חברות מסחור ידע היו מעורבות בהקמת 151 סטארט-אפים מאז הקמתן - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות מסחור ידע היו מעורבות בהקמת 151 סטארט-אפים מאז הקמתן

מאז הקמתן ועד לסוף 2009 הגישו החברות בישראל 13,493 בקשות לפטנטים ■ ב-2008 ההכנסות החברות הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל

תגובות

חברות מסחור הידע הפועלות לצד אוניברסיטאות המחקר היו מעורבות בהקמת 151 חברות סטארט-אפ מאז הקמתן - כך עולה מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

חברות מסחור הידע פועלות לצד שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל ואחראיות על שיווק ופיתוח הידע שנוצר במחקר באוניברסיטאות, רישום פטנטים, הפיכתם למוצרים מסחריים ומעורבות בהקמת חברות סטארט-אפ ושיווק הידע לתעשייה כאשר הכנסות החברות תורמות באופן משמעותי להכנסות האוניברסיטאות.

דרימסטיים

פעילות חברות מסחור הידע כמעט ואינה מפורסמת בציבור. הסקר שביצעה הלמ"ס ב-2009-2008 ביוזמת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח הפועלת במשרד המדע, הוא הראשון שסקר את פעילות החברות. לפני הסקירה בשנת 2009 הכנסות 7 מתוך החברות עמדו על 1.83 מיליארד שקל כאשר החוקרים העומדים מאחורי ההמצאות שותפים לתמלוגים.

ב-2008 ההכנסות החברות הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל. שיעור ההכנסות הגבוה ביותר התקבל ממכירת קניין רוחני מתגמולים בתחום מדעי החיים והרפואה שב-2009 ייצג 92% מההכנסות. תחום מדעי המחשב היווה רק 2.5% מההכנסות והיה הנמוך ביותר. ההכנסות מתחלקות כך שהאוניברסיטאות נהנות מכ-54% מהן, הממציאים ושותפיהם כ-41% וכ-4% מההכנסות מתקבלות אצל החברות למסחר הידע.

לפי הסקר, פעילות החברות בישראל בולטת בהשוואה למדינות אחרות וביחס לגודל מגזר ההשכלה הגבוהה בישראל וזאת בהשוואה למדינות המערביות כמו ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ובריטניה.

חברות מסחור הידע פונות לסגל האקדמי באוניברסיטאות ובוחנות האם ניתן להגן על רעיונות והמצאות החוקרים ואם קיים פוטנציאל מסחרי המצדיק רישום פטנט. לאחר מכן הן מנסות לשווק את זכויות הפטנטים לחברות בארץ ובחו"ל. ב-2008 ו-2009 דיווחו שבע החברות בישראל על כך שהגנו על 694 המצאות.

טס שפלן

בשנים 2009-2008 הגישו החברות 779 בקשות לרישום פטנטים במטרה להקנות זכות לשימוש בלעדי הניתנת על ידי מדינות לבעלי ההמצאה. כ-94% מהבקשות הוגשו בחו"ל ו-350 מתוכם היו בתחום מדעי החיים והרפואה, בהנדסה הוגשו 182 בקשות ובמדעי הטבע והפיזיקה 141 בקשות.

מאז הקמתן ועד לסוף 2009 הגישו החברות בישראל 13,493 בקשות לפטנטים מהן כ-15% בישראל. 32% מהבקשות היו בארה"ב והיתר הוגשו במדינות שונות ובהן אוסטרליה, הודו, ברזיל וסין. עד סוף 2009 רשמו החברות באוניברסיטאות 3,313 פטנטים כאשר כ-16% מהם נרשמו בישראל. השיעור הגבוה ביותר של הפטנטים שמקורן בארץ נרשמו בארה"ב.

מתוך הפטנטים שנרשמו 1,228 פטנטים מוסחרו. 774 מהפטנטים שייכים לחברות בארץ ו-454 מהפטנטים שייכים לחברות בחו"ל. מספר העובדים בכל חברה נע בין 30-2 עובדים אך תוצאות פעילותן גבוה יותר מאשר בחלק מהמדינות המערביות.

לפי הלמ"ס מספר הבקשות הראשוניות לרישום פטנטים על ידי החברות הישראליות היה גבוה יותר מאשר בארה"ב, בריטניה, קנדה, ואוסטרליה. מספר הפטנטים שנרשמו בישראל (3313) גבוה מאשר באוסטרליה (1860) ארה"ב (3088) ובריטניה (827) ואילו מספר חברות ההזנק נמוך יותר אך דומה למספרם באוסטרליה - 151.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#