שוויה של חברת האינטרנט הישראלית קונדואיט צמח ל-2.5 מיליארד דולר - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוויה של חברת האינטרנט הישראלית קונדואיט צמח ל-2.5 מיליארד דולר

לפי בלוגים טכנולוגיים, קרן ההשקעות הפרטית סילבר לייק עומדת לרכוש את חלקה של קרן ההון סיכון יוזמה בקונדואיט תמורת 200-250 מיליון דולר ■ קרן יוזמה, שבשליטת קבוצת עופר היי-טק, השקיעה בחברה 1.5 מיליון דולר ב-2005 וכיום מחזיקה ב-9% ממניותיה

11תגובות

שנתיים של מו"מ אינטנסיבי מתקרבות לסיומן. בסוף השבוע פורסמו שני דיווחים בבלוגים טכנולוגיים מובילים אודות הרוכשת של מניות קרן הון סיכון יוזמה, שבשליטת קבוצת עופר היי-טק, בחברת האינטרנט הישראלית קונדואיט. הדיווחים מלמדים כי קרן ההשקעות הפרטיות סילבר לייק (SilverLake), היא הקרן הסודית שעומדת מאחורי המהלך העסקי.

הבלוג הטכנולוגי טק-קרנץ' והכתב אנתוני אה, פירסמו כי סילבר לייק היא הרוכשת של 9% ממניות החברה. בוונצ'ר ביט, פירסמה העיתונאית שרה מיטרוף דברים דומים וטענה שהחברה רוכשת את אחזקות קרן יוזמה לפי שווי של 200-250 מיליון דולר. התמורה הצפויה ממכירת האחזקות של יוזמה משקפת לקונדואיט שווי של 2-2.5 מיליארד דולר, וליוזמה מכפיל רווח 200 - מכפיל חריג מאוד בגובהו. לפי הערכות, יזמי החברה מחזיקים בכ-40% מהמניות.

קרן יוזמה ישראל השקיעה בחברה 1.5 מיליון דולר ב-2005 והיא מחזיקה ב-9% ממניותיה; קרן בנצ'מרק השקיעה בחברה 8.5 מיליון דולר ב-2008 והיא מחזיקה ב-17.5% ממניות החברה; זאק רינת מחזיק ב-12.5% ממניות החברה ו-22% ממניות החברה מוחזקים על ידי עובדיה.

מוטי מילרוד

עם זאת, יהודה דורון, שותף בסילבר לייק, הכחיש בסוף השבוע את הדיווחים. ואולם, לא מן הנמנע שהיא אכן מתעניינת או התעניינה ברכישות אחזקות החברה.

סילבר לייק היא קרן פרייווט אקוויטי גדולה מארה"ב. בינואר 2011 היא השקיעה כ-50 מיליון דולר בפריים-סנס. בניגוד לארה"ב, בישראל הקרן מכוונת לחברות טכנולוגיה בשלות ובוגרות. אם אכן סילבר לייק תשקיע בקונדואיט, זו תהיה ההשקעה השנייה שלה בישראל וגם השנייה של דורון, שמונה לתפקיד מנהל הקרן בישראל ביולי 2010 סילבר לייק היא אחת מקרנות הפרייווט אקוויטי הגדולות בעולם, עם הון מנוהל של 14 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות עלתה הקרן לכותרות בזכות כמה השקעות בחברות כמו סקייפ, חברת ה-VoIP הפופולרית, וגם סאנגארד, אוויה, נאסד"ק וגרטנר. לרוב סילבר לייק לא מבצעת השקעות בהיקף של כ-50 מיליון דולר, כפי שהשקיעה בפריים-סנס. אין אלה סכומים שמתאימים לקרן פרייווט אקוויטי מסוגה של סילבר לייק, המשקיעה מאות מיליוני דולרים. אבל בישראל דורון פועל לפי אסטרטגיה מעט שונה ומשקיע בחברות שמציגות הכנסות של יותר מ-10 מיליון דולר ומעוניינות לגייס גם סכומים של 50 מיליון דולר ויותר.

מקור אחד אומר כי קרן יוזמה ניהלה בשנים האחרונות מספר רב של משאים ומתנים עם קרנות השקעה למכירת אחזקותיה עוד מ-2009. אחת ההערכות היא שהרצון לממש רווחים מאחזקותיה בקונדואיט נובע מהשאיפה של קבוצת עופר היי-טק בנזילות מזומנים. עופר היי-טק היא בעלת מניות עיקרית ביוזמה ובשנים האחרונות נאלצה לא פעם לממש נכסים. גורם אחר בתעשייה הביע ספק שמדובר בתג מחיר של 200 מיליון דולר וכינה את המהלך "השקעה טיפשית".יוזמה השקיעה 1.5 מיליון דולר ב-2006, ואם תממש 200 מיליון דולר - יהיה זה החזר של פי 200 על ההשקעה. הקרן, המנוהלת על ידי יגאל ארליך, מגיעה בשלב זה לסוף דרכה. המשקיעים שלה מעוניינים לממש רווחים ולרשום תשואה חזקה - ההשקעה בקונדואיט תאפשר להן לעשות זאת.

האתגרים של קונדואיט

הפלטפורמה של קונדואיט מאפשרת לכל ספק תוכן לייצר סרגל כלים לדפדפן גלישה במחשב ובסלולרי, ולשלב בו כלים נוספים שאינם מעולם התוכן שלו. כך למשל, בעל סרגל למזג אוויר יכול להוסיף פיצ'ר של תוצאות בייסבול שייצר בעל תוכן אחר.

לחברה כ-260 אלף ספקי תוכן וכ-250 מיליון משתמשים. לפי הערכות, קונדואיט חולשת על 95% משוק סרגלי הכלים בעולם. בניית הסרגל היא ללא תשלום, אך החברה מרוויחה ממודל של חלוקת רווחים על כל הכנסה שנוצרת באמצעות הסרגל.

קרן יוזמה מבקשת למכור את אחזקותיה בקונדואיט, אבל ככל הנראה שאר המשקיעים בקונדואיט יצטרכו לחכות זמן לא מבוטל עד למימוש רווחים. הסיבה: בקונדואיט, שקיבלה בעבר הצעות לרכישה, לא מעוניינים בשלב זה למכור - בעיקר בגלל הרצון של מנכ"ל החברה, רונן שילה, להמשיך קדימה ולהפוך את קונדואיט לאחת מחברות האינטרנט הגדולות בעולם שישראל הוציאה. זו אידיאולוגיה שלא מאפיינית יזמים רבים, שלרוב מתקשים לומר "לא" להצעת רכש במאות מיליוני דולרים.

קונדואיט נחשבת לחברה רווחית במיוחד. על פי הערכות בשוק, החברה רשמה רווח תפעולי נקי (EBITDA) של כ-200 מיליון דולר ב-2011 וכי הכנסות החברה ב-2011 הסתכמו ביותר מ-500 מיליון דולר. הסכנה הגדולה של קונדואיט כיום היא ההסתמכות על לקוח אחד עיקרי - בינג (מיקרוסופט) - לכן היא גם לא מתאימה לצאת להנפקה. ככל שקונדואיט תצליח בעסקיה ובחזון החדש שלה, היא תדחה את מועד האקזיט, אבל בסופו של דבר גם זה יקרה. מקור המעורה בפרטים ציין כי כבר לפני שנה מכר אחזקות שלו בקונדואיט לקרן שניונית בשווי של יותר ממיליארד דולר, וכעת המו"מ של יוזמה למכירת מניותיה מעניק לקונדואיט שווי של 2 מיליארד דולר לפחות.

קונדואיט אחראית כיום לתנועת גולשים עצומה לבינג - דבר השווה לבינג הרבה מאוד כסף בתחרות מול גוגל. במאי 2011 חשף מארק באלארד מהבלוג RKGBlog כי קונדואיט אחראית ל-10%-11% מההקלקות על קישורים פרסומיים במנוע החיפוש. מקורב טען לאחר הפרסום כי הנתונים האמיתיים אף גדולים מכך. לפיכך, במיקרוסופט מוכנים לשלם עבורו הון רב. השאלה הגדולה היא האם יש גורם שיכול לרכוש את קונדואיט ולשלם מחיר שכזה.

עם זאת בסביבת החברה אומרים שהסתמכות על בינג קטנה והולכת לאורך הזמן. בשוק מעריכים כי שתי חברות ישמחו לשים את ידן על קונדואיט: גוגל ומיקרוסופט. העובדה שרק שתי חברות גדולות יכולות לעמוד בשווי הגבוה שאליו הגיעה קונדואיט, לצד ההסתמכות על מיקרוסופט - הם שני האתגרים הגדולים של קונדואיט בכל הקשור לאסטרטגיית האקזיט שלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#