שאמה הכהן: "כשלטייקון יש כלי תקשורת - הוא הופך לשחקן אחר בכנסת" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שאמה הכהן: "כשלטייקון יש כלי תקשורת - הוא הופך לשחקן אחר בכנסת"

יו"ר ועדת הכלכלה רואה בוועדת הריכוזיות של הכנסת מבחן חשוב לממשלה ■ "כיום, מינהל מקרקעי ישראל ומסוי הנדל"ן נהפכו לפרה חולבת של 7 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה, ושום דבר מזה לא חוזר לציבור. הפכו את זה לעוד סוג של מס"

60תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"חקיקת חוק הריכוזיות היא עוד מבחן לכנסת, בשמירת האינטרס הציבורי מול האינטרס של אלה שהם לא נגד הציבור, אבל יותר בעד עצמם", אומר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן ‏(ליכוד‏) בראיון ל–TheMarker ולערוץ הכנסת. לדבריו, חקיקת החוק לקידום התחרותיות ולצמצום הריכוזיות הוא המהלך הכלכלי המשמעותי ביותר שהממשלה הנוכחית יכולה להוביל עד לבחירות.

אייל טואג

שאמה הכהן אומר כי "יש לפחות שני כלי תקשורת שאני מקבל מהם יחס ברור מאוד מאוד, ולא לחיוב, בגלל התמיכה שלי בפירוק הריכוזיות". שאמה הכהן לא נקב בשמות, אך לפי ההערכות התכוון ל"גלובס" ול"מעריב".

לקראת הגשתו מחר לכנסת של החוק לקידום התחרותיות ולצמצום הריכוזיות, ערך TheMarker סדרת ראיונות עם חברי כנסת בוועדות הכספים והכלכלה, שיפורסמו בשבוע הקרוב. שאמה הכהן מתח ביקורת על מעורבותם והשפעתם של ועדי העובדים החזקים במשק, וטען כי "בגלל תמיכתי בחוק ששינסקי, אני לא יודע מה יהיה אתי בפריימריס". הוא קורא ליועץ המשפטי לממשלה לאמץ את הצעת החוק שהגיש, האוסרת על נציג ועד עובדים לתת הוראות לעובדים בכל הקשור לבחירות בפריימריס במפלגה.

מה תהיה לדעתך התרומה המשמעותית ביותר של יישום דו"ח הריכוזיות?

"ההמלצות מאפשרות יותר תחרות. ברגע שהמשק ריכוזי ופחות תחרותי, הוא מאפשר לגדולים באמת לשחק רק ביניהם, וסוגר את המשחק בפני הקטנים והבינוניים. ברגע שאין לקטנים והבינוניים אפשרות לפרוץ קדימה, דרך גיוס הון ותחרות אמיתית, זה מונע מכישרונות לבוא לידי ביטוי, חוסם יזמות, ומשאיר שכבה שרק היא נהנית בעיקר מפירות הצמיחה וגורם לעלויות כבדות יותר לציבור. גם ביעילות של הקצאת המקורות, למשל מקורות ההון, אנו רואים חוסר יעילות ברור".

רוב כלי התקשורת בישראל טענו בשנים האחרונות שאין בעיית ריכוזיות במשק. איך לדעתך ח"כים מושפעים או חוששים בשל כך?

"ח"כים חוששים משני דברים בחיים: חוששים מבוחרים, כלומר רוצים לזכות באהדת

הבוחרים; וחוששים מהתקשורת ורוצים לזכות באהדתה. כשלטייקון יש כלי תקשורת ביד, הוא נהפך פתאום לשחקן אחר בכנסת. זה קרה במצב ברור מאוד, בין אם היתה כוונה כזו לנוחי דנקנר ברכישת 'מעריב' ובין אם לא היתה לו כוונה כזאת.

"ייתכן שכל הכוונות של דנקנר ברכישת 'מעריב' הן ציונות, או דאגה לתקשורת ולפלורליזם וכדי להציל כלי תקשורת. אני זוכר איך הח"כים תירגמו זאת. אם עד לאותו רגע דנקנר נראה בעל אופי מסוים, איש בעל עוצמה כלכלית ומוכר וחלק מהח"כים חלמו לעבוד אצלו - מרגע שהוא נהפך לבעלים של כלי תקשורת נוצר גם חשש ממנו, חשש להתעמת עמו. חששו להביע עמדות שלא נוחות או לא מתיישרות עם דעתו, עם אינטרסים שלו. זה תהליך ברור מאוד. לכן זה לא בריא ולא משנה מהן הכוונות". דובר אי.די.בי, שבבעלות נוחי דנקנר, סירב להגיב לדברים.

כתוצאה מתמיכתך בפירוק הריכוזיות במשק, אתה יכול לזהות יחס אחר של התקשורת כלפיך?

"יש לפחות שני כלי תקשורת שאני נהנה מיחס מאוד ברור מהם, ולא לחיוב ‏(כנראה ששאמה הכהן התכוון ל"מעריב" ול"גלובס", אבל לא נקב בשמותיהם, ג"ר וצ"ז‏), אבל זה חלק מהמחיר שאתה צריך לשלם. יש פה כלי תקשורת עם עוצמה גבוהה הרבה יותר, שמציג מאמרים ביקורתיים שאתה לא מבין למה נכתבו ומאיפה הגיעו. הסיקור החיובי שלך מקוצץ ומצונזר. אתה רואה את ההבדל ושואל למה מקבל אותו אדם עם אותה פעילות סיקורים שונים לגמרי? זה דבר שעלי לא משפיע באמת. כשאני מסתכל לעומק, עלי זה לא משפיע בגלל האופי והמסלול שעברתי בחיים. זה רק מחזק אותי. אבל אני יודע ומכיר גם פרסונות אחרות, שהדברים האלה כן משפיעם עליהם".

מקורבי שאמה הכהן טוענים כי "גלובס" מנהל מאבק נגדו בכמה דרכים: מחד, פעילותו בהובלת נושאים ורפורמות חשובות במשק כיו"ר ועדת הכלכלה זוכה להתייחסות מועטה, לעומת יו"רים קודמים של הוועדה. מאידך, לטענתם, שאמה הכהן זוכה לסיקור שלילי בוטה ותקיף תוך התקפה אישית כנגדו, החורגת מכל פרופורציה. במאמר שפורסם ביוני ב"גלובס", הואשם שאמה "בהתנהגות פופוליסטית, ובמסווה של דאגה לציבור פוליטיקאים כמוהו שגורמים נזק של מיליארדים".

עורך "מעריב", ניר חפץ, מסר: "אין צורך בתגובתנו". מ"גלובס" נמסר כי "שאמה הכהן מוכיח שוב שהוא מתקשה לקבל ביקורת ותולה אותה בנימוקים לא עניינים. מצער לראות כיצד שאמה הכהן ו–TheMarker משתפים פעולה בניסיון למנוע ביקורת עניינית על התנהלות שאמה הכהן בטענות מגוחכות. 'גלובס' ימשיך לאפשר לכותביו חופש דעה וביטוי".

"האוצר מתנגד להתערבות בהסדרי חוב"

מדברים על הסדרי חובות, שבהם גם לציבור יימחקו מיליארדים וגם בעלי שליטה ימשיכו לשלוט בחברות וליהנות מכך. האם ועדת הכלכלה צריכה להתערב?

"יש עמדה ברורה מאוד של האוצר, שמגנה מאוד על אי התערבות בנושאים האלה מצד הרגולציה. האוצר חושש שאנשי עסקים יברחו לחו"ל, שייווצר אפקט דומינו. האוצר אומר: 'אתם תגרמו יותר נזק מאשר תועלת'.

"כל עוד זו עמדה כל כך קשיחה, אני רואה איך הכנסת יכולה לסייע מעט. כשתשובה החל עם הצעת הסדר החוב בדלק נדל"ן, הדיון בוועדת הכלכלה וההד התקשרותי שהוא עורר היו חזקים מאוד. אין ספק שזה תרם למסלול של שינוי ההסדר, כי לכולם ברור שפירוק בחלק מהחברות האלה - אף שהוא נחשב יעיל יותר כספית לבעל השליטה - יש לו מחירים, וזה טומן סיכונים מאוד לא פשוטים ‏(לציבור הרחב, שמושקע באג"ח של החברות האלה, ג"ר וצ"ז‏). דלק נדל"ן היא דוגמה טובה לכך.

"מעבר לכך, ועדת הכלכלה ביקשה מבנק ישראל לרכז נתונים על החובות האישיים של בעלי השליטה. אני ביקשתי באופן אישי מהפיקוח על הבנקים לדעת כמה הם חייבים במישור הפרטי. הגיעו אלי עדויות ונתונים שלחלק מאותם טייקונים, מעבר לתסבוכות ברמה של החברות הציבוריות, יש אשראי פתוח ברמות של מיליארדים מול המערכת הבנקאית. את זה אני מבקש לבדוק".

האם אתה חושב שצריך לפרסם את היקף האשראי הפרטי של אותם טייקונים?
"זו דרישה שוועדת הכלכלה כבר הציגה לרשות לני"ע בדיון על דלק נדל"ן. יו"ר רשות ני"ע או נציגו אמרו שהם עובדים להוציא נוהל והוראה מחייבת. ועדת הכלכלה הביעה עמדה ברורה מאוד מטעמי שקיפות, וגם אני כמשקיע רוצה לדעת מהו המצב הפיננסי של בעל השליטה. יכול להיות שבעל שליטה שחייב המון כסף ייקח חברה למדיניות של סיכונים גבוהים, ולמדיניות דיווידנדים כזו או אחרת. זה צריך להיות חלק מכל תשקיף ומכל נורמה ראויה של שקיפות"

מדוע משרד האוצר ושר האוצר לא מבינים את מה שאתה רואה

"לפעמים שני אנשים מבינים דברים שונים מאותן נסיבות. צריך לשאול את הצד השני למה הוא מבין אחרת. עמדת שר האוצר נחושה ומוצקה מאוד. הוא חושב שבכל הסדרי החוב השוק יסדר ויתאם הכל בעצמו, ואל לנו להתערב. אני חושב שהוא חושב לא נכון בסוגיה הזו, אבל הוא חושב שאני זה שחושב לא נכון. כל עוד הוא שר אוצר ואני יו"ר ועדת הכלכלה, הוא יותר משפיע בתחום הזה".

"הממשלה משתמשת בקרקע כמשאב להכנסות"

האם אינך רואה כישלון גדול מאוד של הממשלה הנוכחית, שלא הצליחה להוריד דרמטית את מחירי הדירות או לייצר פתרון לזוגות צעירים? אנו רואים שאנשים לוקחים מחויבויות כספיות שירדפו אותם כל חייהם

"הממשלה באמת לא הצליחה בתחום הדיור, ולא רשמה הישגים שאני יכול להתגאות בהם כמו בסלולר או בתחומים אחרים. אבל אי אפשר לזלזל בכך שהיינו בבועת מחירי דיור מתנפחת. אפשר להתווכח אם היא הפסיקה להתנפח או מתחילה להתכווץ, גם אם ההתכווצות אטית.

"הממשלה עדיין משתמשת בקרקע שהיא משאב ציבורי בעיקר כמשאב להכנסות המדינה. אין כמעט בנייה לדיור ציבורי, אין כמעט פרויקטים אמיתיים של מחיר למשתכן או שכירות לטווח ארוך במחיר מסובסד. מדינת ישראל חייבת את זה, כי כשיש סביבת ריבית נמוכה מאוד וכלכלה שמתפקדת טוב עם צמיחה, טבעי שהמחירים באפיק הנדל"ן יאמירו ויילכו. זה מסלול ההשקעה היחיד כמעט שנשאר פטור ממס וניתן לקבל עליו תשואה. יש תפישה לגביו בציבור שהוא לא אמור להתמוטט, אין בו הסדרי חוב ואין עליו תספורות"

הבועה הפסיקה להתנפח אבל עדיין אנו נמצאים במצב שערורייתי ומטורף. האם זה מפני שנגיד בנק ישראל מפחיד את ראש הממשלה שאם תהיה ירידה של 20%–30% במחירי הדירות, בעצם תהיה פשיטת רגל של הבנקים?

אני חושב שזו לא הסיבה שאין ירידת מחירים אמיתית. קשה לסובב את ספינת הנדל"ן ולא ניתן ברגע או בשנה. כיום, מינהל מקרקעי ישראל ומסוי הנדל"ן נהפכו לפרה חולבת של 7 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה, ושום דבר מזה לא חוזר לציבור. הפכו את זה לעוד סוג של מס. קל להתאהב במצב הזה וקשה להיפרד ממנו.

"אני מבין את אגף התקציבים והאוצר, אבל לא יכול שבשביל לקנות דירה העם ישתעבד ל–140 משכורות. זה דבר לא נורמלי ולא בריא בטווח ארוך לכלכלה. ההוצאה לדיור של משק בית אוכלת יותר משליש מההכנסה שלו, וזה בא על חשבון השקעה, צריכה וחיסכון - וחבל"

יש דעה שלפיה לא נוכל לטפל בצורה רצינית ביוקר המחיה ובשירותים החברתיים, אם לא יהיה משק אפקטיבי יותר ושירות ציבורי אפקטיבי. המשק הפרטי מורכב ממונופולים שחוסמים תחרות ואינם יעילים. שום פוליטיקאי לא מוכן להתבטא, כי כולם במידה זו או אחרת עבדים של ועדי עובדים שיש להם שליטה אדירה בפריימריס

"זה ההבדל הכי ברור בכנסת. עם חברות הסלולר קל להתעמת. הציבור לא אוהב את חברות הסלולר, אבל אין להן ועדי עובדים. לכן אפשר לחבוט בהן ולהטיל עליהן רגולציה. אז הסמנכ"לים שלהם יצעקו בוועדה, אבל אין מחיר מעבר זה.

"כשאתה בא להתמודד עם הגופים החזקים באמת במשק, עם החברות הגדולות והמונופולים, הנמלים וחברת החשמל - ניצבים מולך ועדים מאורגנים. לא רק ועדים, כי זה בסדר שיש התאגדות, אבל הם יודעים לתרגם את הכוח לעוצמות פוליטיות".

מה ניתן לעשות?

"הציבור צריך להיות מעורב יותר. הנה בליכוד יש יותר מ–100 אלף חברים, אבל עדיין לוועד מסוים יש יותר מ–10 אלפים חברים. זה הביא למצב שבוועדת הכספים, בעת חקיקת חוק ששינסקי, אף ח"כ מהליכוד לא היה מוכן להיכנס להצביע בעד ששינסקי, שהיא רפורמת הדגל של שר האוצר וראש הממשלה. יומיים לפני ההצבעה, ובלי כל קשר אותם לאינטרסים של אותו ועד ושל אותה חברה ממשלתית - החליט אותו נציג ועד ממניעיו האישיים להתנגד ‏(שאמה הכהן התכוון לח"כ חיים כץ, יו"ר נציגות העובדים בתעשייה האווירית, אבל לא הזכיר אותו בשמו, ג"ר וצ"ז‏).

מלשכת ח"כ חיים כץ ‏(ליכוד‏) נמסר: "איננו מתייחסים לדברים לא רציניים".

בגלל החברות שלו עם קובי מימון?

ובגלל אחזקת המיליונים שלו בישראמקו. מרגע שהוא שם את הווטו, ששינסקי היה בסכנה. אני לא אומר לפרק את הוועדים או לאסור עליהם להתפקד. אנשים צריכים לעשות המינימום הנדרש ולמלא טופס חברות למפלגות הדמוקרטיות. כך, כל האינטרסים הזרים שגורמים נזק אדיר יתמוססו, ייעלמו ויתפוגגו.

"בגלל שתמכתי בששינסקי, אני לא יודע מה יהיה אתי בפריימריס הבאים. אצטרך להילחם הרבה יותר קשה מאחרים. בגלל ששירתתי את הציבור - כולל אותו ציבור של אותם ועדים בששינסקי. דאגתי גם לעובדים של התעשייה האווירית ולנכדיהם. לוקחים עובדים, מעלים אותם על אוטובוסים כמו כבשים, מביאים לקלפי, מאיימים עליהם שאחר כך יידעו מהי תוצאה באותה קלפי. נותנים לאותו אדם להיכנס עם פתק ושיטת הצבעה בעייתית מאוד לפרגוד. אומרים לו 'אל תתעכב, זה לא שירותים. תצא מהר'. הוא לא יכול, גם אם הוא רוצה, לשנות את ההצבעה. גם אם הוא מגדיל ראש אין לו סיכוי לשנות את ההצבעה, ואז אתה עומד מול מכונה בעייתית דורסנית.

"גם השרים סובלים, אבל גם הם לא ירימו יד ‏(נגד‏) כי מרגע שירימו יד אם החוק ‏(שהגיש שאמה, האוסר על נציג ועד עובדים או יו"ר לתת הוראות לעובדים בכל הקשור לבחירות בפריימריס במפלגה‏) יעבור עד הסוף, וייפטרו מהעול של הוועדים. לדעתי מי שצריך לתת את הפתרון ואני מכוון אליו, הוא היועץ המשפטי לממשלה, שמנע קשר מסוכן ובעייתי בין חברי מרכז לשרים. הקשר הזה בין עבודה מאורגנת לבין הצבעות בתוך המפלגות הוא קשר בעייתי מאוד".


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#