פרופ' דויטש: "לא ניתן לבטל את הלכת אפרופים בחקיקה" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' דויטש: "לא ניתן לבטל את הלכת אפרופים בחקיקה"

כמומחה בינלאומי בדיני חוזים מסכים פרופ' מיגל דויטש עם עמדתו של השופט אליעזר ריבלין, ומסביר שהתיקון לחוק החוזים לא הצליח לבטל את הלכת אפרופים

5תגובות

>> לו היתה הלכת אפרופים אזרח ישראלי, היא כבר היתה מקבלת צו ראשון. בשנה הבאה ימלאו להלכה המשפטית שמסמלת את האקטיביזם השיפוטי של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, 18 שנה. ההלכה, שעוררה סערה כבר מיום היוולדה, ממשיכה לעורר הדים ומדנים, וכל צד מתחפר בעמדתו ומשפר עמדות.

ההלכה קבעה כי על השופט ללמוד על כוונתם של צדדים לחוזה באמצעות בחינה מקבילה של לשון החוזה והנסיבות החיצוניות לחוזה, שהן רמיזות, הבנות, סיכומים בעל פה, מנהגים ושגרה שלפיה נהגו שני הצדדים לחוזה במקביל, בסמוך או לאחר שחתמו על החוזה. הנשיא ברק הדגיש שרק כך ניתן ללמוד על הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים לחוזה, שהיא הכוונה המשותפת האמיתית העומדת ביסוד החוזה. הפרשנות לגבי כוונת הצדדים מעניקה לשופטים שיקול דעת רחב, מה שעורר את זעמם של מבקרי האקטיביזם השיפוטי.

מבקרי ההלכה, כפי שמזכיר השופט אליעזר ריבלין בפסק דינו שניתן השבוע בעניין המוסד לביטוח לאומי, התמקדו בשני טיעונים מרכזיים: פגיעה בחופש החוזים ופגיעה בוודאות המשפטית. בהתייחסם לחופש החוזים טענו המבקרים שהשיטה הפרשנית שנקבעה באפרופים פוגעת באוטונומיה של הצדדים לחוזה ובעצמאותם לקבוע בחוזה כאוות נפשם. אשר לוודאות המשפטית טענו המבקרים כי הלכת אפרופים יוצרת אי ודאות, מאחר שההחלטה הפרשנית אינה ניתנת לצפייה מראש.

הרצון למזער את שיקול הדעת של השופטים בפרשנות חוזים הביא את הכנסת לתקן ב-2011 את הסעיף בחוק החוזים שעוסק בפרשנות חוזים, ולהוסיף לו משפט שלפיו חוזה יפורש "כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

"העקרונות מוצדקים"

בפסק הדין מבקש ריבלין "להפיג את 'המיתולוגיה של אפרופים', ולהבהיר כי הרוח שנשבה מהלכת אפרופים, ככל שהיתה כזו, כבר אינה, ומעולם גם לא היתה אמורה להיות, רוח פרצים". ריבלין מסביר כי "הבנה מוטעית זו היא שהניעה, כך נדמה, את היוזמה שהולידה את התיקון לחוק החוזים".

פרופ' מיגל דויטש, מומחה בעל שם עולמי לדיני חוזים, קניין ומשפט אזרחי באוניברסיטת תל אביב, מסכים עם ריבלין ומבקש "לשמור על פסים עניינים ולא סימבוליים בהתייחסות להלכה". לדבריו, "מייחסים להלכת אפרופים סמל לאקטיביזם שיפוטי וניסיון להכתיב לצדדים סדר יום משפטי שלא רצו. זה לא נכון לחלוטין. השאלה הנכונה היא שאלת אופן היישום של ההלכה. הכלים של אפרופים עלולים להתפרש כך שישתמשו בהם באופן לא נכון, אבל העקרונות מוצדקים ומוצקים לחלוטין".

דויטש רואה את פסק הדין אפרופים כטריוויאלי: "כל יצירה אנושית היא בהכרח תלויית הקשר. כל אדם שאומר או כותב משהו לעולם עושה זאת על רקע הקשר כלשהו. אין ספק שצריך לפרש חוזה לפי הקשרו הכללי, וזוהי הדרך הנכונה להגיע לכוונה הסובייקטיבית האמיתית של מה שהצדדים רצו. נכון הוא שאין למהר ולעבור לבדיקת התכלית האובייקטיבית טרם מיצוי הבדיקה של התכלית הסובייקטיבית. ריבלין מדגיש זאת".

אייל טואג

במשפט האנגלי כיום, שנתפש ככלל כמשפט פורמליסטי, אומר דויטש, כמעט בכל ספר בדיני חוזים מוצאים אמירות שלפיהן עד לפני 20-30 שנה נהגה פרשנות לשונית, אבל הפסיקה המודרנית מזמן סטתה מזה, וכיום הבדיקה שעורכים השופטים היא בדיקה ברוח זו שנקבעה באפרופים - בדיקה של לשון החוזה והנסיבות גם יחד.

דויטש סבור שהתיקון לחוק לא הצליח לבטל את הלכת אפרופים. הוא מדגיש כי "ביטול הלכת אפרופים בכלל לא חקיק ואינו אפשרי מבחינה מעשית בכלים של המשפט המהותי, ואפשרי רק בכלים של דיני הראיות. הביטוי 'משתמע במפורש' בחוק הוא סתירה פנימית".

תיקון החוק, מסביר דויטש, מותיר בידי השופט שיקול הדעת בקביעה אם כוונת הצדדים עולה "במפורש" מהחוזה. קביעה זו מחייבת מטבעה הסתמכות על פרשנות של השופט. "תיקון החוק לא מוביל לביטול אפרופים, כי אין דרך לקבוע באופן סגור או מוחלט שמשהו הוא מפורש. לעולם ניתן גם לגרוס שקיימת לאקונה הטעונה השלמה לגבי תחולת ההסדר החוזי בנסיבות המיוחדות העומדות לדיון", אומר דויטש.

אם רוצים לבטל את הלכת אפרופים, מהלך לא רצוי לדעת דויטש, הדרך היחידה האפשרית לגישתו היא באמצעות דיני הראיות. הוא מסביר כי ניתן לקבוע כלל ראייתי שלפיו אם צדדים עושים חוזה דרך מסמך בכתב, לא יותר להם להגיש ראיות ביחס לפרשנותו של החוזה, גם אם החוזה אינו "ברור". במקרה כזה, מי שלא יצליח לעגן את עמדותיו בחוזה באופן שיובן על ידי ביהמ"ש, יפסיד. דויטש מזהיר כי "אם שוקלים מהלך כזה, צריך לצמצם אותו רק למצבים של חוזים שנעשו באמצעות ליווי משפטי ולא בין הדיוטות".

האם הקודקס האזרחי יצנן את הרוחות סביב הלכת אפרופים?

בימים אלה דנה ועדת החוקה של הכנסת בהצעת חוק דיני הממונות, שמכונה בקרב המשפטנים "הקודקס האזרחי". הצעת החוק שמונה כאלף סעיפים נועדה להחליף את כל חוקי החוזים, פקודת הנזיקין, חוקי המקרקעין, התיישנות ועוד שיאוחדו תחת חוק אחד. עם הסעיפים שמופיעים בקודקס, שמונח על שולחנם של חברי הכנסת בוועדה, נמנה הסעיף שדן בפרשנות חוזה.

כרגע הסעיף שמופיע בקודקס, שעליו עבדו מיטב המשפטנים הישראלים במשך כ-45 שנה, הוא סעיף ברוח הלכת אפרופים של פרופ' אהרן ברק. נוסח זה שונה מחוק החוזים הנוכחי, שתוקן ביוזמת ח"כ יריב לוין כדי לצמצם את שיקול הדעת של השופטים. פרופ' מיגל דויטש, שגיבש את הצעת החוק, משתתף גם בדיוני ועדת הכנסת בעניין שהחלו לפני כשלושה חודשים ומצויים בשלבים התחלתיים. לדבריו, עד עתה היו "כחמישה דיונים רציניים, והכוונה להתקדם עד שנסיים. חברי הכנסת משתתפים, שואלים שאלות, מעירים, מתנגדים ומציעים. בינתיים לא היו הצבעות לאישור הסעיפים אלא רק דיונים". לגבי הסעיף בקודקס שעוסק בפרשנות חוזה ובהלכת אפרופים, הוא מעריך ש"יהיה דיון ער מאוד לגביו. קשה לקבוע מתי נגיע לדון עליו, אבל סביר להניח שזה יתרחש עוד חודשים בודדים או שבועות. הכנסת תחליט מה שהיא מבינה, וזה בסדר גמור", הוא מסכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#