הסדרי החוב על חשבון הפנסיה שלנו - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסדרי החוב על חשבון הפנסיה שלנו

מפקירים את כספנו לתספורות ולמחזור חובות - ומגלגלים הפסדים עלינו

תגובות

המחאה החברתית של הקיץ האחרון אחראית למהפך תודעתי בציבור הישראלי. רבים מאתנו הבינו לראשונה את הקשר הישיר והמיידי בין פגיעה בחסכונותינו לפנסיה לבין התנהגותם של טייקונים ממונפים דוגמת יצחק תשובה ואילן בן-דב.

הציבור, וגם מקבלי ההחלטות, הפנימו שמושגים כמו גלגול חובות, תספורת והסדר חוב, שנחשבו בעבר בעיות ערטילאיות של עכברי שוק ההון, הם הבעיה של כולנו, ושאנחנו, החוסכים לפנסיה, נותנים את הלגיטימציה וההכשר להתנהגות חסרת אחריות של בעלי ההון, השולטים גם בגופים שמנהלים את חסכונותינו.

את מה שהציבור הבין הבינו גם חברי ועדת הריכוזיות. הם קבעו במפורש שהריכוזיות בשוק ההון, הבעלות הצולבת של טייקונים על נכסים פיננסיים וריאליים, ואותו שולחן עגול של לווים ומלווים השולטים באשראי בישראל, הם סיכון ליציבות המערכת הכלכלית בישראל ופוגעים שוב ושוב בתשואה של חסכונותינו.

הסדרי החוב השערורייתיים מהשנים האחרונות הולכים ומתרבים, והמספרים מוכיחים זאת: לפחות 53 הסדרי חוב נחתמו בשלוש השנים האחרונות על סדרות אג"ח בסכום כולל של 15.8 מיליארד שקל, ועוד 36 הסדרים נמצאים בשלבי משא ומתן. אלה הם היקפים אדירים, בלתי נתפשים כמעט.

הסדרי החוב נהפכו לפרקטיקה לא בגלל מצבו של המשק. הם נפוצים כל כך מכיוון שהגופים המוסדיים, שמחזיקים במרבית החובות של אותן חברות שמבקשות הסדרים, מתיישרים כמעט תמיד עם בעל השליטה ומפקירים את הכסף שלנו, שהושקע בחברות הללו, בהסכימם לתספורות של עשרות אחוזים, למחזור חובות ולשלל הצעות מפוקפקות שתכליתן אחת: לחלץ את הטייקון בלא פגע, ולגלגל את ההפסדים עלינו.

לא עוד. כשהגופים שאמורים לייצג את האינטרס הציבורי מפקירים אותו, זהו תפקידו של המחוקק להתערב ולהטות את הכף לטובת האזרחים. הצעת החוק של ח"כ יצחק וקנין ושלי, המכונה חוק התספורות, עושה בדיוק את זה: היא מחייבת פיקוח של נאמן מטעם בית המשפט על כל הסדר חוב שבו בעל השליטה מציע תספורת בשיעור של 10% או יותר. הסדרי חוב שבעבר בית המשפט שימש להם חותמת גומי לא יוסיפו להתקיים.

החוק החדש יחייב את המוסדיים להפעיל את סמכויותיהם ולהעניש בעלי הון שכושלים שוב ושוב בהחזר חובותיהם. הנאמן יוכל לקבוע שהסדר החוב אינו משרת את הציבור, להורות על ביטולו, ובכך לאלץ את המוסדיים לפעול לפירוק החברה שלא עמדה בהחזר חובותיה. שוק האג"ח ייהפך מבזאר טורקי, שבו כולם עושים יד אחת להכשיר מינופים ספקולטיביים, למקום שבו כספי הציבור מוגנים.

ומה הלאה? החוק שלנו הוא צעד ראשון בדרך לרפורמה כוללת בשוק ההון. על הממשלה לאמץ את המלצת ועדת הריכוזיות ולאסור על החזקות צולבות של נכסים פיננסיים וריאליים כבר מהשקל הראשון; עליה להקשות על קיום של פירמידות שליטה ועל חלוקה מסוכנת של דיווידנדים; ובעיקר, עליה להיות קשובה לציבור, ולא לטייקונים. אם לא תעשה זאת, נמשיך לעשות זאת במקומה.

הכותבת היא חברת כנסת מטעם מרצ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#