היכונו לפקקים בת"א: סופרגז תחפור צנרת גז טבעי במרכז העיר - דינמו ורכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היכונו לפקקים בת"א: סופרגז תחפור צנרת גז טבעי במרכז העיר

מנכ"ל סופרגז, אייל חנקין, מבטיח לחסוך ללקוחות מיליונים, אך מודאג מקצב ההיענות: "250 מפעלים בישראל ייסגרו אם לא יקבלו גז טבעי"

19תגובות

>> בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף.

הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג.

הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה.

במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר).

נמרוד גליקמן

"אני לא חושב שמישהו אשם בעיכוב הזה", אומר מנכ"ל סופרגז, אייל חנקין, בראיון ל-TheMarker. "היתה צבירת ידע רב, דין ודברים עם הרבה יועצים וכתיבה מחדש של חלוקת האחריות בין הגופים המעורבים".

ועדיין, זהו פרויקט שלרשויות, לציבור ולמגזר העסקי יש אינטרס כמעט משותף לקדם אותו.

חנקין: "ראשית, ההבטים הטכניים של הפרויקט מורכבים. למשל, תחנות הפחתת הלחץ (PRMS) במערכת שכזו, מתאפיינות בהספקים שונים שרק ב-2010 סיימנו להגדיר אותם; כמו כן, לקח לכולנו זמן ללמוד כיצד לקדוח אופקית מתחת לכביש שבין רדינג למלון הילטון. שנית, כשאתה מגיע לרשויות ומדבר על גז טבעי, אתה מבין ששם שומעים על זה בשלושה הקשרים: ששינסקי, עיכוב בחיבור מאגר תמר ופיצוצים בצינור המצרי. לכן, התפישה היא שיש להם עוד זמן ללמוד את החייזר הזה שנקרא גז טבעי.

"חסם שלישי הוא שקשה מאוד לשכנע רשויות ומפעלים בצורך לעבור לשימוש בגז טבעי. קשה להטמיע את התרבות הזו. אני מסדר פגישה דרך בעלים עם מנכ"ל סופר אינטליגנטי, מוכיח לו איך יוכל להביא הביתה מיליוני שקלים מהיום הראשון לחיבור - ואז הוא נעלם".

מדוע?

"כי זה כרוך בהרבה למידה, ובכלל, מרגישים שזה על הירח. לא רואים את זה קורה. בדרום המדינה, לעומת זאת, כבר נושמים גז טבעי. במרכז זה קצת קשה. ברור לי שעם הרבה יחסי ציבור ועם תמיכה מצד רשות הגז - זה יצליח. התחושה היום היא שהנחת שלושת הקילומטרים הראשונים תהיה שוות ערך ל-300 ק"מ".

"עניין של צדק חברתי"

סופר אן ג'י שמה לעצמה ליעד הנחה של כ-50 ק"מ צינור עד סוף 2012. מדובר ב-38 ק"מ צנרת שתונח מנשר ועד לאזור לוד, רחובות ונס ציונה. על לקוחות הגז הפוטנציאלים באזורים אלה נמנים, בין היתר, מתחם הארגז, מפעל יפאורה, מכון ויצמן, בית החולים שיבא ומחנות צה"ל בצריפין. אלא שסופר אן ג'י אפילו לא המתינה לחתימה על חוזים עמם. "החלטנו לרוץ 'על עיוור', ולשים להם צינור עד למרכז האנרגיה של כל אחד מהלקוחות", אומר חנקין.

את ה-PRMS השני שלה הניחה הקבוצה סמוך לתחנת הכוח רדינג (לשם מוזרם גז מהצינור התת-ימי אשדוד-דור). מתחנה זו ייצא קו באורך 15 ק"מ לאורך שדרת המלונות ואל לב תל אביב. "העירייה מאוד תומכת בנו", משיב חנקין לתהייה בדבר שיתוף הפעולה הרגולטורי עם פרויקט באזור רגיש זה. "את הקידוח נעשה כנראה בצורה אופקית, ולכן לא נזדקק לחפירת כבישים. עם זאת, יש לנו עדיין מה ללמוד, כמו למשל מה המרחק הסטנדרטי שנדרש לשמור מעץ".

בשנה הבאה תחל הקבוצה בהנחת הצנרת מנתב"ג, שתספק גז לנמל התעופה, למפעל התעשייה האווירית ולאזור התעשייה בפתח תקוה. בסך הכל תקיף המערכת במרכז המדינה 340 ק"מ של צינורות, ש-40% מהם יונחו בשנתיים הבאות. בתוך חמש שנים תשלים סופר אן ג'י 60% מהצנרת, ו-20% נוספים עד סוף העשור.

"לי כמובן יש אינטרס למהר, אבל דבר אחד מטריד אותי - וזו שאלת חיבור הגז מתמר לחוף אשדוד ומגבלת תשתית הקליטה שלו", אומר חנקין. בכך, הוא מצטרף לדאגה הכלל משקית מפני הקיבולת המוגבלת של הצנרת, שעליה נאבקים כיום בעיקר הלקוחות הגדולים של הגז מקרב יצרני החשמל.

"זה עניין של צדק חברתי. 250 מפעלים ייסגרו אם לא יקבלו גז טבעי", יורה חנקין. "צינור נוסף עבור הגז מתמר לאשקלון לא יונח לפני 2017, בגלל בעיות סטטוטוריקה והיתרי בנייה, ולכן רוב הקיבולת בצינור הקיים תישמר ללקוחות הגדולים, על חשבון ה-0.3 BCM בלבד של התעשייה הקלה - וזו תהיה בכייה לדורות".

למרות חשש זה, בכוונת סופר אן ג'י להתמודד גם במכרזים הבאים שמשרד האנרגיה מתעתד לפרסם לחלוקת גז בלחץ נמוך, באשכולות כרמל ועמקים ובאזור חיפה. זאת, לאחר שבאשכולות הנגב והדרום זכתה הקבוצה המתחרה של אמישראגז, אלקו ואהרון חמו. סופר אן ג'י תוכל להחזיק רק באחד מהאשכולות בצפון (הממשלה הגבילה את האחזקה בידי יחיד לשני אשכולות בלבד). אלא שאחת הקבוצות שמולן תידרש להתמודד היא קבוצת דלק - השותפה במאגר הגז תמר.

"זה אירוע מאוד עדין ומורכב, שצריך לבחון ולטפל בו", משיב חנקין לשאלה כיצד ינהג אם דלק, ספקית הגז למשק, תזכה גם במכרז לחלוקתו ושיווקו. "עד עכשיו לא פנינו לרשויות, ואני בוחן את הדברים. אם באר הגז, הצינור לחוף ותחנת הקבלה שבחוף הם כולם מונופול - אז הרשויות ודאי מודעות לכך".

"הגז לא יתפוס בתחבורה"

בינתיים, סופרגז לא ממתינה לפרסום מכרזי חלוקת הגז הנוספים, ומתכוונת להעמיק את אחיזתה בשיווק הגז במשק באמצעות כניסה לשיווק CNG - גז טבעי דחוס שמשונע ללקוחותיו במיכליות, ועשוי אף לשמש כדלק להנעת כלי רכב.

"יש לנו כבר שטח בהליכי הפקדה להקמת מתקן הדחיסה. יש לנו לקוחות פיילוט תעשייתים. המדינה חייבת גז טבעי במפעלים, והפתרון שמציע ה-CNG הוא אדיר", אומר חנקין. עם זאת, באשר לשאלת שילובו בענף התחבורה, חנקין מביע ספקנות: "שילוב CNG בתחבורה מצויין עבורי, כי יש לי בקבוצה את סונול ורשת חלוקה במרכז, אבל אני לא מאמין בזה. על בסיס הניסיון בתדלוק בגפ"מ (גז בישול, א"ב) - זה לא יתפוס".

חנקין מעריך את פוטנציאל שוק ה-CNG בישראל ב-0.4-0.5 BCM בשלב הראשון (בטרם יושלם הרישות בישראל בצנרת) - וזה יירד בעתיד ל-0.2 BCM, שיסופקו בעיקר ללקוחות שלא יחוברו לצינור. אלא שגם כאן צפויה סופרגז לעמוד בפני תחרות עם דלק, אשר ייסדה באחרונה שותפות עם חברת הגז הביתי גז יגל, לשיווק גפ"מ - ומאוחר יותר גז טבעי - ללקוחות תעשייתיים.

"זה איום עסקי, אבל אין לי בעיה עם מתחרים - רק שיבואו", אומר חנקין. "הם מנסים לייצר לעצמם נתח שוק על ידי הצעות מאוד אטרקטיביות, ומוכרים גפ"מ גם במחירי הפסד עד שיגיע הגז טבעי. לאור אי-הוודאות הגבוהה בשוק הגז הטבעי, אני לא מאמין שיש בזה משהו מעבר לניסיון לשבירת שוק. עם זאת, יש לנו את מספר החוזים הרב ביותר להסבת מפעלים לשימוש בגז. זאת, כשאנו מציעים ללקוחותינו גם גז וגם חשמל מוזל - שאותו רכשה החברה האם גרנית מתחנת הכוח הפרטית OPCמ(30 מגה-וואט, א"ב)".

בעוד שהתחרות בשיווק גפ"מ למגזר התעשייתי משתכללת, אימצה באחרונה הממשלה את מסקנות ועדת טרכטנברג, שקבעה כי אין תחרות בענף הגפ"מ הביתי, והמליצה בין היתר להחזיר את הפיקוח הממשלתי על מחירו הסיטוני. "בדו"ח יוקר המחייה שהכין באחרונה בנק ישראל, הגפ"מ לא הוזכר בכלל ברשימת 70 המרכיבים שנבחנו", מגיב חנקין. "כשיש לך רווח של פחות מ-3% על המחזור, אז איך שלא תסתכל על זה - אין פה חזירות. מה עוד שהצרכן הביתי יכול להחליף לעצמו ספק בכל יום".

ואולם, הרפורמה בענף הגפ"מ, שנועדה לשחרר את הלקוחות הביתיים מכבלי חברות הגז - הוכתרה כבר מזמן ככישלון, שעלותו למשק מסתכמת, לטענת ועדת טרכטנברג, ב-150 מיליון שקל בשנה.

"גם אם סכום זה נכון, בחלוקה למספר הצרכנים תתקבל עלות עודפת של 6.2 שקל למשק בית בחודש. אם יטילו פיקוח, זה רק יעלה לעשירונים התחתונים את מחיר הגז. מגזר זה נהנה כיום ממחיר גז נמוך יחסית, בזכות כמויות הגז הגדולות יחסית שהוא קונה עבור החימום והבישול - בעוד שהעשירים אוכלים במסעדות. אם כולם יתיישרו לפי המחיר המפוקח - במגדלי אקירוב המחיר יירד, ודווקא בקטמונים מחיר הגז יקפוץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#