"HOT ו-yes יצטרכו להמציא את עצמן מחדש" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"HOT ו-yes יצטרכו להמציא את עצמן מחדש"

דווקא כשענף הטלוויזיה עומד בפני מהפכה, מסיים ניצן חן, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, קדנציה - ללא רפורמות משמעותיות  מיזמי הטלוויזיה האינטרנטית שקמים בימים אלה מבורכים לדבריו, ויש להגן עליהם - אך קיים חשש כי ריבוי הפלטפורמות עלול להשטיח את עולם התוכן הישראלי  "תפקידנו היה להגן על הצרכנים - אני חושב שהצלחנו"

2תגובות

>> מתנת הפרידה האירונית ביותר לסיום כהונתו של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ניצן חן, הגיעה דווקא מגוף שלא היה תחת פיקוחו בארבע השנים האחרונות: חברת פרטנר, שהכריזה כי עד סוף השנה תשיק שירות טלוויזיה באינטרנט (IPTV) במחיר של 99 שקל, שיתחרה חזיתית בחברות הכבלים והלוויין - ועשוי בטווח הרחוק לחולל מהפכה של ממש בתחום צריכת הטלוויזיה שלנו.

במשך יותר משנתיים ישב חן, יחד עם מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, בראשות ועדה שניסתה לגבש המלצות לגבי האופן שבו הרגולציה צריכה להתייחס למיזמי טלוויזיה באינטרנט. הוועדה גיבשה המלצות, אבל אלה מעולם לא יושמו ולא עוגנו בחקיקה. במקום זאת הוקמה עוד ועדה שאמורה לגבש המלצות יישומיות בנושא.

"בטווח הארוך אין ספק שמדובר באחת התופעות הדרמטיות בישראל ובעולם, שישנו את פניה של הטלוויזיה המסחרית והרב-ערוצית", אומר חן, שמסיים את תפקידו היום. "בהקשר הלוקאלי שלנו, HOT ו-yes יצטרכו להמציא את עצמן מחדש, והן כבר עושות זאת. אתה רואה את yes הולכת יותר לעולם של תוכן ואת HOT משקיעה יותר בתשתיות, למרות שגם אצלה התוכן משמעותי".

בפועל מועצת הכבלים והלוויין לא ממש יודעת איך להתייחס למיזמים האלה, אם בכלל.

"אני רגוע. למרות כל קריאות ה'זאב זאב', שום דבר לא קורה. אין כרגע אף מיזם טלוויזיוני באינטרנט שיהיה תחליף לטלוויזיה הרב-ערוצית שצריך להחיל עליו רגולציה. הטלוויזיה המסורתית עדיין שולטת ביד רמה. הלוואי שזה ישתנה, וה-IPTV או כל טכנולוגיה אחרת תאפשר לשידורי טלוויזיה באינטרנט לפרוח ולשגשג. במקרה כזה אין לי ספק שהרגולטור לא יעמוד מנגד ויידע לקבוע כללי משחק שוויוניים".

אתה סבור שהמועצה צריכה בסופו של דבר לפקח גם על הטלוויזיה של פרטנר, ושל סלקום - שגם היא מתעתדת להשיק שירות כזה?

"הוועדה קבעה את העיקרון הנורמטיבי שתחול עליהם רגולציה בהינתן שני תנאים - כאשר המיזם יהיה תחליפי לשידורי הטלוויזיה וכאשר הוא יקבל נתח שוק של 7% מכלל שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. זו מעין הגנת ינוקא. מצד אחד אנחנו לא רוצים להרוג את המיזמים האלה, אלא מעוניינים שתהיה תחרות ושהם יצליחו להשיג נתח שוק משמעותי. מצד שני, היינו רוצים לקבוע כללי משחק שוויוניים גם למדיה החדשה והמסורתית".

ריבוי התחרות בענף יעשה בסופו של דבר טוב לצרכנים?

"קיים חשש של תפסת מרובה לא תפסת. ריבוי פלטפורמות שיספקו תוכן עלול להשטיח ולרדד את עולם התוכן והיצירה הישראלית. כולם חייבים לתת את הדעת על כך ולהקדים תרופה למכה. זה מה שקרה בתחום הספורט - עולם רווי יצרים, תככים ואגו. המועצה אישרה ערוצים בתשלום מתוך אידיאל להגדיל את היצע התכנים, אבל המחירים של התוכן האמירו ומי ששילם בסופו של דבר את המחיר היה הצרכן. הד-נ-א של הטלוויזיה הרב-ערוצית זה גיוון וריבוי של ערוצים שמעבירים דעות שונות. כל הרציונל זה מנגנון שלפיו 8%-12% מההכנסות שלהם יושקעו ביצירה ישראלית. אם ההכנסות של החברות יופחתו בגלל מעבר מנויים לפלטפורמות לא מפוקחות, ההשקעה בתוכן תרד. המדינה תצטרך להחליט על איזה אינטרסים להגן".

"הרפורמה נכשלה"

חן מסיים את תפקידו לאחר ארבע שנים שבהן עולם הטלוויזיה בישראל היה רווי סערות - אבל אלה היו בעיקר בטלוויזיה המסחרית, עם משברי ערוץ 10, ומהפכת המעבר מזיכיונות לרישיונות. בסערה הזאת, קולו של חן ובכלל של הטלוויזיה הרב ערוצית, פחות נשמע.

במהלך שנים אלה לא נרשמה מהפכה של ממש בענף: הצרכנים המשיכו לשלם מאות שקלים בחודש עבור שירותים שהם לא בהכרח צורכים, השירות אולי השתפר מעט, אך התלונות נגד החברות ממשיכות לזרום - ועל אף ההשקעה הגבוהה יחסית בתוכן מקורי, עלה בחודשים האחרונים חשש לגורל הפלורליזם בטלוויזיה הרב-ערוצית, בעיקר לאחר פרשת ערוץ 8 (ראו מסגרת).

אבל אי אפשר לומר שחן לא ניסה. רפורמת המעבר לרישיונות, שאושרה בסוף 2010, אמורה היתה לכלול שני סעיפים חשובים בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית, כפי שהומלצו על ידי ועדת מרדכי שדנה בעניין. אלה היו המלצות בשיטת המקל והגזר - מצד אחד הכבלים והלוויין ייאלצו להציע לצרכנים חבילת ערוצים צרה במחיר נמוך, ומצד שני הם יוכלו לשבץ בערוציהם פרסומות ולהגדיל הכנסות. בסופו של דבר, לאחר קרבות בוועדת הכלכלה, שני הסעיפים האלה הוצאו מהחוק.

"במבחן התוצאה, הרפורמה של ועדת מרדכי נכשלה", אומר חן. "ההורדה של שני הנושאים האלה מהרפורמה היא החטא הקדמון. כיום, בעקבות המצב עם ערוץ 10 והעובדה שהזכייניות לא עברו לרישיונות, אפילו ההישג היחיד במעבר לעולם הרישיונות לא הוכיח את עצמו".

מה גרם להוצאה של שני הסעיפים האלה מהרפורמה?

"את זה צריך לשאול את מקבלי ההחלטות. כמי שהיה בוועדת הכלכלה בכנסת, ראיתי שכל בעלי העניין עלו לשם לרגל ובסופו של דבר הוחלט לאמץ רק את המעבר מזיכיונות לרישיונות. בעיני מדובר בהחלטה שגויה".

הדרג הפוליטי שוב נכנע ללחצים של הגופים החזקים?

"פוליטיקה היא לא מלה גסה כל עוד ההחלטות מתקבלות על תשתית מקצועית. ברגע שההחלטות אינן מקצועיות, הפוליטיקאים אינם עושים את עבודתם נאמנה. פוליטיקאים בוועדת הכלכלה מוזנים על ידי גופים אינטרסנטיים בעלי עניין - וכל דאלים גבר. מי שיש לו יותר כוח בוועדת הכלכלה מצליח לפורר מסקנות של ועדה מקצועית בין-משרדית שישבה על המדוכה חודשים ארוכים וקיבלה החלטה מאוזנת ומושכלת. בעיני מדובר בטעות".

התוצאה של אותה "טעות", לפי חן, היא שעד היום חברות הכבלים והלוויין לא מציעות ללקוחות חבילה צרה. רק באחרונה, לאחר אישור חוק הרחבת מערך עידן פלוס ל-18 ערוצים וההכנות של פרטנר לסלקום להשקת טלוויזיה רב-ערוצית, ניאותו HOT ו-yes לערוך פיילוט של חבילה צרה, שעדיין לא יצא אל הפועל.

"בחבילה הצרה נכשלנו", מודה חן. "לא איפשרנו יכולת בחירה למנויים. יש לכך כמה סיבות, בהן ההתנגדות העצומה שהפעילו החברות והאיומים כי אחת מהן או שתיהן יקרסו".

כלומר, לאורך כל הכהונה שלך לחברות שעליהן פיקחת היה יותר כוח ממך, והן ניצחו במאבקים החשובים.

"חברות הכבלים והלוויין מכניסות יחד 4 מיליארד שקל בשנה, ונטישה של 1% מהלקוחות שלהן משמעותה אובדן הכנסות של 40 מיליון שקל בשנה. לכן, כמובן שהן יעשו הכל כדי לצמצם את הנטישה ולשפר עמדות מול הרגולטור. התפקיד שלנו הוא לעמוד בפרץ ולהגן על הצרכנים בכל ההיבטים, ואני חושב שעמדנו בכך בהצלחה".

למרות כישלון החבילה הצרה, חן רוצה שיזכרו לו דברים אחרים - בעיקר את המאבק הצרכני שניהל מול החברות, את העלאת הערוץ הייעודי בערבית והמכרז לערוץ המורשת, וכן את ניסיונות המניעה של תוכן שיווקי.

חן גאה במיוחד בהחלטה שהתקבלה בשנה האחרונה, לאפשר ביטול ערוצים באמצעות השלט. "חטפתי כבר ביקורת שהפכנו ממועצת הכבלים למועצה לצרכנות. בביקורת מהסוג הזה אני גאה", אומר חן.

אתה יכול להבין מדוע נוצרה כזו איבה ציבורית כלפי החברות?

"גם ללא רגולציה, ראשי החברות של HOT ו-yes חייבים לשאול את עצמם מהיכן ספגו את קיתונות הזעם מהציבור. יש תחושה בציבור שגובים ממנו סכומים גבוהים מדי ללא יכולת בחירה. העובדה שצרכן משלם על ערוצים שאינו צופה בהם גרמה לנזק תדמיתי מצטבר לשתי החברות האלה. אנחנו כרגולטורים השתדלנו לעשות את המרב, ויש לנו הצלחה לא מבוטלת".

"רגולטור קטן וממזרי"

חן, 49, גדל במשפחה דתית בירושלים לאב שהיה גם הוא עיתונאי בקול ישראל. הוא התחיל את הקריירה בעיתונות הדתית, ואז קיבל הזדמנות להגיע לערוץ 1 וכיהן במשך השנים ככתב פרלמנטרי, מנהל החדשות ויוצר סרטי תעודה.

בשוק הטלוויזיה נשמעו השבוע כמה דעות לגבי תקופת כהונתו. "הוא היה טוב ושמר על המערכת, אבל לא הצליח להשפיע לטווח הרחוק", סבור גורם בענף. גורמים אחרים שפעילים בתחום הטלוויזיה סבורים כי ההחמצה המשמעותית שלו היא אי הסדרת תחום הטלוויזיה באינטרנט, וכמובן העובדה שאין בנמצא חבילה צרה. "השאיפה שלו גם היתה להוציא לדרך את ערוץ החדשות הייעודי, אבל לא איפשרו לו כי אין לזה הצדקה כלכלית", אומרים בענף.

גורמים אחרים סבורים כי יש לזקוף לזכותו מהלכים צרכניים שלא היו לרוחן של החברות. בנוסף, במחצית השנייה של כהונתו חן טיפל ביד קשה בהפרות של תוכן שיווקי - הרבה יותר מקודמיו. "בסך הכל המערכת נותרה יציבה והקהל מקבל תוכן מקורי רחב ומושקע. הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל מצוינת, וכמובן שלרגולטור יש חלק בזה", אומר בכיר בענף.

אחד הקרבות המרים ביותר שהיו לחן במהלך כהונתו היו מול מנהלי הרשות השנייה. לא פעם עלו הוויכוחים לטונים גבוהים בדיוני ועדת הכלכלה, כאשר עלה על הפרק, למשל - הפיקוח על הערוצים שאמורים להתווסף למערך עידן פלוס.

"ברגולציה, כמו בנושאים אחרים, קנאת סופרים תרבה חוכמה", אומר חן. "עבדנו יחד בוועדות חשובות והוצאנו מחקרים בשיתוף פעולה. יש מחלוקות, אבל היחסים היו מקצועיים".

במהלך השנים נעשו שוב ושוב ניסיונות ליצור גוף פיקוח שיאחד בין הרשות השנייה למועצת הכבלים והלוויין, ושתהיה לו ראייה כוללת של הענף - אך המהלך סוכל. ההערכות הן כי בכוונתו של שר התקשורת, משה כחלון, לקדם את ההצעה. "הסיבה שהגוף עוד לא קם היא כי עוד לא קם הרגולטור שמוכן לוותר על סמכויות שברשותו", מודה חן.

עם זאת, כיום סבור חן כי לא בטוח שמדובר במהלך חכם. "המצב הנוכחי לא מופרך, כשכל מועצה מתמקדת במיומנויות שלה, ובלבד שיש שר תקשורת שמסתכל על השוק בראייה כוללת", הוא טוען. "התפקיד של מועצת הכבלים והלוויין הוא לגבש את האיזונים המורכבים של התחום. מדובר ב-150 ערוצים, מתוכם 66 ערוצים ישראליים שיש להם רגולציה מסובכת מאוד. לעומת זאת, הרשות השנייה מפקחת על שני ערוצים בלבד. ההבדל הוא תהומי ומשמעותי".

אם אכן יתרחש מהלך כזה, הרשות השנייה תהיה שמחה לבלוע את המועצה. כך צריך להתבצע המיזוג?

"ממש להיפך. זו דוגמה מצוינת לכך שהגודל לא קובע. המבנה של מועצת הכבלים והלוויין נכון בכל ההיבטים שלו. היתרון הגדול ברשות השנייה הוא עצמאות תקציבית וחוסר תלות באוצר, אבל החיסרון הוא בתמהיל של חבריה - ואצלנו התמהיל נכון יותר. בנוסף, אנחנו רגולטור קטן, חכם וממזרי, שמשתדל לעסוק בעיקר ולא בטפל. התקציב שלנו הוא אפילו לא קופה קטנה של הרשות השנייה. אצלנו יש 10 עובדים בצוות המקצועי בתקציב של 3 מיליון שקל בשנה. ברשות השנייה התקציב הוא 50 מיליון שקל וכ-50 עובדים. אנחנו עושים עבודה יעילה הרבה יותר".

באחרונה הוזכר שמו של חן כמי שמועמד לחזור לרשות השידור לתפקיד ניהולי כלשהו, אך נראה כי הוא אינו חפץ לחזור לרשות, שנמצאת כיום באנדרלמוסיה שלפני מימוש הרפורמה המקיפה. "אין ספק שהשידור הציבורי היה בית הגידול המקצועי שלי הרבה מאוד שנים", אומר חן. "אני מאלה שסבורים שחשיבתו עצומה".

נראה אותך חוזר לשם?

"אחרי שהרפורמה תמומש - אשמח לחזור לשם".

יכול להיות שתיהפך גם אתה מרגולטור למפוקח שנאבק ברגולטור בצד של החברות?

"הכל פתוח. באופיי ועל פי תפישת עולמי אני יותר בצד של המדיה ופחות במגזר העסקי, אם כי גם שם האתגר גדול. אני אמשיך להתגעגע לעולם הטלוויזיה והעיתונות. כנראה אתלבט עוד חודש-חודשיים ואז אחליט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#