ירושלים: קבוצה הודית רכשה את הקומה ה-20 במגדל העיר לצורך הקמת מלון - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

ירושלים: קבוצה הודית רכשה את הקומה ה-20 במגדל העיר לצורך הקמת מלון

עבור הקומה, ששטחה כ-750 מ"ר, שילמה הקבוצה כ-8.55 מיליון שקל

2תגובות

קבוצת רוכשים, שחבריה הם נוצרים פרו-ישראלים מהודו, קנתה את הקומה ה-20 של מגדל העיר במרכז ירושלים בשלמותה, במטרה לפתוח במקום מלון עבור קבוצות מבקרים מהודו.

מדובר בקומה הלפני אחרונה בבניין, המשמש כיום בניין משרדים. הסכם הרכישה נחתם לפני כשבוע מול הקבלן הירושלמי מרדכי אביב, שמשרדיו מאכלסים את שתי הקומות העליונות בבניין. עבור הקומה, ששטחה כ-750 מ"ר, שילמה הקבוצה כ-8.55 מיליון שקל. בעוד כחצי שנה צפוי אביב, על פי ההסכם, לפנות את הקומה, ולאחר כחצי שנה נוספת של עבודות צפוי המלון להיפתח.

מגדל העיר שוכן בפינת הרחובות בן יהודה והמלך ג'ורג' בירושלים - אזור המתאפיין בעיקר בבנייני משרדים ותעסוקה, ונמצא בסמוך לתוואי הרכבת הקלה בעיר. כבר לפני שנה רכשו ההודים אופציה לרכישת הקומה ה-20 במגדל בסכום של 8.9 מיליון שקל, אך לא הצליחו לממש את הרכישה לפני פקיעת האופציה - כך לדברי נציגם של הרוכשים, עו"ד ניר קמחי ממשרד עורכי הדין יהודה רווה. מאז, לדבריו, הוארך המועד להשלמת העסקה כמה פעמים, תוך שהרוכשים משלמים לאביב קנסות על אי גיוס הכסף במועד. לבסוף פג תוקפה של האופציה לחלוטין, והסכם המכר נחתם בסופו של דבר ללא קשר אליה.

במהלך השנה האחרונה שילמו ההודים לאביב 650 אלף שקל עבור האופציה שלא ניצלו, ועבור הקנסות שהיו כרוכים בהארכתה - כך שבסך הכל שילמו במסגרת העסקה 9.2 מיליון שקל. "למעשה, הכסף גויס לפני זמן רב, אך הרשויות בהודו הקשו מאוד על העברת הכסף לישראל", מסביר קמחי את הרקע להסתבכות העסקה.

הרוכשים מבקשים לפתח את התיירות מהודו לירושלים, ולקיים סיורים לימודיים בעיר עבור נוצרים הודים. בקומה שנרכשה מתוכננות להיבנות 25 יחידות מלונאיות, שבהן ישוכנו עד 50 אורחים. יש לציין כי השימוש המלונאי אינו זר למגדל העיר. כשנפתח לראשונה בסוף שנות ה-70, שימשו שלוש קומותיו העליונות מלון, שנסגר ברבות השנים. הרוכשים מתכננים לפנות לעיריית ירושלים בבקשה שתאשר את חידושה של כניסת האוטובוסים לבניין, שנסגרה עם סגירת המלון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#