דוד האן: "על המדינה להתערב בפירוקים רק במקרה של כשל שוק" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דוד האן: "על המדינה להתערב בפירוקים רק במקרה של כשל שוק"

פרופ' דוד האן, כונס הנכסים הרשמי, מפרט בראיון ראשון כיצד בכוונתו להתמודד עם התחכום הגובר של בעלי השליטה בחברות שלא משלמות את החובות שלהן לנושים: הקמת צוות של רואי חשבון וכלכלנים שיגיש חוות דעת מטעמו

17תגובות

שבועיים לאחר שנכנס לתפקיד כונס הנכסים הרשמי נחת על שולחנו של פרופ' דוד האן תיק אגרקסקו. חברת היצוא החקלאי הוותיקה, מקור גאווה ישראלי בעבר, הגישה לבית המשפט בקשה להקפאת ההליכים המשפטיים נגדה לאחר שנקלעה לחובות בסך חצי מיליארד שקל. האן, מומחה בינלאומי בנושא חדלות הפירעון, שכתב ספר מעמיק בנושא, הגיע עם רעיונות אקדמיים נשגבים ומנומקים וניסה ליישם את התיאוריות שפיתח. הוא הגיע לאולמה של שופטת הפירוקים ורדה אלשיך חדור מוטיבציה ותחושת שליחות. אלא כפי שהוא מתאר כיום בראיון ראשון ל–TheMarker: "העמדה שהגשנו נתקלה בקשיים מעשיים כבר בדיון הראשון בבית המשפט, פתאום נתקלנו באתגר פחות מוכר.

"ברוב התיקים העסקיים, כשחברה מגישה בקשה להקפאת הליכים, היא עושה זאת לאחר שנערך משא ומתן שקט שבמסגרתו רתמה החברה חלק מהנושים הקריטיים לתמוך בה. כאן נתקלנו, כונס הנכסים הרשמי ‏(הכנ"ר‏) ובית המשפט, בהתבצרות חזקה מאוד של כל הצדדים בעמדות שלהם", מסביר האן. "נוצרה דינמיקה שכל צד מצפה מהאחר שיגלה רצון טוב. עמדה שאלה קריטית של מימון החברה בזמן הקפאת ההליכים. היה ברור שבלי הזרמה לתפעול ההקפאה, זה לא יתקדם לשום מקום. היה כאן בלוק".

עופר וקנין

ה"בלוק" שהאן מתאר הוא סירוב של כל הצדדים להתפשר בעניין מימון החברה באופן זמני. לראשונה בתולדותיה של חברה שנמצאה בשליטת מדינת ישראל ‏(30.3%‏) ומועצת הצמחים ‏(55.3%‏), סירבה המדינה להזרים כסף שישמש להצלת החברה שנמצאה כבר בהליך משפטי ולהחזר חוב החברה בסך 130 מיליון שקל כלפי מחזיקי אג"ח של החברה. חצי שנה לפני הגשת הבקשה לבית המשפט הזרימה המדינה כ–55 מיליון שקל לחברה, ועתה באולם הדיונים הפתיעו נציגי המדינה ודחו על הסף את הבקשות של נושי החברה, השופטת והאן להזרים ולו שקל אחד נוסף להצלת החברה. החקלאים סירבו אף הם לסייע לחברה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

האן, שנכח באולם השופטת, פעל בהפסקות בין הדיונים כדי לגייס את המימון. הפרופסור המלומד פנה לנציגי החקלאים ולעורכי הדין של המדינה ושאל בחביבות ובהחלטיות "כמה כסף אתה יכול לשים"? אף אחד לא רצה להזרים כסף, אבל לאף אחד גם לא היה נעים מהאן: "אני צריך להתייעץ", היתה התשובה שרובם השיבו, כדי לנפנף אותו בעדינות.

לאחר שהשופטת אלשיך ביקרה את עמדת המדינה במלים חריפות על התנערותה ממחויבותה כלפי החברה ונושיה, נמצא מימון ביניים שאיפשר לחברה תקופת חסד קצרה שבמסגרתה פעל הנאמן עו"ד ד"ר שלמה נס, למכירתה כעסק פעיל.

האן מספר כי גם לאחר מכן, "לצערנו הרב התברר שהקשיים רבים יותר ממה שחשבנו מלכתחילה". אגרקסקו - שסבלה מעודף כוח אדם, ניהול כושל, ניוון והעדר תחרותיות - לא היתה אטרקטיבית וההצעות לרכישתה היו מועטות. "הבנו שהתיק לא מתנהל בצורה מוצלחת ושחלוף הזמן עלול להקשות על נסיבות חקירת קריסת החברה", אומר האן. "ככל שחולף זמן קשה יותר להגיע לחומרים והחקירה עלולה להיפגע. רצינו לתת להסדר הנושים סיכוי אך חששנו מחלוף הזמן, ולכן הגשנו בקשה חסויה כדי שנוכל לנקוט בהליכי חקירה ראשוניים". בית המשפט אישר את ביצוע החקירה ומיד עם קבלת האישור פשטו חוקרי הכנ"ר על משרדי החברה.

האן מגלה כי "במשך יומיים שלמים המחשבים עבדו נון סטופ והחוקרים העתיקו חומרים ממוחשבים ואספו תרשומות. השתלטנו על הכל, ויש המון עבודה של הצוות. החקירה בעיצומה". מספר רואי חשבון ממשרד חיצוני בוחנים בימים אלו את החומר. האן מסרב לומר באיזה שלב מצויה החקירה ומסביר כי "יש כאן התמודדות עם חברת ענק, מסמכים והיקף עסקות גדול מאוד. הממצאים יובאו בפני בית המשפט תחילה וכל גורם אחר שיידרש, עדיין מוקדם לומר כמה זמן תיארך החקירה".

יש ממצאים לביצוע עבירות פליליות?

"אנחנו בודקים את ההתנהלות כפי שהיא, ההיסטוריה של החברה. בשלב הזה אנחנו לא בשלב הממצאים, כך שאני לא יכול לפרט".

תומר אפלבאום

יש מקום לגישה חשדנית

רבים מתיקי חדלות הפירעון מתקיימים באולמה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורשה אלשיך. אלשיך כתבה ספרים בנושא, ובמקביל להאן, שכתיבתו אקדמית יחסית, נחשבת אלשיך למומחית בתחום שבאה מ"השטח".

מה דעתך על הפסיקות וההלכות שיצרה אלשיך לאורך השנים בתחום?

"אני נמצא בקשר מקצועי מתמיד עם כלל שופטי חדלות הפירעון, ובהם השופטת אלשיך. אני נפגש איתם לפגישות תקופתיות, ויש בינינו קשרים מקצועיים שבעיני הם בריאים ומאוד מפרים. אנחנו עוסקים בליבון מדיניות כללית. יש לי הערכה גדולה מאוד לכלל שופטי חדלות הפירעון. הם עושים עבודה מבורכת בתנאים לגמרי לא פשוטים. אני לא חושב שזה ראוי ונכון שגורם מהרשות המבצעת יביע עמדה".

במקביל לטיפול בקריסת אגרקסקו, נערמו על שולחנו תיקים נוספים, ובהם אישור חלוקת דיווידנד בסך 3 מיליארד שקל בחברת התקשורת בזק

. בקשת בזק העלתה על פני השטח שיטה חדשה ומסוכנת יחסית בשוק ההון הישראלי. במסגרת שיטה זו, בעלי שליטה בחברות רוכשים את החברות תמורת סכומי עתק שממומנים ברובם בהלוואות שמוחזרות באמצעות משיכת דיווידנדים מהחברה הנרכשת. בעל השליטה הראשון שהגיע לבית המשפט לאחר שיישם את השיטה הוא שאול אלוביץ, שרכש את גרעין השליטה ‏(30.44%‏) בחברת בזק תמורת 6.5 מיליארד שקל ב–2010. כמה חודשים לאחר הרכישה ביקש אלוביץ למשוך מבזק דיווידנד בסך 3 מיליארד שקל שיחולקו כל חצי שנה לאורך שלוש שנים. זאת בין היתר כדי להחזיר את חובותיו לגופים שמימנו את עסקת רכישת בזק.

עד כמה מסוכנת התופעה של חלוקת דיווידנדים בסכומי עתק כדי לממן רכישת חברה ממונפת לציבור המשקיעים?

"העמדה שלנו ושל רשות ניירות ערך היתה שאמנם אנחנו לא מתנגדים עקרונית לבקשת אישור מראש של חלוקת דיווידנד, ואולם הסברנו כי האישור מראש לא יכול לייתר בחינה עדכנית ותקופתית של מצבה של החברה בכל פרק זמן שיש נתח לחלוקה. בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע שכל חצי שנה דירקטוריון החברה יהיה חייב להתכנס ולשקול נכון לאותה שעה, אם מצבה הכלכלי של החברה מאפשר את חלוקת הדיווידנד.

"המינוף הוא שיטת מימון לרכישת שליטה בחברות. מבחינה מעשית זה לא ערוץ שייחסם לחלוטין והוא ימשיך להיות ערוץ קיים. כאשר אחוזי הכספים שמשמשים לרכישת השליטה הם גבוהים, באופן טבעי התמריץ של בעלי השליטה הרוכשים למשוך דיווידנדים לצורך מימון מהווה סכנה לדילול משאביה של החברה שנרכשה בה השליטה באופן גדול מהראוי. זה עלול לפגוע בכושר פירעונה של החברה ובזכויות הנושים שלה. אני חושב שרשויות המדינה שאמונות על הגנת משקיעים ונושים, צריכות לעמוד על המשמר ולהיות ערניות ופסקניות בנוגע למשיכות הדיווידנד הללו.

"זה לא אומר שמשיכת הדיווידנדים אינה חוקית, אלא שיש להקפיד על מבחני חלוקת הדיווידנד. ברוב המקרים ברכישות הממונפות, כשיש ניסיון לחלק דיווידנדים בחברה שאין בה די רווחים, המקרה מגיע לבית המשפט שמבקש את העמדות של הרשויות הרגולטוריות. אנחנו צריכים להתייחס לכך בכובד ראש, ויש מקום לגישה חשדנית".

איך אתה מעריך את ההתייחסות של הרשויות הרגולטריות לתופעה הזו?

"ההתייחסות של רשויות המדינה היא בהחלט נכבדה. אנחנו חושבים על כך כל הזמן ומתייעצים. זה אף פעם לא מספיק כי התחכום בשוק הולך ומשתכלל. גורמי הרגולציה צריכים לתת מענה לפרצות חדשות שגורמים בשוק הפרטי מצליחים להבקיע דרכם. זו משימה נמשכת שלנו".

תופעה מטרידה

לפני כשלוש שנים הגיע לב לבייב, בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל

, שנקלעה להליכי חדלות פירעון, לאולמה של השופטת אלשיך. לבייב ישב נזוף על ספסלי העץ הנוקשים והסכים להזרים לחברה מהונו האישי. השנה היה זה יצחק תשובה שחברת דלק נדל"ן

שבשליטתו נקלעה לחובות בסך 2.15 מיליארד שקל לנושיה. תשובה, בניגוד ללבייב, נמנע מלהגיע לבית המשפט ובודד את דלק נדל"ן מחברות אחרות שבשליטתו, כך שנושי החברה שלו עלולים להישאר "כשידם על ראשם" כפי שכתבה השופטת אלשיך באחת מהחלטותיה בנוגע לדלק נדל"ן.

לפני שנכנס האן לתפקידו הוא נתן חוות דעת משפטית לדירקטוריון דלק נדל"ן - ולכן הוא מסרב להתייחס לנושא זה.

יש תחושה שבעלי שליטה כיום מתנערים יותר מבעבר מחובותיהם למחזיקי האג"ח.

"יש תופעה מטרידה מאוד בשוק ההון הישראלי. חברה באה לבית המשפט או למחזיקי האג"ח ואומרת להם 'אתם נושים שלי, ואני החברה לא יכולה לשלם לכם את החובות במלואם. אני מבקשת להגיע להסדר שבמסגרתו חלק מהחוב לא ייפרע לעולם ויימחק'. מבחינה כלכלית החברה מעידה על עצמה שאין ביכולתה לפרוע את כל חובותיה. כשחברה לא יכולה לפרוע את כל חובותיה, מבחינה כלכלית הזכויות מבחינת רכושה ושוויה הן של הנושים. בעלי המניות כולם בנסיבות האלו מצויים מחוץ לכסף. הכינוי של בעל המניות כבעל מניות שליטה, זה תיאור של עברו. בעל מניות שליטה שנמצא בחובות אינו עוד בעל שליטה. הוא מחוץ לכסף.

"אם החברה אינה יכולה לפרוע את החובות לנושים, המשמעות היא שהמניות נטולות ערך כלכלי. מטריד שמגיעים להסדרים שבהם נמחקים חובות לנושים, ובעלי מניות נותרים כבעלי מניות בחברה. צריך לסייג זאת, בעלי מניות יכולים להישאר כבעלי מניות בחברה, גם אם חלק מהחוב אינו נפרע, אם ורק אם הם תורמים תרומה כלכלית, ערך כלכלי חדש לחברה".

במקרים שבהם חברה אינה יכולה לשלם את חובותיה לנושיה, על הנושים לבחור בדרך כלל בין שתי חלופות עיקריות: פירוק החברה, מכירת נכסיה והחזר החוב כלפי הנושים או קבלת הסדר חוב שבמסגרתו תמשיך החברה להתנהל על ידי בעלי המניות ההיסטוריים וצוות הניהול שמינו. במצב זה הנושים יקבלו חלק מהחוב כלפיהם לאורך שנות פעילות החברה. בעת הבחירה בין החלופות נדרשים הנושים להכריע בין הסיכויים והסיכונים השונים שמציבה כל חלופה. כאשר נערך הסדר חוב, מציע לעתים בעל השליטה בחברה לנושים להזרים סכומי עתק לחברה תמורת הותרת השליטה בידיו. במסגרת שקלול הנתונים, על הנושים לשאול את עצמם אם הסכום שבעל השליטה מוכן להזרים שווה את אחוז המניות שהוא מבקש להשאיר בידיו. כדי להשיב על השאלה עליהם להעריך את השווי הכלכלי של החברה. כיום כאשר מגיעה הסוגיה לבית המשפט מגיש כל צד הערכת שווי, ובתי המשפט צריכים להכריע בין שתי הערכות כלכליות שנעשו על ידי גורמים אינטרסנטיים.

למה השופטים לא ממנים מעריכי שווי מטעם בית המשפט?

"אני לא יודע. במערכת הציבורית דברים כאלה לוקחים זמן כי זה מצריך תקציב מיוחד. כלי העבודה הללו נדרשים לבתי המשפט, וזה אחד הדברים שאני מבקש למסד כרגע בכנ"ר. זה בהתהוות, ממש בראשיתו. אנחנו פועלים להקים מחלקה בכנ"ר שתשמש כזרוע עזר לבית המשפט. זה יהיה צוות מקצועי שיורכב מרואי חשבון וכלכלנים שיבחן בין השאר את הערכות השווי והדו"חות הכספיים שמוגשים, וייתן מענה מקצועי משלו לשופטים כדי לסייע להם.

"יותר משאלה משפטית יש כאן שאלה פיננסית, וצריך גורמים מקצועיים לכך. שופטים שהתייעצתי איתם בעניין מברכים על המגמה הזו. האנשים הראשונים בצוות כבר גובשו. אנחנו מהווים גורם מקצועי, מאוזן ובלתי תלוי שפועל באופן אקטיבי".

על מה עובד הצוות כיום?

"על תיק דל"ק נדל"ן ועל התיק של חברת אייס קנה ובנה. אנחנו מחכים לראות כמה עוד הסדרים יהיו. הצוות מתעסק גם בתחום נוסף שאליו אנחנו נכנסים: בקשות לאישור חלוקת דיווידנדים שמוגשות לבית המשפט כלכלי. מאז שנכנסתי לתפקיד, נפתח ערוץ מול בית המשפט הכלכלי, כך שבטרם יחליט ביהמ"ש לקבל בקשה של חברה שמבקשת לאשר דיוודינד כזה, השופטים מבקשים את תגובת הכנ"ר. בחברות פרטיות אנחנו היחידים שנותנים חוות דעת כלכליות מקצועיות אובייקטיביות".

"באייס קנה ובנה המידע הגיע לכונס ולבית המשפט בדקה ה–90"

"אני מאמין גדול שתחום ההסדרים הפיננסיים, הכוללים הסדרים ופירוקים, עיקרו בסקטור הפרטי", אומר כונס הנכסים הרשמי האן ומסביר: "מגעים להסדר חוב הם מערכת של משבר שמתנהלת בין חייב מהסקטור הפרטי לבין נושים, שמרביתם גם כן מהסקטור הפרטי. ככזה, עיקר הפתרון צריך לבוא מהסקטור הפרטי. התפקיד של המדינה הוא לסגור את הקצוות במקום שיש כשלי שוק. אנחנו צריכים להתמקד במעטפת שתוכל להוביל את הצדדים שצריכים להסכים לפתרון, כדי שיוכלו לקבל החלטה ראויה מבחינתם".

על כן האן סבור שעל הרגולטור לנקוט במשנה זהירות במעורבותו בשוק ההון ולהיכנס לפעולה רק כשמזוהה כשל שוק. האן מוסיף שבתיקים שמגיעים לבית המשפט, תפקידו כרגולטור הוא בין היתר "להקפיד על גילוי מידע מלא מצד החברה: ככל שאנחנו מזהים יותר בעיות אנחנו צריכים לעמוד על הדרישות. אנחנו מכסים גם חברות פרטיות, שבהן רשות ני"ע לא נוגעת".

באילו חברות גיליתם בעיות חריפות של גילוי מידע?

"באייס קנה ובנה זיהינו ברגעים הראשונים שהמידע שמגיע מהצדדים השונים עוד לא מספר סיפור מלא. אני מאוד זהיר. אני מדבר על השלב ההתחלתי. היה עימות בין מנהלי החברה והבעלים ‏(משה גאון ושלמה זבידה - ה.ר‏). היתה התכתשות ביניהם על הזרמת כספים שהובטחה מצד בעלי מניות השליטה, שבלעדיה החברה לא יכולה להתקיים. ותוך כדי מבקשים הקפאת הליכים. בתיקים הללו יש ערב רב של דמויות שמייצגות אינטרסים שונים, כל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו, ולא תמיד כל התמונה ברורה.

"הכשל הגדול הוא שהמידע מגיע לכנ"ר ולבימ"ש ממש בדקה ה–90, מדובר בבקשות דחופות של משבר אבל גם במשבר צריך להיות סדר מינימלי. כשבקשות מוגשות עם בקשה לצו אופרטיבי בהול והחומר מוגש לאחר שיודעים שהכנת החומר מתבשלת אצל הצדדים זה זמן, מכניסים את מערכת מקבלי ההחלטות - היועצים מטעם המדינה - לסד זמנים לחוץ וקשה לקבל החלטות אופטימליות.

"אני מלא התפעלות מבתי המשפט שעושים עבודה נפלאה, אבל צריך לעשות סדר ולדאוג שמידע יזרום מבעוד מועד, בצורה מקיפה. הפרטים באייס בנוגע למה בדיוק טיב הסכסוך, המחלוקת בין ההנהלה לבעלי השליטה לא הובהרו עד תומם. באולם בבימ"ש דברים החלו להתברר תוך כדי ההליך. כולם הורגלו להעביר את המידע המינימלי שנדרש. יש תקנות חברות שדורשות סט גילוי של מידע לבימ"ש, אבל בשטח הדברים אינם מושלמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#