סבן: בוחן 2 השקעות גדולות בישראל - MarkerTV - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarkerTV

סבן: בוחן 2 השקעות גדולות בישראל

49תגובות

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים - לחצו כאן

>> עוד לפני שמתחיל הראיון עם חיים סבן, הוא כבר מציב חוק בסיסי: "תקרא לי איך שאתה רוצה, אבל אל תקרא לי ישראלי לשעבר", הוא חורץ ומסביר: "אני ישראלי. יש לי שני דרכונים".

לא סתם סבן מתעקש על הגדרת הזהות: חייו, וחלק לא מבוטל מעסקיו, נמצאים על הקו שמחבר בין לוס אנגל'ס לתל אביב. הוא לבוש בחליפה מוקפדת ויקרה, כראוי לאיש המדורג במקום 104 בעושרו בארה"ב, אבל הגינונים שלו ממש לא אמריקאיים. הוא מחלק צ'פחות על הכתף כמו אחרון הישראלים, משתמש בסלנג עברי ולא נדבק בתקינות הפוליטית האמריקאית.

הוא נחשב לאחד האנשים החשובים והמדוברים ביותר בתעשיית המדיה האמריקאית, אבל הנוכחות בזירת המדיה הישראלית חשובה לו לא פחות: ב-2002 רכש סבן 28% ממניות זכיינית ערוץ 2 קשת. אך עסקה זו היתה רק הפתיח: ב-2005 השתלט יחד עם קרן איפקס ואיש העסקים מורי ארקין על בזק תמורת 4.2 מיליארד שקל. ב-2008 מכר את אחזקותיו בקשת ברווח נאה, אך גם הפעם היה זה ספתח בלבד: באוקטובר 2009 מכרה הקבוצה שברשות סבן את בזק לשאול אלוביץ'. הסיבוב המהיר של סבן בבזק הניב לו רווח של 2.2 מיליארד שקל בארבע שנים בלבד - מה שהפך את העסקה הזו לאחר הרווחיות אי פעם בישראל.

נכון להיום סבן הוא שחקן ספסל - הוא משקיף מהצד על הנעשה בשוק - אבל למרות זאת, הוא שחקן חשוב מאוד. הסיבה היא, כמובן, כסף. בזמן שהטייקונים הישראלים הממונפים משוועים בימים אלה למזומנים, סבן יושב על הון מזומן של כמה מיליארדים (הונו הוערך בסקר האחרון של מגזין "פורבס" ב-3.4 מיליארד דולר). הנזילות ויכולת גיוס החוב הגבוהות שלו הופכות אותו לאחד המועמדים המובילים לרכישות גדולות בישראל. ובאמת, חלק ניכר מהעסקות בשוק המקומי עוברות דרך העין הבוחנת של אנשיו בישראל ומשרדיו בלוס אנגל'ס: "אנחנו כל הזמן מחפשים הזדמנויות להשקעה בישראל", מאשר סבן, "הן בתחום המדיה והן בתחומים שונים".

הרצון של סבן להשקיע בישראל נובע בין היתר מציונות, אבל לא רק. "פרשת בזק, אם אפשר לקרוא לה כך, היתה רווחית מאוד וחיובית מאוד", מודה סבן, "גם עבור החברה ששודרגה והגיעה לרמה הרבה יותר גבוהה ממצבה לפני שרכשנו אותה. לאור הניסיון הזה ולאור הזיקה הטבעית שלי למדינה, אני בהחלט מחפש עוד הזדמנויות להשקעה".

מי שעובדים עבור סבן במשרה מלאה כדי לאתר את ההזדמנויות האלה הם יואב רובינשטיין, לשעבר בכיר בקרן איפקס, שעמה רכש סבן את בזק; ואילון שלו, העורך לשעבר של "ידיעות אחרונות". ממשרדיהם בתל אביב מחפשים השניים עבור סבן את הבזק הבאה.

"הם הנציגים שלנו בישראל והם מדווחים לנו באופן קבוע על אפשרויות", אומר סבן. "בדיוק כרגע, בלי לנקוב בשמות, אנחנו מסתכלים על שתי הזדמנויות שמאוד מעניינות אותנו ושהיינו מאוד רוצים להשקיע בהן". סבן מסרב לפרט, אך מבטיח שמדובר ב"השקעות בסדרי גודל גדולים, לא רק בקנה המידה של ישראל".

הדיסקרטיות של סבן מובנת. כיום עומדות על הפרק בישראל מספר גדול מאוד של עסקות ענק, וחלקן במחיר הזדמנות. מסקנות ועדת הריכוזיות שולחות חלק ניכר מבעלי השליטה הגדולים במשק למכור את אחזקותיהם בתחום הפיננסי - לאור ההמלצה להפריד עסקים פיננסיים מריאליים. כך, נוחי דנקנר מנסה כבר חודשים רבים למכור את כלל ביטוח בסכום שמוערך ב-1.9 מיליארד שקל; שלמה אליהו עשוי למכור את אחזקותיו בבנק לאומי בעסקה בהיקף של כ-2.2 מיליארד שקל; צדיק בינו עשוי למכור את השליטה בבנק הבינלאומי בעסקה שעשויה להסתכם בכ-3 מיליארד שקל; משפחת ברונפמן עשויה למכור את מניותיה בדיסקונט תמורת כ-2 מיליארד שקל; וגם חברת הפניקס עומדת למכירה, לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל, על ידי קבוצת דלק של יצחק תשובה. שמו של סבן כבר הוזכר בתקשורת כמתעניין בשתי החברות האחרונות ברשימה.

גם בקרב החברות הריאליות הגדולות, רשימת החברות העומדות למכירה היא ארוכה יחסית. קרן איפקס, שכבר שיתפה בעבר פעולה עם סבן כשרכשה יחד עמו את בזק, עשויה למכור את תנובה, שממנה היא אוכלת מרורים בשל המחאה החברתית, בסכום המוערך ב-3.5 מיליארד שקל. גם בתחום התקשורת, הקרוב לסבן, נמצאות על המדף שתי חברות סלולר - פרטנר וסלקום - בסכום שמוערך ב-3.5-2.5 מיליארד שקל לכל חברה. בעלי השליטה בחברות, אילן בן דב ודנקנר, בהתאמה, קצת לחוצים בימים אלה על מזומנים - בשל קושי למחזר את חובם האדיר באמצעות שוק ההון - והמכירה היא על הפרק.

עיתוי מושלם

יהיה זה אירוני אם אכן סבן יחזור עתה לשוק הטלקום הישראלי ויתחרה בבזק, שאותה השביח מאוד בשנים שבהן החזיק בה. אבל שוק התקשורת שאליו עשוי סבן לחזור כעת, הוא לא אותו שוק ממנו יצא באוקטובר 2009. עיתוי מכירת בזק על ידי סבן היה קרוב למושלם. תקופה קצרה אחר המכירה החל כחלון בביצוע צעדים מהותיים להאצת התחרות בסלולר. קרוב לוודאי שאם צעדים אלה היו נעשים מוקדם יותר, סבן לא היה זוכה לכזה רווח אגדי בעסקת בזק.

מה דעתך על הרפורמה שחולל שר התקשורת משה כחלון בשוק התקשורת בישראל?

"איש עסקים אף פעם לא אוהב רגולציה, מעבר לרגולציה קיימת. בישראל מתקדמת הרגולציה בצעדי ענק, וזה לא תמיד בהכרח טוב לאנשי עסקים. עם זאת, כחלון עושה את העבודה שלו כפי שהוא צריך לעשות, וזה להגן על הצרכנים ולדאוג להם. אני סומך על שאול אלוביץ' ועל שאר אנשי העסקים בביזנס הזה, שיצליחו להתפרנס בכבוד גם אחרי החמרת הרגולציה".

את הסובלנות שמגלה סבן לרגולציה בימים אלה, ביושבו על הספסל, הוא לא גילה כשהיה על המגרש בבזק. סבן התלונן רבות נגד הרגולציה הקשה המוטלת על המונופול שהחזיק. תחת הבעלות שלו פעלה הנהלת בזק בנחישות וקולניות נגד רגולציה זו, אבל זה לא עזר לה: ההגבלות נגדן נלחמו - בהן ההפרדה המבנית האוסרת על בזק למזג לתוכה את החברות הבנות שלה ופיקוח התעריפים - מעולם לא הוסרו. המכירה הרווחית בצורה יוצאת דופן של החברה, ארבע שנים בלבד לאחר שנרכשה, מוכיחה יותר מכל שהמלחמה הזאת היתה רחוקה מלהיות מוצדקת.

לזכותם של סבן והנהלת בזק יצוין כי לאחר מאבק אגרסיבי מעט, עם כניסתה של ההנהלה הנוכחית ב-2006, החליטה החברה להפסיק ללחוץ, ולהגביר את שיתוף הפעולה עם משרד התקשורת. הביטוי העיקרי לכך היה ההחלטה של סבן ושאר בעלי השליטה, לחזור להשקיע בתשתיות תקשורת חדשות ולא להמשיך ולהחזיק השקעות אלה כבן ערובה לשם הפחתת הפיקוח על החברה.

לא במקרה סבן ידע מתי לעצור את קמפיין המלחמה ברגולציה. הוא איש עסקים מתוחכם, שטווה קשרים עסקיים ופוליטיים במקביל. סבן נחשב חברם הקרוב של בני הזוג קלינטון ועומד בראש פורום סבן לדמוקרטיה המתכנס מדי שנה בוושינגטון, ובו דנים בכירי ממשל אמריקאים וישראלים ועיתונאים מעצבי דעה באתגרי המזרח התיכון. בזכות קשריו, הצליח לאורך השנים סבן להביא לכנס נואמים כמו נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש, שר החוץ לשעבר הנרי קיסנג'ר, הדיפלומטים האמריקאיים דניס רוס ומרטין אינדיק, שר ההגנה לאון פנטה וכמובן, גם הנשיא לשעבר ביל קלינטון.

גם הראיון הזה נערך כחלק מהקשר החזק של סבן לצמרת הפוליטית הישראלית, שבה הוא מקורב לנשיא המדינה שמעון פרס ולח"כ דליה איציק, שכיהנה כשרת התקשורת ב-2005, כשסבן רכש את בזק. ביום שישי שעבר סבן הצטרף לביקורו של הנשיא פרס באולפני דרימוורקס בלוס אנגל'ס. הראיון התקיים בקומה העליונה של מלון בוורלי הילס הילטון, הנמצא בבעלות ישראלי עשיר אחר, בני אלג'ם. אותו אלג'ם התמודד מול סבן ב-2005 על רכישת בזק והפסיד. אין ספק שהוא מצטער על כך כיום.

הסוויטה בהילטון שבה אנחנו נפגשים, רחוקה מאוד מדירת החדר בתל אביב שבה גדל סבן בשנות ה-50, לאב שעסק במכירת עפרונות מדלת לדלת. בגיל 30 עזב סבן הצעיר הכל ונסע לנסות את מזלו כאמרגן בצרפת ולאחר מכן בארה"ב, ומשם הכל היסטוריה: הוא התברג בתעשיית הבידור האמריקאית ונהפך למפיק דומיננטי החתום על הצלחות כמו "אקס מן", "אגדות האחים גרים" וסרטים נוספים. אך זכרון חיי הדלות לא מרפה מסבן גם שנים רבות לאחר שנהפך למיליארדר. "מה מפחיד אותך יותר מכל?" שאל אותו קובי מידן בראיון שערך עמו ב-2005. "אני מפחד להיות עני", השיב ללא היסוס סבן המיליארדר.

הרוויח במקום שבו רבים הפסידו

אבל לא רק לפנתיאון האמריקאי נכנס סבן. שמור לו מקום של כבוד גם בתעשייה הישראלית. נכון להיום אפשר להכתירו כאיש העסקים האחרון שהצליח להרוויח בישראל מעסקי הטלוויזיה. ב-2002 הוא רכש 28% ממניות קשת תמורת כ-3.5 מיליון דולר. לאחר שרכש את בזק, ובאמצעותה גם את yes, אולץ סבן למכור מניות אלה בשל איסור בעלויות צולבות בין זכיינית טלוויזיה לחברת טלוויזיה רב-ערוצית. לפיכך, ב-2008 מכר סופית את החזקותיו בקשת למוזי ורטהיים ולמשפחת למלבאום וקיבל תמורתן כ-12.3 מיליון דולר - פי שלושה מהשקעתו. אמנם עבור האימפריה של סבן מדובר בכסף קטן, אך במקום שבו רבים הפסידו ומפסידים, סבן דווקא הצליח להרוויח הרבה בשל תזמון מדויק ולא מעט מזל.

רשת וערוץ 10 מפסידים עשרות מיליוני שקלים מדי שנה ונזקקים להנשמה תמידית של בעלי המניות שלהם. תגיד, למה כולם מפסידים כאן מטלוויזיה?

"שוק הפרסום הישראלי קטן מדי, ובמקביל הרגולציה מכריחה את הזכיינים להפיק תוכניות ברמות מסוימות (סוגה עילית, א"ט). היחס בין ההכנסות בענף לבין ההשקעה הדרושה כדי לייצר רייטינג הוא פשוט יחס לא חיובי. פה קבור הכלב".

מה היית אומר למי ששוקל לרכוש נתח מערוץ 10 או רשת?

"אני לא אוהב לתת הצעות שליליות", אומר סבן, ומרמז כי תעשיית המדיה הישראלית אינה מקום למי שרוצה להרוויח כסף.

העיתונות הכתובה גם מדממת, בישראל ובעולם.

"זו בעיה. לאורך שנים היה לי עניין בכל מיני עיתונים בארה"ב, אבל אני מאמין שאם העיתונות לא תתאים את עצמה לשינויים הטכנולוגיים, היא לא תוכל להיות רווחית יותר.

"אני לא מבין, למשל, את הקונצפט העסקי של תוכן אינטרנטי שניתן לגולשים בחינם. הרי על התוכן שאנשים קיבלו על גבי נייר הם נדרשו לשלם, אז למה לא לשלם על תוכן שמגיע אליהם באמצעים טכנולוגיים אחרים? הקוראים צריכים לשלם עבור התוכן שאתה מייצר.

"יש בעיתונות כיום יתרונות מסוימים למי שמחפש יתרונות כאלה", אומר סבן בדיפלומטיות את מה שנאמר לאחרונה בריש גלי: העיתונות הישראלית נהפכה לכלי שרת בידי אנשי עסקים שאינם מחפשים רווח, אלא רוצים השפעה - על נבחרי הציבור ודעת הקהל. "אבל אם שמים את היתרונות האלה בצד", הוא אומר, "מבחינה עסקית בלבד, העיתונות כיום היא עסק בעייתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#