הכירו את האשה מאחורי הרפורמה הכי מושמצת בישראל - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את האשה מאחורי הרפורמה הכי מושמצת בישראל

הרפורמה שתקבע איך ייראה ענף הנדל"ן היתה צריכה להיות רגע השיא בקריירה של שרית דנה, שחיברה אותה תוך שלושה חודשים בלבד ■ אבל מחלוקת פוליטית וביקורת ציבורית נרחבת הפכו את ההישג שלה לכלי ניגוח, ואותה לאחת הנשים המושמצות בענף

22תגובות

לשרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים, יש סדר יום עמוס במיוחד: היא מגיעה למשרדה במשרד המשפטים בירושלים בשעת בוקר מוקדמת, וחוזרת לביתה ברעננה שעות ארוכות לאחר רדת החשכה. את הזמן בדרך הביתה היא מנצלת כדי לנהל שיחות עבודה שנקבעו לה מראש. בעלה, יוסי, היה צריך לתמרן לא מעט יחד עם מזכירותיה כדי לתכנן לה טיול הפתעה לקובה לכבוד יום הולדתה ה-50.

הטיול נקבע לימים שלפני ההצבעה בכנסת על הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. דנה, שכתבה את החוק, חשבה בוודאי שהיא תוכל לחגוג גם סיום מוצלח של מהלך שיא בקריירה שלה. אך בקובה היא גילתה את האכזבה: בשל מחלוקת פוליטית בין ח"כים של ש"ס וישראל ביתנו נדחתה ההצבעה על החקיקה למועד לא ידוע. ואם זה לא הספיק, הרי שבשבועות האחרונים הופנתה חלק מהביקורת החריפה על החוק כלפיה. גם כך דנה הספיקה לצבור במהלך השנים לא מעט אויבים במגזר הממשלתי ובענף הנדל"ן, שחיכו לה בפינה.

"דנה היא אשה חריפת מחשבה, נחושה ודעתנית, לא אחת שאפשר להישאר אדיש כלפיה", אומר השמאי הממשלתי לשעבר אייל יצחקי. "היא רואה לנגד עיניה את היעד הציבורי וחותרת אליו כמו במבצע צבאי. יש לה משימות והיא רצה אליהן. היא פועלת בתחומים הרגישים ביותר, ולא חוששת לטפל בפרות קדושות שנמצאות שנים ארוכות במערכת. היא בולדוזרית שעובדת סביב השעון. גם כשנסעה לקובה לכבוד יום ההולדת, במשך כל השישי-שבת היא היתה אתנו בקשר טלפוני רצוף. זאת עובדת מדינה?"

סביר להניח שרוב הקוראים מעולם לא שמעו על שרית דנה, אף שמתוקף תפקידה היא משפיעה על חיי היום-יום של כולנו. מינהל מקרקעי ישראל, הרשויות המקומיות, דיני קניין, ירושה, בנקאות, ביטוח, הגנת הצרכן, מסחר אלקטרוני וסוגיות רבות אחרות נמצאות תחת אחריותה, בהיבט המשפטי. לכן אין פלא שלמרות לבביותה וחיוכה המנומס, גורמים העובדים עם המערכת הציבורית מכנים אותה "תמנון". במהלך השנים היא הצליחה לקדם החלטות מהפכניות, שהחשובה בהן היא החוק החדש שכתבה בשלושה חודשים בלבד - ושישפיע באופן מרחיק לכת על הדרך שבה יעוצב המרחב הפיסי ויתנהל ענף הנדל"ן בדורות הבאים. אם הרפורמה תאושר, לדוגמה, בעלי דירה יתקשו לתבוע פיצויים על ירידת ערך, וגופים ציבוריים יתקשו להילחם נגד תוכניות בנייה שפוגעות באיכות הסביבה.

איור: אלון געש

מבקריה של דנה טוענים שבמקרה זה היא לא רק ייעצה לממשלה בהליכי חקיקה, אלא למעשה עיצבה מדיניות. החוק החדש כולל לא רק הוראות לזירוז הליכי הבנייה, שהן מטרתו המקורית, אלא סעיפים רבים נוספים שלהם השלכות על שוק הנדל"ן.

"מדובר בחוק מפלצתי שבתוכו מקופלות הרבה מאוד הלכות שנדחו על ידי בית המשפט העליון. היא לא רק ניסחה את החוק - אלא מתווה את המדיניות", אומר בכיר בתחום התכנון והבנייה.

"היא אשה אינטליגנטית וחזקה, אבל לפעמים אנשים גדולים עושות טעויות גדולות", אומר עורך דין בכיר בענף הנדל"ן. "מרפורמה שמטרתה לייעל את המערכת זה נהפך למעין חוק הסדרים שבו דוחפים את הכל - סוגיה כמו היטל השבחה, למשל, אבל יש עוד דוגמאות רבות. אלה דברים ערכיים, לא רק ניסוחים פורמליים. לממשלה מותר לבקש מדנה לנסח הצעת חוק, אבל ספק אם לרוב חברי הקואליציה יש בכלל מושג מה כתוב בה".

דנה מאוד לא אוהבת שמבקרי הרפורמה שמים אותה במרכז, אך נראה כי זה בלתי נמנע כשמגיעים לצמרת. כמו עורכי דין רבים שעבדו בשירות הציבורי, דנה היתה יכולה לעבור למגזר הפרטי. למרות זאת, היא העדיפה להישאר דווקא שם, ונראה שבמהלך הדרך התאהבה בתחום. היא עבדה בלשכה המשפטית של מבקר המדינה, שימשה כיועצת המשפטית של משרד הפנים, וב-2005 מונתה לתפקידה הנוכחי.

נראה כי מה שמניע אותה, מעבר לעניין ולתחושת הסיפוק מכך שהיא משנה את פני המציאות, הוא תחושת העוצמה. מבחינתה, זו עוצמה חיובית של משרתת ציבור בעל סמכות: היא ידועה ביכולתה לפתור סכסוכים בין גופים ציבוריים שונים, משום שאנשים רואים בה אדם הגון, ענייני ומקצועי. "החדר שלה לא כל כך גדול, אבל לעתים נכנסים אליו 20 איש היושבים בשני חצאי גורן. היא שומעת את כולם, ואחר כך חותכת, מקבלת החלטה", אומר יצחקי. "מנכ"ל משרד יודע שהיא תפתור גם את הבעיות המשפטיות המסובכות ביותר. היא פועלת באינטנסיביות, ולא חוששת גם כשעמדתה נוגדת את עמדתם של פקידי אוצר, קולגות ושרים".

ניר כפרי

מנגד, יש הסבורים שהיא צברה עוצמה מוגזמת, על רקע מציאות שבה יועצים משפטיים נהפכו לאנשים שמעמידים שרים במקומם ואומרים להם מה לעשות. דנה עשתה את זה יותר מפעם אחת במהלך הקריירה שלה.

"אנשים רבים שאני מדבר אתם אומרים לי 'אנחנו לא רוצים להסתבך אתה'", טוען גורם בתחום התכנון והבנייה. "זו אשה עם הרבה מאוד כוח, שמחזיקה בהרבה תפקידים ועל פיה יישק דבר".

במשרדי הממשלה יודעים לספר על מפגשים לא נעימים עם דנה. "לעתים היא נוטה להתפרץ, בלשון המעטה", אומר יועץ משפטי בכיר במנגנון הממשלתי. "זה אנושי וטבעי, השאלה היא התדירות וההיקף. יש לה טמפרמנט ויועצים משפטיים מפחדים ממנה. כשאני מגיע אליה לדיון שקשור לעניין שהיא אחראית עליו, אני יודע שצריך ללכת על קליפות ביצים". עם זאת, אותו גורם טוען שאפשר למצוא אצלה כתף תומכת כשצריך: "היא גדלה במשרד הפנים - משרד יצרי עם שרים מכל הקשת הפוליטית, כולל שרים קשים מאוד. לכן פעמים רבות יועץ משפטי יעדיף לרוץ אליה או לבכות אצלה, כי היא מבינה מה המשמעות של עימות עם שר".

תומכיה ומבקריה, כמעט ללא יוצא מן הכלל, לא יחלקו על עובדה אחת - כישוריה המקצועיים. היועץ המשפטי הקודם, מני מזוז, קיבל אותה לתפקיד בינואר 2005 ומאז התייחס אליה כאורים ותומים בתחומה. "היא אחת המשפטניות הטובות והמקוריות בשירות הציבורי", הוא אומר. "היא קנתה את מעמדה כסמכות מקצועית מהמעלה הראשונה בתחומים שבהם היא עסקה. היא יעילה וממוקדת במטרה. בעיניי, לא הוגן שבאים אליה כיום בטענות. היא לקחה על עצמה פרויקט סיזיפי באחד התחומים הכי מסובכים שיש, והכינה רפורמה מקיפה תוך זמן קצר. לגיטימי שזה יהיה נתון למחלוקות, אבל לא נכון להעביר את זה לרמה האישית".

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, הכיר אותה כשעבד כפרקליט במחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, ושמר על קשר טוב. "היא אשת מקצוע מהמעלה הראשונה, אשה דומיננטית מאוד. מאשימים עובדי מדינה שהם שמרנים, אבל היא יצירתית ובעלת ביטחון עצמי, ונלחמת על דעותיה גם כשזה מעורר אנטגוניזם. האישיות החזקה שלה יצרה לה אויבים".

אמיל סלמן

פתרונות יצירתיים למפוני גוש קטיף

דנה, בת יחידה לעולים מרומניה, עלתה ארצה בגיל 8 היישר לשכונת אפרידר באשקלון, שם התגוררו קרובי משפחתה. בנעוריה היתה פעילה בתנועת השומר הצעיר ובצבא שירתה בנח"ל, בגרעין בקיבוץ נטור ברמת הגולן. אמה, מהנדסת בניין במקצועה, עבדה במפעל באשקלון ולאחר מכן ניהלה פרויקטים עבור משרד השיכון אצל המהנדס יורם גדיש. אביה, כלכלן במקצועו, עבד במפעל בשדרות. בצעירותה חלמה להיות רופאה, אבל לאחר שחרורה מהצבא פנתה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית.

היא התמחתה אצל שופטת בית המשפט העליון מרים בן פורת, ולאחר מכן אצל עו"ד עמי בן פורת בתל אביב (אין קשר בין השניים). כשבן פורת הציעה לה להמשיך אתה לעבודה במשרד מבקר המדינה, המליץ לה בן פורת לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. "בשירות המדינה מגיעים לתפקידים גדולים", אמר לה.

בן פורת עשתה מהפך במוסד מבקר המדינה, שעד אז היה מנומנם, והוציאה תחת ידיה כמה דו"חות המהווים עד היום ציון דרך בעבודתו. בין היתר, דנה היתה שותפה לכתיבת הדו"ח הקטלני על חקירות שוטרים בתוך המשטרה, שבעקבותיו הוקמה המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, כמו גם בדו"ח על משרד הפנים בימיו של השר אריה דרעי. לאחר חמש שנים החליטה לעזוב לטובת משרת סגנית היועץ המשפטי במשרד הפנים. מי שקיבל אותה לתפקיד היה שלום זינגר, אז היועץ המשפטי של משרד הפנים, שהכירה כבר בשלב ההתמחות אצל בן פורת ולאחר מכן במשרד מבקר המדינה. זינגר, כיום עורך דין פרטי, מלווה את דנה עד היום.

בשנות ה-90 עבדה דנה שנה וחצי במגזר הפרטי, אך העניקה שירות משפטי כיועצת חיצונית לוועדה המחוזית בתל אביב. כשזינגר נסע לשנת לימודים בחו"ל, היא החליפה אותו כממלאת מקום למשך שנה כיועצת המשפטית של משרד הפנים, ולאחר מכן קיבלה את התפקיד באופן קבוע. תחת כובע זה היא השפיעה רבות על התנהלות השלטון המקומי, באמצעות סדרה ארוכה של חוזרי מנכ"ל במשרד הפנים בנושאים כמו ניתוקי מים או הסדרי גבייה. אחד מהישגיה הוא הנוהל הקובע חיוב אישי על נושאי משרה ברשות המקומית בגין הוצאה לא חוקית מקופת הרשות. זאת הסיבה לכך שנבחרי ציבור מסוימים משמיצים אותה עד היום.

דניאל בר און

דנה מונתה לתפקידה הנוכחי בתחילת 2005, לאחר שוועדת איתור בחרה בה. היא היתה מעורבת בעניינים שעמדו בעין הסערה הציבורית, כמו הקמת פארק אריאל שרון, פרשה שלימים הסתעפה לחקירה משטרתית כחלק מפרשת הולילנד. על פי החשד, חברת הזרע ניסתה לשחד עובדי ציבור כדי לשנות את הייעוד של 1,100 דונם בפארק המיועד לבניית אלפי יחידות דיור (לפני כשבוע הגיעה החברה להסכם עם הפרקליטות, והתיק נסגר).

"היזמים טענו שללא בניית יחידות דיור לא יהיה כסף לבניית הפארק והפעילו לחצים קשים במשך זמן רב, ודנה סייעה להתמודד עם המאבק הקשה", אומרים מקורביה. הם מסרבים להתייחס לשאלה אם חשדה כבר אז במעשי שחיתות. "מי שעוסק במשך שנים בתכנון יודע לזהות דברים שנראים מוזרים. הרבה מאוד מהפרשיות שמתפוצצות לאורך השנים לא מפתיעות אף אחד".

באחרונה סגרה דנה מעגל בפרשה זו, כשיזמה החלטה תקדימית וחריגה שקבעה כי יש לשנות את תוכנית בניין העיר במתחם הולילנד בירושלים - על אף שהבנייה במקום כבר החלה. חברת הולילנד פארק צפויה להגיש בתגובה תביעת פיצויים נגד המדינה על סך מאות מיליוני שקלים.

במקביל למאבק על פארק אריאל שרון, דנה הטביעה חותם בהיותה הדמות הדומיננטית בניסוח החוק לפינוי מתיישבי גוש קטיף. היא הצליחה למצוא כמה פתרונות משפטיים יצירתיים, אך בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לפינוי גוש קטיף נמתחה ביקורת על תפקוד משרד המשפטים, ובעקיפין גם על תפקודה של דנה, בטענה שניתנו הקלות משפטיות ללא סמכות.

"הרפורמה היא כמו צ'ולנט ללא מלח"

למרות הרזומה העשיר, דבר בעבודתה עד אז לא התקרב לפרויקט בסדר הגודל של כתיבה מחדש של חוק התכנון והבנייה, שנכנס לספר החוקים הישראלי ב-1965. דנה ליוותה את הגלגולים הקודמים של הרפורמה, שהחלו ב-2005 בימי ממשלת קדימה, אך לא צלחו. הרפורמה היתה אחת ההחלטות המרכזיות של צוות 100 הימים של ממשלת נתניהו, שכבר בימיו כשר האוצר הדגיש את הצורך בייעול מערכת התכנון. באוגוסט 2009 קבעה הממשלה שהצעת החוק החדשה תנוסח תוך שלושה חודשים, על ידי צוות בין-משרדי מצומצם של מומחים. העבודה היתה חשאית: אף פרט מעקרונות הרפורמה לא דווח לתקשורת עד מסיבת העיתונאים שקיים נתניהו לפני כשנתיים, שבה דיבר בלהט על הקושי הרב בסגירת מרפסת, התבטאות שהולידה את הכינוי "רפורמת המרפסות".

"ביקשנו שישה חודשים, אך ראש הממשלה דפק על השולחן ואמר '60 יום'. בסוף זה לקח לנו זמן כמעט כפול", אומר אחד האנשים שהיו מעורבים בכתיבת החוק. "זה גבה מכולנו מחיר כבד. אי אפשר לקיים הליך סדור של שיתוף גורמים בזמן שכזה, אפילו לא גורמים פנים ממשלתיים. זה פשוט בלתי אפשרי. לבסוף קבעו שמשרדי המטה - ראש הממשלה, האוצר והמשפטים - יהיו שותפים. ובכל זאת, הצעת החוק הזו הצליחה לתת ביטוי יפה לתפישת העולם החקיקתית, שהחלה להתעצב כבר ב-2005".

מאז נהפכה הרפורמה לאחת היוזמות הממשלתיות המושמצות ביותר: החוק החדש, שבו יותר מ-600 סעיפים, עלול לא להשיג את מטרתו. מערכות התכנון יתקשו לעכל את השינויים שבוודאי ייקחו שנים, היא מקודמת ללא תקציב ראוי, מורכבת מאוד, לא מקלה על האזרח, פוגעת בו ומעלה את מסי המקרקעין. גורמים שהיו מעורבים בשלבים קודמים של כתיבת הרפורמה סבורים שדנה שיבשה בעבודתה רעיונות טובים שהיו קיימים קודם לכן. "יצא כאן צ'ולנט ללא מלח ופלפל, דבר לגמרי לא חכם", אומר גורם המכיר היטב את הרפורמה. "דנה נמצאת במערכת שנים, וזה מה שקורה כשאתה נותן לפרוצדורליסט מובהק להתעסק עם הדברים האלה. יש דברים מסוימים שבהם היא לא מבינה דבר. בימי חייה היא לא קידמה אפילו בנייה של אסבסטון. היא לא חיה את המציאות הכל כך מורכבת הזו, ואז היא מסבכת דברים שהיו מסובכים גם קודם. כך יוצא שהחוק המתוקן גרוע יותר מהחוק הקיים".

עם פרסום הרפורמה הצביעו ח"כים מהאופוזיציה וכן ארגונים חברתיים וסביבתיים על בעיות קשות: ביטול הזכות להגיש ערעור בגין תוכניות, הפחתה משמעותית של סכום הפיצויים שבעלי דירה מקבלים וצמצום משמעותי של האפשרות להתנגד לתוכנית בנייה, דבר שיש בו פגיעה בדמוקרטיה.

דנה, מנגד, סבורה שהביקורת לא במקומה. "אין אנשים שמכירים את מערכת התכנון טוב ממנה", אומרים מקורביה. "היא אמנם לא ייצגה יזמים, אבל ייצגה משרדי ממשלה. ברפורמה הזו היא מגשימה את הרעיונות של שמאי אסיף, עד לאחרונה ראש מינהל תכנון במשרד הפנים, שהרזומה שלו ידוע במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. ייתכן שהיא לא מבינה דבר בסגירת מרפסות, אבל שמאי מבין".

לגבי הטענות של ארגוני הסביבה אומרים מקורביה של דנה: "בסופו של דבר מדובר באיזון בין ערכים - בנייה בזמן סביר וזכות הציבור להתנגד לה. הביקורת לגיטימית, אבל זו הדרך שבה בחרה הממשלה".

אירוע אחד היה בעל השפעה מהותית על עיצוב הרפורמה: התפוצצות פרשת הולילנד. לאחר שהתבררו ממדיה של השחיתות לכאורה בפרויקט הירושלמי, מבקרי הרפומה הדגישו שהיא עלולה להוביל לשחיתות, ואף כינו אותה "רפורמת הולילנד". מנסחי החוק, מצדם, טוענים שהם הקפידו על מנגנוני בקרה כדי למנוע שחיתות. לדברי מקורבי דנה, היא נכחה ב-15 ישיבות אצל נתניהו, ואחת הדרמטיות שבהן התקיימה לאחר התפוצצות הפרשה. "נתניהו לא היה שבע רצון ממנגנוני הבקרה", הם מסבירים. "לאחר אחד הדיונים הוא שלח אותה הביתה, שתביא לו עוד פתרונות שיבטיחו שעל אף ביזור המערכת, אין השחתה שלה - עד כדי כך שכיום טוענים שיש סרבול יתר. אבל זו עדיין רפורמה מצוינת. תוקפים את הרפורמה על כך שיש בה יותר מ-600 סעיפים, ושוכחים שבחוק הקודם היו 457".

דנה ספגה ביקורת גם משום שכמעט לא התייצבה בפומבי כדי להסביר מה בדיוק עשתה בחוק החדש, ורבים מתחו על כך ביקורת. בהזדמנות אחת היא אף העדיפה להסתתר בתדרוך אוף-רקורד לכתבים. "תמוה שהגורם שייצר את החוק במשרד המשפטים, שצריך לתת דין וחשבון לציבור על אופן כתיבת החוק, מסתתר תחת הסוואה של גורם ממשלתי. הציבור זכאי לקבל דין וחשבון ממי שכתב את החוק", אומר שמאי המקרקעין והמשפטן ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, המתנגד לרפורמה.

"חלק מההתנגדות לרפורמה נובעת מחרדה, ולא הסברנו אותה כמו שצריך", אומרים מקורביה של דנה. "הממשלה נטשה את הזירה התקשורתית. בדיעבד, דנה מצטערת על כך וסבורה שהיה אפשר לעשות יותר".

ב-2010, עוד לפני שהופנתה כלפיה אצבע מאשימה בנוגע לרפורמה, דנה סומנה כמי שמכשילה יוזמות מבורכת לקידום דיור בר השגה.רשויות באזור המרכז, בהן תל אביב, הרצליה וקריית אונו, ביקשו לקדם תוכניות כאלה בשטח השיפוט שלהן. חמש תוכניות כבר היו בשלבי דיון מתקדמים, אך הן הוקפאו לאחר שדנה דאגה להבהיר לוועדה המחוזית שרשויות מקומיות לא יוכלו לקדם פרויקטים כאלה, מכיוון שלא קיים חוק כללי המסדיר את ההליך. זאת כפי שקבעה חוות הדעת של יהודה זמרת, היועץ המשפטי של משרד הפנים.

"דנה בלמה באופן אישי וברוטלי את היוזמות שהגיעו מהשטח", אומרת תמר זנדברג, חברת מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ. "זה יצר אצלנו חוסר אונים, כי זה הותיר בידינו כמות קטנה יותר של קרקעות עירוניות שיכולנו לקדם לטובת הציבור".

היועץ המשפטי של עיריית תל אביב, עוזי סלמן, סבור שדנה צדקה. "אין מה לעשות, מבחינה משפטית האמת היתה בצד שלה".

אבל גם אלה שמסכימים שהיה מכשול משפטי תמהים כיצד בשנה וחצי שחלפו מאז לא נעשתה שום פעולה להסדרת העניין. הסוגיה נבלעה בתוך המפלצת הגדולה של חוק התכנון והבנייה החדש, שצפוי להשאיר את יישום המדיניות תקוע למשך זמן רב. מנגד, בסביבת דנה טוענים שאפשר להשיג דיור בר השגה באמצעות בניית דירות קטנות, וכי היא יזמה תיקון חקיקה בנושא לפני כשנתיים, אך רשויות מקומיות נמנעות מבנייה כזו מחשש לקליטת אוכלוסיה חלשה.

"מתקרבת לקצה הפירמידה"

דנה לא כתבה לבד את החוק החדש והמהפכני: לצדה עמד האיש שליווה אותה לאורך כל שירותה בשירות הציבורי - עו"ד שלום זינגר. דרכיהם לא נפרדו מאז שדנה עברה לעבוד אצל בן פורת: פרט לידידות האמיצה בין השניים, זינגר שימש כיועץ חיצוני לפרויקטים שונים במשרד הפנים.

זינגר הוא אחד המומחים הגדולים בישראל לענייני תכנון ובנייה, מעמד שהפך אותו לפופולרי בעיקר בקרב אנשי עסקים רבים, לצד עבודתו עם גופים ממשלתיים. במגזר הפרטי הוא מייצג חברות פרטיות שונות, בהן נובל אנרג'י, וליווה את קידוחי הגז תמר ודליות. במגזר הציבורי הוא ייצג את חברת נתיב גז הטבעי, רשות שדות התעופה, נתיבי תחבורה עירוניים האחראית על הרכבת הקלה בתל אביב ומשרדי הפנים, המשפטים והביטחון. בעבר ייצג זינגר חברות נדל"ן שונות, בהן שפיר הנדסה.

זינגר נשכר כיועץ מרכזי לרפורמה ל-500 שעות לפי שכר של 400 שקל לשעה, עד לתקרה של 208 אלף שקל. לדברי עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, העסקתו של זינגר סותרת את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מאוקטובר 2009, שלפיה יש שני מקרים ברורים שבהם אפשר להעסיק יועץ חיצוני. "האחד הוא כשמדובר בעבודה משפטית הדורשת מומחיות שלא מצויה בשירות המדינה, והשני הוא כשהנושא אינו מעורר רגישות מיוחדת. שני התנאים אינם מתקיימים כאן. בשירות המדינה יש פרקליטים ויועצים רבים הבקיאים בתחום התכנון והבנייה. עיצוב ההסדרים החדשים בתחום התכנון והבנייה רגיש במיוחד, בין השאר בשל השפעותיהם הכלכליות העצומות. הרפורמה כוללת סעיפים רבים הפוגעים קשות באינטרס הציבורי הרחב, אך מצד שני יוצרת מציאות נוחה יותר ליזמים, במיוחד הגדולים שבהם, כמו אלה שזינגר מייצג כבר שנים".

הרפורמה אכן כוללת כמה הסדרים המיטיבים עם הקמת תשתיות, ובסופו של דבר יוצרת עדיפות גבוהה יותר לתשתיות בהשוואה לתוכניות למגורים. לטענת הארגונים הסביבתיים, קידום התשתיות נעשה לא אחת על חשבון הפגיעה בזכויות הציבור (כמו שלילת זכות ערר), ותוך התעלמות מהתכנון הכולל. מעורבותו של זינגר בניסוח הרפורמה צפויה לעלות בדו"ח מבקר המדינה הקרוב. ההתקשרות עם זינגר נעשתה על ידי ועדת המכרזים של משרד ראש הממשלה, ואושרה על ידי הוועדה להעסקת עורכי דין פרטיים בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שבה יושבת גם דנה. עם זאת, דנה לא היתה מעורבת בהסדר ניגוד העניינים של זינגר, שאושר על ידי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.

חבריה במערכת המשפטית סבורים שבביקורת הזו אין ממש. "מערבבים כאן בין ידידות אישית לקשר מקצועי", אומר ינון. "אלה שני אנשים שפועלים יחד הרבה שנים, ואין שחר להאשמות בדבר אינטרסים זרים. שרית לא תשים על הכף את כל יוקרתה המקצועית כדי לעשות טובה לגורמים אינטרסנטיים בשוק".

זו לא הפעם הראשונה שבה מופנית נגדה ביקורת על עניינים פרוצדורליים רגישים. מקרה שנוי במחלוקת נוגע לתקופה שבה כיהנה דנה כיועצת המשפטית של משרד הפנים. על הפרק עמדה התוכנית להקים שני איים מלאכותיים מול חופי תל אביב והרצליה, אחד מהם לצורך בניית שדה תעופה בינלאומי. באוקטובר 2003 פירסם משרד הפנים מכרז פומבי להגשת הצעות לתכנון הפרויקט, וצירף לטופסי המכרז רשימה של 14 עורכי דין. מי שהיה מעוניין להשתתף בפרויקט יכול היה להסתייע אך ורק באחד מאנשי המקצוע ברשימה. מבדיקה שנעשתה אז עלה כי עורכי הדין שהרכיבו את הרשימה היו מוכרים היטב לאנשי משרד הפנים, חלק מהם עבדו במשרד בעבר ואף ישבו בכסאה של דנה, האחראית להכנת הרשימה. בין השמות היו עו"ד יחזקאל לוי, בעברו היועץ המשפטי של משרד הפנים; עו"ד רועי בר, לשעבר היועץ המשפטי של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בראשון לציון וברחובות; זינגר ובוגרים אחרים של מערכת התכנון הציבורית.

הרשימה הסגורה העלתה את השאלה אילו קריטריונים גרמו למשרד הפנים לבחור דווקא בהם ולא באחרים. "רשימה סגורה של עורכי דין פסולה בעיניי מכל וכל", אומרת עו"ד נעמי וייל, שפנתה בעניין למבקר המדינה. "אם הייתי מוצאת את עצמי בתוך הרשימה הזו - הייתי מתקוממת. ברור מאליו שהרשימה שצריך היה להרכיב נוגעת לכישורים המשפטיים הנדרשים".

בסופו של דבר בוטל המהלך, אך דנה עדיין סבורה שהיה טוב ונכון לעשותו גם כיום - משום שלא כל מומחי התכנון והבנייה בשוק הפרטי מבינים גם את מלאכת כתיבת התוכניות. ספיח של הפרשה הזו היה עימות קשה בין דנה לשר הפנים דאז, אברהם פורז, שבאותה תקופה היה נתון בעימות עם דנה בנוגע לעניינים רבים. "הערתי לה (עו"ד דנה) על כך והיא קיבלה את הדין... כל הרשימות יבוטלו, זה לא מקובל עלי", אמר פורז באותה תקופה, שבה העיר לה על החלטות אחרות שקיבלה בלעדיו.

בכירים לשעבר במשרד הפנים מספרים כי בתקופה שקדמה לכהונתו של פורז, כששר הפנים היה אלי ישי, לדנה היה כוח רב במשרד. "הגעתי למשרד הפנים אחרי אלי ישי", אומר פורז. "לדעתי, חוץ מלהעביר כסף למגזר החרדי דבר לא עניין אותו, ולכן לדנה היתה דומיננטיות רבה במשרד. כשהתמניתי לתפקיד היו לי חיכוכים אתה, כי הייתי מעורב בתחום שאני מבין בו - תכנון ובנייה, שהיא היתה רגילה לפעול בו כמעט לבד. היא היתה פורמליסטית מאוד: לדוגמה, היא הסכימה לדרישה של משרד האוצר שבחוק ההסדרים ייקבע מתי שר הפנים יהיה חייב למנות ועדה קרואה. אמרתי לה שזה חייב להיות תחת שיקול דעתו של השר. היו עוד מקרים במגוון תחומים". דנה טוענת כי חילוקי הדעות היו בכלל בין השר לממשלה.

פורז אף ביקש להעביר את דנה מתפקידה לאחר מחלוקת בנוגע לשכירת שירותיו של זינגר לתפקידי ייעוץ חיצוני וכתיבת דו"חות שונים. בתקופת כהונתו של נתן שרנסקי כשר הפנים קיבל זינגר שכר טרחה של 400 אלף שקל, שנראו לפורז לא מוצדקים, ולכן העביר את הנושא לבדיקתו של מנכ"ל המשרד רו"ח גדעון בר לב, אך הבדיקה לא העלתה דבר. בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, פורז נכשל ודנה נשארה בתפקידה. מקורביה של דנה טוענים שיחסיה עם פורז לא היו דרמטיים כל כך, והשניים יישרו את ההדורים בהמשך.

בכיר במנגנון הייעוץ המשפטי טוען שבמהלך הקריירה דנה דווקא ידעה למצוא את שביל הזהב ביחסיה עם הפוליטיקאים. "יש לה כבוד רב לפוליטיקה. כשהיא יושבת מול שר, היא מבינה שיושב מולה אדם שהכנסת בחרה לתפקיד. אבל אם הוא עובר את הגבול, היא תוריד לו את הראש - ואת זה אני אומר לזכותה".

לפעמים דנה לא רק מעמידה שר במקום או ממלאת הוראות של ראש ממשלה, אלא גם מוצאת פתרונות יצירתיים, תוך לקיחת סיכונים. כך קרה במאבק נגד התוכנית לבניית כפר הנופש בחוף פלמחים. באוקטובר 2010 פנה אדם טבע ודין לנציבות שירות המדינה בדרישה לבדוק חשש לניגוד עניינים הכרוך בחוות דעת שכתבה. היה זה לאחר שדנה מונתה לבדוק את דו"ח מבקר המדינה על הליכי אישור תוכנית כפר הנופש, אף שבשנות ה-90 שימשה כיועצת משפטית של ועדת התכנון שאישרה את התוכנית. דנה הגישה חוות דעת קצרה על דו"ח המבקר, שלפיה לא נמצאו פגמים מהותיים בהחלטות הוועדה המחוזית.

בסופו של דבר, לאחר קביעתו הברורה של היועץ המשפטי לממשלה, לא דבק בה רבב משום ששימשה כיועצת המשפטית של הוועדה רק בשלבים הסופיים ביותר, כשהדיונים על התוכנית הסתיימו, והיא היתה בהליכי אישור פורמליים בלבד. לדנה היה לאחר מכן תפקיד מפתח במהלך שאיפשר את ביטול ההצעה להקמת כפר הנופש. "היא התקשרה לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, והציעה לו להגיש הצעת החלטה בממשלה שלפיה הוועדה המחוזית תשקול להגיש את התוכנית מחדש", אומרים מקורביה. "ארדן היה מבסוט. היא יזמה את הפתרון הזה, שהוא חדשני ויצירתי, תוך סיכון משפטי מטורף - הרי עכשיו תובעים את המדינה ב-400 מיליון שקל, והיא תצטרך להגיע להסכם עם היזם. מגיע לה אות הגלובוס הירוק מהירוקים על המהלך הזה, וגם על מהלכים אחרים שהיא עשתה במהלך השנים".

לדברי פורז, דנה משקיעה את כל כולה בחקיקת הרפורמה, גם בשל הרצון להותיר חותם אחרי יותר מ-20 שנות עבודה בשירות הציבורי. אלא שייתכן שהיא תצטרך לעזוב את תפקידה מבלי שהמהלך יושלם: בעוד כחודשיים תצטרך הממשלה להחליט אם להאריך את הקדנציה שלה, ובתקופה האחרונה נפוצו שמועות על עזיבתה הקרובה לתפקיד במגזר הפרטי.

מקורביה, מנגד, מציינים שהיא מעולם לא תיכננה להישאר עובדת מדינה זמן רב כל כך. "האמת היא שהיא נמצאת כבר עשור במשבר גיל ה-40", אומרים מקורביה. "בכל פעם היא אמרה לעצמה שבעוד כמה שנים היא תחליט מה היא באמת עושה, ובינתיים התקדמה מתפקיד לתפקיד. היא אוהבת את השירות הציבורי, אבל מודעת לכך שהיא מתקרבת לקצה הפירמידה. ברור שלא תחסר לה עבודה בשוק הפרטי. הרי אפילו מלעיזיה יודעים שהיא מקצוענית".

"חוות הדעת שלי מקצועיות וחסרות פניות"

שרית דנה מסרה בתגובה: "החוק החדש מרחיב במידה ניכרת את הזכות להתנגד לתוכניות בנייה, ובכך מגביר את הדמוקרטיה. השוואתו של החוק לחוקי ההסדרים היא יותר מחסרת שחר. החוק מהווה הסדרה קוהרנטית וכוללת של תחום משפטי, המבוססת על עבודת מטה מקיפה ובחינה מעמיקה של הסוגיה. הרפורמה, על פי החלטת ממשלה, לא כוללת רק זירוז הליכי בנייה, אלא שורה של נושאים - בהם גם היטל ההשבחה, הפיצויים בגין פגיעה מתוכנית ועוד.

"מטבע הדברים, סוגיות משפטיות חשובות מגיעות לשולחני ומוכרעות על ידי. חוות הדעת הן לעולם מקצועיות וחסרות פניות, בין אם דיון זה או אחר התנהל על מי מנוחות או שהיה סוער יותר.

"עו"ד יהודה זמרת שלח את חוות הדעת שלו לוועדה המחוזית, ובה הובהרו המגבלות שמטיל כיום החוק על סוגים מסוימים של דיור בר השגה. משרדי השיכון והפנים אחראים על התחום, וככל שיש מקום ליוזמה של חקיקה כזו, כל אחד ממשרדים אלה יכול לעשות כן בכל עת. כך או כך, נושא הדיור בר ההשגה מטופל באופן מקיף בחוק התכנון והבנייה החדש.

"בהיותי היועצת המשפטית של משרד הפנים, ביקשתי כי במסגרת המכרזים שמפרסם המשרד תיקבע רשימת עורכי דין שיוכלו להיות מצורפים לצוותי התכנון. זאת נוכח מיעוט כוח האדם בלשכה המשפטית. מטבע הדברים, עורכי דין שמילאו תפקידים במוסדות תכנון הם בעלי הניסיון הרב ביותר בעבודה מסוג זה.

"אברהם פורז סבר בטעות שמכיוון שכיהן בעבר כיועץ משפטי של ועדה מחוזית הוא יכול ליטול לידיו את הייעוץ המשפטי למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות. משהתברר לו שעל פי הדין, הייעוץ המשפטי ניתן בראש ובראשונה על ידי היועצת המשפטית, ניסה להביא להחלפתי. היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אליקים רובינשטיין, הבהיר לשר שאין כל עילה להחליף אותי. לאחר תקופה ראשונה של חילוקי דעות, היו יחסי העבודה בינינו טובים והעבודה במשרד התנהלה כסדרה.

"כחלק מניסיונותיו להצדיק את החלפתי, ניסה השר פורז להטיל דופי בהחלטות שהתקבלו בתקופת קודמיו ובהן ההחלטה להעסיק את עו"ד שלום זינגר, שהתקבלה בתקופת השר נתן שרנסקי. לטענות אלה לא היה שחר, כפי שמצא מנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר, ולפיכך לא ברורה החזרה על טענות מכפישות אלה.

"לעו"ד זינגר שולמו 400 אלף שקל עבור עבודה שהיקפה עלה בהרבה על ההיקף שהוערך מלכתחילה. במסגרת עבודה זו ערך עו"ד זינגר מחקר משפטי מקיף והתווה את קווי המתאר לחקיקתו של חוק עיריות חדש. הסכום נחשב לתשלום סביר בגין היקף העבודה שהושקעה".

עו"ד שלום זינגר מסר בתגובה: "אין חולק כי משרדי מייצג שורה ארוכה ומכובדת של גופים, חלקם גם גופים פרטיים. אני מתקשה לראות איך עובדה זו היתה אמורה למנוע את העסקתי. נבחרתי דווקא משום היכרותי עם כל מגוון העיסוקים והאינטרסים הפועלים בתחום התכנון והבנייה לצד ניסיוני בחקיקה מעין זו. לא הייתי אמור לכתוב את החוק בעצמי, אלא להשתתף בצוות. החוק נכתב בעיקרו על ידי עו"ד דנה, ונשלח להערות לשורה ארוכה של יועצים משפטיים במערכת התכנון. איני מסכים שהצעת החוק מיטיבה עם היזמים, וסבור שהיא משפרת את ההליך התכנוני והופכת אותו לשקוף ויעיל בהרבה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "החוק החדש יאפשר את יצירתה של מערכת תכנון יעילה, אפקטיבית ומקצועית, תוך איזון נכון בין ביזור סמכויות לפיקוח ובקרה, וזאת בשונה מהמערכת הסבוכה, האטית והריכוזית הקיימת כיום. הצוות שהכין את הרפורמה כלל עובדי ציבור מקצועיים ובכירים, כמו גם כמה יועצים חיצוניים. לכל אחד ואחד מהם, ובוודאי לכולם גם יחד, יש את הניסיון והמומחיות הנדרשים בתחומי התכנון והבנייה, בכל אחד מההיבטים הרלוונטיים.

"העסקתו של עורך דין חיצוני תואמת לחלוטין את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. העסקתו של עו"ד שלום זינגר אושרה הן על ידי ועדת המכרזים של משרד ראש הממשלה והן על ידי הוועדה להעסקת עורכי דין במשרדי הממשלה, ולא נפל בהחלטה זו כל פגם. העסקתו של עורך דין חיצוני בכלל ושל זינגר בפרט נעשתה בידיעתו ועל דעתו של היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, מני מזוז. עניין ניגוד העניינים נבדק על ידי היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, ונערך עם זינגר הסדר ניגוד עניינים, שבו הוא עמד. אנחנו מנועים על פי חוק מלהתייחס לעבודת מבקר המדינה.

"משרד המשפטים ליווה באופן הדוק את עבודתה של הממשלה בעניין פינוי גוש קטיף. המשרד עשה ככל יכולתו כדי לסייע בידי הממשלה ככל שהדין איפשר, בכפוף לפסיקתו של בית המשפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#