לא רק משחקי וידיאו וסרטים: מימון ההמונים צובר תאוצה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק משחקי וידיאו וסרטים: מימון ההמונים צובר תאוצה

בתקופה שבה יבשו ההלוואות מהבנקים, מתחזקת המגמה של מימוש רעיונות יצירתיים באמצעות גיוס סכומים נמוכים מגולשים רבים  בהיעדר תמריץ כספי, הם מקבלים תגמולים אחרים - מאזכור בקרדיטים של הסרט ועד הבטחה למאפים

תגובות

>> שעון היד Pebble, המציג הודעות מהאייפון של המשתמש בו, רשם במאי שיא כשגייס 10.3 מיליון דולר מ-68,929 אנשים באמצעות אתר מימון ההמונים קיקסטארטר. השיא, שעשוי שלא להחזיק מעמד זמן רב, גימד שיא קודם שנקבע במארס על ידי הפרויקט - Double Fine Adventure, שגייס מימון לפיתוח משחק וידיאו חדש.

עד פברואר אף פרויקט לא הצליח לגייס אפילו מיליון דולר. מאז עשו זאת כבר שבעה פרויקטים. "יש תחושה של נקודת מפנה", אומר ינסי סטריקל, ממייסדי קיקסטארטר, אתר שבו כל מי שיש לו רעיון יכול לבקש מהגולשים סכומי כסף קטנים שיחד עשויים לסייע במימושו.

מימון ההמונים פורח. דו"ח של חברת המחקר מאסולושן צופה כי השנה יגויסו כך בעולם 2.8 מיליארד דולר - לעומת 1.5 מיליארד דולר ב-2011, ו-530 מיליון דולר ב-2009. יש יותר מ-450 פלטפורמות מימון המונים בעולם, בהן ארבע בסין, לעומת 100 ב-2007, וקיקסטארטר היא הפלטפורמה הגדולה בארה"ב.

השפעותיה של תופעה זו ניכרות במיוחד בתחומים יצירתיים - לדברי סטריקלר, כ-10% מהסרטים בפסטיבלי סאנדאנס וקאן השנה מומנו כך. גם ארגונים חברתיים נהנים ממימון המונים, אך חקיקה שהתקבלה באחרונה בארה"ב לקידום עסקים קטנים (חוק JOBS), מעוררת ציפיות כי מימון המונים ישנה גם את האופן שבו חברות גדולות מגייסות הון. דנקן נידראואר, מנכ"ל NYSE יורונקסט, טוען כי אם הדבר ייעשה בצורה נכונה, מימון המונים "יהיה העתיד של מימון עסקים קטנים".

האם ההייפ מוצדק?

הטענות כי מימון המונים הוא אופנה חולפת נמוגו ברובן על רקע הראיות המצטברות לערך שאנשים מעניקים למעורבות אישית בפרויקטים שהם מסייעים במימונם. "אנשים רוצים יותר ויותר מגע אנושי בטכנולוגיה שלהם", אומרת קתרינה פייק, משקיעה מוקדמת בקיקסטארטר. עד כה אנשים היו פותחים את הארנק משלוש סיבות: "קשר לאדם או לחברה, עניין במוצר או מעורבות בקהילה", אומר סלאבה רובין, ממייסדי אינדיגוגו, המתחרה המשמעותית ביותר של קיקסטארטר. צירוף רווח כמניע צפוי להוסיף גם אתגרים חדשים.

גיוס כספים מזרים דורש מאמץ רב בזכייה באמונם. עדות אחת לאמינות היא "חברתית": פרויקטים המסוגלים לגייס 20%-40% מסכום היעד שלהם מ"משפחה וחברים" באינטרנט מצליחים הרבה יותר גם בגיוס זרים, לדברי רובין. גם סרטונים עוזרים - קמפיינים בצירוף סרטון מגייסים יותר מפי שניים מקמפיינים ללא סרטון.

בנוסף, בהיעדר רווח כספי, יש הטבות שמציעים פרויקטים מסוימים: מתגמולים פסיכולוגיים, כמו אזכור בקרדיטים של הסרט, ועד בונוסים ממשיים. חברת אמי'ס אורגניקס, למשל, שנשיא ארה"ב ברק אובמה ציין כשחתם על חוק JOBS, פיתתה משקיעים פוטנציאליים באמצעות הבטחת מאפים.

מימון המונים מתאים למגזרים המייצרים קניין רוחני, אומר הל וריאן, הכלכלן הראשי של גוגל. במקום הגישה הנפוצה כיום, של הגבלת גישה לתכנים באמצעות זכויות יוצרים, מימון המונים תומך בחלופה שבה היוצר מסכים לספק תוכן כל עוד מספיק אנשים מוכנים לשלם עבורו. וריאן טוען כי שיטה זו מתגברת על בעיית ה"טרמפיסטים" שממנה סובלים יצרני תכנים מקוונים - שניתן לרוב לשכפל ללא עלות.

גוגל התנסתה במימון המונים בפיתוח גופנים חדשים לאתרים, בסכומים של כ-3,000 דולר מדי פעם. זו שיטה טובה לבחון ביקוש בקרב צרכנים, לדברי וריאן. רובין צופה כי יותר חברות גדולות ישתמשו במימון המונים, וירחיבו את המגמה הנוכחית לשיתופי פעולה עם צרכנים. כך, GM יכולה לבצע מימון המונים לשינויים קטנים בכלי הרכב שלה, כדי לבדוק אילו שינויים הכי מבוקשים בקרב לקוחותיה. חברות יכולות לאפשר לעובדיהן לנסות לגייס מימון המונים עבור רעיונותיהם, ולהציע תוספת מימון מצד החברה אם יגיעו ליעדי גיוס מסוימים.

עבור חברות גדולות, עצם גיוס הכסף משני בחשיבותו למידע שנאסף על עמדות הלקוחות או אפילו לרווח שנצבר ביחסי ציבור. עבור חברות קטנות יותר, הכסף הוא הכל. עסק קטן המנסה ללוות 50-100 אלף דולר "אינו יכול לקבל סכום כזה מהבנקים בארה"ב כיום", אומר נידראואר.

CircleUp, חברה המגייסת הון עבור עסקים קטנים ממעגל מצומצם של משקיעים מתוחכמים ו"מורשים" - בניגוד לכלל הציבור - רואה ביקוש אדיר למימון בקרב חברות שהכנסותיהן קטנות מ-10 מיליון דולר. מאז השקתה באפריל, החברה כבר עברה את יעדיה לשנה זו.

1% מהנכסים יכול להפוך ל-300 מיליארד דולר

אבל מה היה קורה אם חברות היו יכולות לגייס כספים מכל אחד? פרד וילסון, משקיע הון סיכון ידוע, מעריך כי אם אמריקאים היו משתמשים ב-1% מנכסיהם להשקעה במימון המונים, הם היו יכולים להביא לזינוק של 300 מיליארד דולר בגיוסי ההון. אך האם רגולטורים, החוששים מרמאויות, יאפשרו להמונים להצטרף? רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) מנסה לקבוע תקנות ליישום חוק JOBS. יש החוששים כי היא הרשות תטיל מגבלות מכבידות שיקשו על חברות לגייס מימון מההמונים.

חברות מימון המונים חלוקות בדעתן בנוגע ליתרונות של חוק JOBS. קיקסטארטר החליטה לא לשנות יעדיה באמצעות הכנסת רכיב רווח. "בקונגרס כולם אמרו שהפירוש של חוק JOBS יהיה קיקסטארטר לעסקים. אך אנחנו לא מתכוונים לעשות זאת", אמר סטריקלר.

אינדיגוגו, לעומת זאת, להוטה להרחיב את פעילותה. פרוספר, חברת הלוואות ישירות, עדיין יושבת על הגדר. הסטארט-אפ האירי SeedUps מפתח מודל של שלוש דרגות משקיעי המונים - משקיעים מוסמכים, חברים ומשפחה, וכל השאר - לקראת השקה בארה"ב בעקבות יישום תקנות רשות ני"ע. בבריטניה, קראודקיוב מאפשרת לאנשים להשקיע עד 5,000 ליש"ט בטרם היא דורשת מהם להירשם כמשקיעים מוסמכים. באופן דומה, חוק JOBS מנסה להגן על הציבור באמצעות הגבלת היקף ההשקעות במימון המונים.

ייתכן כי החששות מהונאה מוגזמים. אולי קשה יותר לרמות המונים מאשר אנשים בודדים. "באי-ביי, כדי להונות מישהו, צריך רק קורבן אחד. בקיקסטארטר, צריך להונות אלפים", אמר סטריקלר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#