מנכ"ל מלאנוקס: "לא הסכמנו שיקנו אותנו - אנחנו שווים יותר" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל מלאנוקס: "לא הסכמנו שיקנו אותנו - אנחנו שווים יותר"

עם זינוק של 430% בשווי החברה בשלוש שנים ברור לאיל וולדמן שהצלחה פחות ממסחררת פשוט לא תספיק ■ "מה שיפה אצלנו זה שהשקפים שהצגנו בגיוס הראשון ב-1999 עדיין תקפים, אנחנו עושים אותו הדבר ■ "את השאיפות האמיתות שלי לא אגיד"

22תגובות

אחד הדברים החוזרים על עצמם בראיון עם איל וולדמן הוא הפחד. כשהוא נשאל איך הוא מרגיש בימים אלה, שבהם החברה שלו נסחרת בבורסה בשווי של 9 מיליארד שקל, אחרי זינוק של 430% בשלוש השנים האחרונות ועלייה של כמעט 85% מתחילת השנה, הוא משתמש במלה אחת: "מפחיד". הוא מעיד על עצמו כי הוא מתנהל תוך פחד מתמיד מפני המתחרים: "האנשים שעובדים אתי אומרים עלי שאני מתנהג כאילו הסורים על הגדרות".

ניתן להבין את הפחד של וולדמן, האיש שמצא עצמו עומד בראש חברה השווה יותר מחלק מהבנקים ומענקיות תעשייה מקומיות. למעשה, ממבט על נתוני החברה בימים אלה היינו אומרים כי שוויה פשוט מופרך יחסית לעובדה שמכירותיה ב-2011 הסתכמו ב-260 מיליון דולר, והרווח הנקי מפעילות רגילה הסתכם ב-46 מיליון דולר בלבד.

דודו בכר

מבלי להיכנס לעולם המורכב של יחסים פיננסיים, חברה עם רמת רווח כמו של מלאנוקס אמורה להיסחר בשווי של מאות מיליוני שקלים בלבד. הסיבה לשווי הגבוה שלה היא שמלאנוקס צומחת בקצב מטאורי. רק לפני חמש שנים הסתכמו מכירותיה בכחמישית מכיום, והרווח הנקי בכשמינית מזה הנוכחי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

מחיר המניה של מלאנוקס מייצג ציפיות ריאליות של משקיעים בכל העולם (מלאנוקס נסחרת גם בנאסד"ק). וולדמן, שמעיד על עצמו כי ביצועיו כמנכ"ל נמדדים בדבר אחד בעיקר - מחיר המניה של החברה - יודע שכדי שמניית מלאנוקס לא תתרסק לא מספיק, שהיא תשתפר ותצמח למשל ב-10% בשנה, צמיחה שמנכ"לים רבים במשק היו מברכים עליה. מלאנוקס חייבת לצמוח בקצב של 50% בשנה. והמצב הזה היה גורם לכל מנכ"ל לשקשק מעט.

כשוולדמן נשאל איך מתמודדים עם הציפיות, הוא עונה תשובה ישראלית: "אתה מנסה להגן כמה שיותר ומנסה לתקוף כמה שאפשר בלי לאבד אנרגיה. לקחת כמה שיותר נתח שוק, להילחם על כל דיל, לעשות מה שצריך כדי לקבל כל דיל - אבל בלי להפסיד כסף - כדי להישאר עם הרווחיות הגולמית הגבוהה שלנו".

איך שועטים קדימה למרות הפחד?

"כשאתה עומד על קרקע מוצקה, אתה יכול להמשיך קדימה. אני יודע שאנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים. אם נעמוד ביעדים - המניה יכולה עוד לעלות. אנחנו חמש שנים חברה ציבורית ומעולם לא פיספסנו את התחזיות. התחזיות שלנו הן תמיד שמרניות".

כדי להבין מדוע יש סיכוי טוב שמלאנוקס תעשה את זה, חייבים להבין את השוק שבו החברה פועלת. מלאנוקס מייצרת שבבים בתחום התעשייה שנקרא אינפיניבנד. מדובר בשבבים שמאפשרים תקשורת מהירה יותר בין שרתים. בחלק גדול מהפעמים שבהן אתם גולשים או שולחים מידע דרך הרשת - יש סיכוי טוב שאתם עוברים דרך מוצריה של מלאנוקס.

עד 2015 יותר מ-5.6 מיליארד מכשירים אישיים יחוברו לרשתות סלולריות, ונפח התעבורה הסלולרית ממחשבי לוח צפויה לגדול פי 205. בכל שנה יותר בני אדם משתמשים ביותר מכשירים כדי לגלוש ברשת יותר זמן, ולאחסן יותר מידע. השבבים של מלאנוקס משפרים את מהירות העברת הנתונים והיכולת לאחסן את המידע בצורה שאף מתחרה לא מצליחה לעשות.

לאדם מן השורה קשה להבין את הטכנולוגיה הזו, והמורכבות שלה היא הסיבה לכך שוולדמן לא מוטרד מהשאלה אם המתחרים יצליחו לחקות אותה. "הטכנולוגיה כל כך מסובכת שאפילו אנחנו בקושי מבינים איך היא עובדת. אם הם יצליחו לגנוב אותה - מגיע להם להרוויח הרבה כסף. לעשות שבב שפועל במהירות 56GB בשנייה זה קשה מאוד".

"עבדתי במחלקת ירקות בסופר"

וולדמן, 50, מוביל את החברה מאז היווסדה ונמנה על אחד מארבעת המייסדים שלה. הוא נהנה מאוד מההצלחה של מלאנוקס, ושווה כיום כ-130 מיליון דולר. במשך השנים הוא מכר את מרבית מניותיו ומחזיק כיום רק ב-4% מהחברה. גם את הזינוקים של הימים האחרונים הוא ניצל כדי למכור מניות בשווי מיליוני דולרים.

וולדמן הגיע להיי-טק ב"מקרה". "אחרי הצבא חיפשתי עבודה והייתי סגן מנהל מחלקת ירקות בסופרמרקט. אחרי יומיים הבנתי שזה לא ממש מעניין, והלכתי לטכניון. שאלתי מה אני יכול ללמוד, כי לא עשיתי פסיכומטרי, אז אמרו לי שאני יכול ללמוד הנדסה כימית או הנדסה אזרחית. הוצאתי ציונים טובים מאוד בהנדסה כימית, וראיתי שמי שמוציא שם ציונים טובים הולך למדעי המחשב. לא ידעתי מה זה, אבל הגשתי בקשה וקיבלו אותי. אחרי שהתקבלתי לא היה לי נעים לא ללכת ללמוד, אף שכל החברים שלי נשארו בהנדסה כימית. בהמשך עשיתי תואר שני בהנדסת מחשבים".

הוא אינו נלהב לתקשורת, אף שהוא חשוף לה מאוד. לאחר שנקבע הראיון הוא מקמץ במלים, והתנהלותו המסוגרת מזכירה יותר מכל את זו של קצין בצה"ל. הוא אכן שירת כקצין בגולני. אבל כשהוא נשאל על התנהלותו הצבאית הוא אומר: "אני חושב שהצבא זה בית ספר מדהים, בעיקר קורס קצינים ואחר כך לפקד ולנהל. אבל אין פה מנטליות צבאית. פיקוד וניהול זה אותו הדבר".

במה הם דומים?

"אם המ"מ חכם, הוא יכול לקבל הרבה מאוד הבנות מכל אחד בשטח. אם הוא לא חכם, הוא חושב שהוא יודע הכל. יש פה בחברה אנשים הרבה יותר חכמים ממני, שרואים את הדברים בצורה אחרת ושווה להקשיב להם".

ייתכן שהרקע של וולדמן בגולני משתקף בעובדה שהוא לא נמנע מעימותים - אופי שהשתקף בעזיבתו את חברת גלילאו ב-1999 על רקע עימות על דרכה של החברה עם מייסד החברה, אביגדור ווילנץ, וגם במלאנוקס בתחילת דרכה של החברה. ב-2002-2003 איים דירקטוריון החברה לפטר את וולדמן על רקע אי-שביעות רצון מהכיוון הטכנולוגי שהחברה בחרה.

איך אתה מנתח את העימות הזה בדיעבד?

"הדירקטוריון רצה לצמצם את כוח העבודה בשלב שלדעתי היה מוקדם מדי. בבורד היו הרבה מאוד ספקות לגבי הכיוון הטכנולוגי של החברה, שכן הרבה מאוד חברות טכנולוגיה מובילות כמו ברוקד, אינטל, מיקרוסופט ויבמ, זנחו את התחום של האינפיניבנד. אנחנו המשכנו לראות שההתעניינות וההכנסות גדלות והולכות, ולכן דבקנו בתחום".

איך בכל זאת הצלחת לשכנע את הדירקטוריון?

"לא היתה להם ברירה. קודם כל, אנחנו החזקנו את רוב המניות. שנית, אם הייתי הולך סביר להניח שכל הצוות הבכיר היה הולך אתי. היה לי גיבוי של הצוות הניהולי לכל מה שאנחנו עושים. הוויכוחים, למרות שהיו קולניים ואמוציונליים, היו מוצדקים לחלוטין. ישבתי בישיבת הבורד עם דמעות בעיניים ואמרתי להם: ‘אין לכם ברירה, כי יש לי כל כך הרבה כוח שקשה לכם לשנות את זה. אין לכם מה לעשות. או שאני לוקח את החברה למטה - או שאנחנו מצליחים'"

זה לא הימור גדול מדי, צל"ש או טר"ש?

"לא היתה שום אפשרות אחרת. זה ככה תמיד. סטארט-אפ חייב לעבוד על מוצר אחד ולהתמקד בו. אם הוא יעבוד על שבעה מוצרים שונים - הוא לא יצליח. בדיעבד, מה שיפה במלאנוקס זה שהשקפים שהצגנו בגיוס הראשון ב-1999 עדיין תקפים. אנחנו עושים את אותו הדבר".

איך ידעת שהאינפיניבנד זה הדבר הנכון?

"אתה לא יודע כלום. גם אם מישהו אומר לך שהוא יודע - הוא לא באמת יודע. מה שכן, נצא מנקודת ההנחה שכמות אחסון המידע ועיבוד המידע בעולם גדלה והולכת, וצריך לעבד את המידע הזה בצורה טובה ויעילה. אז תקשורת נהפכת להיות הדבר האסטרטגי הכי חשוב. בלי זה המחשב תקוע, אתה מבזבז חשמל ומבזבז את פעולות המעבד.

"במקביל להנחות האלה, אתה גם מאמין שלצוות שלך יש את היכולת להביא את המוצר המתקדם ביותר והטוב ביותר, ואתה יודע שיהיה לך את היתרון הטכנולוגי. התוצאה היא שאף שכולם הספידו את הכיוון - הכפלנו את ההכנסות משנה לשנה. היה לנו הרבה מזל, 95% מההצלחה זה מזל".

מזל? זה סותר את כל מה שאמרנו על ניהול, על מוצר, על שוק.

"זה לא סותר. צריך מזל. מפריע שיהיה מזל? צריך לעבוד קשה מאוד, אבל צריך גם מזל".

מה יכול לאיים על ההצלחה הזאת?

"שהמתחרים שלנו ידביקו את היתרון הטכנולוגי שלנו".

כמה היתרון הזה שביר? מה הפער ביניכם לבין המתחרים שלכם כרגע?

"אנחנו דור אחד לפניהם באינפיניבנד וגם באנטרה נט. היתרון שלנו מתבטא בסדר גודל של שנה וחצי עד שלוש. הכול טמון במחקר ובפיתוח. צוות הטכנולוגיה פה הוא מדהים. אופן הפעולה שלנו הוא כזה שאנו באים לארגון ונותנים לו לנסות את מלאנוקס, והוא פתאום רואה גידול של פי חמישה בנצילות הביצועים של המערכת שלו.

"הצרכנים רואים את המוצר שלנו, הם בוחנים אותו על המערכות שלהם ורואים מיד את החזר ההשקעה שלהם. זה חוסך להם במחשבים ובאנרגיה. כלומר, עם פחות מחשבים הוא יכול להחזיק את אותה כמות משתמשים.

"זה משמעותי מאוד לחברה, היא מיד מרגישה את זה בשורה התחתונה שלה. הרי כיום, אם הגולשים מחכים יותר מ-10 שניות לעליית תמונה - הם עוברים הלאה. ואם זמן ההמתנה שלהם לתוצאות גלישה הוא 30 שניות - הם לא נשארים באתר. אנחנו פשוט משפרים כל שוק שאנחנו נכנסים אליו".

יש אנליסטים שאומרים שהגעתם לקצה הצמיחה.

"היקף השוק העולמי שבו אנחנו פועלים הוא כ-5-6 מיליארד דולר. מלאנוקס יכולה לגדול למכירות של יותר ממיליארד דולר. אם עד היום אנשים שמעו אותנו מדברים על המספרים האלה ולא האמינו, עכשיו הם רואים אותם מתממשים. ההכרה שאנחנו עומדים במה שדיברנו מחלחלת עכשיו לשוק".

אז למה המכירות מגיעות רק למיליארד דולר, כששווי השוק שבו אתם פועלים הוא 5 מיליארד דולר?

"כי אנחנו צנועים. את מה שאני שואף באמת אני לא אגיד".

מה שיעור החדירה שלכם?

"גבוה מאוד. כל מי שרואה את ההדגמה רוצה לקנות את המוצר".

מה המודל העסקי שבו אתם עובדים?

"מדובר ברכישה חד-פעמית של המוצר. המחיר נקבע לפי גודל הלקוח. לרוב החברות שאנחנו מנסים לחדור - אנחנו מצליחים".

אז איך לקוחות חוזרים אליכם?

"הלקוחות חוזרים כל הזמן. קודם כל, פעם בשלוש שנים אנחנו עושים רענון למערכות שלנו, מאחר שיקר יותר כיום בתעשייה להחזיק שרת בן שלוש שנים מאשר לקנות חדש. בנוסף, כמות המחשוב בעולם גדלה בקצב מסחרר".

איך אתם נכנסים למכרזים במדינות זרות, כמו בסין למשל?

"יש לנו אנשים מקומיים בכל מדינה. 34% מהגידול זה במזרח".

אתם מוכרים גם במדינות ערב?

"כן, אבל בלי שיהיה רשום שזה תוצרת ישראל, אלא שזה הורכב בארה"ב".

חלק מהייצור שלכם נעשה ברמאללה.

"יש לנו קבלן משנה ברמאללה בשם אסד מוראד. זו חברה שמעסיקה עשרה אנשים ואני רוצה מאוד לגדול שם. אם הרבה חברות ישראליות יעסיקו אלפי פלסטינאים, זה יכול לסייע להביא את השלום. בסך הכל מדובר באנשים, לא בייצורים זרים".

הרשתות החברתיות עזרו מאוד לקפיצה הגדולה שלכם. איך האינטראקציה עם חברת פייסבוק?

"מבחינתנו הרשתות החברתיות פירושן נוכחות של המוצר שלנו במאות מחשבים. אבל אני לא רוצה לדבר על הנושא הזה".

שומרים על פירמידה שטוחה

וולדמן נחשב מנהל מעורב מאוד. כשהוא נשאל אם הוא מתערב בעבודת אנשי המכירות כשהוא חושש להפסיד עסקה, הוא עונה - לפעמים.

"יש דו"חות שבועיים של אנשי המכירות. הרבה מאוד אנשים בחברה רואים אותם והם יכולים להגיב על זה. אנחנו עובדים בתפוצות אימייל רחבו מאוד, כל המידע פתוח וכל מי שחושב שהוא יכול לתרום - כותב במייל".

גם איש פיתוח חדש יכול להגיד את דעתו על מכירות?

"כן, זה לא יוצר עודף מידע. אמנם זה יוצא הרבה מאוד אימיילים, אבל אתה לומד. מידע זה דבר חשוב. אם תקרא יותר, תהיה טוב יותר".

איך אתה שומר על האנשים הטובים אצלכם? אלה אנשים שיש עליהם תחרות עצומה בעולם ההיי-טק.

"סגן הנשיא שלנו אמר לי פעם שמי שמצליח לעבוד איתי חצי שנה - כבר יעבוד בחברה 12 שנה. אנשים מתאהבים בחברה הזו. היא הוגנת מאוד. אנחנו דואגים לאנשים בכל האספקטים, גם האישיים. אנחנו דואגים למשפחות שלהם. אם היה לנו מקרה של עובד שעבר גירושים מכוערים מאוד, אז החברה היתה לצדו הן מהבחינה האישית לתמיכה והן מבחינה פיננסית. לא השארנו אותו לבד. אם יש בעיות רפואיות לאנשים או למשפחות שלהם - אנחנו עוזרים.

"בנוסף, חלוקת העושר טובה מאוד. זו לא חברה שהדרג המנהל בה לוקח את כל הקופה, אלא היא מתחלקת בין כל העובדים. אנחנו דואגים שהחלוקה תהיה הוגנת".

המנכ"ל והעובדים מקבלים את אותם סכומים?

"כמובן שלא, וזה לא צריך להיות ככה. אבל לי ולאחרון העובדים בחברה יש את אותם מרכיבים של תגמול. לכולם יש בונוסים והטבות סוציאליות".

מה עם מודל הניהול הקר של האמריקאים שמאמין בלחתוך דברים מהר?

"היה לי מנהל בבורד, בחור מדהים שראה שנים קדימה, אבל היה נוקשה מאוד ואכזרי. לא רציתי להיות כמוהו. עם השנים לאט לאט אתה רואה כמה זה נכון מבחינה עסקית להיות חד יותר, אבל תמיד צריך לשמור על הרגש האנושי".

יש מקרים שמקוממים אותך בשכר הבכירים בישראל?

"עלות שכר של 5 מיליון דולר זה הרבה. נכון לתגמל אנשים לפי הביצועים של החברה. שכר לא צריך להיות המרכיב הגדול. מנהל צריך להשתכר שכר סביר שיאפשר לו לחיות. לאנשים טובים צריך לשלם טוב, אבל לא להגזים".

"כל הזמן בודק בכל הכיוונים"

באחרונה רכש וולדמן דירת פאר במגדלי מאייר, שעתידים לקום בשדרות רוטשילד בתל אביב, תמורת 19 מיליון שקל.

כמה בתים יש לך?

"יש לי שלושה בתים: בתל אביב, בטבעון ובסן חוזה שבקליפורניה".

ואיפה תגור בפועל?

"אני רוצה לגור ברוטשילד".

לא תפריע לך ההתעוררות המחודשת של המחאה החברתית בשדרה?

"אם תהיה מחאה חברתית - אני אצטרף אליה. המחאה החברתית היא דבר חיובי, יש הרבה מאוד דברים לא טובים בכלכלה פה: מה שקורה ברכבת, בנמלים, ההנהלות שמרוששות את החברות על ידי דיווידנדים שנועדו לממן את רכישת החברות".

איזה תהליכים אתה מקיים בחברה כדי לראות שאתה כל הזמן בכיוון הנכון?

"בודק 360 מעלות כל הזמן. פעם בשנה במשך שבוע אנחנו נסגרים בחדר ודנים בצורה אינטנסיבית מאוד בכל הדברים. זה מסתיים בישיבה מרוכזת ומאומצת".

אתה מוטרד ממה שקורה בחינוך הטכנולוגי בישראל?

"אני מוטרד מהכל. אנחנו תורמים הרבה כסף כדי לפתח את החינוך הטכנולוגי. אנחנו תורמים לתוכנית של ילדים גאונים שלומדים בטכניון עוד לפני הצבא. עכשיו אנחנו עושים גם משהו עם מכון ויצמן, אנחנו תורמים לחינוך למצוינות. זה חשוב".

אתה רואה חזון להשאיר בישראל חברה ל-100 שנה?

"זה קצת יומרני להגיד את זה, אבל כן, הייתי שמח להשאיר את החברה לטווח ארוך".

הציעו לקנות אתכם?

"כן".

למה לא מכרתם?

"כי אנחנו שווים יותר. יש מחיר שבו נמכור את החברה. אני רוצה להישאר עצמאי, אבל זה לא יהיה אחראי כלפי בעלי המניות להגיד שאין מחיר שבו נמכור".

עוד משהו לפני תום הראיון?

"יום הזיכרון היום, וחשוב לי שכל אלה שלא הגיעו לפה - יידעו שאנחנו המשכנו גם בשבילם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#