המתמחים, היח"צנים והשיאים בשביתת הרופאים שהסתיימה אתמול - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתמחים, היח"צנים והשיאים בשביתת הרופאים שהסתיימה אתמול

מלחמות היח"צנים ויועצי התקשורת זה בזה ■ משבר האמון החריף בין הצדדים והמהפכה התודעתית של המתמחים

10תגובות

תשעה חודשים, מאות מתמחים מתפטרים, 11 ימי שביתת רעב, שלושה מגשרים, הסכם לתשע שנים, שני סיבובים בבג"ץ ושלושה בבית הדין הארצי לעבודה. נדמה שכל שיא אפשרי נשבר בסכסוך העבודה הארוך והמורכב ביותר שהיה במשק הישראלי בשנים האחרונות, ובעיקר נדמה שלאחר הטלטלה שעברה המערכת - שום דבר כבר לא ייראה אותו הדבר.

1. המתמחים

אחת הדרמות הגדולות של משבר הרופאים 2011 היא המהפכה התודעתית וההתנהגותית שעברה על המתמחים: במשך עשרות בשנים היו המתמחים החוליה החלשה והמדוכאת ביותר בשרשרת המזון של מערכת האשפוז.

תלויים לחלוטין במנהלי המחלקות שלהם וברופאים הבכירים, הם נהגו לספוג בשקט את תנאי העבודה הקשים שכללו לעתים שבועות רצופים של עבודה, תורנויות שלא מסתיימות בבוקר אלא נמשכות אפילו 30 שעות ויותר, ובאופן כללי - להחזיק על גבם את המחלקות.

רובם המכריע לא העז להתלונן, בטח שלא לפנות לאפיקים משפטיים, ואילו מי שהתלונן - נהג לשמוע באופן קבוע מהבכירים את הפזמון הקבוע שלפיו "בזמננו המתמחים עבדו הרבה יותר קשה".

גם בחודשים הראשונים של מאבק הרופאים הנוכחי איש לא שמע מהמתמחים. ההתעוררות הגדולה שלהם, שכללה התפטרות המונית של כאלף מתמחים, יצאה לדרך זמן קצר לפני חתימת ההסכם עם הרופאים בסוף אוגוסט - בתזמון שכבר נכתב עליו הרבה: החל בעידוד מסיבי מצד מנהלי בתי החולים הגדולים במרכז שהתרעמו על אי הכנסת השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) להסכם וקיוו שהמתמחים יעשו עבורם את העבודה, וכלה בשילוב כוחות עם המחאה החברתית הכללית שהיתה אז בשיאה.

ואולם הזרז שהביא להתפרצות לא באמת חשוב ורלוונטי כיום - הדבר המשמעותי הוא השינוי שחל במתמחים לנגד עיניהם המשתהות של בכירי המערכת: מקבוצה מדוכאת הם נהפכו לאדוני המערכת, כשנשק ההתפטרות בשילוב עם התקוות שתלו בהם הרופאים הבכירים הפכו אותם לקובעי הטון.

מחזה של מתמחה שמותח בשידור ביקורת חריפה על ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הבריאות ואפילו על בית המשפט העליון נהפך ליומיומי. בסופו של דבר, העצמאות החדשה של המתמחים חזרה כבומרנג לרופאים הבכירים ש"בנו" עליהם שיילחמו את מלחמתם: ברגע האמת, הם השכילו להשתחרר גם מלפיתתם של הבכירים ולחתום על הסכם שמיטיב עם המתמחים והרופאים הצעירים בלבד.

המהפכה התודעתית שלהם הושלמה. עם זאת, לא הכל רומנטי וחיובי במהפכנות החדשה של המתמחים: המאבק הפך אותם למנוכרים ומיואשים, ובשלבים מסוימים הם נשמעו כמו קבוצות קיצוניות במיוחד בחברה הישראלית - כשהביעו חוסר אמון מוחלט במוסדות השלטון, החוק ובית המשפט העליון. דבר אחד בטוח: אחרי קיץ 2011 בבתי החולים יעבדו מתמחים אחרים לגמרי מאלה שעבדו שם לפניו.

2. היועצים

ספונטני ואותנטי ככל שייראה, מאבק המתמחים סיפק פרנסה למספר שיא של יועצי תקשורת ויועצים אסטרטגיים, שלעתים נראו כאילו הם נלחמים זה בזה אף יותר מכפי שהצדדים האמיתיים במשבר נאבקים ביניהם.

כך, מלבד הדוברות הפנימית הקבועה של ההסתדרות הרפואית ושל משרד האוצר, היו מעורבים בתהליך גם יועצי תקשורת ואסטרטגיה של המתמחים ושל הרופאים הבכירים (רונן צור ומשרד אייקון), יועצי תקשורת של האוצר שמונו ספציפית לטובת ליווי המאבק (משרד דן-אורן), דוברת שמונתה ללוות את הליך ההידברות עצמו (פנינה אלעזר שלו), משרד קום אנד סנס שייצג את המתמחים בתחילת הדרך ואת דוברות משרד הבריאות וכן שני משרדי יחסי ציבור שמלווים את ההסתדרות הרפואית (גיתם ופאר לוין).

מלבדם, בחשו בקלחת לאורך כל התקופה גם דוברי בתי החולים שבהם התחוללה הדרמה, דוברי ראש הממשלה, דוברים שנשכרו אד הוק למאבקים של ועדי רופאים מסוימים (לדוגמה - ועד רופאי בית החולים מאיר ששכר את שירותיה של יועצת התקשורת גלי גבאי), ודוברות בתי המשפט. כמובן שגם שלל יחצ"נים של עורכי דין, רופאים, ולא מעט גופים אחרים נכנסו לתמונה בניסיון לשרבב את שמם של לקוחותיהם לזירה הכי מתוקשרת במדינת ישראל של החודשים האחרונים.

לא ברור מהי הביצה ומהי התרנגולת, אך במבחן התוצאה המשבר אכן לא ירד מהכותרות והצליח לשמור על מומנטום לאורך כל החודשים הארוכים: לא היה שבוע שבו הסכסוך לא כיכב לפחות פעם אחת בעמודים הראשונים של העיתונים ופתח מהדורות חדשות, אנשים שהיו די אלמוניים מבחינה ציבורית עד לפני כמה חודשים כמו יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן; הממונה על השכר באוצר, אילן לוין; סגן הממונה על התקציבים, משה בר-סימן-טוב; ונשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד - נהפכו לכוכבי תקשורת ושועלי ראיונות שמוכרים בכל בית בישראל.

לעתים, ריבוי היחצ"נים יצר סיטואציות מביכות ואפילו משעשעות של מסרים סותרים והתנגחויות טריטוריאליות בין הדוברים השונים. רק אתמול, למשל, קיבלו כתבי הבריאות לפחות חמש הודעות שונות על קיום מסיבת עיתונאים לרגל החתימה על ההסכם הסופי - מסיבת עיתונאים שרשימת המשתתפים בה שונתה בתכיפות.

3. ההתבטאויות

לא מעט התבטאויות בלתי נשכחות סיפק הסכסוך האמוציונאלי הזה. למשל, סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, היה אחד הראשונים שכבש את הכותרות עם התבטאות מעליבה במיוחד נגד הרופאים בראיון שנתן לגלי צה"ל: "בשביתה הקודמת (של הרופאים) פחות אנשים מתו בבתי החולים". זמן לא רב אחריו, שוב בהתבטאות בראיון לגל"צ, היה זה תורו של הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, להעליב את הרופאים, כשאמר: "הולכים להרוג כאן אנשים בשביל תוספת שכר. אל תרצחו אנשים בשביל תוספות שכר, אין לזה שום הצדקה".

ההסתדרות הרפואית נעמדה אז על רגליה האחוריות והציבה ללוין אולטימטום: "תתנצל או שלא נשוב למשא ומתן". זה הסתיים בסוג של התנצלות של לוין ("דברי הוצאו מהקשרם") והצדדים חזרו למשא ומתן. אפילו שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, תרם את חלקו לרשימת הביטויים שייזכרו, כשרמז שניתן לפתוח את ההסכם ואמר ש"כשעושים הסכם לתשע שנים יש בעיה".

המתמחים ייזכרו שכינו את מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, "בריון הכפר", לאחר שאמר שההתפטרות שלהם היא "הגזמה". אין ספק שגמזו עצמו הוא שראוי לקטוף את מדליית הזהב בתחום ההתבטאויות הזכורות. גמזו אמר בישיבה סגורה כי "כשישבתי עם ראש הממשלה בישיבה... הוא ומר: 'שיביאו רופאים מהודו, זה עולם גלובלי!'" - התבטאות שבגללה סולק מניהול המשא ומתן.

4. השיאים

סכסוך העבודה של הרופאים הוא לא רק הממושך ביותר בהיסטוריה של יחסי העבודה בישראל (תשעה חודשים) אלא גם המסובך, הקשה והמפתיע ביותר - ועל כך נראה שלא יחלקו גם ותיקי אגף הממונה על השכר למודי הקרבות.

הסכסוך, שהחל באופן די צפוי ושגרתי עם השבתות של בתי החולים ומשא ומתן ממושך עם האוצר, כלל ההשמצות ההדדיות המתבקשות, קיבל תפנית מפתיעה ראשונה בסוף יולי, כשאידלמן פתח בשביתת רעב וערך צעדה הרואית ממשרדי ההסתדרות הרפואית ברמת גן ללשכת ראש הממשלה, כולל שינה באוהלים והידרדרות הדרגתית בתפקודו הבריאותי.

אלא שמה שנראה אז כשיא דרמטי שמסמל את סופו של המאבק, נראה היום כמו הקדימון הצנוע לגל של תפניות דרמטיות שהגיעו מאוחר יותר: פחות מיממה לאחר שאידלמן קיבל סוף סוף את אחת הדרישות המרכזיות שלו במשא ומתן - התחייבות לתוספת של 1,000 תקני רופאים ומענקים גדולים לרופאים ולגם לראשונה מיץ תפוזים לאחר 11 יום של שביתת רעב, התפטרו בבת אחת אלף מתמחים ונתנו את האות למחאת המתמחים הגדולה שסיפקה דרמה מורטת עצבים על בסיס יומיומי.

כל כך הרבה תקדימים נרשמו במהלך מחאת המתמחים, שניתן לציין רק את חלקם: התפטרות של 1,000 מתמחים והחזרתם לעבודה בהוראת בית משפט; התפטרות מחודשת ושוב החזרה לעבודה עם פסק דין תקדימי שקובע כי ההתפטרות ההמונית הוא צעד ארגוני קולקטיבי אסור; מתמחים שמתפרצים על שופט ובתגובה זוכים ממנו להתנצלות; שופטי בג"ץ שמדברים בשני קולות; הרופאים הבכירים שמאיימים להצטרף למתמחים המתפטרים; מרד של רופאי רמב"ם בהנהלת משרד הבריאות שדרשה לפטר כמה מבכירי בית החולים שלמעשה כבר התפטרו.

גם כעת, לאחר שנחתם מסמך ההסכמות עם המתמחים ומכתבי ההתפטרות נמשכו, לא בטוח שכל הדרמה מאחורינו. בשטח נשארו לא מעט רופאים בכירים מאוד לא מרוצים, ולפי כל ההערכות הם לא מתכוונים לשבת בשקט ולהשלים עם רוע הגזרה.

לא ירדו מהכותרות

בדבר אחד אין ספק: הציבור והתקשורת לא נותרו אדישים למשבר המתמחים - והוא לא הפסיק לככב הן באמצעי התקשורת הממוסדים והן באינטרנט וברשתות החברתיות לאורך כל תקופת המחאה.

עד כמה נרחב היה הסיקור? מבדיקה שנערכה ביפעת מחקרי מדיה עבור TheMarker עולה כי בין התאריכים 20.8 (ערב חתימת ההסכם עם ההסתדרות הרפואית שבעקבותיו פרץ משבר המתמחים) ועד אתמול, היו למשבר 4,800 אזכורים שונים בכל אמצעי התקשורת - עם דגש על העיתונות המודפסת (39% מהאזכורים) והרשתות החברתיות (42% מהאזכורים). לשם השוואה, מדובר בכמות אזכורים הגבוהה אפילו מהאיום האיראני שזכה "רק" ל-4,580 - אזכורים.

עם זאת, אי אפשר להגדיר את המשבר כאירוע המדיה הגדול ביותר של התקופה. האירוע שקיבלהכי הרבה כותרות ואזכורים בתקופה זו היה, כמובן, חזרתו של גלעד שליט - עם 60,800 אזכורים, שרובם המכריע (74%) ברשתות החברתיות.

אגב, חזרתו של שליט היתה גם אחד הגורמים שעצרו בשלב מסוים את המומנטום של מאבק המתמחים: בבוקר שלאחר ההודעה על חזרתו פירסמה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, את פסק הדין התקדימי שלה שמבטל התפטרות המתמחים, ובשילוב עם תשומת הלב התקשורתית שעברה כולה לשליט נראה היה כי הציבור מאבד עניין במאבקם.

לדברי מור לביא, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה, "היקף החשיפה הגבוה של אירועים אלה מראה שהתקשורת מתמקדת בעיקר בתחומים מדיניים וחברתיים ופחות בנושאים הפוליטיים והפיננסיים שהיו במרכז הקונצנזוס התקשורתי עד לפני פרוץ המחאה החברתית. מתוך נושאים אלה בולטת החשיפה של מחאת הרופאים כאחת מתוך הסוגיות העולות בתחומי החברה", הוסיף לביא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#