אחרי עלייה של 230% - האם זה הזמן להשקיע במניית בבילון? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי עלייה של 230% - האם זה הזמן להשקיע במניית בבילון?

שינוי במיקוד העסקי של בבילון תורגם לצמיחה חדה בהכנסות וברווח של החברה ■ בשבוע הבא תיכנס בבילון למדד תל אביב 100 לאחר שכבר צורפה למדד המניות הקטנות העולמי של MSCI ■ בנק אגוד: "בבילון ממצה עשירית מהפוטנציאל שלה, אבל במניה טמונים לא מעט סיכונים"

20תגובות

אחרי שהוסיפה לערכה מיליארד שקל מתחילת 2012 והגיעה לשווי של 1.5 מיליארד שקל, צפויה בשבוע הבא להיכנס בבילון למדד ת"א 100, לאחר שכבר נכנסה לפני כמה ימים למדד "סמול קאפ" של MSCI העולמי (מדד למניות בעלות שווי נמוך יחסית). ואולם גם לאחר עלייה מרשימה של 230% במניה מתחילת השנה, ושיעורי צמיחה מרשימים של 240% ברבעון, מנכ"ל החברה, אלון כרמלי, סבור כי זוהי רק ההתחלה.

"הצמיחה של בבילון עוד בחיתוליה; אנחנו מאוד אופטימיים לגבי העתיד", אומר כרמלי בראיון ל-TheMarker. בדיקת מחזורי המסחר של המניה מלמדת שכרמלי אינו היחיד שחושב כך. ממחזור מסחר ממוצע של 1.5 מיליון שקל ביום, החלה בחודשים האחרונים להיסחר המניה במחזורי מסחר יומיים של יותר מ-25 מיליון שקל, גבוה יותר מהמחזורים הממוצעים של סלקום, פרטנר ואפילו משל קבוצת דלק של יצחק תשובה.

דודו בכר

הסיבה לתנועה הערה במניה היא כניסה מסיבית של גופי השקעה ישראליים וזרים, שכבר לא יכולים להתעלם משיעורי הצמיחה המרשימים של החברה. ברשימת הקונים הישראליים ניתן למצוא בין היתר את בתי ההשקעות הפניקס, אפסילון, כלל פיננסים וכלל אחזקות, שהגדילו את אחזקותיהם בחברה בחודש האחרון, והפכו לבעלי עניין בה.

אז מה קרה לבבילון בשנתיים האחרונות שהפך אותה לאחת מחברת האינטרנט המדוברות בעולם. את התשובה לכך תמצאו בשני אנשי עסקים ישראלים, ובסטודנט להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שהפכו מקצה לקצה את המיקוד של החברה.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

מהפך במודל העסקי

עד לפני חמש שנים עתידה של בבילון היה לוט בערפל. מקור ההכנסה הבלעדי של החברה היה שיווק ומכירה של תוכנת תרגום באמצעות אתרי האינטרנט של החברה. עם השנים הלכה ואיבדה התוכנה של בבילון את מקומה בשוק, לטובת יישומים חינמיים דוגמת Google Translate, והיה ברור שיש צורך ברענון רציני בחברה.

נעם לניר
מוטי מילרוד

"במשך שנים היו בחברה ויכוחים אם בבילון היא חברת תוכן על פלטפורמה דיגיטלית, או שהיא חברת אינטרנט שאינה זקוקה למודל עסקי מאחר שתימכר בסופו של דבר כמו רבות מחברות האינטרנט", מסביר כרמלי, שנכנס לתפקידו ב-2007.

מי שמינה את כרמלי למנכ"ל החברה הוא איש העסקים נעם לניר שרכש את השליטה בבבילון בנובמבר 2007 תמורת 11 מיליון דולר. את השליטה רכש לניר מכמה חברות מפתח בשוק ההון הישראלי: קרדן טכנולוגיות שבשליטת קבוצת קרדן ובני שטיינמץ, פורמולה ויז'ן של דני גולדשטיין, ומוניטין עיתונות שבשליטת אליעזר פישמן ומשפחת בר און.

לניר הביא עמו ידע בתחום הפרסום באינטרנט שרכש בחברות ההימורים המקוונות שהקים בבבריטניה בשנות ה-2000. הניסיון שלו התגלה כשימושי מאוד לחברה - והיווה את הטריגר הדרוש לשינוי העסקי. לניר וכרמלי (גיסו של לניר) החליטו לאמץ מודל עסקי הדומה לזה של קונדואיט, חברת האינטרנט הרווחית בישראל שמכרה חלק ממניותיה באפריל האחרון לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד דולר, ובכך להפוך את בבילון מחברה שמוכרת תוכנה, למשווקת פרסומות ומידע אינטרנטי.

האתר של בבילון מדורג במקום ה-38 ברשימת האתרים בעלי החשיפה הגבוהה בעולם, קצת אחרי בינג - מנוע החיפוש של מיקרוסופט - ולפני אתרים כמו BBC ואפל. יותר מ-50 מיליון איש מבקרים מדי יום באתרי האינטרנט של בבילון, ויותר ממיליון איש מתקינים את תוכנת התרגום מדי יום.

לאחר שהגדילה בצורה משמעותית את כמות החשיפה לאתריה השונים בעולם, יצרה הנהלת בבילון מערכת שיווק ופרסום אינטרנטית חכמה. שינוי המודל העסקי מתבטא היטב בדו"חות הרבעון הראשון של בבילון ל-2012. אם ב-2007 היוו הכנסות החברה ממכירה תוכנה 98% מסך המכירות, הרי שברבעון הראשון של 2012 כ-92% מהיקף ההכנסות נבעו משירותי פרסום ושיווק באינטרנט, ורק 8% ממכירת תוכנה. באותו רבעון רשמה החברה הכנסות של 113 מיליון שקל ורווח נקי של 14.4 מיליון שקל, פי 3.4 מהרבעון המקביל ב-2011.

איך זה עובד?

כדי להבין את המודל העסקי של בבילון דרושה הבנה של עולם הפרסום באינטרנט. ברוב המקרים שאתם מקליקים על קישור לאתר מסוים באינטרנט, מישהו משלם על כך כסף, בין אם מדובר בבאנר, או בסתם קישור ממומן בגוגל.

בשונה מיצרניות תוכן דוגמת וואלה ו-Ynet המשתמשות בחשיפה שלהן ברשת למכירת שטחי פרסום לחברות שונות - בבילון העדיפה להתמקד בהפניה של גולשים למנועי חיפוש עולמיים (דוגמת גוגל) ולגזור קופון עבור כל הקלקה.

כך למשל, כאשר תחפשו מסעדה טובה במנוע החיפוש של בבילון, המותקן עם הורדת התוכנה, ומוצע באתרי האינטרנט של החברה - תקבלו מגוון רחב של קישורים רגילים או ממומנים שיציעו לכם אינספור אפשרויות למסעדות טובות באזורכם. במידה שתקליקו על אחד מהקישורים הממומנים, אותה מסעדה תשלם למנועי החיפוש עמלה, כאשר בבילון תגזור קופון עבור כל הקלקה.

82% מההכנסות של בבילון בתחום השיווק והפרסום באינטרנט נובעות ממכירות שמתבצעות בשיתוף פעולה עם חברת גוגל. בנוסף לגוגל, בבילון עובדת בשיתוף עם יאהו ועם כמה מנועי חיפוש שונים בעולם. היתרון של בבילון הוא בכך שהיא מצליחה להביא תנועה לגוגל במקומות שאינה מצליחה לחדור אליהם: בעיקר רוסיה, סין ומזרח אירופה. במקומות אלה יש לבבילון יתרונות אדירים - וגוגל במידה רבה תלויה בבבילון.

אז מה מייחד את בבילון על פני חברות שיווק ופרסום אינטרנטיות אחרות? אם שואלים את כרמלי נתקלים בתשובה קצרה וברורה: "המשנה שלי, נדב שמש". עד לפני שנתיים היה שמש סטודנט להנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, המועסק במשרה חלקית במחלקת התמיכה של בבילון.

מוטי מילרוד

מיד עם הגעתו של שמש לבבילון זיהה כרמלי את הפוטנציאל הגלום בסטודנט הצעיר, ומינה אותו לסמנכ"ל מערכות המידע של החברה. עם כניסתו לתפקיד פיתח שמש כמה כלים סטטיסטיים המאפשרים לבבילון יכולת ניתוח גבוהה, תוך מיצוי פוטנציאל רווחים גבוה משיווק הפרסומות.

"פיתחתי כמה כלים שלימים התגלו כמועילים מאוד לחברה", מסביר שמש את מינויו המהיר לסמנכ"ל מערכות המידע של החברה. מאוחר יותר מינף כרמלי את כישרונו של שמש, ומינה אותו למשנה למנכ"ל. "הייחודיות האמיתית של בבילון, מעבר להגדלה של כמות הנכנסים לאתרי האינטרנט שלה, היא היכולת הסטטיסטית שלה לנתח מכל שקל שהיא משקיעה כמה היא תקבל בעתיד", מסביר שמש. "כך יודעת בבילון לפעול מהר מול המתחרות, ולחלוש אחר אזורים יותר רווחיים עבורה", הוסיף.

שמש הסביר כי ככל שבבילון תדע למפות את הנתונים טוב יותר, כך הערך שיונב עבור המפרסמים יהיה רב יותר. "כשילדה בת 12 רושמת ב.מ.וו באינטרנט, לא הייתי מציע לה לקנות מכונית מן הסתם".

המלצת "קנייה" (עם הרבה סיכון)

בני דקל, אנליסט בכיר מבנק אגוד, סבור כי בבילון ממצה רק עשירית מהפוטנציאל שלה בתחום המכירות והשיווק באינטרנט. דקל מעניק מחיר יעד של 46 שקל למניית בבילון, גבוה ב-50% ממחיר השוק. "לחברה יש ייחודיות בכך שהיא מצליחה להביא טראפיק (תנועת גולשים - א"פ) בצורה הכי טובה שראיתי", מסביר דקל.

עם זאת דקל מצביע על רמת הסיכון הגבוהה של החברה: "עיקר ההכנסות של בבילון נובעות מחוזה שחתמה עם גוגל, שמגיע לסיומו ב-30 לנובמבר 2013. "הסיכוי שההסכם עם גוגל לא יחודש הוא כמעט אפסי, אבל בהחלט ייתכן תרחיש שבו מישהו בגוגל יחליט שלא להמשיך את החוזה - והתוצאות יהיו הרסניות עבור בבילון", מסביר דקל.

"החשיפה של החברה הולכת וגדלה, ואני מעריך שהמשקיעים הזרים עוד יגדילו את אחזקותיהם בה", אומר דקל לגבי כניסתה של בבילון למדד MSCI בשבוע שעבר. כאסמכתא להמשך האופטימיות מצביע דקל על חברות אינטרנט אחרות דוגמת אינטר-אקטיב האמריקאית, שנסחרות בשווי גבוה בהרבה משל בבילון, ועם שיעור חשיפה נמוך משל בבילון. "למניה יש יכולת להרקיע שחקים קדימה", סיכם דקל.

בעיית החשבונאות של בבילון

כשמסתכלים על היחס בין שווי השוק של בבילון לבין הרווח השנתי הצפוי לה ב-2012 - נתקלים במכפיל רווח גבוה במיוחד. נכון להיום שוויה של בבילון בשוק מסתכם ב-1.4 מיליארד שקל, והרווח השנתי הצפוי לה ב-2012 מוערך בסדר גודל של 60 מיליון שקל (בהתבסס על נתוני הרבעון הראשון). נתונים אלה מעניקים לה מכפיל רווח של 23, גבוה בהרבה ממכפילים של חברות אינטרנט מקבילות.

הסיבה לכך נעוצה בעיוות חשבונאי בדו"חות הכספיים של החברה. בשונה מחברות אחרות, הרושמות את ההשקעות שהן מבצעות כסעיף במאזן, ההשקעות שמבצעת בבילון ברכישה של יוזרים חדשים (בעיקר שטחי פרסום באינטרנט), שעתידות לייצר רווחים לחברה, נרשמות כהוצאות שיווק ופרסום בסעיף רווח והפסד.

רואי החשבון של בבילון סירבו להכיר בקנייה של היוזרים כצבר הזמנות, בדומה למתרחש בחברות מסורתיות אחרות, ובסופו של מו"מ עם הנהלת החברה הגיעו בסוף 2011 הצדדים להבנה כיצד לפתור את הבעיה.

החל ברבעון הראשון של 2012 מדווחת בבילון על "הכנסות שטרם הופקו ממשתמשים קיימים". הכנסות אלה הן למעשה הרווחים שצפויים להתקבל בחברה כתוצאה מאותן רכישות של יוזרים שביצעה בבילון בעבר. "כדי לקבל תמונת מצב אמיתית לגבי רווחי החברה יש לחבר את השינוי בהכנסות הצפויות של החברה לרווח הנקי באותה תקופה", מסביר דקל.

כך למשל, ברבעון הראשון היינו מקבלים רווח של 53 מיליון שקל לעומת 14.4 מיליון שקל כפי שדווח בדו"חות החברה. עם נתון כזה נקבל מכפיל רווח של 7, שיותר מתאים לחברות אינטרנט מסוג זה - ומפריח במקצת את עננת "הבועה" שמרחפת מעל החברה. "מי שמבין את זה הוא במשחק", אומר כרמלי.

אחת השאלות שעולות במקרה של בבילון, היא מדוע לא בוחרת החברה להנפיק את מניותיה מעבר לים בבורסות השונות בעולם. לשאלה זו עונה כרמלי: "כרגע אין מגעים קונקרטיים להנפקה, אבל הגורל שלנו הוא שבסוף ברור שזה יקרה".

"אין לנו צורך במזומנים כרגע, ובעלי המניות לא מחפשים אקזיט, נהפוך הוא: הם רק קונים יותר. היתרון היחידי שגורם לנו לחשוב לכיוון הנפקה בחו"ל הוא יתרון המטבע. יש לא מעט משקיעים מחו"ל שרוצים לצמצם חשיפה למטבע. אם נהיה מונפקים בחו"ל זה יעזור לנו לגייס עוד משקיעים", מסביר כרמלי.

"כרגע אנו משקיעים מאמץ בהמשך הפיתוחים שלנו בתחום השיווק והמכירות באינטרנט ובכניסה לעולם הטאבלטים שמבחינתנו כיום הוא חידה. יש לנו אפליקציות לטאבלט, אבל אפשרויות הגדילה שם הן עצומות", מסביר כרמלי.

לא מעט אנשים מכנים את בבילון "בועה", ומזהירים מפני חשיפה גבוהה למניה. ואולם כשמסתכלים על חברות נוספות מהתחום של בבילון, דוגמת קונדואיט הישראלית ואינטרקורפ האמריקאית, הנסחרות בשווי שוק של מיליארדי דולרים עם שיעורי חשיפה נמוכים מאלה של בבילון, קשה לקבל את הטענה הזו. רק הזמן יגיד אם זו בועה או ביצת זהב. דבר אחד בטוח בהקשר של בבילון: השוק אמר את דברו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#