שיקום אסירים גרסת ש"ס: "כשהחבר בכלא דואגים למשפחה; כשהוא חוזר מסדרים אותו" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיקום אסירים גרסת ש"ס: "כשהחבר בכלא דואגים למשפחה; כשהוא חוזר מסדרים אותו"

(עדכון) מנגנון שיקום האסירים שבנתה המפלגה החמישית בגודלה בכנסת: תמיכה במהלך המאסר, וג'ובים רווחיים אחרי השחרור ■ "אנשים לא מבינים שש"ס היא תעשייה שלמה, שפוליטיקה היא רק חלק קטן ממנה"

165תגובות

זה היה בוקר גשום במיוחד, שיאה של הסערה הגדולה. הממטרים הגיעו גם לרמלה, מצליפים בעיתונאים ובאזרחים הרבים שהמתינו ליד השער של כלא מעשיהו. כ-600 אסירים שוחררו בבוקרו של אותו יום חמישי, אבל התכונה סבבה רק אחד מהם.

ב-9:15 הוא יצא מהשער, מלווה בפרקליטיו. בזקן לבן קצוץ בקפידה, עם משקפיים מוזהבים ועניבה אלגנטית בצבעי שחור-סגול, הגיח שלמה בניזרי מחדש אל חיק אוהדיו ובני משפחתו, ולאור הזרקורים שאליו כל כך התגעגע בשנתיים וחצי האחרונות. לאחר שקידש על כוס יין שהכינו אוהדיו מראש, הוא הכריז על חזרתו לזירה הציבורית, והמשיך לטעון שהוא חף מפשע. כעבור כמה ימים אמר למצלמות: "בגיל 60 אוכל לחזור, אבל לא חייבים להיות בכנסת כדי לסייע. הניסיון שלי שווה הון עתק".

כמו יתר האסירים המשוחררים עבר בניזרי באחת מתחנות היציאה והתייצב לפגישה ברשות לשיקום האסיר. לאנשי הרשות היה ברור שהפגישה מיותרת במקרה הזה - אבל נוהל הוא נוהל וחוק הוא חוק. באופן לא מפתיע נקבע כי אין צורך להכין עבורו תוכנית שיקום פרטנית, אבל תוכנית השיקום האמיתית של בניזרי החלה ביום שבו נכנס בשערי הכלא. היא קיבלה ביטוי בתמיכה מורלית וכלכלית מצד חבריו לתנועה ושרים בממשלה. יציאתו מהמחבוש, למרות אות הקלון שהוא נושא עמו, היא שלב חדש בתהליך השיקום, וקבלת הפנים החמה שליוותה אותו יכולה להיות רמז להמשך.

בניזרי היה אחד מכוכביה של ש"ס ופוליטיקאי בולט, שכיהן כשר העבודה והרווחה וכשר הבריאות. הפרשייה שבגינה התייצב באגף התורני של כלא מעשיהו בספטמבר 2009 החלה לפני יותר מעשור, והגיעה לשיאה בהגשת כתב אישום בתחילת 2006. על פי הכרעת הדין, בניזרי קיבל מתנות יקרות ערך ושוחד של מיליוני שקלים מאיש העסקים משה סלע, קבלן כוח אדם ירושלמי. הכספים הועברו כתרומות לישיבת "אור החיים" בראשותו של הרב ראובן אלבז. אלבז, פטרונו של בניזרי, הורשע אף הוא בפרשה. בתמורה ניצל בניזרי את סמכויותיו כשר העבודה והרווחה כדי לסייע לסלע לקדם את עסקיו - הבאת עובדים זרים לישראל - על ידי העברת מידע פנימי, ניסיון להטות מכרז ומינוי מקורביו של סלע לתפקידים בלשכתו. בניזרי הורשע בעבירות של קבלת שוחד, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. הוא ספג מהלומה נוספת כשבית המשפט העליון שילש את עונשו לאחר שעירער.

אוליבייה פיטוסי

בניזרי, 51, נשוי ואב לשמונה, הוא הח"כ השביעי מש"ס שהורשע בפלילים. לא כולם מצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח ואיש מהם, למעט אריה דרעי, לא הגיע למעמד דומה לזה של בניזרי. מוכשרים יותר או פחות - איש מהם לא הוקע או נהפך למוקצה ולא נתקל בבעיות פרנסה עם שחרורו. האפשרויות הרבות של בניזרי מחוץ לכלא הן תזכורת לעוצמתה הפוליטית והחברתית של ש"ס, שהחלה כתנועה פוליטית שולית לפני 30 שנה.

מיד עם יציאתו של בניזרי לחופשי נכתב באתר הבית של ש"ס "תודה לבורא עולם על שחרור הרב שלמה בניזרי. הרב בניזרי שב לפעילות מלאה, כולל כל ההרצאות הקבועות בישיבת 'אור החיים' ובחוגי הבית הידועים". אך לא כולם בעולם החרדי אהבו את האופן שבו התקבל בניזרי. "כשמקדישים יום שידורים מיוחד לאדם שהשתחרר מהכלא ונותנים לו כבוד, זה דוגמה למה שצפוי לקרות בש"ס למי שמשתחרר מהכלא", אומר ח"כ לשעבר חיים אמסלם מסיעת עם שלם, שפרש מש"ס על רקע חילוקי דעות בפרשת עמנואל שבה הופלו בנות חרדיות-מזרחיות במוסדות חינוך.

בניזרי לא יוכל לעסוק בפעילות פוליטית בשבע השנים הקרובות - בגלל אות הקלון שהוא נושא - אך נדמה כי שאר הפעילות של ש"ס פתוחה בפניו על כל גווניה. "חברת ההשמה" הלא רשמית של ש"ס תוכל להציע לו שלל משרות בתחומים שונים: החל בניהול ולוגיסטיקה, עבור בייעוץ אסטרטגי ומעורבות פעילה מאחורי הקלעים, וכלה בקיום הרצאות, שיעורים וחופות. רשת הביטחון הזו מובילה רק למסקנה אחת: אם כבר להיות אסיר - אז רק ש"ס. "אצלנו, כשאתה נופל לא זורקים עליך חצץ וסלעים, אלא תומכים ומלווים אותך", אמר בניזרי בכמה הזדמנויות.

להפריש מעשר לבניזרי

כשבניזרי השתמש במלים "תומכים ומלווים" הוא לא התכוון רק לתמיכה נפשית, לביקורים ולשיחות טלפון. "בזמן שהחבר יושב בכלא דואגים לאשתו ולמשפחה", טוען גורם חרדי שעובד עם המפלגה שנים רבות. "כשהוא חוזר מקבלים אותו בזרועות פתוחות, ומסדרים אותו באחד מהמוסדות הרבים שמפעילה ש"ס - בין אם באופן ישיר או באמצעות עמותות. בניגוד למסגרות אחרות, בש"ס אתה לא מוקצה מחמת מיאוס על מעשים כאלה. לא רואים בך אדם שפגע או מעל באמון הציבורי: רואים בך קורבן, אדם שנפגע מהמערכת".

משפחת בניזרי מתגוררת בשכונת בר אילן בירושלים. אנשים שביקרו בבית מספרים שהוא מרוהט בצניעות שרחוקה מלשקף שפע כלכלי. האם יפה מנהלת את עמותת "קו החסד", שמספקת מזון למשפחות נזקקות ומסייעת במענקים ובגיוס כספים להשתלות איברים. היא נוסדה ב-1997 על ידי הרב ראובן אלבז, פטרונו של בניזרי, והיקף פעילותה הוא כ-2 מיליון שקל בשנה. חלק מפעילות העמותה מתנהלת מבית משפחת בניזרי. בדיקה ברשם החברות מעלה כי בנוסף משמשת בניזרי כדירקטורית בחברת ד.ד.ו.ש - חברה לייעוץ, לייזום ולמימון נדל"ן שהוקמה בפברואר אשתקד.

ביולי 2009, חודש וחצי לפני כניסתו של אב המשפחה לכלא, חיתנו בני הזוג בניזרי את בתם מירב. במהלך שהותו בכלא, בינואר 2010, השיא השר לשעבר גם את בנו נתנאל. לצד בניזרי פיזזו באירוע בכירי ש"ס, בהם השר אלי ישי והח"כ המורשע עופר חוגי - שותפו של בניזרי לתא המאסר באותה עת. בתקופת מאסרו נולדו לו שישה נכדים.

הוצאות משק הבית והשמחות המשפחתיות הן עסק יקר, ולכך יש להוסיף את ההוצאה עבור הייצוג המשפטי בתקופת המשפט ותוך כדי שהייתו בכלא. ספק אם משפחת בניזרי היתה מסוגלת לממן בעצמה את כל ההוצאות האלה רק מפנסיה של שר לשעבר או ממשכורתה של יפה בניזרי. ואכן, ש"ס תמכה במשפחה מבחינה כלכלית: עם כניסתו של בניזרי לכלא פנה אריה דרעי לרב עובדיה יוסף והציע כי ש"ס תגייס את כל הח"כים של התנועה בעבר ובהווה לחתום על הוראת קבע, שתאפשר להעביר ליפה בניזרי סכום שיהיה שווה ערך לפחות למשכורתו של ח"כ. גורמים במפלגה מאשרים כי ח"כים של ש"ס העבירו למשפחת בניזרי כסף במהלך תקופת המאסר, באמצעות הוראות קבע. לפי הערכות, כל אחד מהח"כים של ש"ס העביר למשפחת בניזרי 1,500-2,000 שקל בחודש.

"אף אחד לא מחייב לתת, וכל ח"כ נתן ככל שהיה יכול", מסביר גורם בש"ס. "ללא קשר לבניזרי, יהודים שומרי מצוות וח"כים דתיים מפרישים מדי חודש מעשר לתרומה. לחלק מהח"כים היו התחייבויות קודמות, אבל לפחות חלק מהמעשר הוקצה למשפחת בניזרי. ש"ס היא לא מפלגה של פריימריז: כשהרב עובדיה יוסף מנחית הוראה, מבצעים אותה. הרב קבע שכל ח"כ יתרום למשפחה".

מדינה בתוך מדינה

סביר להניח שבניזרי הרשה לעצמו לתקוף את מערכת המשפט ולטעון שסבל בכלא יותר מגלעד שליט מפני שהוא מוגן ברשת הביטחון שמעניקה ש"ס לאנשיה, גם אם הורשעו בפלילים. "ש"ס היא פדרציה של כל מיני קהילות, רבנים ודמויות רבניות", מסביר ד"ר נסים ליאון, חוקר חרדיות מזרחית, מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן. "כל אחד מכתיב סדר יום תורני שיש לו גם היבטים כלכליים: מערכות לאישורי כשרות, הוצאות לאור והדפסה של סידורי תפילה, עמותות חסד למיניהן ועוד. המיזמים האלה מספקים את המזון הגשמי לפרויקט הרוחני. קחו לדוגמה את סידורי התפילה: זה שוק ענק שרלוונטי לא רק לישראלים, אלא גם לקהילות מזרחיות בחו"ל. בתי ההוצאה מפרסמים סידורי תפילה, ספרי תהלים, ספרים וטקסטים פופולריים שזוכים לביקוש רב - וזו רק דוגמה קטנה אחת. בש"ס ובגופים הקשורים אליה יש מערכת שלמה של סידורי עבודה ותפקידים, ומבחינה זו ש"ס היא כמו מדינה בתוך מדינה".

לדבריו, ש"ס אמנם שותפה להכרעות מדיניות - אבל בה בעת מנהלת עולם ערכי וסמכותי נפרד. "אם המדינה מחליטה שאדם מסוים אינו ראוי לשמש כעובד ציבור, זה לא אומר בהכרח משהו לגבי הסמכויות במרחב החרדי-מזרחי. הרי אריה דרעי הלך לכלא כשמעליו מתנוסס השלט 'הוא זכאי'. הוסיפו לכך סוגים שונים אפשריים של אינטרסים בתוך הקבוצות האלה, כמו החשיפה למידע ואולי החשש מכך שאנשי המערכת ידברו. כדי לשמור על המידע הזה, המערכת מסייעת לאנשיה באופנים שונים ובדרך של יד רוחצת יד. על פי הדימוי הציבורי, העולם הרוחני מנותק מכספים, מכלכלה ומחומר. לדעתי זו טעות: העולם הרוחני לא יכול להתקיים ללא אינטרסים והבנה חומרית. אלה מרכיבים שצועדים יד ביד".

תומר אפלבאום

איש עסקים חרדי מירושלים, העובד בצמידות לתנועה ולבכיריה, משווה את הפדרציה הזו של קהילות הקשורות לש"ס לתאגיד מבוזר ומסועף שרבים יודעים היכן הוא מתחיל - אבל מעטים יודעים היכן הוא מסתיים. העובדה שהיא מאוגדת סביב אידיאל רוחני-חברתי של קידום מעמד הציבור החרדי-ספרדי מקשה על ניתוח מסודר של פעילותה הכלכלית.

במעגלים המקיפים את ש"ס פועלים מאות ארגונים שונים: מוסדות רשמיים לצד עמותות חסד, חינוך, החזרה בתשובה, בריאות ועוד. הרשת הזו כוללת את מוסד הכשרות רב העוצמה בד"ץ בית יוסף ואת הוצאת הספרים יחווה דעת - שני מוסדות הרשומים כחברה פרטית בע"מ, ולצדם נציגים במועצות הדתיות, ברשויות המקומיות ובמועצות העיר, וכמובן שרים, ח"כים וצבא עוזריהם.

התשתית הרחבה הזו הופכת את ש"ס למפעל להזדמנויות ולסידור משרות, ובה בעת מציבה אותה בפוזיציה נוחה לגיוס תורמים. האחיזה בעמדות כוח - החל ברמת הקהילה, עבור ברשות המקומית וכלה במסדרונות השלטון - מאפשרת לש"ס ניידות תעסוקתית כמעט בלתי מוגבלת. היא מעניקה לה יכולת למצוא משרות גם לאנשים שנקלעו למצבים בעייתיים.

כך, למשל, בינואר הושעה סגן ראש עיריית ירושלים, אלי שמחיוף, מתפקידו ומכל פעילות בעירייה, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת הולילנד. שמחיוף לא יישב זמן רב בבית: בש"ס כבר מתגבש מהלך למנות אותו למנהל תלמוד תורה באחד ממוסדותיה בירושלים. "יש כל מיני דיבורים, אבל זה עדיין לא בא לידי ביטוי", אומר שמחיוף בתגובה, "יש הצעות על הפרק, שלא קשורות דווקא למוסדות ש"ס. העולם גדול".

"אנשים בחוץ לא מבינים שש"ס היא תעשייה שלמה ומסועפת שיושבת בהרבה צמתים, ופוליטיקה היא רק חלק קטן ממנה", אומר אותו איש עסקים. "אני מדבר על מאות או אלפי תפקידים שהשכר החודשי בהם הוא 20 אלף שקל ויותר - מנהלי מוסדות, לוביסטים, יועצים ומחזיקים במשרות ממשלתיות. תיאורטית, בפני בניזרי פתוחה אפשרות להשתלב בתפקידים בכירים. אפשר להקים ברגע עוד רשת של בתי ספר, שהוא יעמוד בראשה וייהנה ממשכורת גבוהה".

רוב הציבור, שנחשף לתנועת ש"ס רק בהקשרים פוליטיים-פרלמנטריים רחבים, לא מכיר את כל זרועותיה - אבל יש רבות כאלה. כך, לדוגמה, עמותת "אל המעיין - קרן חינוך למורשת יהדות ספרד" נוסדה ב-1985. בין מייסדיה היו אריה דרעי, ששנה מאוחר יותר מונה למנכ"ל משרד הפנים; יאיר פרץ, שהיה אז שר הפנים ולאחר מכן שר הקליטה; רפאל פנחסי, אז סגן שר הרווחה; וח"כ יאיר לוי. כל הארבעה יורשעו לימים בעבירות פליליות. עמותה נוספת שהוקמה באותם ימים היא "המרכז לחינוך תורני למורשת יהדות המזרח", שעוסקת בחינוך משלים במסגרות קהילתיות. רוב החברים כיהנו בשתי העמותות, שבין מנהליהן היה גם הרב עובדיה יוסף. לפחות בתחילת דרכן, עיקר ההכנסות של העמותות הגיע מכספי המדינה.

מוסד נוסף של תנועת ש"ס הוא "מרכז מעיין החינוך התורני", שהוקם ב-1987 במטרה לסייע לתלמודי תורה ולספק דיור לתלמידיהם. העמותה פועלת כיחידת סמך ממשלתית ומפעילה מוסדות חינוך רבים. ב-2010 הועסקו בה 5,730 עובדים ושכרו השנתי של מנכ"ל העמותה, הרב יואב בן צור, הסתכם ב-538 אלף שקל ברוטו. עמותה בת שהוקמה בהמשך - "מרכז גני ילדים" - מפעילה גני ילדים בכל רחבי הארץ .

מוסד כלכלי אחר הקשור לש"ס, אך בקושי זוכה לתשומת לב ציבורית, הוא החברה הפרטית בד"ץ בית יוסף. בראשה עומד משה יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף. מקורבי משפחת יוסף שגדלו בבד"ץ, כמו שר השיכון אריאל אטיאס שבעבר היה מנכ"ל החברה, זוכים להתקדם בעולם הפוליטי. עם זאת, ייתכן שאפשר לעבור בבד"ץ את המסלול ההפוך - מתפקיד פוליטי בכיר לעמדה בכירה בארגון. לפני כחודשיים חשף נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" תלונה שהגיש ח"כ איתן כבל למבקר המדינה. לפי התלונה, משפחת יוסף פעלה בכמה מקרים למינוי רבני ערים ודיינים במועצות דתיות, בכדי לחזק את מוסד הכשרות של בד"ץ בית יוסף. כבל הזכיר בתלונה את בנימין אטיאס, אחיו של שר השיכון, שכיהן כמפקח בבד"ץ בית יוסף ונבחר באחרונה לשמש כרב העיר פתח תקוה. לפני שבועיים הועבר הטיפול בתלונה ליועץ המשפטי לממשלה.

תומר אפלבאום

לדברי אמסלם, הקשר ההדוק בין ש"ס לבד"ץ בית יוסף אינו סוד ולא נתפש כפסול. "מידיעתי האישית, וכל איש ש"ס יודע זאת, אם אתה מקורב לאנשים הנכונים השולטים בבד"ץ בית יוסף - אתה מסודר. באורח פלא, יותר ויותר עסקים שמקבלים כשרות מסתמכים על ספקים שמחזיקים בתעודת כשרות של בד"ץ בית יוסף. זאת הקופה הרושמת של המשפחה. כל מי שנבחר לכהן כרב עיר יודע שהוא צריך לעזור לבד"ץ הזה. מי שמוכיח יעילות בעבודה שם משתלב בהמשך במקומות אחרים". מש"ס נמסר בתגובה: "אמסלם אינו ראוי להתייחסות".

הוצאת הספרים יחווה דעת שייכת גם היא למשפחת יוסף, והיקפי הפעילות שלה אינם ידועים. הספרים שהיא מוציאה לאור - החל בסידורי תפילה וכלה בספרי דעת והגות - נמצאים, על פי עדויות, באופן כמעט בלעדי בבתי התפילה הקשורים בש"ס בישראל ובחו"ל, על פי הנחיה מגבוה.

יישאר מאחורי הקלעים?

בניזרי אמנם מתקבל בזרועות פתוחות ובחיבוק חם, אך עתידו האישי נותר עמום. אות הקלון שמרחיק אותו מהזירה הפוליטית והמצב הכלכלי הבעייתי של משפחתו, כפי שמציגים אותו פרקליטיו, לא יגרמו לו כנראה להסתפק בהזדמנות תעסוקתית אקראית. תפקיד בכיר באחד המוסדות יכול אמנם להכניס לו משכורת חודשית מכובדת, לא פחות משכרו כשר בממשלה, אך סביר להניח שלאחר שנתיים וחצי של בידוד הוא יבקש להשלים חסכים ולספק את הצורך העז שלו בחשיפה תקשורתית, באהבת ההמונים ובמחוות כבוד - בין אם במוסדות החרדיים ובין אם בתקשורת החילונית.

בזמן שהותו בכלא עבד בניזרי על ספר פרי עטו, שלישי במספר, שאותו כתב בעט מכיוון שלא הורשה להשתמש במחשב. "קודם כל הוא רוצה לסיים את כתיבת הספר ולחזור לשאת דרשות", אומר עו"ד אבי חימי, אחד משני פרקליטיו בשנים האחרונות. "במהלך המאסר הוא העביר 900 שיעורים לאסירים וישן שעתיים-שלוש בלילה. הבנתי שהספר עוסק בהסתגלות למצבים קשים, בכוחות הנפש שבאמונה ובתפילות".

נאומו של בניזרי עם יציאתו משערי מעשיהו לא נעם לבכירי ש"ס. לטענת גורמים המקורבים אליהם, הוא השתמש ברטוריקה של "ש"ס הישנה", שלא עולה בקנה אחד עם רצונם של בכירי התנועה למתן את ההתנגדות לממסד ולבתי המשפט. נאום השחרור שלו, טוענים אותם גורמים, יקשה לדעתם על הצבתו בתפקיד בולט או מרכזי מדי. לכן יש המעריכים שלפחות בשלב הראשון, בניזרי יבקש להיות מתחת לרדאר.

אבל גם אם זהו הדבר ההגיוני לעשות, בניזרי מתקשה לרסן את חיידק הבמה שלו, שבא לידי ביטוי בהרצאות, בחופות שהוא מקיים, בדברים שהוא נושא באירועים גדולים ובנוכחות תקשורתית במינון גבוה. דקות ספורות לאחר נאומו, עוד לפני שנסע לביתו של הרב עובדיה יוסף, הוא התיישב לצד אילנה דיין וסיפק לה את סינק הפתיחה לראיון שהתקיים כמה שעות מאוחר יותר בביתו לתוכנית "עובדה". שם, במושב האחורי של המכונית, התחלפה הארשת התוקפנית ברגישות ובמתינות. שוב התגלו הכישרון הסיפורי שלו והיכולת לגייס אמפתיה. בחוכמתו הבין בניזרי שלצד המסר החוזר "תפרו לי תיק" הוא מחויב לספק לקהל הצצה לרגעי המשבר של שותפו לתא, הנשיא המורשע משה קצב.

לאחר שמילא את חובו לתקשורת החילונית התפנה בניזרי להתראיין בתחנת הרדיו החרדית של ש"ס "קול ברמה", שבימים אלה מנהלת עמו מגעים להגשת תוכנית קבועה. התקשורת החרדית המשיכה לתעד את מסע השחרור שלו בביקורו בישיבת "אור החיים" ואת ביקורו באירוע הגדול של זק"א לציון הילולת משה רבנו, שהתקיימה בבנייני האומה. בניזרי, שכלל לא הוזמן לאירוע, הגיע במפתיע ב-22:00 כשהוא מלווה ברב יצחק אייכלר. אנשי זק"א, ששומרים לו חסד נעורים מהימים שבהם כיהן כשר הבריאות וסייע לארגון, איפשרו לו לשאת דברים מעל הבמה.

לא מבין בכסף

רוב המרואיינים לכתבה זו משוכנעים בדבר אחד: בניזרי אינו איש עסקים מטבעו, וסביר יותר שישתלב בתחום התקשורת, באופן כזה או אחר. הנגיעה היחידה שלו ליזמות עסקית היתה בסוף שנות ה-90, כחלק מהסתבכותו עם איש העסקים משה סלע: על פי כתב אישום נגדו, בניזרי אמור היה ליהפך לשותף סמוי במיזם תיירותי להקמת מלון לאוכלוסיה החרדית לחופי ים המלח, שתיכננו סלע ומשקיע נוסף. לגרסת בניזרי, הקשר שלו למיזם הסתכם בייעוץ הלכתי.

"בניזרי לא יודע לעשות כסף ולא מתחבר לעולם הזה", מסביר איש עסקים ירושלמי המקורב לש"ס. "הוא איש תקשורת ויחצ"ן בהווייתו, ובעבר היה 'הפה' של ש"ס. אם נתעלם מהנאום שלו עם יציאתו מהכלא, הוא נתפש כאדם חכם, לא כוחני ולא מתלהם, שמסוגל לשלוף תגובות מהירות. זו יכולת שלא הרבה אנשים בש"ס התברכו בה, ואם בתנועה היו עוד חמישה-שישה כאלה - היא היתה נראית אחרת, לפחות כלפי חוץ".

נראה כי שני המרכיבים הבולטים בזהותו של בניזרי, המשתלבים זה בזה, הם שיכתיבו את אופי עיסוקו. האחד הוא רצונו לבסס את מעמדו כדמות תורנית, כמורה, כמחזיר בתשובה וכמקיים טקסים. השני הוא הצורך בחשיפה תקשורתית, כזו המגובה בתפקיד רשמי בכיר, שיאפשר הכרה ציבורית על פועלו. פעילות מאחורי הקלעים, משמעותית ככל שתהיה, תאלץ אותו לרסן חלק מהצורך הזה, לפחות עד חלוף תקופת הקלון.

בניזרי לוקח על עצמו את הפעילות התורנית ברצון רב, בין השאר בשל העובדה שהוא עצמו חזר בתשובה. בניזרי, שגדל בנשר במשפחה חילונית בת שמונה ילדים, שירת בצבא כאלחוטן בבסיס חיל הקשר בצריפין, ורק לאחר השירות גילה את הדת. הוא עשה זאת בישיבת "אור החיים" של הרב אלבז, שטיפח אותו והעניק לו כמה תפקידים. כישרונו הרטורי הפך אותו לדמות מוכרת ומבוקשת בגופים שעוסקים בהחזרה בתשובה, והוא יכול בהחלט ליהפך למקור הכנסה - לא רק במוסדות ש"ס אלא גם מחוצה להם. גורמים בעולם ההחזרה בתשובה אומרים כי אם בניזרי יחליט להפוך את הפעילות הזו לפעילות כלכלית, היא תוכל להיות עבורו מקור הכנסה משמעותי. "מרצים מבוקשים כמותו יכולים לקבל 1,500-2,000 שקל להרצאה או שיעור", טוען גורם הבקיא בנושא.

"ניהלנו שיחה ארוכה בעניין לאחר שחרורו", אומר עו"ד משה אוסדיצ'ר, פרקליטו לשעבר ואחד ממקורביו. "כרגע הוא נח, ועדיין לא יודע לאן מועדות פניו. הוא מפוצץ בהזמנות לשיעורי תורה בכל ישראל. יש לו קהל נאמן שהעריץ אותו, והתקופה בכלא העצימה את ההערצה כלפיו. אני לא חושב שתהיה לו בעיה בעניין הזה, אבל שיעורי תורה הם רק תחביב. אני לא חושב שיש לו כרגע תוכניות מבחינה פוליטית או ציבורית".

מקור הכנסה פוטנציאלי נוסף הוא תוכנית ברדיו "קול ברמה", המזוהה כתחנה של ש"ס. "יש לו כושר ביטוי נהדר והשאיפות התקשורתיות שלו ברורות", אומר אחד מיועציו לשעבר. "הוא יתפתח בתחום הזה לצד מתן שיעורי תורה. אם הוא יצליח בתקשורת החרדית, ואין סיבה שלא, אני לא פוסל את האפשרות שבבוא היום יציעו לו להגיש תוכניות בתחנות תקשורת חילוניות. דווקא האמוציות שהוא מעורר אצל החילונים מושכות רייטינג".

עם זאת, תחומי העניין של בניזרי רחוקים עדיין מלהשיב לו את מעמדו הרם ואת יכולת ההשפעה שמהם נהנה בתור שר בממשלה. לכן יש להניח כי הוא מצפה לקבל תפקיד בתוך מוסדות ש"ס. "לא צריך תעודת יושר כדי להיות מנכ"ל ש"ס", טוען יועץ תקשורת לשעבר של אחד משרי ש"ס. "אבל גם אם הוא לא ימצא את עצמו בתפקיד כזה בש"ס, יש מערכות וארגונים שכפופים לה, סרים למרותה ומקבלים ממנה סיוע פוליטי. לכן יש סיכוי לא רע שהוא ישתלב במערכות הציבוריות של התנועה".

לכאורה, דרכו של בניזרי סלולה, אך התמונה מורכבת יותר והיא תחייב את בכירי ש"ס לתמרן בזהירות ולשמור ממנו מרחק סביר, לפחות לעת עתה. זו הסיבה לכך שגורמים בש"ס ומחוצה לה מעריכים כי התפקיד הבכיר הראשון שימלא בניזרי יהיה בארגון "אור החיים", הפרוש ב-200 שלוחות ברחבי ישראל ומזוהה עם המעגל השני של ש"ס. כך הוא יוכל לשמש כיועץ חיצוני לש"ס ולמוסדותיה, בעיקר כשתקופת הבחירות בפתח. אם יבקש להתרחק מעט יותר מחשיפה, יוכל לנצל את קשריו ואת נגישותו למוסדות השלטון כדי לקדם עניינים של בעלי אינטרסים פרטיים.

כשבניזרי העניק לאחר שחרורו ראיונות להתקשורת ונשאל על האפשרויות העומדות בפניו כעת, הוא הבהיר: "יש כבר הצעות רבות מהמגזר הפרטי. ניהלתי משרדי ממשלה, יש לכך משמעות". נותר רק לקוות שהמשמעות שלה הוא מכוון לא תוליך אותו בחזרה אל מאחורי הסורגים.

מש"ס נמסר: "הרב שלמה בניזרי הצהיר מעל כל במה, מיד עם שחרורו, שברצונו להקדיש את חייו לעשייה תורנית ולא לעשייה פוליטית". גורמים בש"ס דוחים את האפשרות שבניזרי ישמש מנכ"ל המפלגה או בכל תפקיד אחר בה. "אלי ישי אומר תמיד שדווקא אנשי ש"ס צריכים להקפיד על קלה כחמורה, שמה שמותר לאחרים אסור לאנשי ש"ס", אומרים גורמים במפלגה.

"אנחנו לא זורקים אותם, אלא מסייעים להם"

תנועת ש"ס מורגלת בליווי בכיריה לכלא ובהגשת סיוע להם עם שחרורם: היא תירגלה את הריטואל הזה עם שבעה מבכיריה, שכל אחד מהם השתקם בצורה אחרת אך כולם קיבלו תמיכה מהתנועה. הם מתפרנסים בכבוד וממשיכים להחזיק בעמדות כוח והשפעה ברמות שונות. "לש"ס יש ניסיון עם אנשים שהורשעו. היא לא זורקת אותם, אלא מסייעת לכל אחד לפי צורכו ויכולתו", טוען ח"כ לשעבר בש"ס. "זה כמו במגזר הקיבוצי: כשאחד החברים נופל הם סוגרים את זה בתוך התנועה או מסייעים לחבר".

יו"ר ש"ס לשעבר אריה דרעי, שעושה בימים אלה את דרכו בחזרה לפוליטיקה, בא בשעריו של כלא מעשיהו בספטמבר 2000, לאחר שנידון לארבע שנות מאסר בגין קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. כניסתו לכלא לוותה בקמפיין "הוא זכאי" ובהקמת ישיבת "זעקת אריה" מול שערי הכלא. עם שחרורו ביולי 2002 בחר דרעי לפנות לעסקים פרטיים ולייעוץ. "הוא אדם חכם, כריזמטי וחריף, שבניגוד לאחרים בש"ס הבין איך לעשות עסקים - והיה מעוניין בכך", מספר גורם שמכיר אותו.

מאז שחרורו הוא שלח ידו בתחומים שונים: בין היתר עסק ביבוא חליפות מטורקיה, ויש לו מעט נדל"ן בירושלים. "הפעילות העסקית העיקרית שלו מתנהלת כיום בחו"ל, מהסיבה הפשוטה שאם הוא יחזור לפוליטיקה הוא לא יוכל להמשיך להחזיק כאן עסקים. לכן הוא מתמקד בישראל בייעוץ, ובחו"ל הוא מחזיק בנכסים ממשיים", אומר אחד ממקורביו.

לא לגמרי ברור כמה הצליח דרעי בעסקיו הפרטיים: לטענת מכריו, הוא ידע להשתמש בכישוריו והבין במהרה את כללי המשחק. "הוא מתנהל כמו איש עסקים לכל דבר - העסיק נהג צמוד ויועצים וישב במשרד מפואר ברחוב כנפי נשרים בירושלים", מספר מקור שהכיר אותו.

דרעי אמנם איבד את מעמדו בש"ס, אבל הוא אחד מיוצאי ש"ס הבודדים שפועלים בפני עצמם בזירה הציבורית הישראלית. לפי פרשנים פוליטיים, הוא עשוי לשוב לזירה הפוליטית במערכת הבחירות הקרובות, בראשות מפלגה עצמאית בשם "תיקון".

בנובמבר 2010 השתחרר מהכלא הח"כ לשעבר עופר חוגי, לאחר שריצה שני שלישים משלוש השנים שנגזרו עליו בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בעת שכיהן כמנכ"ל מוסדות "אור החיים" של הרב ראובן אלבז זייף חוגי רשימות של תלמידים, כדי לקבל ממשרד החינוך 2 מיליון שקל לתקציב ההסעות. כיום הוא אחראי על פעילי השטח של ש"ס ומקבל משכורת מהתנועה. בנוסף הוא עומד בראש "אורה ברמה" - בית עסק שעוסק בכתיבת ספרי תורה למוסדות דתיים ומוכר אותיות ושורות טקסט לתורמים.

ב-1997 הורשע הרב רפאל פנחסי, אז סגן שר הדתות, בהעברת כספים שלא כדין. בית המשפט גזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי, וכן קנס של 20 אלף שקל. כתב האישום הוגש בזמן שכיהן כסגן שר, וגזר הדין נפסק כשכיהן כח"כ וכיו"ר ועדת הכנסת, אך הוא המשיך לכהן בתפקידים אלה ולא פרש.

פנחסי, שבעבר היה שר העבודה והרווחה, שר הפנים ושר התקשורת, מכהן כיום כמזכיר מועצת חכמי התורה של ש"ס. הוא חבר מועצת העיר בני ברק, שם הוא מתגורר, ובעל השפעה רבה על ההחלטות המתקבלות בה. הוא גם עומד בראש כמה מוסדות דתיים, שחלקם שוכנים בבניין הנמצא בבעלותו ברחוב הירש בעיר.

שלמה דיין, שכיהן כח"כ בכנסת ה-12, הורשע ב-2008 בקבלת דבר במרמה ובזיוף ונדון לארבעה חודשי עבודות שירות. כיום הוא נושא תפקיד בעמותת ועד העדה המערבית בירושלים, התומכת ביוצאי מרוקו.

ח"כ לשעבר יאיר לוי, ממייסדי מערכת החינוך "אל המעיין" של ש"ס, הורשע ב-1993 בעבירות של גניבה בידי מנהל, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד. הוא נידון לארבע שנות מאסר בפועל ולשלוש שנות מאסר על תנאי. הוא שוחרר מהכלא ב-1996, ולא שב מאז לפוליטיקה. בנו הבכור איציק משמש כיום כיועצו הבכיר של סגן שר האוצר, יצחק כהן.

עד לפני כמה שנים כיהן לוי כמנהל אדמיניסטרטיבי של פנימייה לבנות בבני ברק, מוסד שאינו קשור לש"ס. לוי הגיע אליו בזכות קשרים בעולם החרדי. לדברי מקורבים, כיום הוא עסוק בלימוד תורה ועדיין נהנה מכספי הפנסיה שלו בתור ח"כ. מקורות המכירים את הנעשה בש"ס יודעים לספר כי במקביל עוסק לוי בפעילות מאחורי הקלעים, אך לוי שולל טענה זו באופן נחרץ.

המקרה של לוי יוצא דופן: לוי הורשע בגניבת כספים מש"ס עצמה ובהעברתם לחשבון הבנק שלו ושל רעייתו. ש"ס אמנם תמכה בו, אך זו היתה תמיכה מסויגת יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#