על הצרכים של כל האוכלוסייה, ולכן צריך לדאוג לכל הסקטורים. אי אפשר לבנות רק על ההיי-טק, אבל זה לא אומר שהוא פחות חשוב".

"לא אשקיע במי שלא יודע להתנהג"

ורדי הוכתר לא אחת על ידי התקשורת כ"גורו" השקעות בתחום ההיי-טק הישראלי, בזכות השקעותיו המוצלחות בסטארט-אפים שרבים מהם אף עשו אקזיט (ראו מסגרת). אבל גם כאן, ורדי מסרב בתוקף לחבוש את הכתר: "אני לא גורו. התקשורת ממציאה את זה כדי שתוכל לבעוט בי אחר כך. אף אחד מהחברים שלי ומאלה שאני משקיע בהם לא חושב שאני גורו. הילדים שלי מתים מצחוק כשהם קוראים שכך מכנים אותי".

איך אתה בוחר השקעות?

"מה שמעניין אותי זה אנשים. יזמים. אני פחות מתעניין בטכנולוגיה. אני לא מנסה למצוא מוצרים מדהימים, אלא מסתמך על אנשים שאני מאמין בהם שיאמרו לי מי מוכשר ומי לא. בדרך כלל קרה שככל שהתאהבתי במוצר הפסדתי יותר כסף, כי נטיתי להמשיך ולהשקיע בו".

אז באיזה יזמים אתה משקיע? מה הנוסחה לקבל השקעה מיוסי ורדי?

"בדרך כלל אני קודם כל מראיין את היזם במייל או בטלפון, ואז אני מחליט אם הוא עונה על הפרופיל שלי. לא מעניין אותי אם הוא היה בטכניון או ביחידת המודיעין 8200. אם קיבלתי המלצה ממישהו שאני סומך עליו ושאומר לי שהיזם הזה מוכשר - אז אפגש אתו. אני סומך על אנשים שאני מושקע בהם שלא יספרו לי מעשיות. חשוב גם שליזם יהיה אופי טוב. שיהיה ישר. לא אשקיע במישהו שלא יודע להתנהג. אמנם הפרופיל של היזם שאני מחפש די מורכב, אבל תחום ההשקעות שמעניינות אותי הוא די צר. אני לא רוצה להסביר באילו מיזמים אני משקיע, כי אז אנשים יכוונו את הנאומים שלהם כדי להתאים לכך. באופן כללי, אני נוהג להשקיע בחברות צעירות בשלבים ראשוניים".

בכל זאת, אילו תחומים טכנולוגיים מעניינים אותך?

"וידיאו ברשת האינטרנט הוא ביזנס שרק מתחיל לפרוץ ועוד יעבור גלגולים רבים. אפליקציות לסלולר הוא תחום חם נוסף, וגם מחשוב ענן (קבלת משאבי מחשוב ממקור הנמצא מחוץ לבית או לחברה, בדומה לשימוש בחשמל, ג"ג). אלה חלק מהתחומים שאני מחפש וזה יכול לתת רמז למה שמעניין אותי. כיום קל יותר לפתח יישומים ודברים נפלאים במאמץ קטן. אפשר להגיע לכמות גדולה של משתמשים בתוך זמן קצר ומתוך המרתף - וזו ההבטחה הגדולה ביותר שיש כיום לתעשיית האינטרנט".

איזה סוג של משקיע אתה? שם כסף ונעלם או מעורב עד שהחברה מצליחה?

"התרומה העיקרית שלי היא בכסף שאני נותן - בדרך כלל מדובר בכסף הראשון שהחברה מקבלת לרעיון שאין לו ידיים ורגליים. כעת התור של היזמים להרים את החברה. אם אני יכול לסייע והיזמים מבקשים, אז אני עוזר. אבל בעיקרון אני משקיע את הכסף והיזמים מנהלים. אני לא יושב במועצת מנהלים. אחרי שנים רבות למדתי שבסופו של דבר היזם עושה מה שהוא רוצה. אני גם לא חושב שאני יודע בכל דבר יותר טוב מהיזם. בחלק מהמקרים שניסיתי לסייע ליזמים דיברתי שטויות. חלק מהם היו מספיק אמיתיים לומר לי שאני מדבר שטויות. חלק אחר חשב שאני מדבר דברי חוכמה".


יזמים שרוצים להגיע לפגישות היכרות עם ורדי עלולים להתאכזב, שכן הוא מנסה להימנע ככל האפשר מפגישות "אחד על אחד", כך הוא מצהיר. עם זאת, מיילים הם בהחלט צורת תקשורת רצויה בעיניו: "אני קם ב-6:45, אוכל ארוחת בוקר וקורא עיתונים", מספר ורדי, "אחר כך אני הולך למשרד שלי, מתיישב ומתחיל לשלוח מיילים. אני מקבל כ-200 מיילים ביום ומשתדל תמיד לענות ולא להשאיר מייל ללא תשובה. בצהריים אני אוכל מה שאשתי מבשלת. לאחר מכן, משעה 14:00, אני ישן. ב-18:00 אני קם ליום עבודה חדש, טרי ורענן, ושוב ממשיך בשגרת הטלפונים והמיילים. מדי פעם אני הולך למפגשים, לפגישות ולכנסים". עוד טיפ ליזמים: ורדי נטול גינונים וסולד מחנופה: "הגיע אלי יזם כדי לקבל השקעה. שאלתי אותו למה הוא בא, אז הוא ענה לי שהוא שמע שאני לא מבלבל את השכל. אהבתי את התשובה שלו והשקעתי בו", הוא מספר.

יש סטארט-אפ ישראלי שאתה מעריך במיוחד?

"כולם היו בני, גם אלה שלא. יש כמה חברות שעושות דברים יפים, אבל אני לא רוצה להפלות אף אחת".

עם אותם ההרגלים

השנה החולפת היתה שנה קשה לסטארט-אפים הישראליים, ובמיוחד לחברות האינטרנט. קרנות הון סיכון שנפגעו מהמשבר הכלכלי מיעטו בהשקעות חדשות. השקעות בחברות אינטרנט נהפכו לספורות. גם האנג'לים, אותם משקיעים פרטיים, נעלמו. ורדי, לצד מספר מצומצם של משקיעים פרטיים אחרים כמו ג'ף פולבר, נותר אחד המשקיעים המעטים שהמשיכו להשקיע ביזמים ישראלים כרגיל.

איך המשבר הכלכלי השפיע עליך? שינית את דפוסי ההשקעה שלך?

"אני משקיע בדיוק כמו קודם. השקעתי בשבע חברות מאז שפרץ המשבר הכלכלי. האופק של ההשקעות שלי לא נמדד בשנה או שנתיים: אם לא תשקיע כעת, לא יהיו לך מוצרים בעוד שלוש שנים. ליזמים אכן קשה יותר לגייס כסף והם זהירים הרבה יותר. הרבה מהאנג'לים התאדו. אז אולי עצם העובדה שאני ממשיך להשקיע מעידה שאני טיפש, אבל מצד שני יכול להיות שאני זה שצודק. ישנה תורה שלמה על מה שנקרא השקעה כנגד כוחות השוק. אבל אותי השוק לא מעניין, אני ממשיך כרגיל. גם בשנת 2000 כולם ברחו. עשו עלי אז כתבה גדולה באחד העיתונים ופירסמו שאני דבק בדוט.קום כשכל שאר קרנות ההון סיכון יצאו מהעסק. כמובן שאחרי שלוש שנים חזרו הקרנות להשקיע בדוט.קום. למה אני נשאר? כי כל יום יותר ויותר משתמשים צורכים שירותים ברשת האינטרנט. אז אין ממש קשר בין מה שחושבים בשוק הפיננסי לבין הפעילות של המשתמשים. בין השנים 2001 ל-2005 לא רשמתי אקזיט ועדיין המשכתי להשקיע ב-24 חברות. מנובמבר 2006 עד ינואר 2008 רשמתי שבעה אקזיטים".

למה אחרים לא משקיעים?

"הפחד העיקרי של אנשים הוא מלעשות דברים יוצאי דופן או דברים חריגים - לא בגלל החשש מכישלון, אלא מהפחד שיחשבו שהם טיפשים. הרוב לא משקיעים כיום כי הם מפחדים שאם הם ייכשלו אנשים יחשבו שהם טיפשים. מי שמרגיש קצת יותר בטוח וקצת פחות כואב לו מוכן לקחת סיכונים. אני אישית לא חושב שלהשקיע בחברות אינטרנט ישראליות זה סיכון גדול מדי, אבל ככה זה נתפש. השקעות באינטרנט דומות במובן מסוים להשקעות בחקלאות. בחקלאות אתה זורע ולאחר 180 יום אתה קוצר. בהשקעות בסטארט-אפים אתה זורע והקציר יכול להגיע לאחר שנתיים או שלוש, אבל בסוף הוא תמיד מגיע. אולי זה מה שמבלבל משקיעים. הם רואים עגלות עם תבואה, הולכים לזרוע ולא רואים מתי הקציר. חוץ מזה, אני משקיע את הכסף הפרטי שלי ולכן אני לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד או למה אני נכשל. אני יכול לקחת סיכונים יותר גדולים אף שאני לא חושב שאכן מדובר בסיכונים גדולים. אצלי מחלת ההשקעות היא כרונית".

"הגולשים הם השופטים"

נחזור לתחרות. שרה לייסי, פרשנית וכתבת טק קראנץ', כתבה שהיא מאוד התאכזבה מכך שחברות רבות הציגו מוצרים שמחקים מוצרים קיימים. אין כיום חדשנות באינטרנט?

"כיום הארכיטקטורה של האינטרנט דומה ללגו: יזמים בונים מוצר שמשתמש בלבנים של שירותים שונים. כל מוצר מתחבר לשירותים אחרים, כמו פייסבוק ומייספייס. קשה לדעת מראש אם מוצר של חברת אינטרנט יהיה גדול או לא. יש מעט מאוד מקרים שבהם אתה רואה מוצר ומתלהב. לוקח זמן לראות עד כמה מוצר מושך משתמשים. גם על האייפון לא אמרו בתחילת הדרך 'וואו'. חוץ מזה, הלב שלנו נהיה גס. מוצרים שלפני עשר שנים גרמו לאנשים לומר 'וואו', מתקבלים כיום כבדרך אגב. מי שקובע אם מוצר יהיה 'וואו' זה לא אני, וגם לא השופטים של טק קראנץ' - אלא חבר השופטים שהוא מיליארדי הגולשים שמשתמשים ברשת האינטרנט. נכון, אפשר לקחת מוצר ולדחוף אותו למשתמשים כמו שמפטמים אווזים, אבל אין טעם לעשות זאת. זה גם יקר וגם למשתמשים אין שום נאמנות. וכשתפסיק לעשות קידום מכירות למוצר ולשלם עבור ההפצה שלו - הנאמנות תיפסק".

אז בשביל מה להשקיע ולהזיע?

"גם אם יש לך מוצר שהמשתמשים אוהבים אתה לא יכול להפסיק לעבוד. אתה חייב לעבוד קשה ולהזיע, להאזין בדריכות לרמזים שהמשתמשים מפזרים, לראות איזה תכונות הם אוהבים ולהרחיב אותן, להעיף מה שלא עובד ולהתחבר ללב של המשתמשים. קח לדוגמה את אריאנה האפינגטון, מייסדת הבלוג האפינגטון פוסט. יש לה עסק שכולל שישה בלוגים ומעסיק 75 איש. אז כנראה שהיא עושה משהו נכון. כנראה שהיא יודעת מה משתמשים רוצים ומה מעניין אותם".

כהרגלו, גם בעת התחרות של טק קראנץ' היה ורדי מסמר המסיבה. הוא זרק לכל עבר הערות שנונות, הצחיק את הקהל, דיבר בצורה ישירה ועממית עם היזמים שהציגו את המוצרים שלהם ובאופן כללי, שמר על אווירה עליזה.

אתה מתכנן מראש להיות משעשע באירועים שאתה משתתף בהם, או שזה משהו טבעי?

"אני מסתכל על החיים מזווית מאוד אישית ומנסה לראות בכל דבר את הצד המשעשע. רוב האנשים מהססים, אבל אני נותן לצד המשעשע לבוא לידי ביטוי. אני משתדל להעביר מסרים רציניים שעטופים באריזה הומוריסטית, ולפעמים זה מצליח לי. אני לא מנסה להיות מצחיק בכוח. לא מפריע לי שיש כאלה חושבים שאני סתם ליצן. זכותו של כל בן אדם להרגיש את מי הוא מחבב. זה אני וזה מה יש. אי אפשר לצפות שאשביע את רצונו של כל העולם. אבל אני חושב שאנשים אוהבים את זה, לפחות לפי כמות ההזמנות שאני מקבל", הוא מחייך.

עוד בנושא:

טק קראנץ' 50: ה"כוכב נולד" של הסטארט-אפים
אקזיט נוסף ליוסי ורדי?

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#