עד שהישראלים למדו ללבוש חליפות - האמריקאים עוברים לג'ינס - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ג'ובס סטייל

עד שהישראלים למדו ללבוש חליפות - האמריקאים עוברים לג'ינס

"הימים שבהם כולם הלכו לפגישות עסקים בחליפות ובעניבות חלפו" ■ "נכון, בוול סטריט עדיין לובשים חליפות יקרות, אבל אפילו שם באים לעבודה בשישי בלבוש משוחרר יותר"

2תגובות

בת' בלקינד, הדוברת הוותיקה של המשלחת הכלכלית של ישראל בניו יורק, לא אוהבת לראות אנשי עסקים ישראלים לובשים ג'ינס לפגישות עבודה. "אני יודעת שבהיי-טק זה מקובל, אבל לקח לנו כל כך הרבה שנים ללמד את הישראלים שצריך ללבוש חליפה ולענוב עניבה. אחרי שסוף סוף הצלחנו במשימה הזאת, נגיד להם שזה בסדר ללבוש ג'ינס? אני לא אוהבת את זה.

יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.

ממשלת ארה"ב

"אם אתה מארק צוקרברג אתה יכול להרשות לעצמך ללבוש ג'ינס, ואיש לא יבקר אותך על כך. אבל אם אתה לא צוקרברג, הייתי מציעה להצטייד בלבוש פורמלי יותר, כי הוא משדר כבוד ורצינות. ג'ינס משדר יוהרה, ולישראלים יצא שם של יהירים. ג'ינס לא יסייע להם להתמודד עם הדימוי השלילי הזה. אם תבואו לפגישה בחליפה ובעניבה, זה ישדר כבוד - ויתייחסו אליכם בהתאם".

כנראה שלבלקינד לא תהיה ברירה אלא להתרגל למציאות: אם עד לפני כמה שנים, קוד הלבוש במגזר העסקי בארה"ב היה ברור - חליפה ועניבה - הרי שבשנים האחרונות המצב השתנה, וג'ינס נהפך לפריט לגיטימי במלתחה הרשמית של אנשי העסקים. החוכמה היא לזהות באילו נסיבות ג'ינס הוא שינוי מרענן ומתי הוא חייב להישאר מחוץ לפגישה.

גיל הראל, מנכ"ל הסטארט-אפ בייט האנטר, אומר שכאשר הוא הולך לפגישות עסקים עם אנשי קרנות הון סיכון, הוא מתלבש באופן הרשמי ביותר המקובל בתעשייה שלו: מכנסי ג'ינס, חולצת כפתורים וז'קט. חליפה עלולה לעורר דווקא רושם לא רצוי: "עשויים לתפוש אותך כמלוקק, ובסופו של דבר זה יפגע בך. מבחינות רבות הסגנון הנהוג כאן דומה למה שמקובל בישראל, רק שכאן שמים לב לפרטים ויש מודעות גדולה יותר למראה אופנתי".

לדברי סיימון ננקווס, סגן נשיא בינלאומי בתחום הפרנצ'ייזינג והפיתוח העסקי הגלובלי באמריקן איגל, תעשיית ההיי-טק הפכה את סגנון ה"ביזנס קז'ואל" ללגיטימי כבר בראשית שנות ה-90. "כיום אפילו במשרדי עורכי דין ורואי חשבון יש עובדים שלובשים ג'ינס וז'קט. כמובן שאם אתה הולך לבית המשפט או נפגש עם לקוחות מצפים ממך ללבוש חליפה. בתעשיות כמו קולנוע, אופנה, אדריכלות, עיצוב והנדסה, ג'ינס מתקבל טוב יותר". לדבריו, עובדים שבוחרים ללבוש ג'ינס חייבים להקפיד שהוא יהיה נקי, מגוהץ ומעוצב היטב. "חברה שמרשה לעובדיה ללבוש ג'ינס חייבת להסביר להם מה מותר ומה אסור, כדי שלא יהיו אי הבנות".

קלינט גרום, מעצב האופנה הראשי בתחום הג'ינסים באמריקן איגל, סבור כי סגנון הלבוש הזה מתאים גם לאנשים שעברו את גיל 30. "ג'ינס נתפש כלבוש צעיר, אבל אין סיבה שאנשים מבוגרים יותר לא ילבשו אותו. בעבר אדם שלבש ג'ינס נתפש כלא רציני, אך הימים האלה חלפו". לטענתו, ג'ינס הוא תלבושת אמריקאית לכל דבר, והוא מציג כראיה את נתוני המכירות: "אנחנו מוכרים מדי שנה 7 מיליון זוגות ג'ינס לגברים ו-10 מיליון זוגות לנשים. כל אחד לובש ג'ינס, פועל ומנכ"ל, ואתה יכול לשלם עבורו 30 דולר או 300 דולר".

מרקו גרינברג, הבעלים של משרד יחסי הציבור ת'אנדר 11, חי כמה שנים בישראל, ובמשך שנים רבות הדריך דיפלומטים ישראלים כיצד להופיע באמצעי התקשורת האמריקאיים. "אם אתה הולך לארוחת ערב רשמית אתה צריך חליפה ועניבה", הוא מבהיר. "גם בפגישה במשרד עורכי דין, או עם אנשי עסקים מסין ומיפן, הייתי ממליץ ללבוש חליפה ועניבה - כי זה חלק מקוד ההתנהגות שלהם. עם זאת, יש מקרים רבים שבהם ג'ינס מתאים הרבה יותר, כמו בתעשיית הפרסום והטכנולוגיה. שם דווקא חליפה תראה שאתה לא בעניינים ולא מעודכן".

דן קינן

הבעיה העיקרית של הישראלים המגיעים לארה"ב לצורכי עסקים, אומר גרינברג, היא שהם בוחרים חליפה זולה. "האמריקאים יודעים להבחין בין חליפה זולה לבין חליפה טובה, מחויטת ויקרה. הם יודעים לזהות אם אתה לובש חולצה איכותית או חולצה שנרכשה בחנות דיסקאונט. אם ככה, כבר עדיף ללכת בג'ינס. לבוש נכון הוא לא עניין של שחור-לבן: צריך לשקול כל אירוע וכל מפגש לגופם".

הבגדים מביאים יצירתיות

אריק פודר, הבעלים של משרד יחסי הציבור פודר, מקפיד ללבוש לעבודה ג'ינס וחולצת טי, אבל ביום של פגישות הוא מגיע למשרד עם מכנסי דוקרס וחולצה מכופתרת. "אני אוהב להרגיש נוח בעבודה. אני רוצה להרגיש משוחרר. אני עוסק בתחום יצירתי, ואם אתה לבוש באופן משוחרר תוכל לחשוב באופן כזה. חליפה הופכת אותך לנוקשה, וקשה לי להעלות רעיונות יצירתיים ככה. בתפקיד שלי, שבו אני מדבר עם לקוחות ועיתונאים רבים, אני צריך לשדר ביטחון ונינוחות. אני תופש את עצמי כאדם כן וישיר, וחליפה פשוט לא תבטא את מי שאני".

מתי תלבש חליפה?

"כשאני מוזמן לאירוע רשמי. אני רוצה לכבד את האירוע ולא להיות חריג".

מה אתה מייעץ ללקוחות שלך?

"זה תלוי בנסיבות ובמה שהם רוצים לשדר. פוליטיקאי שיורד לעם לא יכול ללבוש חליפה, כי זה יראה כמה הוא מרוחק ומנותק. זו הסיבה לכך שפולטיקאים אמריקאים מפשילים שרוולים כשהם יוצאים להיפגש עם אנשים ברחוב. יש לי לקוחות עשירים מאוד שיכולים לבוא לאירועים בלי עניבה ואפילו ללא ז'קט, כי הם מרגישים בנוח ולא צריכים להרשים איש. זה חלק מהסטייל שלהם.

"הימים שבהם כולם הלכו לפגישות עסקים בחליפות ובעניבות חלפו. נכון, בוול סטריט עדיין לובשים חליפות יקרות, אבל אפילו שם באים לעבודה בשישי בלבוש משוחרר יותר, גם ג'ינס. איש היי-טק שרוצה לשדר חשיבה משוחררת ומחוץ לקופסה יכול להיראות שונה. אם קרן הון סיכון שוקלת להשקיע בחברה שלו, זה מפני שהם חושבים שהוא מקורי ושונה. לבוש מעונב יגרום להם לחשוב שהוא חלק מהמיינסטרים. הם מחפשים אנשים נטולי קודים ומשוחררים מכל צו אופנתי, אנשים שפועלים נגד הזרם. אדם כזה יכול להביא לעולם את הפייסבוק הבא".

לדברי עידית דווידזון, המנהלת חברה להשמת בכירים בארה"ב, למרות השינויים בקוד הלבוש, עדיין חשוב להתלבש בהתאם לראיון עבודה. "הישראלים מבינים את זה. כשהם נפגשים אתי, רובם לובשים חליפה. גם מי שלא בא בחליפה אף פעם לא ילבש ג'ינס, אלא מכנסיים ברמה גבוהה יותר. נכון, חשוב שהמועמד ירגיש נוח בראיון וישדר את האישיות שלו, אבל הדרך הבטוחה ביותר היא ללבוש חליפה. זה עדיין הדבר המקובל בעולם העסקי האמריקאי".

הישראלים עדיין מתקשים לבחור את הג'ינס הנכון

בדצמבר 2007 השיק בנק הפועלים קוד לבוש שנועד ליצור הופעה עסקית מכובדת, כחלק מתודעת השירות של העובדים. הנהלת הבנק לא הכריחה את העובדים ללבוש תלבושת אחידה, אלא ביקשה לתת הנחיות של עשה ואל תעשה, שיסייעו לעובדי הבנק לשמור על הופעה מקצועית ומכובדת.

נשים הונחו ללבוש חולצת כפתורים בגוונים בהירים, מכנסיים או חצאית (מידי) בגוונים כהים וז'קט מכופתר בגוונים כהים. גברים הונחו ללבוש חולצת כפתורים, מכנסיים מחויטים בגוונים כהים, ז'קט מכופתר בגוונים כהים ועניבה - רצוי בגווני אדום או בורדו. בקיץ אפשר כמובן לוותר על ז'קטים ועניבות.

לא בכדי השית הבנק קוד לבוש עבור עובדיו: הישראלים אינם ידועים בלבוש פורמלי ומכובד בדומה לעמיתיהם בארה"ב וביפן, לדוגמה. לדברי גלית שרון, מנחת סדנאות תדמית וסטיילינג, הישראלים עדיין לא אימצו את הקוד העסקי האמיתי. "עניבות תמיד נראו פה רע, לא משנה על איזו טמפרטורה מכוון המזגן. בישראל יש תחושה שאנשים מתחפשים עם החליפה. הם תמיד לובשים חליפות שלא תואמות את מידותיהם ומוסיפים להן צבעוניות לא ברורה. אין הקפדה על טוטאל לוק, שכולל נעליים, חגורה, שיער ואיפור.

"גברים רוכשים בדרך כלל חליפה זולה כי הם ילבשו אותה פעם או פעמיים - ולא רוצים להשקיע. יש אפילו כאלה ששולפים את חליפות החתונה שלהם, וזה נראה ארכאי ולא נכון. חליפה יכולה לעשות פלאים כי היא אוספת ומחטבת, אבל היא צריכה להיות נכונה. גיא זוהר ואייל קיציס, למשל, לובשים חליפות שהולמות אותם. אהוד ברק נראה קטסטרופה - החליפות תמיד ארוכות עליו והוא נראה מרושל".

גם אצל נשים המצב לא מזהיר. "מראה נשי מחויט מטמיע בדרך כלל את הקוד הגברי. כך, למשל, ציפי לבני ורונית תירוש לובשות תמיד צווארון גולף או צווארון סיני, ובעצם מסתירות כל סממן נשי. בין השגיאות של נשים: חוסר התאמה בין בד הז'קט לחצאית, אורך החצאית לא מתאים, החולצה שמתחת לא תואמת את הז'קט ואת המחשוף".

אם כך, אולי דווקא המעבר ללבוש קז'ואל, בדומה למתרחש בארה"ב, יהלום אותנו יותר. ואולם שרון דווקא חוששת מהמפגש בין איש העסקים הישראלי ללבוש הלא מחייב. "ישראלים מתים על קז'ואל. הג'ינס טבוע בדי.אן.איי שלנו. אני חוששת שאם נשחרר את הרסן, זה יגלוש יתר על המידה. בחו"ל קז'ואל מוקפד הוא ג'ינס כהה ממותג, חולצה מגוהצת למשעי ונעליים מתאימות. הישראלי לוקח את זה לכיוון של ג'ינסים קרועים וחולצות לא מגוהצות. היתרון בלבוש קליל הוא שיש מקום להביא את האישיות שלכם, אבל כשנותנים ביטוי גדול מדי לאני האישי - זה עלול לא להתאים לעולם העסקי".

ואולם לא כל המשרדים מוותרים על המראה המחויט במהירות. התעשייה הפיננסית מעונבת יותר מתחום ההיי-טק, למשל, אבל זה תלוי גם במקום העבודה ובעובד. יש מנכ"לים של בנקים שלא ייתפסו ללא חליפה, ולהפך. בבית ההשקעות פסגות, למשל, כל מי שבא במגע עם לקוחות מצטייד בחליפה מכובדת ובעניבה, גם בימי הקיץ החמים. למיתוג אין משמעות, ורוב העובדים לא לובשים גוצ'י וארמני - הם משקיעים בחליפה מזארה או מסליו לכל היותר. עובדים שנמצאים מאחורי הקלעים מתלבשים באופן מחייב פחות, אבל הם לא באים במכנסיים קצרים, בחולצת טי ובכפכפים. ג'ינס עם חולצה מכופתרת יכול להיות מספיק מכובד.

לדברי אביבית פלג, שותפה ומנכ"לית ינאי, פלג ושות' בית השקעות, "אנחנו מצפים מעובדים שנפגשים כל היום עם לקוחות להפגין הופעה אסתטית ומכובדת, שמעידה על התפקיד ועל המקום. האמירה 'אל תסתכל בקנקן' לא תופסת כאן, כי בעולם העסקים אנשים אוהבים לעבוד עם מי שמקרין אסתטיקה ורעננות - שמעידות על החברה ועל האדם".

עבור פלג, הלבוש המחויט הנשי יכול להיות חליפות עם נופך נשי ועם טוויסט, כדי שלא ייראה משעמם וגברי. "מקובל מאוד ללבוש מכנסיים מחויטים איכותיים עם חולצה יותר קז'ואלית, שילוב של בייסיק והוט קוטור. אצל גברים הדגש על מותגים בולט יותר ומוחצן. אצל נשים זה חשוב, אבל המותג נמצא בתווית, לאו דווקא בחזית הבגד. סגנון הלבוש פה שונה מעט בגלל הקיץ. לא תראי אנשים עם חליפות ונעליים סגורות בעונה החמה. נשים בהחלט יכולות ללבוש שמלות טובות ומכובדות שמתאימות לבוקר ולצהריים".

אנשי הבק אופיס, שלא נפגשים עם לקוחות בעבודתם, יכולים להתלבש בסגנון קז'ואלי יותר, אבל גם הם צריכים לזכור כי הם עובדים בבית השקעות. "כבר קרה לי שהייתי צריכה להעיר לעובד שהגיע בלבוש לא הולם", מספרת פלג. "זה לא נעים, אבל לפעמים אין ברירה - צריך להעביר את המסר שלא כל לבוש קז'ואל מתאים למשרד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#