אצל אהוד ברק העסקים משגשגים: שכר של 130 אלף דולר לחודש; טיסות במחלקה ראשונה; מלונות פאר - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אצל אהוד ברק העסקים משגשגים: שכר של 130 אלף דולר לחודש; טיסות במחלקה ראשונה; מלונות פאר

בשנים שחלפו מאז הביס אריאל שרון את ברק בבחירות לראשות הממשלה שהתקיימו בפברואר 2001, גילה רה"מ לשעבר את קסמם של החיים מחוץ לפוליטיקה ואת הכסף הגדול; ברק, עושה רושם, כבר לא יזדקק ל"עמותות" בבחירות הבאות

תגובות

לפני כמה שבועות הצטרף אהוד ברק לאיש העסקים בני שטיינמץ למסע בכמה ממדינות מזרח-אירופה וחבר המדינות. השניים דילגו ממדינה למדינה במטוס המנהלים הפרטי של שטיינמץ, עצרו ברומניה, ולבסוף נחתו בקייב, בירת אוקראינה.

השניים קיימו פגישה בעיר לקידום פרויקטים בתחום הנדל"ן. אמנם לנוכחים הובהר כי ברק הצטרף לשטיינמץ כבן לוויה בלבד, אך לא נפסלה האפשרות שבעתיד ייכנס גם לעסקי הנדל"ן. ברק אמר כי הגיע לקייב כתייר מזדמן, מתוך כוונה לסייר בעיר שבה הוא מבקר לראשונה. אבל מטרת מסעו עם שטיינמץ נותרה חסויה.

בשנים שחלפו מאז הביס אריאל שרון את ברק בבחירות לראשות הממשלה שהתקיימו בפברואר 2001, גילה ראש הממשלה לשעבר את קסמם של החיים מחוץ לפוליטיקה ואת הכסף הגדול. עם הכנסה חודשית המוערכת ב-130 אלף דולר והון אישי הנאמד ב-1.5 מיליון דולר - לאחר הפרידה מנאווה שהותירה גם לה סכום נאה - ברק יכול להרשות לעצמו חיים נוחים. מאז פרישתו מהפוליטיקה השתפר מצבו הכלכלי פלאים. לעומתו, הורע מצבם של ישראלים רבים שאיבדו את מקום עבודתם, ספגו קיצוץ בשכרם ונאלצו להוריד את רמת חייהם מאז פרוץ האינתיפאדה בעת כהונתו של ברק כראש הממשלה.

ברק מתנסה במגוון עיסוקים. מרכולתו כוללת ייעוץ, תיווך, הרצאות, שיווק ופתיחת דלתות לחברות ולאנשי עסקים שרוצים להתהדר בשותפות עם ראש ממשלה ורמטכ"ל בדימוס. כמו בפוליטיקה, גם בעסקיו מקפיד ברק לשמור על מידור וחשאיות ומטיל איפול מלא על קשרים עסקיים ומסועפים עם חברות ולקוחות. ברק מציג עצמו בכרטיס הביקור שלו כמומחה לייעוץ אסטרטגי לחברות, אך ליתר ביטחון מצטייד במגוון כרטיסי ביקור עם נוסחים שונים, כל אחד לתחום אחר.


באחת ההזדמנויות הטיח ברק במבקריו: "למה הם מצפים, שאכתוב הגיגים? שאעבוד בבית ספר שדה בגליל?"

ברק מסרב בתוקף להציג את הכרטיסים, שלא לדבר על הפצתם בקרב אנשים שאינם נחשבים בעיניו לקוחות פוטנציאליים. אפילו לחבריו הקרובים והנאמנים ביותר מתקופת הסיירת והלימודים באוניברסיטה, שהולכים עמו עשרות שנים, אין צל של מושג על עסקיו ואופיים. הם לומדים על פעילותו ומסעותיו בעיקר מהתקשורת. ברק סירב להתראיין לכתבה זו.

מאז פרישתו מהפוליטיקה דבקה בברק תווית של נהנתן; הוא מרבה לשהות בחו"ל, על פי רוב שלושה או ארבעה ימים, אך שב לישראל לסופי שבוע. הוא טס בדרך כלל במחלקה הראשונה ומתגורר בבתי מלון מפוארים, אחד מהם ממוקם בשדרה השלישית בניו יורק. חברים המוזמנים ללשכתו, ובהם פוליטיקאים, מתכבדים בסיגר ובכוסית קוניאק משובח. באחד מביקוריו האחרונים בלונדון צפה ברק במשחק כדורגל בין טוטנהאם לאסטון וילה לצד חברתו נילי פריאל ומלווים נוספים.

אבל האמת היא שהנהנתנות של ברק אינה דבר חדש. סיגרים הוא התחיל לעשן לפני כ-20 שנה, הרגל שממנו החליט להיגמל באחרונה. ההבדל היחיד שחל בהתנהלותו מאז פרישתו מהחיים הציבוריים נוגע למימון טיסותיו ומגוריו במלונות יוקרתיים; פעם היה זה במימון המדינה, ואילו כיום הוא משלם על כל התענוגות האלה מחיר מלא - חלק מכיסו הפרטי וחלק במימון החברות שעמן הוא עובד או הארגונים שמזמינים אותו להרצות בפניהם.


חדר האח"מים האקסקלוסיווי

כשאינו נמצא באחד ממסעותיו חובקי העולם, מחלק ברק את זמנו בין הלשכה הרשמית שהועמדה לרשותו מתוקף היותו ראש ממשלה לשעבר, לבין משרדי חברת א. ברק ושות' ייעוץ אסטרטגי, שהקים עם גיסו ואיש סודו עו"ד דורון כהן וחברו לנשק לוני רפאלי; משרדים אלה ממוקמים במגדל המשרדים ביזנס פארק באזור התעשייה של הרצליה. מוקד פעילות נוסף של ברק הוא חדר האח"מים האקסקלוסיווי דוד המלך של מלון דן אכדיה, שבו הוא נחשב כלקוח מתמיד, ובו הוא מעדיף לקיים את מרבית פגישותיו העסקיות.

ברק מעורב בכמה תחומים של פעילות עסקית; הוא מעורב בפעילותן של קרנות השקעה גדולות, אחת מהן - חברת SCP שבבעלות איש העסקים ווינסטון צ'רצ'יל מפנסילווניה. בהנהלת SCP, על פי אתר החברה באינטרנט, חבר גם דורון כהן.

תחום נוסף הוא קרנות גידור, המתמחות בהשקעות בסיכון גבוה והמניבות רווחים גבוהים; אחת מהן היא CMA הממוקמת בלוקסמבורג. ברק הצטרף לקרן עם ד"ר מאיר בראל, מנהל קרן ההון סיכון סטאר ואחד המשקיעים המצליחים ביותר בתחום. אילו היה הדבר תלוי רק בו - ולא נתון לשיקולי הקרנות, המייצגות חלק קטן מפעילותו העסקית - איש לא היה יודע על מעורבותו בהן.

בנוסף, נושא ברק הרצאות בשכר, דרך סוכנות הארי ווקר שאליה היה קשור גם בנימין נתניהו. "הבעיה של ההרצאות היא שהתפוקות יורדות", אומר מקורב לברק. "יום אחרי שאתה ראש ממשלה עדיין כולם רוצים לשמוע אותך, אבל שנה או שנתיים לאחר מכן יותר קשה למכור ראש ממשלה לשעבר". ואולם באחרונה הזדמנה לברק הפתעה נעימה; הוא הוזמן לשאת את ההרצאה השנתית בפני חברי מועדון של ארגון כלכלי יוקרתי ביוני 2004. שכרו של ברק להרצאה הוא 30 אלף דולר, אך הפעם הוא ניאות להרצות גם תמורת 10,000 דולר. נתניהו, שנחשב למרצה פופולרי ממנו, גובה 50 אלף דולר להרצאה.


מרואיין מבוקש בכל הרשתות

בעקבות מתקפת הטרור בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001 התעוררה בעולם התעניינות מחודשת בניסיונו הצבאי ובידיעותיו בתחום הלחימה בטרור; ברק נהפך למרואיין מבוקש בכל רשתות הטלוויזיה. פעילותו בתחום האבטחה ופיתוח מערכות הגנה נעשית באמצעות חברת א. ברק.

באוקטובר 2002 זכה ברק לחשיפה חסרת תקדים, בשעה שהציג את מערכת החילוץ מבתים גבוהים - "השרוול" - שפיתחה חברת A.E.S מנורדייה. הקשר עם אלי ניר, בעל החברה והפטנט, נוצר באמצעות משרד עוה"ד של דורון כהן; כהן וניר חתמו על הסכם לקידום המוצר באמצעות א. ברק. לוני רפאלי מלווה מאז באופן אישי את פיתוח המערכת.

על אף שמדובר בפטנט ישראלי, ההחלטה האסטרטגית, שבגיבושה נטל חלק גם ברק, היתה לחשוף את המערכת בארה"ב - בפני הציבור האמריקאי שעדיין לא התאושש מהטראומה של מראה האנשים המזנקים אל מותם ממגדלי התאומים הבוערים. ברק היה הכוכב במסיבת עיתונאים שאליה הוזמנו נציגים מכל רשתות הטלוויזיה והעיתונים האמריקאיים.

ואולם מערכת החילוץ שפיתח ניר נחשבת לבעייתית. כמה אנשי מקצוע, ובהם בכירים לשעבר בצה"ל, אומרים כי קיים פער בין היומרות של מתכנני המערכת לבין ביצועיה במבחני חירום. וקיימת גם בעיה אתית. אין זה דבר שגרתי שראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר ממליץ על מערכת חילוץ - המיועדת, בין השאר, לשימוש פיקוד העורף - אשר עדיין לא קיבלה אישור מהגופים הביטחוניים בישראל. ברק, לעומת זאת, סבור כי הוא מביא לציבור את ניסיונו כמפקד סיירת מטכ"ל אשר חילץ חטופים מהמטוס של סבנה.

לצד המערכת שמקדם ברק קיימות לפחות שתי חברות ישראליות שפיתחו מערכות חילוץ, והן מיוצגות על ידי קצינים בכירים במילואים. ואולם ברק ו-A.E.S השיגו את שלהם; מסיבת העיתונאים בארה"ב זכתה לחשיפה עולמית ולכיסוי בכל כלי התקשורת בעולם. השבועון "טיים" הציג את המערכת הישראלית כאחד הפטנטים המוצלחים ביותר ל-2002.

מקדמי שרוול החילוץ חישבו את דקות השידור בטלוויזיה ואת היקף המאמרים והכתבות בעיתונות, והגיעו לשווי פרסום חסר תקדים של כ-3 מיליון דולר. עתה מתכנן ניר את ההשקה של מערכת החילוץ בסין ובצרפת. גם במופעים הבאים יככב ברק בהצגת המערכת לתקשורת.

חברה ישראלית נוספת השוכרת את שירותיו של ברק היא ברן שבבעלות מאיר דור; החברה מספקת שירותי הנדסה וניהול פרויקטים, וברק פותח בפניה דלתות בארה"ב ובאירופה.

התקשרות עסקית אחרת של ברק, שפורסמה שלא ביוזמתו ולא החזיקה מעמד, היתה העסקתו כיועץ לריצ'רד בראון, נשיא חברת המחשבים האמריקאית EDS מפלאנו, טקסס. החברה, המעסיקה כ-130 אלף איש, מתמקדת במתן שירותי מיקור חוץ למחשבים; הסניף הישראלי של החברה עובד, בין השאר, עם התעשייה הצבאית ותנובה. ברק קיבל מהחברה תמורת שירותיו 30 אלף דולר לחודש.


את הווילה המפורסמת, שבנה עם נאווה בכפר שמריהו, אין בכוונתו למכור. השניים הסכימו כי הבית שבנייתו הושלמה בימים אלה, יושכר, ודמי השכירות יתחלקו ביניהם באופן שווה
בישיבת מועצת המנהלים, שבה נדונה התוכנית האסטרטגית של EDS, ניתח ברק את ההיבטים השונים של המאבקים על השליטה בשוק המחשבים העולמי. היבט אחד מתמקד במאבק בין מיקרוסופט ל-AOL; במיקרוסופט גורסים כי באמצעות מערכת ההפעלה אפשר להשתלט על השוק, בעוד ב-AOL סבורים שהדרך הנכונה היא באמצעות התכנים. ההיבט השני הוא המאבק שמנהלת EDS נגד י.ב.מ, אשר נוסף על שליטתה בשוק החומרה מספקת גם שירותי מיקור חוץ. EDS מתבססת על התפישה, שלפיה, ביכולתה להציע את המחשב הטוב ביותר בעולם, שלא יהיה בהכרח מתוצרת י.ב.מ. ההיבט השלישי מגולם בעמדה של חברות הטלקום הגדולות שניהלו מאבק מול חברות הכבלים על השליטה בשוק.

השאלה היתה, כיצד תשתלט החברה על השוק ותיאלץ גופים אחרים להשתמש בשירותיה. ברק, שחלק מפעילותו מתנהלת בגרמניה, סיפר כי נפגש עם רון זומר, מנכ"ל חברת הטלפונים הגדולה באירופה, דויטשה טלקום; ממנו למד כי המצב בשוק הרבה יותר מסובך ממה שחשבו בחברה, וכי על EDS לקבל החלטות קשות וכואבות כדי לשמור על מעמדה בעולם המחשבים. ברק העלה הצעות, אך כולן נדחו, וזמן קצר לאחר מכן פרש מהחברה - לפי אחת ההשערות, בעקבות פרישתו של בראון. אובדן ההכנסה נראה לו זניח.

עם שחרורו מהצבא, בינואר 95', שקל ברק ברצינות, בעידודה של נאווה, להשתלב בעולם העסקים. יוסי מימן, הבעלים של חברת מרחב וד"ר ונמרוד נוביק הנמנה עם מנהליה, הציעו למנות את ברק ליו"ר דירקטוריון חברת בתי הזיקוק שעמדו להקים במצרים; אל"מ (במיל') ד"ר אביאם סלע הציע לו לעמוד בראש קונסורטיום שכלל את חברת סביאם שבבעלותו, אלאופ, החברה הגיאוגרפית והקבוצה של ברק ודורון כהן, שתנסה לפרוץ לשוק הסיני. ואולם שתי ההצעות התפוגגו.

במקביל החל ברק בפעילות משותפת בחו"ל עם ד"ר מאיר בראל, מנהל קרן ההון סיכון סטאר. בראל הוא דודו של עו"ד זיו לוטנברג הנשוי לבתו של ברק, מיכל; הוא נמנה עם 500 האנשים העשירים בישראל, ועל פי המגזין "TheMarker", הונו נאמד ב-80-60 מיליון דולר. ככל הנראה, בראל, ידיד קרוב של ברק במשך 12 שנה, הכניס אותו עוד באמצע שנות ה-90 לתחום קרנות ההון סיכון. ואולם החיידק הפוליטי היה חזק יותר. ברק נשאב לפוליטיקה ונשאר בה כחמש שנים וחצי, תחילה כשר פנים בממשלת יצחק רבין ולאחר מכן כשר חוץ בממשלתו של שמעון פרס.

לאחר תבוסתה של מפלגת העבודה בבחירות 96' נבחר ברק ליו"ר המפלגה, וביוני 99' לראשות הממשלה. גולת הכותרת של פעילותו כראש ממשלה היתה הנסיגה החד-צדדית מרצועת הביטחון בדרום לבנון וועידת קמפ דייוויד עם נשיא ארה"ב ביל קלינטון וראש הרשות הפלשתינית יאסר עראפת. כחודשיים לאחר כישלון הוועידה פרצה, בסוף ספטמבר 2000, האינתיפאדה. בפברואר 2001 הובס בבחירות הישירות לראשות הממשלה על ידי אריאל שרון, לאחר 20 חודש בלבד כראש ממשלה.


נסיקה מרשימה יותר

כמו נתניהו ב-99' גם ברק פנה לעולם העסקים לאחר תבוסתו. אבל היה הבדל משמעותי בעיתוי; נתניהו נכנס לעולם העסקים כשבועת ההיי-טק היתה בשיאה, ואילו ברק הצטרף אליו לאחר התפוצצותה. משום כך הנסיקה שלו מרשימה יותר. "ביבי עשה הרבה כסף", אומר מקורב לברק, "אבל אהוד שיכלל את השיטה".

מאז נכנס לעסקים פנו אליו משקיעים ישראלים רבים בהצעה להצטרף אליהם, אבל ברק קיבל החלטה אסטרטגית שלא לעבוד עם חברות ישראליות. עם זאת הוא נוהג להיוועץ באנשים רבים, ובהם ידידים מתקופת שירותו הצבאי, ולכמה מהם אף הציע להשתלב עמו בעסקים. לתא"ל (במיל') ד"ר יוני שמשוני, לשעבר סגן ראש אגף התכנון לאסטרטגיה בצה"ל, הציע לנהל את החברה שבבעלותו. לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר הציע לחברו מסיירת מטכ"ל ומלימודיו באוניברסיטת סטנפורד, אל"מ (במיל') ד"ר אבשלום חורן, לשתף עמו פעולה בתחום האבטחה. גם עם האלופים במיל' יצחק בן ישראל ועמי סגיס בחן ברק אפשרות לפעילויות עסקיות משותפות. בסופו של דבר העדיף את הקשרים המשפחתיים והחבריים עם כהן, רפאלי ולוטנברג.

"הצלחתו בעסקים מספקת לו מדי יום אישור מחודש לגבי יכולותיו", אומר אחד ממקורביו. ברק, על פי כל קריטריון ישראלי, יכול היום - בהסתמך על הכנסתו החודשית - להיחשב כאחד מבעלי ההכנסות הגבוהות בישראל; אבל הוא מגדיר עצמו בצניעות כ"מסודר מאוד מבחינה כלכלית".

הסכומים הגבוהים הזורמים לחשבון הבנק שלו איפשרו לברק, לפי עדות חבריו, לגלות רוחב לב כלפי נאווה, בעת שעיגנו את חלוקת הרכוש המשותף במסמך משפטי. "אם כבר הגענו למצב שנאלצנו להיפרד, טוב שזה קרה כשהפרוטה מצויה", הפטיר באחת ההזדמנויות. מאז הפרידה מתגורר ברק במלון דירות על חוף הים בהרצליה פיתוח, תמורת 100 דולר ליום. את הווילה המפורסמת, שבנה עם נאווה בכפר שמריהו, אין בכוונתו למכור, כנראה בגלל המיסוי הכבד שיוטל עליו בשל הסמיכות למכירת דירתו בתל אביב וביתו בכוכב יאיר. השניים הסכימו כי הבית שבנייתו הושלמה בימים אלה, יושכר, ודמי השכירות יתחלקו ביניהם באופן שווה.

על פי העניין שהבית מעורר, נראה כי דמי השכירות יהיו 10,000-7,000 דולר בחודש. ברק רכש את מגרש ברחוב הזורע בכפר שמריהו תמורת 1.25 מיליון דולר ביולי 2001 - פחות מחצי שנה לאחר כשלונו בבחירות. כלומר, כבר בעת קבלת ההחלטה על בניית הבית נהנה ברק מהכנסות גבוהות או ידע כי הן צפויות לזרום.


בית בכוכב יאיר וחשבונות חסכון

לפי דברים שאמר ברק לכלי התקשורת, רכושם של בני הזוג הסתכם באותה עת בבית בכוכב יאיר, דירה בתל אביב וחסכונות; אלה הספיקו לרכישת הקרקע בשטח של דונם. ואולם כ-1.25 מיליון דולר נוספים נדרשו לצורך בניית וילה תלת-מפלסית הכוללת עשרה חדרים על שטח של 691 מ"ר, בתוספת בריכת שחייה, מעלית ושאר מותרות. ברק לא היה מוטרד מההוצאה הנוספת. הוא החליט ליטול הלוואה בגובה עלות הבנייה והבטיח לנאווה כי יוכל להחזירה בתוך שנתיים, בתשלומים חודשיים של 50 אלף דולר - וכך היה.

ברק דחה בזמנו את הטענה כי רכישת המגרש בכפר שמריהו עמדה בסתירה ליומרה שלו במערכת הבחירות - לייצג את הזקנה השוכבת במסדרון בית החולים; הוא טען שגם אם היה מחליט לרכוש מגרש בצהלה, כפי שאכן שקל בתחילה, לא היו נותנים לו מנוח - אף שמחירו היה גבוה בהרבה מהמגרש בכפר שמריהו. ואולם נראה כי ברק הפנים את הביקורת נגדו. בדעתו לשכור בקרוב בית בהרצליה פיתוח, הנחשבת לפחות אליטיסטית, שישמש אותו גם בעבודתו.

במסגרת סיוריו ברחבי המדינה ביקר באחרונה ברק בנתיבות, בבאר שבע ובשלומי. מהמפגש עם התושבים התרשם כי בניגוד לדברים שנכתבו ונאמרו בתקשורת, בשלומי לא הביעו כעס על רכישת המגרש בכפר שמריהו. מתברר כי גם בפריפריה רווח האתוס, שלפיו, כשעושים עבודה טובה ומצליחים בה - לא משנה באיזו עבודה מדובר.

על הישגיו העסקיים של ברק מעיד אחיו אבינועם ברוג: "איני מעורב בעסקי אחי, אבל אני מניח שאני יודע עליהם יותר ממך. בתחום זה, אפילו יותר מאשר בהסכמי שלום, מבחן התוצאה מאוד חשוב. אני מציע שנחכה לגמר שנת המס הבאה. אני יכול לומר כי בשלב מאזן הביניים יש התעניינות רבה מאוד במה שאהוד עושה". בהתייחסו להתעקשותו של ברק לשמור על חשאיות אמר ברוג: "בעולם הציבורי, ככל שיש לך יותר פרסום, זה יותר טוב. כי הציבור, עוילעם גוילעם, חושב שככל שאתה מופיע יותר, אתה חשוב יותר. בעולם העסקי זה הפוך; החשיפה מיותרת. אני מבין למה אהוד מעניין את הציבור, אבל עסקות אינן זקוקות לחשיפה ציבורית".


ברק, גם לאחר תבוסתו, רואה עצמו כתופעה ייחודית בפוליטיקה הישראלית; אין הוא מזהה כל קשר בין פרוץ האינתיפאדה לבין כהונתו כראש ממשלה, ובוודאי לא רואה סתירה בין דרכו אל העושר לבין מצבה של החברה מאז פרש

בעת ההתמודדות בין שרון לנתניהו על ראשות הליכוד, לפני כשנה, כתב העיתונאי יואב יצחק ב"מעריב" כי הכנסותיו של נתניהו מסתכמות בכ-100 אלף דולר בחודש. בתגובה אמר ברק כי נדמה לו שהפרסום עושה עוול לנתניהו, וכי לדעתו, ההכנסות שלו גבוהות יותר. באותה נשימה הוסיף ברק כי הכנסותיו גבוהות עוד יותר. ככל הנראה, מדובר בכ-130 אלף דולר לחודש, ואולי מעט יותר, כלומר, כ-600 אלף שקל בחודש - פי-15 משכרו כראש ממשלה וכרמטכ"ל. מיוזמתו הגיש למס הכנסה דין וחשבון מפורט על עסקיו. על הכנסותיו, כולן מעסקים בחו"ל, גאה ברק לומר שהוא משלם מיליוני שקלים בשנה למס הכנסה.

כמה מיריביו הפוליטיים בעבודה ובליכוד מתקשים לקבל את הצלחתו העסקית של ברק, שלוותה בחרושת שמועות על העזרה שקיבל מאנשי הון אמריקאים. במאמר שהופיע באתר האינטרנט של יואב יצחק כתב עמי דוראון כי לפני שובו לחיים הפוליטיים יהיה על ברק לספק הסברים על השיקולים שהניעו אותו להמליץ בפני קלינטון על הענקת חנינה לעבריין המס והמיליארדר היהודי אמריקאי, מארק ריץ'. ברק התייחס לטענה בביטול. כששמע על פרסום הכתבה אמר כי הדברים חסרי שחר, בדיוק כמו הידיעה שהופיעה באחד העיתונים כי יצא עם גרושתו של ריץ', או על חברותו במועצת המנהלים של וולקן.


קווים אדומים ושכל ישר

מנקודת מבטו של ברק, הקווים האדומים לעיסוקיו הם גבולות השכל הישר. עסקות נשק אינן בראש מעייניו, אבל אם ממשלת שווייץ או צבא ברזיל יבקשו לרכוש אפודי מגן או מכונות ירייה, והוא יהיה בדיוק באמצע, אין לו כל בעיה עם זה. עם שחרורו מצה"ל פנה וקיבל היתרי יצוא מהאגף לסיוע ויצוא ביטחוני במשרד הביטחון. ההיתר מאפשר לברק לעסוק במסחר בנשק.

בחודשים האחרונים עלתה לכותרות סוגיית מימון הוצאות האבטחה של אנשי השב"כ המתלווים למסעותיו של ברק בחו"ל. בהקשר זה נשאל מדוע המדינה נדרשת לממן את הוצאות האבטחה בנסיעותיו הפרטיות. שאלה אחרת נגעה להוצאות המדינה על אחזקת לשכתו הרשמית של ראש הממשלה לשעבר, שעה שאת עסקיו הוא מנהל ממשרדיו בהרצליה. ואולם ברק לא דרש כי יצמידו לו שומרי ראש; האבטחה הצמודה נובעת משיקולים מקצועיים הקשורים להערכת הסיכונים של השב"כ. יש לזכור כי הימצאותם של אנשי אבטחה בחדר סמוך בבית מלון - כשעל פי כללי הבטיחות, על הדלת שבין החדרים להישאר פתוחה - פוגעת משמעותית בפרטיות. מבחינתו של ברק, היה אפשר לוותר על העניין.

טענה נוספת, המושמעת בשפה רפה, נוגעת לשימוש הנרחב שעושה ברק במוניטין שרכש בתפקידיו הממלכתיים והציבוריים - רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה; האם מדובר בקניין רוחני שיכול להיחשב לרכוש מדינה, או שמא מדובר בקניינו הפרטי של ברק? כראש ממשלה לשעבר משתייך ברק לקבוצה הנבחרת של "סגל ב'" המוזמנת לכל אירוע ממלכתי ולמפגשים עם ראשי מדינות. כרמטכ"ל לשעבר משתתף ברק במפגשים הלא פורמליים שעורך הרמטכ"ל עם עמיתיו מעת לעת לצורך עדכון וחילופי הערכות. מידע בלעדי ומעודכן מספקת לו גם מעורבותו בפעילות המכון האמריקאי למחקרים אסטרטגיים ויחסים בינלאומיים CSIS בוואשינגטון.

לאחר שחרורו מצה"ל שהה ברק במכון לצורך לימודים; כשפרש מהחיים הפוליטיים, ביקשו לצרפו למועצת המנהלים, אך התברר כי החברות בה מותרת לבעלי אזרחות אמריקאית בלבד. כמחווה צורף ברק לחבר הנאמנים של המכון כמדינאי מהמעלה הראשונה (Distinguished Statesman). הדיונים במכון מתקיימים בחוגים מצומצמים, בהשתתפות ראשי הממשל האמריקאי. ערב המלחמה בעיראק הכין המכון בשיתוף מכון בייקר מסמך משותף עבור הממשל האמריקאי שבו ניתח את ההשפעות האפשריות של תוצאות המלחמה בעיראק על המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון.

לטענת מבקריו של ברק - כמה מהם נמנים עם הטובים שבידידיו ומקורביו - סוד הצלחתו המסחררת הוא המוניטין שצבר כראש ממשלה וכרמטכ"ל. אנשי עסקים וחברות המחזרים אחריו, זקוקים לו כפותח דלתות. כל חברה צריכה יכולת שיווק לצורך החדרת מוצריה לשוק, וכשמדובר בטכנולוגיה צבאית השאיפה היא להגיע למפקד הזרוע הצבאית, למשל מפקד חיל האוויר האמריקאי, ולהציג בפניו בהזדמנות חד-פעמית את צרכיו ואת הפתרונות. לא כל אחד יכול להגיע לפגישה כזו, ובכך מצטיין ברק; הוא מרושת היטב בכל מוקדי הכוח בארה"ב - הבית הלבן, הקונגרס, הפנטגון וגופי שלטון נוספים. גם אם אינו מכיר אישית את הלקוח הפוטנציאלי לעסקה, סביר להניח כי יגיע אליו באמצעות חבר משותף או בזכות שמו ההולך לפניו.

למוניטין של ברק, לפי טענה של אנשי עסקים, נזקקים גם מנהלי קרנות ההון סיכון שגייסו אותו לשורותיהם. מנהלי קרנות שעובדים עמו נוהגים לציין בהזמנות שהם שולחים למשקיעים כי בפגישה ישתתף גם אהוד ברק. "אף אחד לא ישקיע סנט אחד בגלל נוכחותו של ברק בפגישה, או בגלל שינתח בצורה מבריקה את המצב הגיאו-פוליטי", אומר מנהל קרן הון סיכון בכיר. "אבל סביר להניח שהם יגיעו לפגישה מתוך סקרנות, בגלל נוכחותו. בזכותו החברה תראה לקוחות, שאחרת היו נשארים בבית, וזה שווה הרבה כסף".


מקדם מכירות כמו נתניהו

תפקידו של ברק מצטמצם, על פי תפישה זו, למקדם מכירות. יש הטוענים כי ממש כמו נתניהו לפניו, ברק הוא מאכער - מגדולי המאכערים שידעה מדינת ישראל. ובתור שכזה הוא שווה הרבה כסף. לטענת ידידיו, התיאור הזה עושה עוול; בניגוד לנתניהו, ברק אינו עוסק רק בקרנות הון סיכון. הערך המוסף שלו בא לידי ביטוי במעורבותו בקרנות גידור. עבור ברק - כאן נמצא גם הכסף הגדול.

"עבודה בקרנות אלה מתאימה לברק כמו כפפה ליד", אומר אחד ממקורביו. "כאן הוא יכול לגייס את הידע שלו כבוגר החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית וכאנליסט מעולה. לעבודה זו הוא יכול להביא את הידע התיאורטי שרכש בלימודי התואר השני בניתוח מערכות כלכליות והנדסיות בסטנפורד". ד"ר קובי טל, נשיא חברת גליל מערכות הנע המתגורר בקליפורניה, היה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל ושומר על ידידות עמוקה עם ברק. "בשיחותי עם אהוד ניתחנו מצבים כלכליים ובעיות", אומר טל. "אז זה נכון שהשם ברק פותח דלתות, אם הוא רוצה להיפגש עם נשיא פולקסוואגן, אבל לאהוד יש שתי תכונות נוספות: הוא רואה תמונה בגדול, ממעוף הנשר, ואחרי זה הוא נהפך לנץ; יש לו יכולת אנליטית מעולה להיכנס לנקודה ולפרק אותה לגורמים. למצוא פיתרון זה החלק הקל יותר; הדבר הקשה הוא לנתח, להבין את הבעיה. ברוב המקרים אלה הבעיות הכי גדולות של חברות".

בקרנות גידור נדרשת הבנה קצת יותר מוקדמת וקצת יותר מדויקת. ברק נוטה להשוות את העבודה בתחום לתפקיד שמילא כראש אמ"ן; ללכת לישון ולקום עם הצורך להעריך דברים לא שלמים. על הידע שלו בתחום אמר פעם כי יעקב פרנקל ובייגה שוחט לא הסכימו ביניהם על שום דבר, למעט אחד: שאהוד ברק מבין במאקרו-כלכלה. שוחט: "אהוד בהחלט מבין מה זה כלכלה. מבין שלושה ראשי ממשלה שאיתם עבדתי, אהוד מבין באורח ניכר יותר מהאחרים במאקרו-כלכלה".

ברק מקפיד שלא להצטרף למועצת המנהלים בחברות שבהן הוא מעורב, ואינו רוצה חלק בבעלויות על החברות. אין הוא רוצה אחריות על תחומים שעליהם אין לו שליטה. אך סביר להניח כי זו דרך לעקוף את חובת השקיפות ולשמור על חשאיות, שהרי גם כך הוא מתוגמל היטב. כיועץ הוא מקבל תגמולים חודשיים וגם חלק נאה מהרווחים, אם ההשקעות יישאו פרי.

ואולם בעצם עבודתו בשוק ההון, לצד הפעלת קשרים לצורך קידום עסקים ברק אינו שונה מעשרות אנשי ציבור, פקידים וקצינים בכירים בצה"ל. אין הבדל מהותי בין מה שעושה אמנון ליפקין-שחק, לשעבר רמטכ"ל ושר בממשלה, בחברה שהקים עם שמעון שבס ויובל רבין; שניהם מנצלים את המעמד שרכשו בתפקידיהם, בעיקר בצבא, לקידום עסקיהם.


תוכניות עמומות

ההבדל העיקרי בין ברק לאחרים נובע ממעמדו הציבורי ומהעמימות העוטפת את תוכניותיו לעתיד. הדרישה מברק לשקיפות מתחדדת בעיקר בגלל האי ודאות סביב שובו לחיים הפוליטיים ואולי אף בחירתו מחדש לראשות הממשלה, אופציה שלא זו בלבד שאינו מבטל, אלא אף דואג לטפח. השאלה היא אם אנשי העסקים הזקוקים לשירותיו והמדינאים שעמם הוא נפגש תדיר, מתחברים אליו כאל מי שהיה ראש ממשלה או גם משום שהם מאמינים כי יחזור למעמדו הקודם, כפי שעשה בשעתו יצחק רבין שנבחר לתפקיד בשנית כעבור 15 שנה.

ברק מנצל היטב את חוסר הוודאות הזה, בעיקר בעת ביקוריו התכופים בארה"ב. באוקטובר האחרון, לאחר פגישות עסקים בניו יורק נסע לוואשינגטון לסדרה מרתונית של פגישות עם ראשי הממשל; הוא נפגש עם סגן הנשיא ריצ'רד צ'ייני, מזכיר ההגנה קולין פאואל, תת מזכיר ההגנה ריצ'רד ארמיטג' ותת שר ההגנה פול וולפוביץ'. בין לבין קיים פגישות בגבעת הקפיטול עם סנאטורים, ובהם ראשי ועדות משתי המפלגות.

ברק, חשוב להדגיש, דיווח מראש לשגרירות ישראל על פגישותיו המתוכננות. השגריר דני איילון, כמו דוד עברי לפניו, נלווה אליו בפגישותיו עם בכירי הממשל ודיווח על כך לירושלים. הציר לענייני הקונגרס, אלון אושפיז, ליווה את ברק בפגישותיו בקונגרס. הדיווחים שזרמו למשרד החוץ העלו על נס את כושר הניתוח והשכנוע של ברק ואת תרומתו להסברה הישראלית.

לפגישותיו בוואשינגטון, וכן להופעותיו התכופות בטלוויזיה האמריקאית, יש ערך הסברתי מיוחד, דווקא משום שהוא מזוהה עם האופוזיציה לממשלת שרון. בשגרירות ישראל בוואשינגטון ממוקם ברק, מבחינת משקלו הסגולי ותרומתו להסברה הישראלית, בשורה אחת עם פרס ונתניהו. ואולם מבקריו תוהים אם רק טובת ההסברה הישראלית עומדת לנגד עיניו במפגשיו עם ראשי הממשל האמריקאי, או שמא געגועים עזים הם אלה המניעים אותו להתרועע עם חברים לשעבר בבית הלבן, בקונגרס ובפנטגון.

ברק, גם לאחר תבוסתו, רואה עצמו כתופעה ייחודית בפוליטיקה הישראלית; אין הוא מזהה כל קשר בין פרוץ האינתיפאדה לבין כהונתו כראש ממשלה, ובוודאי לא רואה סתירה בין דרכו אל העושר לבין מצבה של החברה מאז פרש. בתקופתו - וברק זוקף זאת גם לזכות נתניהו, קודמו בתפקיד - עלה המשק על מסלול של התפתחות מואצת, יותר מ-130 אלף מקומות עבודה נוספו, והתוצר הלאומי השנתי היה יותר מ-5%. לפי תפישתו, הטענה שבגלל ועידת קמפ דייוויד ביולי 2000 פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, זהה לטענה שקבלת תוכנית החלוקה על ידי דוד בן גוריון בנובמבר 47' גרמה לפרוץ מלחמת השחרור.


הביקורת לא מובנת לו

כמו כן לא מובנת לו הביקורת על עיסוקיו הכלכליים. באחת ההזדמנויות הטיח ברק במבקריו: "למה הם מצפים, שאכתוב הגיגים? שאעבוד בבית ספר שדה בגליל? לפני 20 שנה הכל קרה במוסדות; זו היתה דמוקרטיה שתיפקדה באמצעות תיווך. לכן יצחק רבין, כשהתפטר מראשות הממשלה ב-77', נשאר, וכמוהו גם פרס, מנחם בגין ויצחק שמיר. לא היתה להם ברירה, לא היתה להם דרך אחרת. זו היתה הדרך היחידה. כיום ישראל משתלבת, אמנם באיחור, במגמה העולמית. המובילים בעולם הפוליטיקה לא מוכרחים כל חייהם להישאר בפוליטיקה. בארה"ב לא שאלו פוליטיקאים למה הם בעסקים. השאלה היתה הפוכה". ברק שומר לעצמו את האופציה ליצור בסיס עצמאי ולפנות לקריירה אחרת; אין הוא רואה עצמו כמי שמחויב למסלול אחד בלבד.

ברק הוא איש עסקים העושה כיום לביתו. לא ברור תחת איזה כובע נפגש ברק עם מדינאים ברחבי העולם - כראש ממשלה לשעבר, כאיש עסקים הדואג לקדם את תדמיתו העסקית ולהשתבח בקשריו וביכולתו למשוך בחוטים, או כמי שיהיה גם בעתיד ראש ממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#