אילה חכים מפקדת ממר"ם: "החיילים שלי הם לוחמים עם מקלדת בין השיניים" - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אילה חכים מפקדת ממר"ם: "החיילים שלי הם לוחמים עם מקלדת בין השיניים"

אל"מ אילה חכים, המפקדת של יחידת המחשוב המיתולוגית של צה"ל, מספרת על הקושי להותיר את טובי המוחות ביחידה; חשיפה ראשונה של האשה הבכירה ביותר בתחום המחשוב בצה"ל

תגובות

הפגישה עם אילה חכים מתעכבת בחמש דקות. במשרד של מנכ"ל אזרחי זה אולי לא היה מטריד אף אחד, אבל במשרד צה"לי עם רל"ש טרוד ולו"ז פגישות צפוף - כל החיילים מסביב מתנועעים באי נוחות. כשחכים מקבלת אותנו בלשכתה בלב בניין השלישות המפורסם ברמת גן, היא ממהרת להתנצל. העיניים שלה קצת אדומות.

"פשוט מאוד התרגשתי עכשיו", היא מספרת. "היתה לי פגישה אישית עם קצין צעיר, שבא לספר לי שהחליט אחרי הרבה התלבטויות להישאר אצלנו ולחתום קבע. זה ריגש אותי עד דמעות. בגלל זה התעכבתי. אנחנו משקיעים בזה לא מעט מאמצים".

חכים יודעת על מה היא מדברת, הרי מה יותר קל לחברות המחשוב הגדולות במשק, שתקציבי ענק מחו"ל נמצאים מאחוריהן לגייס לשורותיהם את בוגרי ממר"ם מיד עם השחרור? לא רק שמדובר בטובי המוחות של ישראל, שצה"ל כבר דאג לסנן ולמיין לשורותיו ולהכשיר אותם, הם גם זוכים במהלך שירותם לניסיון מקצועי מדהים בחוד החנית של הטכנולוגיה, ומקבלים אחריות על פרויקטים שבשוק האזרחי צריך לחכות לגיל 40 כדי להיות מופקדים עליהם.

כך שבוגרי ממר"ם או יחידות טכנולוגיה אחרות בצה"ל הם חלומם של מנהלי משאבי האנוש בחברות ההיי-טק הישראליות והבינלאומיות. חכים יודעת את זה היטב. היא גם יודעת שלצה"ל אין סיכוי להתחרות במשכורות העתק ובתנאים המפנקים של חברות ההיי-טק, והיא מתמודדת מולם בנשק משולש: יחס אישי, מחויבות וציונות. חכים תשתתף מחר בפאנל מיוחד לרגל 60 שנות מחשוב בהיי-טק הישראלי, בכנס השנתי של המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) בו ייבחר מנכ"ל השנה בהיי-טק הישראלי.


קחי אותי אילה

הלשכה שלה לא נראית בדיוק כמו לשכה טיפוסית של מפקד בכיר בצה"ל. היא עמוסה בדובונים, מזכרות יפות, מכתבי תודה ופוסטרים עם מלות חיבה שכתבו לה חייליה שלהם היא קוראת "הילדים שלי". על אחד הקירות מתנוססת כרזה ובה ציור שצייר אותה אחד מחיילי היחידה תחת הסיסמה "קחי אותי אילה". זה קרה בערב יחידה לפני כשנתיים, שהתבסס על התכנית "קחי אותי שרון" ובו קבוצות של חיילים שרו ורקדו לפניה במטרה שתבחר בהם להתחרות על ליבה. "מי שנמצא אצלנו יודע ומרגיש שהוא לא רק מספר אישי, שהוא מישהו, שיש לו משמעות, וחשיבות ואחריות. ממר"ם זו משפחה, אחרת אי אפשר לתפקד ביחידה הזו", היא אומרת.

יחידת ממר"ם (כיום ראשי תיבות של מרכז מחשבים ומערכות מידע), הוקמה עוד ב-59', והיתה אחראית על המחשבים הראשונים שהגיעו למדינת ישראל בתחילת שנות ה-60. כיום היחידה כפופה ליחידת לוט"ם - היחידה הטכנולוגית השייכת לאגף התקשוב, אגף המחשוב של צה"ל.

ממר"ם אחראית על כל תשתיות המחשוב בצה"ל - מרמת הציוד, החומרה, השרתים ועד לרמת האפליקציות, לא כולל. היחידה אינה עוסקת בפיתוח תוכנה או אפליקציות, אלא בעיקר תשתיות המחשוב והמחשוב המרכזי, והקימה למשל את כל התשתית למערך הדואר האלקטרוני הפנימי הצה"לי.

המשמעות היא שחייליה של חכים צריכים להיות קשובים לכל קריאה בה ציוד המחשבים או תשתיות המחשוב אינו פועל כהלכה. וזה לא קל, כי צה"ל, אולי יותר מכל גוף אחר, לא יכול להרשות לעצמו שמערכות לא יתפקדו.

"אנחנו חייבים לתת תמיכה 7 ימים בשבוע, 24 שעות סביב השעון, וזה לא פשוט, מדובר בלוחמים של ממש. לוחמים עם מקלדת בין השיניים", היא אומרת. חכים עצמה גדלה בתל אביב והחלה את שירותה הסדיר כתוכניתנית בממר"ם, שאז ראשי התיבות רמזו על מרכז נתונים ורישום ממוכן.

ראשי התיבות, בגלל המותג, נותרו, השם המלא התעדכן עם הזמן. היא התקדמה בסולם הדרגות וההכשרות המקצועיות שעברה ביחידה. כאשת תכנון מערכות היא עברה קורס תכנות, קורס טכנאי, הכשרת הנדסאי, ניהול פרויקטים וניתוח מערכות. היא שירתה כראש צוות וראש מדור, וב-90 נסעה עם בעלה וילדתה לשליחות ביטחונית של בעלה למשך ארבע שנים בארה"ב. היא לקחה אז חופשה ללא תשלום מהצבא, כי ידעה שתחזור, ולכן בשנות השהות בארה"ב עבדה בביטחון אל על ולא בחברות היי-טק בתעשיה.

"אני כבר מעבר לגיל הסטנדרטי של פרישה מצה"ל", היא אומרת. "בחרתי להישאר במערכת ולהתקדם בה כי אני מאמינה במה שאני עושה, בציונות בלי מרכאות".

את התואר הראשון והשני שהשלימה בתוכנית הסדר של צה"ל בחרה שלא לעשות בתחום המחשבים, כי אם בכלכלה ומינהל עסקים, כדי להרחיב את אופקיה. כשחזרה לארץ עבדה ביחידה לפיתוח מערכות לוגיסטיקה בצה"ל, קיבלה דרגת סא"ל ב-96', וב-99' עברה לחיל מודיעין שם שירתה כסגנית מפקדת יחידת המחשב. ב-2002 קיבלה דרגת אל"מ ואת התפקיד כמפקדת היחידה. בסוף 2005 עברה ליחידת לוט"ם באגף תקשוב. היא היתה מעורבת בשינוי הארגוני שעברה היחידה ובמאי 2006 קיבלה את הפיקוד על ממר"ם.

"אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא ליהנות מההשקעות שמבצעים בתעשיית ההיי-טק במחקר ופיתוח, לקחת מוצרים קיימים ולהתאימם לצרכי המערכת. לדעת לנצל השקעות קיימות. נכון שיש לי את כור היצירה של מרבית המוחות הטובים העתידיים במשק, אבל אין לנו את משאבי המחקר והפיתוח שיש לתעשייה, אני לא יכולה להתחרות איתם כלכלית. לכן אנחנו לוקחים מוצרי מדף קיימים ומוסיפים להם ערך משלנו, לפי הדרישות הצה"ליות של אבטחת מידע, וצורכי המערכת. התעשיה גם מקשיבה בגלל שאנחנו לקוח מרכזי. רבות מהגרסאות החדשות של המוצרים שלהם מבוססות על פידבק שקיבלו מאיתנו, אנחנו נותנים להם ערך מוסף למחקר ולפיתוח".

איך מתבצע הליך הגיוס של החיילים ליחידה?

"תהליך המיון עוד טרום השירות מתבצע על ידי מינהל גיוס, והוא נעשה לשני מקצועות: תוכניתן ומפעיל מערכות. המועמדים עוברים בדיקות סינון וקבלה. אם הם מתאימים, הם עוברים הכשרה ארוכה, לעתים יותר משנה. כמחצית מהחיילים ביחידה עוסקים במקצועות הללו. הם נדרשים לחתימת קבע מראש, תוכניתנים לשלוש שנים, מפעילי מערכות לשנה. זה אגב, אחד המקצועות בצה"ל בו בנות נדרשות לשירות חובה זהה לזה של הבנים - שלוש שנות שירות חובה. אנחנו מכשירים גם למקצועות מנהלי רשת וטכנאים".

ואיך בכל זאת משאירים אצלכם לשירות ארוך טווח את מיטב המוחות הללו?

"החוכמה היא לא לשכנע את מי שמסיים שירות לחתום עוד קצת קבע. אז זה כבר מאוחר מדי, כי הבן אדם התבשל כבר לצאת. אתה מדבר עם אדם שהוא בעצם כבר בחוץ. הרעיון הוא מהתחלה לבנות לאורך הדרך את הקריירה שלהם, להכין להם תוכנית שמתאימה להם להתקדמות. להיפגש איתם אישית כל הזמן, לבחון כל אחד לאן הוא מתאים, ומה צריך לקרות שהוא יגיע לשם. זו עבודה איטית וסבלנית עם הרבה אחריות של המפקדים. אתה גם נותן להם תחומי אחריות שבחוץ מגיעים אליהם אנשים שהם בעשור מבוגרים יותר, והחיילים מבינים את זה. הם מקבלים תחושה של מימוש עצמי, משמעות, חותם אישי, מחויבות לציונות. זו יכולת שאם אתה טורח ומראה להם - הם יישארו איתך.

"נכון, החומריות שמציעות חברות ההיי-טק בחוץ קיימת, אבל היא רק אחת ממאזן גדול יותר, תמונה כוללת. אחד המסרים שחשוב לי להעביר לתעשייה זה שאנחנו יכולים ליצור מצב של win-win, שותפות אמיתית. אנחנו הרי יוצרים את דור העתיד של הכלכלה, ולתעשייה זה צריך להיות בסדר לא לחטוף אותם מיד לאחר תום השירות הראשוני, אלא לתת להם להתבשל במערכת עוד קצת. זו שותפות יצרנית שתהיה טובה יותר לעם ישראל".

היחידה שבדרך כלל זוכה להילה היא 8200 - יחידת המחשבים של חיל המודיעין ממנה יצאו לא מעט סטארט-אפיסטים ויזמים מפורסמים. איך אתם מרגישים מולם?

חכים: "למפקד ממר"ם הקודם אבי כוכבא יש סטארט-אפ, כמה מקציניי לשעבר או טו טו עושים אקזיט בסטארט-אפ שלהם. אני לא בטוחה שיש שוני גדול ברמות בין בוגרי ממר"ם ו-8200 כיזמים. זה ספין. פשוט אצלנו זו יחידה שעוסקת בתשתיות, לא באפליקציות. יש אתגר: איך להוציא אנשי תשתית לאקרנים? כי הם מאחורי הקלעים. אני תמיד אומרת להם, אף הצגה לא יכולה לעלות בלי פועלי התפאורה מאחוריה, ואין בניין שיקום בלי יסודות טובים. האפליקציה השווה והחזקה ביותר לא שווה בלי תשתיות".

את אשה יחידה בפורום הרמ"חים של מפקד לוט"ם. איך את מרגישה כאשה בכירה לא רק בהיי-טק שהוא תעשיה גברית, אלא גם בצה"ל?

חכים: "תמיד התמודדתי מבחינה מקצועית. אני לא מניחה שהיו לי יותר קשיים מאשר לבינה רזינובסקי (מנכ"לית סיסקו ישראל) או מלצפרה כץ (נשיאת אורקל העולמית). העולם שלנו הוא תחרותי לא בגלל המגדר, אלא בגלל סוג העשייה. זה עניין של מבנה אישי, כיצד את בוחרת להתמודד. זה לא חלק, אבל לא ביקשתי שזה יהיה חלק. גם לא ביקשתי שבגלל שאני אשה יפתחו לי דלתות. בעולם שלנו קל מאוד למדוד כישורים והצלחות. להיות נחמדה זה נחמד, אבל זה נגמר אחרי שעה. עשייה וקבלות - זה מה שהממונים רואים".

איך את רואה את עתיד ממר"ם בשנים הקרובות? עם מה עליכם להתמודד?

חכים: "לבסס את המקום הקיים ולהתקדם עוד יותר. אנחנו לב פועם שמזרים דם לכל המערכות בצבא, גם בפיתוח וגם בתפעול. אם פעם צה"ל יכול היה לספוג עיכוב גדול יותר בהשבתה של מערכות או בתקלה - היום זה כבר לא ככה. זה התקצר. אנחנו צריכים לתת פתרון בזמן אפס, וזה לא קל. אני חייבת להבטיח שמערכות שנתתי יעבדו - אין חצי כן חצי לא. בנוסף, הדרישות למחשוב ולמערכות עולות בקצב גבוה. אנחנו נדרשים להתמקצעות במגוון רב של פלטפורמות, תוכנות ועולמות תוכן. יש ריבוי דרישות ומערכות מול אילוצי בינוי, חשמל מיזוג ואנרגיה, שאיתם מתמודדים כל מרכזי המחשוב הגדולים בעולם. אנחנו מתחילים לחשוב על מחשוב ירוק יותר. שלא לדבר על כך שחזון אגף התקשוב 'צה"ל ברשת' מאתגר אותנו ומציב בפנינו אתגרי ביטחון מידע לא מעטים".

כיצד את רואה את עתידך המקצועי?

"פונים ופנו אלי מהתעשייה, אבל אני כאן כי נאה דורש ונאה מקיים. רק כשאסיים בכבוד את שירותי בצה"ל, אז אשקול. הייתי שמחה בעתיד להתקדם במערכת הצבאית לתפקיד מפקד לוט"ם, אולי אפילו בראש אגף תקשוב. אבל לאט לאט. אני רוצה ומוכנה לתרום, וגם המערכת מעריכה שאני יכולה לתרום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#