פוחדים מטיסות? תוכנת מציאות מדומה תסייע לכם להתמודד עם הסיוט - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פוחדים מטיסות? תוכנת מציאות מדומה תסייע לכם להתמודד עם הסיוט

כתב TheMarker לא חשש להתנסות באחת הטכנולוגיות שיש לעולם הפסיכולוגיה להציע לסובלים מפוביות שונות. רק שימו משקפיים ותמורת 600 שקל למפגש גם אתם תוכלו להתמודד עם הפחדים שלכם

תגובות

הזיעה הצטברה והלכה. האצבעות נהפכו לדביקות ורטובות. השפתיים נהפכו ליבשות והלב דפק בפראות. "לעזאזל, למה הם לא מקשיבים", סיננתי לעצמי. הקהל שעמד מולי לא התרשם ממני יותר מדי. הנה אני עומד לתת הרצאה והנוכחים לא מקשיבים. גרוע מכך, חלק מהם מדברים אחד עם השני תוך שהם מבטלים אותי. כעת הם אפילו מרעישים עוד יותר, עד לנקודה שבה העזו לזרוק לעברי מטוסי נייר.

זה לא קרה באמת, אך הסיטואציה הזו מתרחשת כשמטופלים מתמודדים עם פחד קהל במכון פירלס (Fearless), המתמחה בטיפול בפוביות באמצעות טכנולוגיה העושה שימוש במציאות וירטואלית.

פוביה היא מצב שבו אדם חרד מסיטואציה או אובייקט מסוים, ולכן משתדל להימנע מהם. זו יכולה להיות הימנעות מלאה או הימנעות חלקית. אם אדם סובל מפוביית טיסה הוא יעשה ככל שביכולתו כדי להימנע מלטוס, ואם זה בלתי אפשרי, אז הוא ינסה להימנע באופן חלקי מהטיסה (למשל על ידי בליעת כדורי שינה).

פוביות יכולות לנבוע מאובייקטים שונים, כשהשכיחים הם מעליות, מדרגות נעות, חדרים סגורים, מקומות הומי אדם, הופעה בפני קהל או מקומות גבוהים. כיום הסטטיסטיקה מדברת על כך ש-20% מבני האדם סובלים מפוביה כלשהי. "יש לי מטופל שנמנע מלהיכנס למעליות, אז כשיש לו פגישה בקומה ה-15, הוא פשוט עולה במדרגות, על אף שהוא לא צעיר. כך הוא לא נמנע מהמפגישה", מסביר ד"ר יהודה ששון, פסיכיאטר ומנהל מכון פירלס.

ללמוד להעריך את הסכנה

יש כאלו שנמנעים מלטפל בפוביה. אחרים פשוט חיים עמה. הבעיה מתחילה כשזה פוגע באיכות החיים מעבר לרמה סבירה. למשל, כשהקידום של מנהלים נמנע כי הם חוששים מלהציג מצגת או לקיים ישיבת דירקטוריון. "היה לי מישהו שלא יכול היה להתקדם בעבודה כי התפקיד שהציעו לו כלל טיסות בכל רחבי אירופה", נזכר ששון.

בהתקף פוביה המוח מבצע הערכת יתר לסכנה והערכת חסר ליכולת של האדם להתמודד עמה. הטיפול הפסיכולוגי הסטנדרטי לסובלים מפוביות מבוסס על טיפולים קוגנטיוויים-התנהגותיים. מי שאמונים על התחום הם בעיקר מטפלים התנהגותיים. הם שוב ושוב חושפים את המטופל בהדרגה לאובייקט המאיים. מלמדים את האדם להעריך כהלכה את הסכנה (מה הסיכוי שבאמת תהיה תאונת מטוס) ומספקים לאדם כלים להתמודד עמה.

אחד החסרונות של שיטת טיפול זו הוא שהיא לא כל כך ישימה במצבים מסוימים. נאמר שאדם פיתח פוביה מטיסה. המטפל צריך לטוס עם המטופל כמה פעמים ולעבוד על הסיטואציה המאיימת. או נאמר שלאדם אחר יש פוביית קהל. במצב שכזה צריך לקבץ 30 שחקנים שיגלמו קהל במשך כמה פעמים ולאפשר לאדם להתמודד עם הפוביה. זה לא קל והעלות לא זולה. כיום הטכנולוגיה יודעת לתת מענה לכך בזכות מציאות מדומה.

ששון ופירלס החלו באוגוסט בטיפול באמצעות תוכנה הקרויה Virtual Better שפיתחה חברה אמריקאית בשותפות עם אוניברסיטת אטלנטה. התוכנה, שנולדה באמצעות שילוב של המחלקה לפסיכולוגיה ומדעי המחשב באוניברסיטת אטלנטה, מציגה לטענת ששון יעילות, שאף עולה על טיפול רגיל בפוביה. התוכנה כוללת סביבות וירטואליות שונות (טיסה, מקום גבוה או קהל מלא באנשים). באמצעות משקפי תלת ממד שמרכיב המטופל הוא חווה את הסיטואציה כשהמחשב מריץ את התוכנה ברקע ושולט על מאפייניה. במקביל, המטפל מלווה ומדריך את המטופל לאורך כל הזמן. המטופל מרכיב גם אוזניות על מנת שידמה את הסיטואציה בצורה הטובה ביותר ויושב על כיסא שמורכב על פלטפורמה נעה.

כדי להתרשם מהתוכנה וחוויית המציאות המדומה הרכבתי את המשקפיים. ששון החל בהרצת התוכנה. בחרנו להתמודד עם פוביית פחד מטיסה. שניות לאחר מכן נגלה לעיני פרוזדור שמוביל למטוס. הנה פתאום דלת המטוס נסגרת. ששון מסביר שאלו בדיוק הסימנים שמאיצים את החרדה. אני מתקדם בכניסה למטוס ומתיישב. מרחוק אני רואה נוסעים יושבים. לכל מקום שאני מביט התמונה שמתקבלת טובה, אך מרגישים שזו לא המציאות.

עדיין אינה מדמה מציאות באופן מלא

לו הייתי מטופל אמיתי, ששון היה משמיע הערות שונות ומלווה אותי לאורך כל הסיטואציה. נגמרה הטיסה. הפעם מדגים בפני ששון סיטואציה של דיבור מול קהל. בלחיצת כפתור בתוכנה, לפתע הקהל נהפך לקשה ומרדני. אפילו אני, שבדרך כלל לא חושש מקהל, מתקשה לדבר. בניגוד למציאות, שם קשה לשלוט על מאפייני הסיטואציה, התוכנה מאפשרת למטפל ולמטופל לעבור את התהליך בעדינות ולפי שלבים. מרגע שהמטופל חש מאוים - המטפל עוצר עד שעוברים לשלב הבא.

מצד שני, החסרון הגדול של התוכנה הוא שהיא עדיין אינה מדמה מציאות באופן מלא. ששון מציין כי אחוזי ההצלחה שלו הם 90%. עלות הטיפול היא 600 שקל למפגש, והטיפול כאן קצר יותר לעומת טיפול פסיכולוגי "רגיל" (שעלותו כ-400-500 שקל לפגישה). בדרך כלל מטופל עם פוביה יצטרך לעבור עשרה עד 12 שיעורים בתוכנה כדי להיפטר מהחרדה. ששון מציין כי בטיפול פסיכולוגי "רגיל" זה היה לוקח כ-20 פגישות.

ששון מבהיר כי התוכנה אינה פותרת את הפוביה. "היא עוזרת ליצור את החרדה, אך לא לעבור אותה. מה שמסייע לטפל בחרדה זו האינטראקציה עם המטפל". לדבריו, קרה שמטופל לא הושפע מהתוכנה, אך רבים מסתייעים בה. "הוא אמר לי שזה לא אמיתי", מספר ד"ר ששון, על מטופל עם פחד מטיסה. "אז לקחתי אותו לטיסה רגילה וטסנו לאילת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#