10 המקינטושים הבולטים של 25 השנים האחרונות - IT - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10 המקינטושים הבולטים של 25 השנים האחרונות

ייתכן שלא כולם נחלו הצלחה מסחררת, אבל כל אחד מהם היה בעל השפעה עצומה. לרגל 25 שנה להשקתו של מחשב המקינטוש הראשון, קבלו את עשרת המחשבים הטובים ביותר בכל הזמנים מבית היוצר של אפל

תגובות

הרבה לפני שאפל החלה לייצר מחשבים שנכנסים לכיס, היא ייצרה מחשבים שיושבים על שולחן העבודה. חלקם היו מחשבים שולחניים בעלי מארזים גדולים, חלקם היו מחשבים ניידים מגושמים למדי, ואילו אחרים היו קוביות ממש - פשוטו כמשמעו. אולם מחשב המקינטוש הראשון, זה שהתחיל את עלייתה של אפל למעמד מיתולוגי, היה עבור עולם המחשבים כמו מה שהיה בשעתו הגלגל לאנשי המערות. הוא הושק ב-22 לינואר, במהלך הסופרבול של 1984, בפרסומת בת דקה אחת שבוימה בידי רידלי סקוט (ואשר הפכה לקלאסיקה בפני עצמה), ונחת על מדפי החנויות יומיים לאחר מכן. הוא היה הראשון בשורה ארוכה של מחשבי אפל שיכבשו את ליבם של מיליוני משתמשים ב-25 השנים שלאחר מכן.

הרבה השתנה מבחינה טכנולוגית במהלך 25 השנים האחרונות, כאשר אפל פעמים רבות עומדת בחזית החידושים אותם אנחנו מקבלים כעת כמובנים מאליהם. על מנת לחגוג את יום הולדתו ה-25 של המקינטוש, סקרתי את שנות קיומו, ובחרתי 10 מחשבי אפל ששינו את דרכה של החברה ואת הדרך בה העולם עובד ומתקשר. הבחירה הראשונה שלי, באופן טבעי, היא המקינטוש הראשון.


המקינטוש (השקה: 1984)

המק המקורי, עם העיצוב הקומפקטי "הכול כלול" שלו, העכבר החדשני, והממשק הגרפי הידידותי למשתמש, שינה את תעשיית המחשבים. כמו הגלגל, המק פשוט הפך את הדברים לנוחים יותר עבור כולנו. מרבית המחשבים בתחילת שנות ה-80 נשלטו באופן בלעדי על ידי פקודות טקסט, מה שהגביל את קהל המשתמשים לחנונים אמיתיים. נכון, אפל הציגה ממשק משתמש גרפי (GUI) עוד ב-1983 במחשב ה-Lisa, שעלה אז 9,995 דולר, אבל המק, שמחירו היה 2,495 דולר בלבד, היה המחשב הראשון שמשך את תשומת הלב של אנשים רגילים, שיכלו כעת להשתמש במחשב מבלי שיהיו חייבים ללמוד שפה שלמה של פקודות טקסטואליות לא מוכרות.

העכבר, יחד עם ממשק המשתמש החדש, אפשרו למשתמשים להתמודד עם משימות חסרות תקדים בהשוואה למחשבים אחרים, זאת באמצעות שתי תוכנות בעיקר: MacWrite ו-MacPaint. בתוספת תוכנת ה-Postscript שנרכשה מחברת Adobe Systems, יכולה הייתה אפל גם למכור את מדפסת ה-Apple Laserwriter (אחת ממדפסות הלייזר הראשונות שיועדו לשוק הפרטי), ולמעשה לפתח את הגישה שנקראת WYSIWYG (מה שאתה רואה זה מה שתקבל, תכונה של יישומים בהם נראה המסמך בזמן העיבוד כפי שייצא בהדפסה).

אם שכחתם, המק הראשון היה מצויד בזיכרון של 128 קילו-בייט ומעבד במהירות 8 מגה-הרץ. הביקורות לא תמיד היו חיוביות, אבל סיפורים אודות אלו שסייעו לעורר אותו לחיים, ואשר נאספו על ידי האתר Folklore.org, מציעים הצצה מרתקת על המחשב הראשון ששבה את ליבו ודמיונו של הציבור הרחב.


סדרת ה-PowerBook 100 (השקה: 1991)

ב-21 לאוקטובר 1991 חשפה אפל קו חדש של מחשבים ניידים, שכלל את ה-PowerBook 100, 140 ו-170. הדגמים הללו, שזכו לכינוי "טוב, טוב יותר, והכי טוב", והיו פרי שיתוף פעולה בין אפל לחברת סוני, כללו מסך מונוכרום 10 אינץ'. הם עוצבו על פי עקרונות שיהוו מודל חיקוי לכל מחשב נייד מאותו רגע ואילך, לא רק של אפל, אלא של כל יצרניות המחשבים הניידים באשר הן.

ניסיון מוקדם יותר של אפל לייצר מקינטוש נייד (תחת השם הלא מפתיע Macintosh Portable) הסתיים במחשב לא ממש נייד במשקל 7 קילוגרמים לערך. אולם ה-Macintosh Portable היה זה שהביא לראשונה את כדור עקיבה (trackball) לעולם המחשבים הניידים (במקרה שלו, מימין למקלדת). דגמי ה-PowerBook דחפו לראשונה את המקלדת לכיוון המסך, מה שהשאיר מקום למשתמשים להניח את כריות ידיהם, ואף אפשר לאפל למקם את כדור העקיבה במרכזו של משטח השענת הידיים. תצורה זו אפשרה גם לאנשים שמאליים וגם לימניים לתפעל את המחשב.

דגמי ה-PowerBook הציגו לראשונה את Target Disk Mode, תצורה במסגרתה ניתן היה לעשות שימוש במחשב הנייד כדיסק קשיח כאשר חובר למקינטוש אחר באמצעות חיבור SCSI מובנה. הם הגיעו בצבע אפור כהה, שינוי משמעותי בהשוואה לבז' הסטנדרטי של תעשיית המחשבים באותה תקופה. סדרת ה-PowerBook 100 הכניסה לאפל מיליארד דולר הכנסות בשנה הראשונה בלבד, ואת השפעתה ניתן לחוש עד היום. אם אתם משתמשים במחשב נייד עם כדור או משטח עקיבה, אתם יכולים להודות לדגמי ה-PowerBook 100. (משטח העקיבה ערך את הופעת הבכורה שלו בדגם ה-PowerBook 500 שיצא לשוק ב-1994).


ה-Power Mac G3 (השקה: 1997)

ה-Power Macintosh G3 ייצג התחלה חדשה עבור אפל, כיוון שהיה המחשב הראשון שנחשף לאחר חזרתו של המנכ"ל סטיב ג'ובס, שמייד ביטל את כל הסכמי ההעתקה שהיו לחברה עם יצרניות מחשבים אחרות. הוא גם קיצץ את קו המוצרים של אפל מעשרות דגמים לכמה מוצרי ליבה בודדים. ה-Power Macintosh G3 היה הראשון בשורה של צעדים אותם עשתה אפל לכיוון שימוש ברכיבי תעשייה סטנדרטיים, זאת במטרה לחסוך בעלויות, ושבב ה-G3 של מוטורולה גילם שיפור ביצועים בהשוואה לדגמי שבבים מוקדמים יותר, תוך שהוא צורך הרבה פחות חשמל.

ה-Power Macintosh G3 הראשון הגיע בצבע בז', והכיל מעבדים במהירויות של החל מ-233 מגה-הרץ. מעבדי ה-G3 הפכו לבסיס לכלל המחשבים מבית היוצר של אפל, לפחות עד יציאתו לשוק של מעבד ה-G4 המהיר יותר, שנתיים לאחר מכן. למעשה, ווריאנטים של ה-G3 יהיו בשימוש על ידי אפל עד 2003.


ה-iMac (השקה: 1998)

ה-iMac הוא המחשב שמקבל את מירב הקרדיט על המהפך במצבה של אפל, כאשר המראה הייחודי שלו וצבעיו העליזים מקנים לו באופן מיידי מקום של כבוד הן בתרבות הפופולרית והן על שולחנם של משתמשים רבים. בכל מה שקשור לביצועים, ה-iMac התבסס על מעבד ה-G3, שהיה בשלב זה נפוץ ביותר, אולם שלא כמו מחשבי אפל אחרים, הוא לא כלל שום חיבורים או כניסות קנייניות מיושנות. לחילופין, ה-iMac הסתמך על כניסות USB, טכנולוגיה שאפשרה חיבור plug-and-play פשוט וקל עבור ציוד היקפי, כמו גם חיבור וניתוק של רכיבים מהמחשב כאשר הוא פועל. למרות הביקורת על חסרונם של חיבורים ישנים, שוק ה-USB החל לפרוח סביב ה-iMac, ולמעשה מוצרי ה-USB המוקדמים ביותר עוצבו בפלסטיק לבן ובצבעים שקופים למחצה על מנת שיתאימו לסגנונו של ה-iMac.

הבדל שנוי במחלוקת נוסף ב-iMac היה חסרונו של כונן דיסקטים. זהו המחשב הראשון שהפסיק את התמיכה בכונן דיסקטים כמאפיין מרכזי, אותה טכנולוגיה שהמקינטוש המקורי עצמו הביא לשוק 14 שנה מוקדם יותר. מאידך, הוא כן כלל דיסק קשיח בנפח 4 ג'יגה-בייט ומסך 15 אינץ' צבעוני - כל זאת תמורת 1,299 דולר.

הפופולריות העצומה של ה-iMac המקורי לא הייתה קשורה ממש למפרט שלו, אלא לצורתו החמודה דמוית הביצה. פתאום מחשב כבר לא חייב להיות קופסא מלבנית בצבע בז' אותה יש להחביא במשרד או בחדר העבודה. פתאום הוא מתאים להצגה בסלון כפריט עיצובי. אפל השתמשה בעיצוב הקומפקטי "הכול כלול" לטובתה, ואפילו פרסמה סרטון "Simplicity Shootout" המשווה בין פשטות ההפעלה של ה-iMac מול כל מחשב פי.סי. אחר, זאת בניסיון לפתות רוכשים פוטנציאליים.

למרות שכל דגם חדש שיצא מאוחר יותר כלל מאפיינים חדשים ושיפורי ביצועים, צורתו של ה-iMac השתנתה אך במעט (הוא כולל כעת מסך שטוח). לכל אורך חייו, ה-iMac תמיד שמר על עקרון מפתח של קלות הפעלה לצד עיצוב אטרקטיבי וחדשני.


ה-PowerBook G3, Wallstreet (השקה: 1998)

מחשב נייד מלוטש זה הוא הדור השני של המחשבים הניידים מבית היוצר של אפל שהיו מצוידים במעבד G3. הוא גם היה אחד המחשבים הניידים הראשונים שכללו מסך 14.1 אינץ' ענק ומעטפת בהירה ואסטטית יותר. לא זו בלבד שהיה מלוטש ובעל קימורים, הוא גם היה אחד מהמחשבים הניידים הכי ברי-הרחבה אותם שיווקה אפל אי פעם, כולל שני מפרצי עגינה אליהם ניתן היה לחבר סוללות, כוננים אופטיים, או רכיבי צד שלישי כמו למשל כונני Zip (סוג של כונן לדיסקים נשלפים). הגמישות אותה הציע ה-PowerBook G3 הפכה אותו ללהיט מיידי.

למרות שדגם ה-Wallstreet היוותה את נקודת השיא של תקופתו בכל מה שקשור לעיצוב, ורסטיליות וביצועים, קו מוצרים זה הגיע לשיאו דווקא עם גרסת ה-Pismo. גרסה זו, ששוחררה בפברואר 2000, כללה את מלוא המאפיינים, כמו גם את המראה, של ה-Wallstreet הוותיק יותר, אולם הייתה מצוידת במארז בהיר ודק, חיבור AirPort אלחוטי, כניסת FireWire 400, וחומרה משודרגת. אולם כיוון שגרסת ה-Wallstreet הייתה זו שהכינה את הבמה ל-Pismo המאוחר יותר, היא זו שנכנסה לרשימת עשרת הגדולים.


ה-iBook (השקה: 1999)

ג'ובס חשף את ה-iBook G3 (הנה שוב מעבד ה-G3) ביולי 1999, מחשב נייד ששאב רעיונות רבים מהמחשב השולחני החדש של אפל באותם ימים, ה-iMac. ה-iBook היה בעל ציפוי פוליקרבונט, מעטפת פלסטיק קשיחה, וקישוטי גומי בכחול או בכתום. כמו ה-iMac, גם ה-iBook ויתר על כל הכניסות הישנות לטובת USB, ואף כלל ידית נשיאה. הוא היה המחשב הנייד הראשון של אפל בעל בריח נעילה, מאפיין הקיים גם בדגמים של 2008, ולראשונה כלל את המטען האלחוטי העגול של אפל, סביבו ניתן היה לכרוך את כבל החשמל כך שלא יסתבך.

והכי חשוב, הוא היה המכשיר הצרכני הפופולרי הראשון אי פעם שכלל תמיכה ברשתות אלחוטיות, מאפיין אותו חשף ג'ובס כבדרך אגב במהלך תערוכת Macworld של 1999. תחת השם AirPort, המימוש של אפל את טכנולוגיית האלחוט של לוסנט אפשר להתחבר במהירות וללא סיבוכים לרשתות אלחוטיות. זהו, טכנולוגיית האלחוט הגיעה - הרגע ההיסטורי בו מציג ג'ובס לראשונה את החידוש המהפכני מתרחש בערך חמש וחצי דקות אל תוך סרטון הווידאו הבא.


ה-Power Mac G4 Cube (השקה: 2000)

מחשב זה היה אחד המוצרים היותר שנויים במחלוקת של אפל, אבל הוא גם זכאי ללא ספק למקום ברשימת עשרת המחשבים הבולטים. ה-Cube נמכר רק בשנים 2000 ו-2001, אך במהלך תקופה קצרה זו, לא זו בלבד שצבר מספר מרשים של פרסי עיצוב, הוא גם מצא את עצמו מוצג במוזיאון לאומנות מודרנית. כשמו כן הוא, ה-Cube היה קוביית טכנולוגיה בגודל 8 אינץ' הנתונה בתוך מארז מרובע ושקוף בגודל 10 אינץ'. ה-Cube נסמך על כונן אופטי אנכי, וכלל חיישן מגע שהבהב באור לבן בכל פעם שנלחץ על מנת להפעיל את המחשב. חלקי המחשב הפנימיים קוררו על ידי שימוש גאוני בזרמי אוויר, כאשר אוויר חם שנפלט מהמאווררים העליונים של ה-Cube למעשה גרם לשאיבת אוויר קר מפתחים מיוחדים בחלקו התחתון ומצידו של המארז.

ה-Cube היה גם המחשב השולחני הקומפקטי ביותר של אפל עד אז - כמו דגם ה-Tower, גם הוא התבסס על מעבד ה-G4, אבל במארז קטן פי 4. למרבה הצער, מחירו הגבוה של ה-Cube - 200 דולר יותר מדגמי ה-Tower, הפכו אותו לפריט עליו אנשים רבים הסתכלו, אך רק מעטים קנו. כמו כן, דיווחים אודות סדקים במארז האקרילי פגעו במוניטין שלו. ולמרות כל זאת, ה-Cube הדגים את המרדף הבלתי נלאה וחסר הפחד של אפל אחרי עיצוב חדשני, המשלב הבנה טכנולוגית עמוקה. אפילו היום ניתן בקלות למצוא מעריצי Cube רבים.


ה-iMac המבוסס על מעבדי אינטל (השקה: 2006)

שישה חודשים לפני שה-iMac הזה הגיע לשוק, עשתה אפל את הדבר שעד אותו הרגע נחשב בלתי מתקבל על הדעת, והכריזה כי היא זונחת לעד את ארכיטקטורת ה-PowerPC לטובת פלטפורמת מעבדי ה-Core Duo של אינטל. תוך שהיא מציינת שיפורי ביצועים וניצולת אנרגיה יעילה יותר, אפל הסבירה שהמעבר יאפשר לה לבנות מחשבים דקים וחזקים יותר, מחשבים שאין באפשרותה לבנות בשום דרך אחרת. חלומות על PowerBook G5, אודותיו היו לא מעט שמועות, נגוזו בן-לילה.

ב-10 לינואר 2006, במהלך תערוכת Macworld, הכריזה אפל שדגמי iMac החדשים יהיו המחשבים השולחניים הראשונים שלה שיהיו מבוססים על מעבדי אינטל. בניסיון להוכיח שמק הוא עדיין מק למרות שינוי פנימי זה, אפל השאירה כמו שהם את מרבית המאפיינים, את המחיר, ואת המארז. הביצועים, עם זאת, היו אמורים להיות טובים פי שניים או פי שלושה בהשוואה ל-iMacs קודמים. כמו כן, משתמשים יכלו להריץ חלונות על המחשב, או באופן וירטואלי בעזרת תוכנת צד שלישי, או באופן מקומי לחלוטין בעזרת תוכנת ה-Boot Camp של אפל. עובדה זו נתנה למשתמשים וארגונים רשת ביטחון במידה והחליטו לעבור ממחשבי פי.סי. למקינטוש.

הערה: ה-iMac לא היה המק היחיד שמבוסס על אינטל שהוצג בתערוכת Macworld '06. ג'ובס חשף גם את ה-MacBook Pro הנייד בעל מסך ה-15 אינץ'. חובבי מק אהבו את המחשב, ולמרות ששנאו את השם, הם קנו אותו בהמוניהם.


ה-MacBook Air (השקה: 2008)

במהלך תערוכת Macworld של השנה שעברה נכנסה סוף סוף אפל מחדש לטריטוריית המחשבים האולטרה-ניידים, הפעם עם ה-MacBook Air. הייתה זו הסתערותה הראשונה של החברה על נישה זו מאז שחדלה לייצר את ה-PowerBook G4 בעל מסך ה-12 אינץ' בשנת 2006 (דגם שבניגוד גמור ל-Air היה עבה ומיושן). ה-Air המקורי חסר כונן אופטי מובנה, לא היו לו כל כניסות לכרטיסי הרחבה, לא חיבורי FireWire, והייתה לו כניסת USB אחת ויחידה. אבל מה שחסר ל-Air במאפיינים, הוא השלים בחדשנות טכנולוגית, במיוחד עבור דגם כה דק. ה-Air היה המק הראשון שהכיל כונן פלאש, והמעבד שלו, בין אם רכשתם את דגם ה-1.6 או 1.8 ג'יגה-הרץ, יוצר במיוחד על ידי אינטל כך שיהיה קטן יותר ב-60%, אך עדיין יספק ביצועים טובים. המארז של ה-Air כלל מסך 13 אינץ', מה שנתן בידי אפל מספיק מקום למקלדת מלאה, זאת במטרה שלא להקריב את נוחות השימוש על מזבח העיצוב. משטח עקיבה גדול ושחור בעל יכולות multi-touch הוסיף אף הוא לסגנון הייחודי של המחשב.

המאפיין יוצא הדופן ביותר של ה-Air היה ההתקדמות הטכנולוגית האדירה בשימוש באלומיניום, כזו שאפשרה בנייה של מעטפת דקה באופן ייחודי, אך בו-בעת חזקה. על ידי ייצורה של מעטפת ה-Air מבלוק יחיד של אלומיניום, אפל בנתה למעשה את מחשב ה-unibody הראשון. מעבר לעובדה ששיטה חדשה זו צמצמה את כמות החומר המתבזבז בתהליך הייצור, ה-Air מורכב מחומרים אותם קל יותר למחזר בהשוואה לדגמים קודמים. אותו תהליך הוכנס כעת לשימוש בכל דגמי המחשבים הניידים של אפל, כולל ה-MacBook Pro החדש, המתהדר במסך 17 אינץ'. אפל הכריזה על דגם זה ב-6 לינואר, והוא צפוי להגיע למדפי החנויות עד סוף החודש.


ה-iPhone/iPod Touch (השקה: 2007)

למרות שטכנית לא מדובר על מקינטוש, מכשירים חכמים אלה מריצים גרסה מנוונת של Mac OS X, מה שהופך אותם למקינטוש "דה-פקטו". ככל שהחומרה הופכת קטנה ויעילה יותר בצריכת אנרגיה, כך הגרסאות הניידות של OS X יהפכו לחלק הולך וגדל מקו המוצרים של אפל. האייפון המקורי, עליו הכריזה אפל בתערוכת Macworld 2007, כבש את עולם הסלולר בסערה שישה חודשים לאחר מכן, כאשר הגיע לשוק. ממשק המשתמש שלו, שכלל טכנולוגיות שהיו עד אז בלעדיות למחשבים אישיים, עשה לתעשיית הסלולר מה שהמקינטוש המקורי עשה בשעתו לתעשיית המחשבים האישיים. ועם כל עדכון נוסף של תוכנת האייפון, הוא ובן-דודו ה-iPod Touch צברו עוד ועוד מאפיינים, השתפרו מבחינת ביצועים, ובסופו של דבר, בקיץ שעבר, עם פתיחתה של App Store על מאות היישומים הקיימים בה, הפכו הלכה למעשה לפלטפורמה אמיתית.

כמו אותו מקינטוש ראשון של 1984, האייפון קבע מחדש את הרף עבור המתחרים והעלה את ציפיות המשתמשים. עם האינטגרציה המעולה שלהם עם המחשב האישי, תמיכה מובנית ברשתות אלחוטיות, יכולות תוכנה, וממשק פורץ דרך, האייפון וה-iPod Touch הם ההתגלמות של 25 שנים של חדשנות ורעיונות פורצי דרך מבית היוצר של אפל.


עוד בנושא

סטיב ג'ובס פורש באופן זמני בשל מצבו הבריאותי

מייסד אפל ישתתף ב"רוקדים עם כוכבים" האמריקאית

לראשונה: גירסה עברית רשמית למערכת ההפעלה של המק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#