יונס: "המחאה יכולה להגיע לבנקים - יבחנו את מעשינו בזכוכית מגדלת" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יונס: "המחאה יכולה להגיע לבנקים - יבחנו את מעשינו בזכוכית מגדלת"

השכיר שמרוויח מספיק כדי לקנות בכל חודש דירה בלי משכנתא מאמין בשיטה, אך מכיר בפערים בחברה ■ לא שולל את האפשרות שהמחאה תגיע לבנקים: "הכל יכול לקרות"

66תגובות

בכניסה למרכז השירות הטלפוני של בנק מזרחי טפחות בירושלים מקדמת את פני הבאים תמונה גדולה של מנכ"ל הבנק אלי יונס, ומתחתיה מופיע חץ והכיתוב "יש לאן לשאוף". סביר להניח כי העובדים היו רוצים להגיע לכמה מהישגיו הכלכליים של יונס, אבל קשה לדעת אם הם באמת מאמינים למסר הזה. יונס אינו עוד מנכ"ל בנק, אלא המנכ"ל השכיר שהתעשר יותר מכל אדם אחר בישראל מעסקי הבנקאות. המספרים כאילו לקוחים מעולם אחר: בשמונה שנותיו כמנכ"ל מזרחי טפחות הוא השתכר (שכר, בונוסים ואופציות) 205 מיליון שקל, שהם 25 מיליון שקל בשנה ו-2 מיליון שקל בחודש.

האם זה היעד שאליו צריכים עובדיו לשאוף? האם יש להם סיכוי לדגדג את הסכומים האלה, או שמא מדובר בעוד אחת מאותן תרמיות של הקפיטליזם החזירי שהתפוצץ לכולנו בפרצוץ לפני ארבע שנים? במציאות הכלכלית ששררה בעולם לפני המשבר הגלובלי של 2008 אפשר היה אולי לספר את הסיפור הזה. אלא שמאז ההתמוססות של מערכות הבנקאות בארה"ב ואירופה, הלאמתם של כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם והזעם הציבורי כלפי אנשי הפיננסים - עסקי האוויר - חלה התפכחות.

ההתפרקות של המערכת הפיננסית חשפה את כל חוליי השיטה: תאוות הבצע, נטילת הסיכונים הפרועה, משכורות העתק המופרכות ושקר הצמיחה שמחלחלת תמיד למטה. משלמי המסים מצאו עצמם משלמים את מחיר הפורענות הזו, וזה הביא להקמת תנועת Occupy Wall Street, שהגדירה את המשוואה הכלכלית העכשווית בעולם: 99% נגד 1%.

ההסתברות של עובדי מזרחי טפחות להגיע לרמות השכר של יונס נמוכה בהרבה מ-1%, מה שמעורר את השאלה אם מדובר בתרמית. "למה תרמית?", מתקומם יונס. "אמנם לבנק יש רק מנכ"ל אחד, אבל יש ראשי אגפים, מנהלי סניפים ומנהלי מחלקות שגדלו כאן. יש פירמידה גדולה מאוד של אנשים שגדלו בארגון. יש לאן לשאוף".

עושה רושם שיונס מרגיש נוח עם מה שהוא עושה ועם מה שהוא מקבל. המחאה הציבורית לא שיתקה אותו ולא השתיקה אותו. רבים מחבריו למגזר העסקי ירדו למחתרת מאז המחאה: לא משיקים מוצרים חדשים, לא יוצאים בקמפיינים פרסומיים ולא מתראיינים. הם מנסים לעבור מתחת לרדאר הצרכני החדש שנולד ביולי 2011, לפחות עד שיבינו את חוקיו. אולי זה משום שהוא בנקאי, ואולי משום שהוא לא נמנה על הדואופול הבנקאי - אלא ממוקם כבנק השלישי בגודלו מבחינת שווי השוק והרביעי בגודלו מבחינת היקף האשראי נטו. בתור הקטן, זה שמאתגר את הגדולים, אין לו בעיה לדבר.

אילייה מלניקוב

בזמן שעמיתיהם בשוק הקמעוני נאלצים לתת הסברים, להוריד מחירים ובמקרים קיצוניים - כמו זה של זהבית כהן - לשלם מחיר אישי כבד, ראשי המערכת הבנקאית מצליחים רוב הזמן לחמוק מזעם הצרכנים ומתמידים בשתיקתם. זה לא אומר, כמובן, שהבנקים שינו את דרכם או החליטו להיטיב עם הצרכן ולהגביר את התחרות ביניהם. ההפך הוא הנכון: מערכת הבנקאות הישראלית ריכוזית מאוד ונשלטת על ידי שני בנקים גדולים, לאומי והפועלים, והתחרות ביניהם נמוכה מאוד.

ההנחה כי הבנקים הגדולים מתאמים ביניהם עמלות אינה דבר חדש, אבל היא קיבלה גושפנקה רשמית בנובמבר, כשהיועץ המשפטי המליץ לאשר תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל נגד לאומי, פועלים ודיסקונט בגין תיאום עמלות. התביעה הזו רק ממחישה את המחיר הגבוה שמשלם כל אזרח עבור הפעולות שהוא מבצע בחשבון ואת הריבית הגבוהה שנגבית ממנו על חובות, אלא אם כן הוא נמנה על אחד הטייקונים הגדולים במשק. או אז, התנאים והאשראי שיקבל יהיו הרבה יותר נדיבים.

יונס, שנחשב עוד מימיו כמנכ"ל בנק הפועלים למנהל ריכוזי שנוקט בצעדים כמו קיצוצים בשביל להשיג תוצאות, הצליח בשנים האלה להוביל את הבנק שבניהולו להישגים מרשימים, ולהיות אחד הבודדים שמנסים להכניס תחרות לשוק הקשיח הזה.

למה הסכמת להתראיין? למה אתה צריך את זה?

"אנחנו בנק קמעוני. 70% מהמאזן שלנו הוא קמעוני, והאסטרטגיה שלנו היא קמעונית. כשאתה בנק קמעוני אתה לא יכול להסתפק בכך שתראה בארוחת ערב אקראית או בפגישה עסקית עד כמה הצלחת. אתה צריך לדבר עם השוק. הדרך לדבר עם הלקוחות שלך היא בין השאר באמצעות ראיון. יש לי מה לומר להם. אני רוצה שהם יידעו מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות. אני רוצה שהם יבינו מהי מידת המחויבות שלנו למערכות היחסים שלנו עמם. זו הדרך שלי לדבר אתם. אין לי דרך טובה יותר".

אתה יכול לשגר אליהם את דביר.

"פרסומת זה בסדר. אני יכול לשעשע אותם, לעורר אצלם סקרנות, אולי גם בקרב אלה שעדיין אינם לקוחות שלי, ולעורר אולי גאווה בלקוחות שלי. אבל בטלוויזיה אני לא יכול 'לקנות' את מה שאני יכול 'לקנות' בשיחה אתכם, שבה אני אומר ללקוחות את מה שאני רוצה לומר".

היתה תחושה שהמחאה החברתית חלפה או לכל הפחות נחלשה, עד שחטיף פסק זמן בודד שנמכר בחנות מכולת בארה"ב במחיר נמוך מאשר בישראל הצית מחדש את המחאה נגד שטראוס. אתה חושב שהמחאה החברתית תגיע בסופו של דבר גם לבנקים?

"אפשר לקרוא לזה מחאה חברתית, ואפשר לקרוא לזה אורות של תובנה שנדלקו סוף סוף בקרב הציבור הרחב. אלה מוצרי מזון שמקבלים הגנת מס בשיעורים גבוהים מאוד מפני יבוא. באופן טבעי, כשיש הגנת מס אין תחרות, וכשאין תחרות אי אפשר לבוא בטענות לאנשי עסקים ששומרים על רמת מחירים שונה ממה שיוכלו לגבות בשוק תחרותי. ייתכן שבארה"ב המחירים נמוכים יותר במקרה הזה מכיוון שיש שם תחרות. אין לי שום ספק שבכל אותם תחומים שבהם יש פערי מחירים לא סבירים בהשוואה למחירים בחו"ל לא מתקיימת תחרות, או שלא קיימת רגולציה שמחייבת תחרות או מגבילה מחירים.

"אני כל הזמן מנסה להסביר למה קובעים מסים ברמה של 100% ו-200% בתחום המזון. המסים האלה מאפשרים להעלות מחירים. אני מאמין שאפשר להביא כמעט כל מוצר מזון מחו"ל כדי ליצור תחרות. אבל אם אתה יוצר חסם דרך מס, אתה מאפשר העלאת מחירים עד לנקודת החסם בהגדרה. עלות עובד למעסיק בישראל לא שונה באופן משמעותי בכל אחת מהמדינות היותר מפותחות בעולם כמו ארה"ב, צרפת וגרמניה. השכר במונחי כוח קנייה בישראל הוא אבסורדי. מצד אחד מטילים לחץ ענק על המעסיקים, וזה לא טוב כי אתה רוצה שלא יהיה להם יותר מדי יקר כדי שיוכלו להתחרות. מצד שני אתה יוצר שכבות על שכבות של אנשים שהמספר שרשום להם בתלוש המשכורת נורא גבוה, אבל כוח הקנייה שלהם מאוד מאוד נמוך".

איציק בן מלכי

ובבנקים יש מספיק תחרות?

"הרגולציה בבנקים התהדקה מזמן בתהליכים שהולכים וגוברים. בבנקים אין פערי מחירים לעומת בנקים בחו"ל, להפך. בחלק מהמוצרים אנחנו נמצאים בקצה הנמוך של הסקאלה. בריבית אנחנו בוודאי בקצה הנמוך בהשוואה לכל סטנדרט עולמי. לצערי, חלק מהבנקים נמצאים בקצה הנמוך של הסקאלה גם בתחום הרווחיות, כי הם לא מצליחים לגבות מה שגובים בנקים בחו"ל. הם צריכים להתייעל כמובן".

יונס לא שולל לחלוטין כי המחאה תגיע בסופו של דבר לבנקים: "הכל יכול לקרות. אסור להניח שלא יבחנו את מעשינו בזכוכית מגדלת. אני חושב שכל תהליך שיוצר שאלה ופקפוק במה שקיים כיום פועל לטובתנו. אנחנו בנק שצומח על בסיס ניסיון לשכנע לקוחות להעדיף מוצר חלופי שלדעתנו הוא טוב יותר. עד היום עסקנו בשכנוע לקוחות שזה המצב. קמפיין 'להעביר את דביר' דיגדג את הציבור בנושא המחאה החברתית. אמרנו לציבור 'תשכחו את מה שהורגלתם לעשות כי גרתם שם או כי להורים שלכם היה שם חשבון. תבחנו מה טוב לכם עכשיו, מי נותן לכם יותר עכשיו, היכן אתם מקבלים את מה שאתם מצפים לו עכשיו'. בזכות זה אנחנו צומחים.

"כל פקפוק ועיסוק בתחום הבנקאי - האם אני נמצא בבנק הנכון - משחק לטובתנו. תבדקו מה האלטרנטיבות ותחליטו בכל יום מחדש באיזה בנק אתם רוצים להיות. הקמפיין שלנו 'להעביר את דביר' מגלם את הנקודה הזו בדיוק. הבנו שכאן אפשר להדליק גפרור - והאמת היא שנדהמנו לגלות באיזה פצע פתוח נגענו".

"רק הקפיטליזם עובד"

יונס, 60, עבר למגזר הפרטי ב-1993, לאחר קריירה רבת שנים במשרד האוצר, שבשיאה כיהן כחשב הכללי. הוא הגיע לבנק מזרחי אחרי ששימש מנכ"ל בנק כללי חמש שנים, והשלים קדנציה של שנה בלבד כמנכ"ל בנק הפועלים. התקופה הקצרה שלו בבנק הפועלים - שהסתיימה באפריל 2003 לאחר שנאלץ לעזוב בשל סכסוך עם מי שהיה אז יו"ר הבנק, שלמה נחמה - לוותה בפיטורי 900 מעובדי הבנק ורישום הפרשת ענק לחובות מסופקים בסכום של 3.5 מיליארד שקל.

יונס נהפך לאחד הבנקאים המוערכים במערכת הבנקאות הישראלית. בשמונה שנותיו במזרחי טפחות הוא בנה את הבנק מחדש ושינה את פניו ללא הכר. כיום מזרחי טפחות הוא הבנק היעיל והרווחי במערכת הבנקאות. מאז כניסתו לתפקיד זינקה מניית מזרחי טפחות ב-170%, בשעה שמדד מניות הבנק עלה ב-57% בלבד.

השכר הגבוה של יונס גרר בשנים האחרונות ביקורת ציבורית. כך, לדוגמה, ביוני 2010 הודיע העיתונאי דן מרגלית כי הוא מצטרף לאורי אורלב (בנו של ח"כ זבולון אורלב) וסוגר את חשבונו בבנק מזרחי טפחות, במחאה על שכרו המופרז של יונס. "חמתי בערה למקרא כמה עולה לנו מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס", כתב מרגלית. ב-2011, לאחר שפורסם כי עלות שכרו של יונס ב-2010 היתה 14.3 מיליון שקל (רובה ברכיב האופציות שהסתכם ב-10.4 מיליון שקל), אמרה ח"כ שלי יחימוביץ כי "השתוללות השכר נמשכת. באמצעות שכרו גורף יונס 10% מהדיווידנד של כלל הציבור, וזוהי ביזה של חסכונות הציבור. יוצא שמרווחי הבנק נהנים רק בעלי השליטה ושני בכירים. עובדי הבנק המשקיעים את כל חייהם בעבודה אינם מקבלים דבר, ואילו הציבור מקבל פירורים. זה היום שבו על יעקב נאמן לעשות חשבון נפש עמוק, אם הוא מסוגל לכך".

אם מסתכלים על מגוון התפקידים במשק, ביניהם מנהל תחנת כיבוי בכרמל, מנהל בית ספר יסודי ברהט, רופא ומנכ"ל, אי אפשר שלא לתהות אם פערי השכר לא יוצרים עיוות. החברה והכלכלה שלנו מתגמלות יותר משרת ניהול בנק - שהיא ללא ספק משרה חשובה - מאשר מגוון גדול מאוד של מקצועות שחשיבותם לחברה גבוהה.

"חלק גדול מאוד מהאנשים העשירים במשק, שאתה מכיר כיום, קיבלו את הדחיפה הראשונה שלהם להצלחה כשבעלי העסקים החליטו לשנות סטטוס ולהפוך אותם לשותפים - כלומר בנקודת הזמן שבה בגלל הכרה בכישוריהם, ובגלל הצורך להוביל תוכניות מרחיקות לכת, אמרו להם 'בואו נשנה סטטוס'. זה מייצר השוויון הגדול ביותר שיכול להיות".

זה מייצר שוויון בינך לבין בעלי השליטה בבנק, מוזי ורטהיים ומשפחת עופר. זה לא מייצר שוויון חברתי-כלכלי.

"זאת הזדמנות שניתנה לי, למי שהיה כאן לפני ולמנהלי חברות בכל הארץ. היא פותחת הזדמנות לאנשים שאין להם הון בסיסי כדי לעשות את הצעד הבא ולהיות שותפים של בעלי המניות שלהם. קיבלתי הזדמנות להיות שותף של בעלי המניות - וזו התוצאה".

אולי השותפות בינך לבין בעלי המניות עודדה אותך לפעול באגרסיביות רבה מדי כלפי העובדים, בשעה שראשי הבנקים האחרים העדיפו לא להיכנס לעימותים עמם. בנק לאומי, למשל, הודיע על הליך פרישה טבעית לעובדים על פני שנים, ואתה לעומת זאת חתכת. אולי זה נובע ממודל התגמול שקיבלת?

"אני מוכן לקבל את הגישה הזו, ואז אשאל אותך אם זה טוב או לא טוב. גם ללא התגמול אני לא רעב ללחם".

התשובה לשאלה של יונס - אם מודל התגמול שלו טוב או לא - קשורה לשאלה גדולה בהרבה לגבי מקומו של הקפיטליזם בעידן המחאה החברתית והמשבר הכלכלי. השאלה הרחבה יותר היא אם למושג קפיטליזם צריכה להיתוסף כוכבית, שתדרוש כי הקפיטליזם יקבל ממד חברתי יותר. באופן כללי עולה השאלה אם הקפיטליזם נותן סיכוי שווה לכל השחקנים או שהוא דורס את החלשים.

התמונה של יונס בסניף הירושלמי נראית מנותקת מהיכולת האמיתית של העובדים להתפתח ולהגיע לנוסחת התגמול שלו. "השיטה הקפיטליסטית עובדת", הוא טוען. "שום שיטה אחרת לא עובדת. שאלת האמת היא באיזו מידה כל השחקנים מקבלים סיכוי שווה בשיטה הקיימת, בזירת המשחק".

ומה התשובה שלך?

"אחד הגילויים החדשים הוא שאין סיכוי שווה. המיסוי יוצר חוסר איזון בסיכויים. את מערכת המס אפשר לתקן. שבועיים לפני פרוץ המחאה התראיינתי ואמרתי שאפשר לקחת יותר מס על רווחי הון, כי אין הבדל בין הכנסה מעבודה להכנסה מהון ואין עדיפות לבעלי ההון על פני העובדים. צריך גם להוריד את מסי הקנייה למיניהם. זה מס לא נכון. אני חושב שהעיסוק בשכר לא יכול לחמוק משאלת הרווחיות. צריך לרצות להרוויח כסף רב וצריך שתנאי הסחר יהיו הוגנים, שכולם יתחרו במקום שווה".

אם כך, אתה לא מרגיש בעייתיות עם הנרטיב הזה שאומר "תסתכלו על אלה שגדלו במעברה ועשו הכל בעשר אצבעות ובסוף שווים מאות מיליונים"? הסטטיסטיקה מלמדת שסיפורי ההצלחה האלה הם לא הסיפורים המייצגים. אתה לא חש שהתמונה שלך היא סוג של תרמית?

"המנכ"ל הבא לא ייבחר על בסיס השאלה היכן נולדו הוריו, כמה נכסים הם צברו או אם גרו בשכונות הנכונות. הוא ייבחר על פי השאלה אם בתקופת הזמן המוגבלת שתינתן לו הוא יידע להוביל את הארגון למקומות חדשים. בכל קבוצה חברתית שתיבנה על פי היררכיות יש מעט מקומות בראש הפירמידה.

"היתרון הגדול הוא שאנחנו לא חיים לנצח. חשוב מכך, כולנו יושבים בתפקידים כמה שנים ואז הכל נפתח מחדש. בכל המערכות נבחרים המנהלים בהתאם ליכולת שלהם לתרום. המקומות היחידים שעלולים לא לפעול כך הם גופים שאין בהם בעלי שליטה, כי אז המנהלים ממנים את המנהלים".

"לא יהיה דיווידנד בקרוב"

בימים אלה חוגג בנק מזרחי שבע שנים למיזוג עם טפחות ושמונה שנים לכהונתו של יונס. בתקופה הזו הוביל יונס שתי תוכניות אסטרטגיות שהובילו את הבנק לשלושה הליכי התייעלות, ובהם עזבו יותר מ-500 עובדים בהליכי פרישה מרצון. למעשה, בשנים אלה בנה יונס את המותג מחדש. מזרחי, שהיה בנק בעל חזות מיושנת ודתית, שינה את פניו ללא הכר - ולא רק מבחינת החזות החיצונית.

במרכזה של התוכנית האסטרטגית הראשונה עמד מיזוג החברה הבת (86%), בנק טפחות למשכנתאות, שהחזיק בנתח שוק של 27% בשוק המשכנתאות, שעה שמזרחי לא היה שחקן משמעותי. מעבר לחיסכון בהוצאות כפולות על הנהלה והוצאות כלליות, מטה ורגולציה, המיזוג נועד בעיקר לאפשר למזרחי גישה ללקוחות טפחות כדי למשוך אותם לפתוח חשבון עו"ש בבנק המאוחד.

מעבר לכך, הישויות המשפטיות הנפרדות שבמסגרתן פעלו מזרחי וטפחות יצרו סיטואציה בעייתית כשצורכי המקורות של טפחות לא סופקו על ידי עודפי הנזילות של מזרחי - דבר שיצר חוסר יעילות מימונית. במסגרת המיזוג הוכנסה פעילות הבנק למשכנתאות לתוך סניפי מזרחי, והבנק פרש מחדש את הסניפים. מהלך הפרישה מחדש איפשר לכל אחד מהבנקים לפעול במקומות שבהם הבנק השני פעל ולוותר על מערך כפול של סניפים. התוצאה: צמיחה שנתית ממוצעת של 14.4% ברווח הנקי השנתי.

הבנק כבר החל לעבוד על התוכנית האסטרטגית השלישית, שתיושם מ-2013. "עמידה במקום היא לא אופציה", אומר יונס. "אפילו הליכה אטית היא לא אופציה, כי אם אתה לא זז מהר אתה למעשה זז אחורה. המתחרים שלי עוד לא הכריזו על כניעה - זו שטות מצדם. הם טועים אסטרטגית. הם היו צריכים להגיד 'ויתרנו', להציע לכל הלקוחות לסגור את הפעילות ולומר 'יאללה תלכו לשם'. אבל הם לא מסכימים. הם מפעילים לחצים, וההתססה של המערכת יוצרת לפעמים ממש מלחמות עולם בתחומים מסוימים. אתה צריך להיות מהיר יותר מהמתחרים כל הזמן אם אתה רוצה לגדול".

באילו תחומים אתה מרגיש מלחמה?

"בתחום המשכנתאות, עד כדי כך שהנגיד התערב ואמר לנו 'התחלתם לתמחר משכנתאות במחירים מטורפים'. הכל בשביל תחרות על נתחי שוק. זה גם נגמר בכך שעלינו בנתחי השוק (מזרחי טפחות עלה מנתח שוק של 27% בתחום המשכנתאות ב-2004 ל-34% בסוף הרבעון השלישי של 2011, ס"מ וס"א). יש גם תחרות בחדרי העסקות ותחרות על לקוחות גדולים, לפעמים אפילו תחרות אלימה.

"לא היינו צומחים כפי שצמחנו אילולא היתה תחרות. השאלה עולה כל הזמן בכל מה שאנחנו עושים, אפילו במיזוג שהתחלנו לדבר עליו לפני שמונה שנים. החשש היה שנדליק תחרות בתחום של המשכנתאות ושהגדולים יטרפו אותנו. יש להם יותר הון, והם יכולים להחליט שהם מסבסדים מחירים. פועלים ולאומי גדולים מאתנו במאזן ובהון פי 2.5. הזהירו אותי שהם יעשו לי דברים איומים. זה לא עובד ככה בדיוק. הסך הכל גורם לכך שאנשים מקבלים פרספקטיבה ומקבלים החלטות. לנו זה טוב.

"תראו מה קורה בין פועלים ללאומי בתחום האשראי העסקי. הם נלחמים על השאלה מי הכי גדול, מי הכי מצליח, מי מקבל את הקרדיט על מימון העסקה הכי גדולה. תסתכל על העסקות הגדולות במשק - זו ממש מלחמת גלדיאטורים. כמה עסקות אנחנו רואים ואומרים שאנחנו לא רוצים להיות בהן כי התמחור לא נכון? לדעתנו תמחור הסיכון לא נכון, אבל הם נלחמים זה בזה על נתחי שוק. זו תחרות עיוורת כמעט. הדם נשפך לכל הכיוונים".

למה הבנקים לא מתחרים ביניהם עד זוב דם בשוק הקמעונות, בקרב הלקוחות הפרטיים?

"הם עסוקים מדי במקום שבו המלחמה דורשת פחות השקעה ניהולית ויותר מאמץ נקודתי".

היכולת של מזרחי טפחות לומר "נמשיך להשיק, נצא ונדבר ולא נרד לבונקר" היא תוצר של העובדה שאתם לא חלק מהדואופול. האם כמו במאבק הקוטג', האש מופנית לעבר הגדולים ולא לעבר השחקנים במקום השלישי, הרביעי והחמישי, שמנסים לנצל הזדמנויות?

"בנקודת הפתיחה בוודאי שאתה צודק. בישראל קל יותר להיות מספר שלוש בתחום השירותים הבנקאיים, שזה המצב שבו אנחנו נמצאים כבר שנה וחצי. אתה נלחם בגדולים וזה מיצוב בסדר גמור. שני הבנקים הגדולים היו עסוקים בדברים אחרים, מכל מיני סיבות, בשנים שחלפו. אני לא בונה את תוכניות העבודה שלנו על כך שהם גדולים ולכן יפחדו לעשות מהומה גדולה. הייתי בבנק גדול אחר ולא היתה לי בעיה לעשות מהומה גדולה, וגם זכינו ליתרון גדול בשוק בזכות זה. משמעותה של מהומה גדולה היא להתחרות, לחתור לרכישת נכסים נוספים בשוק, למצב מחדש וכן הלאה. זה בסדר גמור לעשות את זה, והאמת היא שאני חושב שאנחנו עומדים בפתחה של תקופה כזו".

תקופה של מה?

"של עונת תחרות הרבה יותר אגרסיבית מצד שני הבנקים הגדולים. אני חושב שאנחנו עומדים בפני תקופה חדשה".

בתחום הקמעונות?

"כן. בתחומים הגדולים יש רק שני שחקנים. כשאתה מדבר על העסקות הגדולות, על צורכי המשק - אני לא פותר את צורכי המשק, אני לא מספיק גדול לזה - התחרות היא תמיד בין שני הבנקים הגדולים. אני שחקן של שירותי ערך מוסף. אם מישהו צריך הלוואה של מיליארד שקל ל-30 שנה, אני לא הכתובת. תחום המשכנתאות, אגב, רק מראה שהבנקים הגדולים מתחילים לשים לב שמשהו מתרחש בעולם הקמעוני".

מה גורם לך לחשוב שאנחנו עומדים בפני תקופה שבה התחרות בין הבנקים תגבר?

"אם יש מחסור בהון, ונכון לומר שאנחנו חופשיים יותר מאשר אחרים, יקצו אותו היכן שקל יותר לנהל את הפעילות. זה ילך לכיוון הזה".

המחסור בהון שעליו מדבר יונס צפוי לנבוע ממתווה יישום כללי באזל 3 שיציג המפקח על הבנקים עד סוף החודש, ובעקבותיו יידרשו הבנקים לשפר את יחס הלימות ההון - כלומר יוכלו להעניק פחות אשראי על בסיס ההון העצמי שלהם, או לחילופין יצטרכו להגדיל את בסיס ההון שלהם כדי לשמור את היקף האשראי הקיים. ואולם כללי באזל 3 מפלים לטובה בנקים שמעניקים אשראי קמעוני לעומת אשראי עסקי. לכן במסגרת ניהול ההון של הבנקים, הם עשויים להעדיף להגדיל פעילות קמעונית שאינה זוללת את ההון של הבנק על פני פעילויות אחרות.

זה אומר שהאשראי יופנה מהמגזר העסקי. יהיה מחנק אשראי למי שנהנה עד כה מנוחות מסוימת בנטילת הלוואות?

"אין צורך שיהיה מחנק אשראי. אם נקבל על עצמנו את הסטנדרטים של הפעילות הבנקאית שמקובלים בבנקים המצליחים מחוץ לישראל, הבנקים יעמדו בזה. אחת הבעיות הכבדות שמערכת הבנקאות הישראלית מתמודדת אתן, והנושא תלוי באוויר, היא מגוון מקורות ההכנסה. אין מערכת בנקאות בעולם שכה מצומצמת בתחומים שבהם מותר לה לעסוק, כמו זו הישראלית. גם דברים שהיו חלק מהאג'נדה הלאומית מבחינת המערכת הפיננסית לפני חמש-שש שנים לא מתרחשים כיום: לא פנסיה, לא ביטוחים, ולא 1,001 מגזרים של התחומים האלה.

"בבנקים בחו"ל, כ-30%-40% מההכנסות מגיעים מהתחומים האלה. אם אתה מייצר הכנסות מתחומים נוספים, מעבר לתועלת המשקית, אתה פותר גם את בעיית הלימות ההון וגם את בעיית הנגישות לאשראי. זה רע מאוד לא לאפשר לבנקים לעסוק בזה, מכיוון שלבנקים זה לא טוב, ומפני שהעקרונות שקידשו את ועדת בכר יצרו מנגנון שייתן ייעוץ למוצרים ולמכירתם מבלי שהוא יהיה קשור ליצרנים עצמם".

אתה מדבר על מהלכים שאם ייצאו לפועל, יאפשרו לך למנוע מחנק אשראי. אנחנו מדברים על מצב שבו לא תיכנס לתחומים חדשים. אם חלק מהאשראי של הבנק אכן יופנה מהלקוחות העסקיים ללקוחות קמעוניים, אפשר להניח שהמגזר העסקי יסבול מחוסר במקורות. למה אתה חושב שלא יתפתח פה מחנק אשראי?

"אני חושב שבכל מה שקשור אלינו נצליח אפילו להרחיב את האשראי. משקית, כרגע אין מחנק אשראי. הליכים של התייעלות יכולים להקל על התופעה הזו. אני לא יודע מה יקרה למוסדיים, יש להם תפקיד חשוב בשוק. השאלה היא אם הם יתכנסו בתחום של אג"ח ממשלתיות, או שימשיכו להעמיד אשראי למשק ולנהל את הסיכון הכרוך בו".

אחד הפתרונות שיקלו על הבנקים לעמוד בדרישות הלימות ההון החדשות הוא מעבר למדידת הלימות ההון על פי הגישות המתקדמות - ה-IRB. המעבר מאפשר לבנקים ליהנות משיעורי הקצאת הון נמוכים בגין אשראי קמעוני. קיבלתם כבר החלטה לעבור ל-IRB?

"כן, אנחנו בתהליך שבוודאי יימשך עד אמצע 2013. זה לא אומר שהרגולטור ייתן לנו את כל ההקלות, אבל נהיה מוכנים באמצע השנה הבאה".

כיצד תספיק? ביתר הבנקים מדברים על הליך שיימשך שנים.

"זה לא צריך לקחת שנים. ראשית, יש לנו יתרון מפני ש-70% מהמאזן שלנו מגיע מהקמעונות, ולכן אני מוכן כבר היום. שנית, המודלים האלה כבר בשלים. יש הליך ניהולי שצריך להעביר בתוך הארגון, אבל אין צורך לפתח שום דבר חדש. צריך לקחת את מה שיושם בבנקים שנחשבים למודלים לחיקוי באירופה ולעשות את זה אצלנו, תוך הסכמת הרגולטור. מדובר בהרבה מאוד הליכים פנימיים והיבטים של תרבות ארגונית וניהול סיכונים, וזה לוקח יותר זמן".

כמה זה יוסיף לך להלימות ההון?

"זה יוסיף הרבה. אין לנו בעיה של מקורות הוניים להמשך התפתחות. התאמת הלימות ההון לסטנדרטים העולמיים הגבוהים ביותר היא אינטרס של המערכת הבנקאית, ואנחנו בהחלט תומכים בזה. אנחנו גם מאמינים שאנחנו יכולים לעמוד ללא קושי במשימה של התאמת הלימות ההון ובמקביל להמשיך ולהתפתח בתחום האשראי. הלקוחות שלנו, וגם אלה שעדיין אינם לקוחות שלנו, יכולים לבנות עלינו מבחינת היכולת שלנו לתמוך בצרכים שלהם כיום ובצרכים שיבואו".

אתה מדבר על תמיכה בצורכי הלקוחות, אבל הפסקתם להעניק אשראי לקבלנים.

"יש הבדל גדול בין החלטה שקובעת שאני לא יכול להעמיד כסף לבין ויסות הפעילות בנישות מסוימות. פעילות ייזום הנדל"ן ומימון הקרקעות היא נישה שמזה זמן רב אנחנו לא רוצים להיות בה, כי אנחנו חושבים שמחירי הקרקעות איבדו את נקודת האיזון שלהם, ואנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בעוד חמש שנים - כשמחירי הקרקעות יתחילו לרדת - עם מישהו שתקוע בפרויקט שמחיר הבסיס שלו, שמחיר חומר הגלם היסודי שלו, בלתי מתקבל על הדעת. זה לא שאנחנו לא מממנים, אבל החלטנו על קו פעולה, על פי אזורים, שכל מה שגבוה ממנו מבחינת עלות קרקע - אנחנו לא רוצים להיות שם. אגב, זה כולל פרויקטים חדשים שממש נכנסים להליך של בנייה".

אז כשקבלנים אומרים שהם לא מקבלים כסף בגלל המגבלות הענפיות של הבנקים, אתה אומר שלמעשה זו לא הסיבה?

"אצלנו אין בעיה. נדמה לי שהחשיפה שלנו לנדל"ן היא 9%. היא נמוכה מאוד. אין לנו בעיה של נפחים. בלקוחות שלנו אנחנו מטפלים היטב. אני לא רוצה לממן קרקע לצורך השקעה, מסיבות רבות. יש בעיה של תזרים, ובסופו של דבר אתה מוצא את עצמך מתחיל לגלגל את האשראי הזה. יש שאלות לגבי רמת הביקושים וההיצעים בשוק הזה בכלל. אני לא חייב להיות במקום שמתנוסס מעליו סימן שאלה גדול".

ברבעון השלישי לא חילקת דיווידנדים. מתי תחזור לחלק?

"אני לא חושב שבשנתיים הקרובות אוכל לחלק דיווידנדים, בשל הצורך להגיע להלימות ההון הנדרשת. אני חושב שב-2012 לא יהיו דיווידנדים. לגבי 2013 אני פחות בטוח, אבל יכול להיות שבחלק מהשנה לא יהיו דיווידנדים". 

יחסי היעילות* במערכת הבנקאית הוצאות תפעוליות חלקי סך ההכנסות

* ככל שהמספר נמוך יותר, הבנק יעיל יותר. מקור: דו"חות הבנקים

היעילות מתבטאת במניה

מזרחי טפחות היכה את מדד הבנקים

"הבנק הקטן נהפך לשלישי בגודלו"

לפני שמונה שנים נכנס אלי יונס לתפקידו כמנכ"ל בנק מזרחי, ולפני שבע שנים יצא הבנק למהלך המיזוג עם החברה הבת (86%), בנק טפחות למשכנתאות. מדובר במהלך שבוצע כחלק מתוכנית אסטרטגית שהתבררה כאחד המהלכים הבולטים ביותר שבוצעו במערכת הבנקאות בשנים האחרונות. יולי עופר, מבעלי השליטה בבנק, היטיב להגדיר את המהלך כשהתראיין בספטמבר 2010, שנה לפני פטירתו: "הבנק הקטן שלא שמעו עליו נהפך לשלישי בגודלו במדינה, ויונס עשה זאת".

בנק מזרחי יצא למהלך של המיזוג עם טפחות במטרה לאפשר לשני הבנקים לבצע מכירה צולבת של שירותים בנקאיים, כך שמזרחי יוכל להציע חשבונות עו"ש ללקוחות טפחות ובנק טפחות יוכל להציע משכנתאות ללקוחות מזרחי. ואולם יונס ניצל את אירוע המיזוג כדי להציג תוכנית אסטרטגית לחמש שנים, שתוביל ארגון מחדש של הבנק שכלל פרישה מחדש של מערך הסניפים, פיטורי עובדים, מיזוג חדרי העסקות בבנק, מיתוג מחדש ושינוי הסכמי השכר בבנק.

במסגרת הסכמי פרישה ופיטורים שהציג מזרחי טפחות לאורך השנים האחרונות, יותר מ-500 עובדים בבנק סיימו לעבוד בו. כחלק מהמיזוג הוכנסה פעילות של הבנק למשכנתאות לתוך סניפי מזרחי והבנק פרש מחדש את הסניפים. מהלך הפרישה מחדש איפשר לכל אחד מהבנקים לפעול במקומות שבהם הבנק השני פעל ולוותר על מערך כפול של סניפים, תוך זניחת החזות הדתית והמעט מיושנת שאיפיינה את הבנק.

בשבע השנים האחרונות מזרחי טפחות הוא הבנק היחיד שצמח בנתח השוק בפעילות בישראל, מנתח של 13% ב-2004 ל-16.4% בסוף הרבעון השלישי של 2011. אלא שמספרים אלה לא מספרים את מלוא הסיפור, שכן מעבר לצמיחה בנתח השוק, מזרחי גם שיפר את יחסי היעילות באופן עקבי (מיחס של 0.72 ב-2004 ל-0.57 ב-2011) ונהפך לבנק בעל שיעורי הרווחיות הגבוהים במערכת, וזאת בשעה שכל יתר הבנקים רשמו הרעה ביחסי היעילות.

אלא שלא את הכל אפשר לייחס למהלכים שבוצעו בתוך הבנק, שכן מזרחי טפחות נהנה גם מרוח גבית שסיפקה לו הפריחה בשוק הדיור, כשהיקף המשכנתאות צמח מכ-120 מיליארד שקל ב-2004 ל-258 מיליארד שקל בסוף 2011. לדברי יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים, מעבר לתנאי השוק, גם מצבו של המתחרה הגדול, בנק הפועלים, ב-2008-2009 הועיל למזרחי. "הפסדי בנק הפועלים ב-2008 מתיק הנוסטרו ותסבוכות ההנהלה ב-2009 שיתקו את הבנק בתחום המשכנתאות ופינו את השטח למזרחי טפחות". מאז המיזוג, הגדיל מזרחי טפחות את נתח השוק שלו בתחום המשכנתאות מ-27% ל-34% כיום, על אף שהמשכנתאות של הבנק הן לא הזולות ביותר שאפשר למצוא. "אם היית שואל אותי לפני כמה שנים, הייתי מעריך שמזרחי טפחות לא יצליח לשמור על ההגמוניה בשוק המשכנתאות - אבל עובדה", אומר אלון גלזר, ראש מחלקת המחקר בבית ההשקעות לידר.

"נקודת הזכות הבולטת של מזרחי טפחות היא שהבנק שמר על מדיניות שמרנית גם בתקופות שבהן מערכת הבנקאות לא היתה שמרנית. כיום, בדיעבד, כולם במערכת הבנקאות מבינים שהמפתח בבנקאות הוא השמרנות", אומר דן הרוורד, אנליסט בכיר בדויטשה בנק. אבל השמרנות של מזרחי היתה עשויה להשתנות אם המשבר הכלכלי היה מתעכב. בסוף 2007 התכוון מזרחי, כחלק מהתוכנית האסטרטגית ל-2008-2013, להרחיב את בסיס הלקוחות העסקיים של הבנק, אך לפני שהבנק הספיק ליישם תוכנית זו הגיע המשבר הכלכלי והזכיר לכולם שבאשראי העסקי טמון לא מעט סיכון.

בשבע השנים האחרונות הגדיל מזרחי טפחות את היקף האשראי לציבור ב-84%: מ-64 מיליארד שקל ב-2004 ל-118 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של 2011, שעה שיתר הבנקים צמחו באשראי בתקופה זו ב-34% עד 53% בלבד. כיום 70% ממאזן הבנק הוא מפעילות קמעונית. בצד הפקדונות צמח הבנק מ-70 מיליארד שקל ל-116 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי של 2011 - גידול של 66% - שעה שיתר הבנקים צמחו בהיקף הפקדונות ב-17% עד 34% בלבד. גידול זה בהיקפי הפעילות, לצד שמירה קפדנית על גידול של לא יותר מ-4% בממוצע בשנה בצד ההוצאות, איפשר לבנק לשפר את יחסי היעילות והרווחיות. יחסי התשואה על ההון של הבנק, שהיו 10% ב-2004 (שעה שהריבית הממוצעת במשק היתה 4.2%), הגיעו ל-14.3% בתשעת החודשים הראשונים של 2011 (שבמהלכם הריבית הממוצעת במשק היתה 2.86%) - רווחיות יוצאת דופן, במיוחד על רקע המשבר הכלכלי שפקד את השווקים בתקופת הדו"ח.

כששואלים את יונס מה הלאה, הוא משיב כי "יש לנו עוד הרבה מה לעשות כדי ליהפך לבנק הגדול במערכת". בימים אלה עובדים בבנק על התוכנית האסטרטגית השלישית ל-2013-2018. לדברי גלזר, "בהסתכלות קדימה, יהיה לו קשה להמשיך לצמוח בשל ההאטה בשוק הדיור. אני חושש שבסופו של דבר הוא יתקשה לשמור על הפער בשוק המשכנתאות". על פי מחיר השוק שבו נסחר הבנק כיום (סביב מכפיל הון 0.97), שוק ההון מאמין שהבנק ימשיך לספק את הסחורה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#