קובידיאן רוכשת את סופר-דיימנשן הישראלית ב-300 מיליון דולר - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סופית

קובידיאן רוכשת את סופר-דיימנשן הישראלית ב-300 מיליון דולר

17 שנים לאחר שהוקמה היא נמכרת באקזיט מרשים, לאחר שינוי משמעותי בהנהלת החברה ומעבר הייצור לארה"ב

7תגובות

ענקית המכשור הרפואי האמריקאית קובידיאן הודיעה היום רשמית כי היא רוכשת חברת הביוטק הישראלית סופר-דיימנשן (SuperDimension), המפתחת מערכת ניווט לכלים אנדוסקופיים לטיפול במחלות ריאה עבור 300 מיליון דולר.

קרן אורבימד, המחזיקה ב-25%, תגרוף כ-75 מיליון דולר מהעסקה. אוקספורד ביוסיינס, המחזיקה ב-14.5%, תגרוף כ-43.5 מיליון דולר. קרן פיטנגו הישראלית המחזיקה ב-12.6% תגרוף כ-37.8 מיליון דולר. קרן מדיקה המחזיקה ב-6.4% תגרוף כ-19.2 מיליון דולר.

מרוויחים נוספים מהעסקה הם המשקיע והמנכ"ל דניאל סאליבן, היזם פיני גלבוע ושאר העובדים שיגרפו מיליוני דולרים.ד״ר יובל בינור, מקים ושותף של קרן מדיקה, אמר בראיון ל-TheMarker שמדובר באחת העסקות הגדולות והבולטות בשנה זו של מכירת חברת ציוד רפואי ישראלית. בינור איתר לראשונה את ההזדמנות העסקית בטכנולוגיה הבסיסית של החברה, יזם את הסבתה לתחום הפלמונולוגי (התמחות ברפואה העוסקת במחלות של הריאות ובאזור חלל הנשימה) וליווה אותה כדירקטור לאורך כל הדרך עד לעסקת המכירה.

סופרדימנשיון הוקמה ב-1995 במטרה לייצור משחקים שמנצלים איכון מגנטי במרחב התלת ממדי. החברה לא הצליחה להתרומם בתחום תחרותי זה, גייסה את דוד טולקובסקי להיות מנכ״ל וניסתה להמיר את המוצר ממשחקים למערכת ניווט בתחום הקרדיולוגיה, עם דגש על מיקום סטנטים בעורקים הכליליים.

בשלב זה הצטרפה כמשקיעה קרן ג׳מיני. במחצית 2002 זיהה בינור את החברה ובעזרת מי שהיתה אז אנליסטית של קרן מדיקה, בינה באום, פותחה תכנית עסקית חדשה שמיקדה את החברה לתחום רפואי שלא היה קיים עד אז - פולמונולוגיה התערבותית עם דגש על דיאגנוסטיקה וטיפול בסרטן ריאות באזורים שהציוד הקיים אינו מסוגל להגיע אליהם ללא ניתוח.

"היה צריך בהרבה חזון והבנה של הפוטנציאל העתידי בכדי לקחת סיכון ולחדור לשוק חדש עם טכנולוגיות חדשות", אומר בינור. בדצמבר 2002 , לאחר רה-ארגון של הון החברה, קרן מדיקה הובילה ההשקעה בחברה, אליה הצטרפה קרן אוקספורד מבוסטון. בינור אומר שתהליך הפיתוח היה מורכב ושילב מערכת עתירת תוכנה שאיפשרה מיפוי המתבסס על צילומי CT ביחד עם צנטר מתוחכם שזיהה את מיקומו בריאות בעזרת שדה מגנטי.

צוות הפיתוח, כולו ישראלי בהנהגתו של דוד טולקובסקי, הצליח להביא לידי הוכחת התכנות וייצור דור ראשון של מערכת שעמדה בניסויים וקבלה אישורים רגולטוריים. בשלב זה ולקראת התחלת מיסחור בקנה מידה נירחב יותר היה צורך להביא מימון נוסף. לחברה הצטרפו קרנות אורבימד מארה"ב ופיטנגו מישראל. אורבימד בהנהגתו של ג׳ונתן סילברסטיין, כיום אחד המשקיעים המובילים בעולם הרפואה, נהפכה למשקיע מרכזי בחברה.

יובל בינור

בינור אמר שהתברר לו שכישורי מנהלים בשלב הפיתוח אינם בהכרח הכישורים הדרושים לחברה בשלב המיסחור של המוצר, ועל כן המציאות דאז חייבה אז לבצע החלפה של ההנהלה ולחברה הובא דן סאילבן, מנ״כל אמריקאי מנוסה במכירות של ציוד רפואי.

מאותו הרגע שההנהלה הוחלפה הוחלט להעביר את פעילות הייצור לארה"ב. במקביל הושקעו סכומים ניכרים בהקמת מערכת ייצור, שיווק ומכירות של החברה. בסופו של תהליך, מעל ל-30 אנשי מכירות גויסו והביאו למכירות שעמדו על כ-30 מיליון דולר  בשנה החולפת.

ישנם מספר לקחים שד״ר יובל בינור מדגיש מעסקת סופרדימנשיון. לדבריו, אולי הלקח החשוב ביותר הוא שבהעדר שוק הנפקות ציבוריות לחברות ציוד רפואי בשלביהן המוקדמים, יש צורך לבנות תכנית מימון שתיקח בחשבון את הסכומים הגדולים הדרושים להביא את המוצר לשוק ולהגיע למכירות מסיביות וכמעט לרווחיות לפני שהחברות הגדולות יתעניינו ברכישה בסכום משמעי.

"כל מי שנכח בכנס האחרון של ג'י.פי מורגן בסן פרנסיסקו שמע את נשיאי החברות הרב לאומיות שהודיעו כי לא תהינה יותר רכישות משמעיות של מוצרים או חברות שבשנת הרכישה לא יתרמו לשורה התחתונה של המאזן. זאת לא הפתעה לאלה מאיתנו שמצויים בשוק מאחר וחברות הציוד הרפואי הגדולות נמצאות בלחץ מתמיד של בעלי המניות לגידול ברווחיות בשעה שהן מוכרות כיום חלק ניכר ממוצריהם לשווקים שאינם גדלים ושהמחירים בהם מידרדרים. הדבר בולט במיוחד בתחומי הקרדיולוגיה, אורטופדיה וניתוח".

בינור אמר שהלקח השני הוא שיש לפעול לקבלת אישורים בגין החזרים מחברות הביטוח בשלב מאד מוקדם של החברה. "בארה"ב זהו תהליך ארוך וקשה, בייחוד אם אין בנמצא אישורים (קודים) קיימים אותם ניתן ליישם למוצא החדש. ברגע שסופרדיימנשיון קבלה אישור, בתהליך שלקח מספר שנים ניכר והיה יקר ומתיש, המכירות עלו בקפיצת מדרגה.

"לקח שלישי הוא להשתדל ולהימנע מסינדיקציה בה אין זהות אינטרסים בין המשקיעים השונים. עדיף לשלב מספר קטן של משקיעים עם כיסים עמוקים ויכולת להמשיך ולממן את הפעילות המסחרית וכן לשמר הון בקרנות שהשקיעו בסדרה הראשונה למימוני המשך ארוכי טווח בכדי למנוע דילול של המשקיעים הראשונים הללו".

לטענת בינור, חברות רבות נפלו לא בגלל כשל טכנולוגי אלא בגלל מועצות מנהלים שאינן מתפקדות. עוד מציין בינור: "הרפואה היא עסק גלובלי, וישראל יכולה לתרום יותר ביצירת רעיונות מאשר בייצור סידרתי של ציוד רפואי ואולי טוב בכך. אין בישראל מספיק מנהלים בכירים מנוסים דיים בתחום השיווק ומכירות בהיקף גדול וחשוב מאין כמוהו להתאים את כישורי ההנהלה לשלב בו החברה נמצאת. גם הרופאים הישראלים, חלקם מהטובים בתחום התמחותם אינם מהווים עדיין משקל מספיק בכדי להשפיע על השוק העולמי ויש צורך מתמיד להשקיע ביצירת הקשרים עם המרכזים המשפיעים בעולם.

"היות והחברות הרב לאומיות הם בסופו של תהליך צינורות השיווק והמכירות היעילים ביותר, ומשמעות האקזיט היא לא רק להחזיר את ההשקעה בצרוף רווחים למשקיעי הון הסיכון' אלא גם לוודא שהמוצר ייקלט בשוק ויאפשר טיפול טוב יותר בחולים באשר הם".
בינור אומר שהוא מקווה שקובידיאן תשמר את הגרעין הישראלי ותהפוך אותו למרכז פיתוח שנשען על יכולת החדשנות הישראלית כפי שאדוארדס עשתה בגרעין של PVT ומדטרוניק עשתה בגרעין של Ventor.

"אם זה אכן יקרה מדינת ישראל תצא נשכרת, מקומות עבודה מיומנים ישמרו, הכלכלה תהנה מנוכחות של עוד חברה רב לאומית בישראל, יותר מהנדסים ישראלים ילמדו לעבוד בתרבות ובניהול בין לאומי ומעמדה של ישראל כמרכז פיתוח עולמי למוצרים רפואיים תלך ותחזק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#