מה נשאר מטרכטנברג? - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה נשאר מטרכטנברג?

נתניהו לא מסוגל להיענות למחאה כי היא מנוגדת לאידיאולוגיה ההיפר-קפיטליסטית שלו

14תגובות

שלשום אישרה הכנסת גרסה מסורסת ומעוקרת של פרק המסים בדו"ח טרכטנברג. ממשלת נתניהו הגישה לכנסת את החקיקה כשהיא מכוסה בזפת ובנוצות שמרח עליה הציבור, שמאס בהטבות המס לעשרים ובהקלות שניתנות על ימין ועל שמאל למי שממילא יש להם יותר.

שינויי החקיקה שאישרה הכנסת מסמנים את ההתקפלות של ממשלה, שקידשה את קשרי ההון-שלטון. לא רק הציבור, ולא רק טרכטנברג, אפילו אגף התקציבים במשרד האוצר חבר לאזרחים כדי למחות נגד מתווה הפחתות המיסוי הישיר של נתניהו, ונגד התפישה הארכאית והרדיקלית של ממשלה הרזה, שתוצאותיה היא עשירים שמנים ועניים רעבים. העלאת המיסוי על רווחי הון, ביטול מתווה הפחתות מס החברות והעלאת המדרגה העליונה של מס ההכנסה הם כולם צעדים פרוגרסיביים, צודקים ונדרשים, והם תקועים לממשלת נתניהו כמו עצם בגרון.

ממצאי דו"ח OECD שפורסם השבוע מציבים את ישראל בראש רשימת הבושה של האי-שוויון בין עשירים לעניים. העשירון העליון בישראל מרוויח פי 14 מהעשירון התחתון. אנחנו המדינה היחידה כמעט ב-OECD שבה, בזמן שהכנסות העשירון העליון עלו, מי שנמנה עם העשירון התחתון כלל לא הרוויח מהצמיחה שנתניהו מתהדר בה, והכנסתו אף קטנה.

בר און דניאל

מגמות אלה אינן גזירת גורל. מדיניות הורדת המסים חסרת האבחנה, פרי הגותו של נתניהו, נועדה להקל עוד ועוד על אותם בעלי הון שממילא חייהם קלים, והיא זו שאיפשרה להם להמשיך ולהתעשר, לפערים להתרחב ולממשלה להתנער מאחריותה לצמצום העוני ולמדיניות הרווחה. הפחתת המסים חייבה את צמצום הוצאות הממשלה כדי שנוכל לעמוד ביעדי גרעון, וכך חתך נתניהו בבשר החי, והותיר שירותים חברתיים קורסים, בתי חולים לא מתפקדים, מורים המשתכרים שכר מביש ומערכת אכיפת חוק חסרת אמצעים ותקציבים.

שינויי המס שאישרה אתמול הכנסת בולמים את הדהירה המטורפת אל עבר ריסוק מדינת הרווחה, אך עוד רחוקה הדרך עד שנתחיל להתקדם בכיוון הנכון. אני מברכת על ביטול מתווה הפחתת מס החברות, אך בכך אין די. כל אחוז במס החברות מכניס לקופת המדינה 700 מיליון שקל, בשנה. כל אחוז שמופחת ממנו הוא פטור לבעלי הון על חשבון דיור ציבורי, על חשבון עדכון קצבאות הזיקנה ועל חשבון הגדלת סל התרופות. לא ניתן לצמצם את האי-שוויון הנורא בלי לתקצב את הנושאים הללו.

אני תומכת בהעלאת המס על רווחי הון ל-30%, וביוזמה שלא התקבלה להוספת מדרגת מס נוספת להכנסות של עד מיליון שקל. אלה צעדים שיסייעו לצמצום האי-שוויון, אך גם בהם אין די. צריכה להיתוסף להם אכיפה ורפורמה עמוקה ברשות המסים, שתגביר את האכיפה על תכנוני מס אגרסיביים ועל העלמות של הגופים החזקים במשק.

דניאל בר און

ואולם, אלה שבמשך עשור עסקו בהרס שיטתי של מדינת הרווחה והגדלת האי-שוויון, לא יכולים ליישם מדיניות סוציאל-דמוקרטית אמיתית. בתחילת השבוע ראינו כיצד פירקה הממשלה לחתיכות את הפרקים של דו"ח טרכטנברג העוסקים בתחרותיות, כיצד מנעה תקצוב של הרפורמה בתחבורה הציבורית, וכיצד במקום לקצץ בתקציב הביטחון המנופח שחורג ממתווה ברודט, היא מתקפלת שוב בפני איומים שחוקים.

ראש הממשלה נתניהו לא מסוגל להיענות לדרישות המחאה כי היא מנוגדת לאידיאולוגיה ההיפר-קפיטליסטית שלו. הסיבוב הבא של המחאה יהיה בבחירות, שבהן ייקבע באמת איזה עתיד חברתי אנו מעוניינים לבנות לילדינו.

הכותבת היא חברת כנסת מטעם מרצ וחברה בוועדת הכספים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#