הקרב על החוק הגדול בתולדות המדינה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב על החוק הגדול בתולדות המדינה

עימותי ענק בדרך לאישור "הקודקס האזרחי"; הכנסת מול מערכת המשפט, תומכי ברק נגד מצדדי פרידמן; אחרי 40 שנות עבודה, הצעת החוק תידון מחר בוועדת החוקה

11תגובות

קרב טיטאנים משפטי ייפתח מחר בוועדת משנה של ועדת החוקה של הכנסת. מתחת לכותרות, שנשמעות כמושגים משפטיים מעורפלים, יתחולל מאבק שאין להמעיט בחשיבותו לעתיד המשפט בישראל. במידה מסוימת, מדובר בעוד מערכה לשימור מפעל חייו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק.

ועדת המשנה, שבראשה עומד יו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), תחל לדון בהצעת חוק הממונות. מתחת לכותרת המשמימה, נמצא החוק הגדול והמקיף ביותר בתולדות מדינת ישראל. הצעת חוק דיני הממונות מכונה בקרב המשפטנים "הקודקס האזרחי", בדומה לדברי החקיקה המונומנטליים והממצים של עידן חמורבי, או נפוליאון. הצעת החוק נועדה להחליף את כל חוקי החוזים; את פקודת הנזיקין והחקיקה הנלווית לה; את חוקי המקרקעין, המיטלטלין והנאמנות; את חוק הירושה; ואת חוק ההתיישנות. כל אלו יאוחדו תחת חוק אחד.

הצעת החוק מונה לא פחות מ-996 סעיפים ומשתרעת, עם נספחיה, על פני 1,240 עמודים. נכתבו עליה כבר עשרות מאמרים ואפילו ספר פרשנות (מאת פרופ' מיגל דויטש, על חוק שטרם נחקק!).

על גיבוש הקודקס החל לעמול לפני כ-40 שנה המשפטן פרופ' אורי ידין, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. כאשר מונה אהרן ברק ליועץ המשפטי לממשלה בשנת 1976, הוא ביקש מידין באופן פורמלי לגבש את נוסח הקודקס החדש. כשידין נפטר, שנים ספורות לאחר מכן, נטל על עצמו ברק את המשימה יחד עם עו"ד טנה שפניץ (שפרשה לפני שנים אחדות מתפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים).

בתהליך גיבוש הקודקס השתתפו משפטנים רבים וידועים ובהם יצחק אנגלרד, יהושע ויסמן, נילי כהן, מנחם מאוטנר, ריקרדו בן-אוליאל, דניאל פרידמן, מרדכי ראבילו, גבריאלה שלו ועוד רבים וטובים. מראשית שנות ה-80, במשך כ-20 שנה, התקיימו ישיבות ודיונים על נוסח החוק מדי חודש. לאחר שהסתיימה העבודה הממושכת, לפני כשבע שנים, הופץ תזכיר החוק לציבור. ביוני האחרון עבר החוק בקריאה ראשונה והועבר אחר כבוד לוועדת המשנה של ועדת החוקה, שהוקמה במיוחד כדי לטפל בו. "עתידה של ההצעה בהליכי החקיקה אינו ברור כלל ועיקר", אמר ברק בכנס בנושא הקודקס לפני שנים אחדות, וידע היטב על מה הוא מדבר.

חשבון פתוח עם משרד המשפטים

"יש במשרד המשפטים כמה אנשים שלא מבינים למה הכנסת בכלל צריכה לדון בחוק הזה. מבחינתם, שתהיה ישיבה אחת ונצביע מי בעד, מי נגד, וגמרנו", אומר יו"ר הוועדה, ח"כ רותם, בביקורת בלתי מוסתרת כלפי מקדמי החוק במשרד המשפטים וכנראה גם כלפי גורמים אחרים שגיבשו את המגה-חוק הזה.

"הם עובדים על החוק הזה 40 שנה", ממשיך רותם. "כששר המשפטים הביא את החוק לקריאה ראשונה הוא ביקש ממני שאזרז את הדיון בחוק. אמרתי לו: 'אתה רוצה שהכנסת תעשה את זה כל כך מהר? החוק הזה לא יעבור בבלוק אחד. אנחנו נעבור עליו סעיף סעיף. בכלל, יש לי רעיון להודיע למשרד המשפטים שאנחנו נקפוץ קודם כל לדון בסעיף האחרון של החוק. זה פרק ההתיישנות".

לח"כ רותם יש חשבון עם אנשי מחלקת החקיקה של משרד המשפטים מסיבוב קודם. "מה שמטריד אותי פה זה העיקרון", הוא אומר ומסביר: "בכנסת הקודמת, משרד המשפטים הביא בנפרד את חוק ההתיישנות. אנחנו קיימנו דיונים בוועדה, שבראשה עמד אז פרופ' מנחם בן ששון. הכנסנו הרבה מאוד שינויים, אבל על הסעיף הקריטי של הורדת תקופת ההתיישנות משבע לארבע שנים - החוק הזה נפל. אז משרד המשפטים משכו את החוק. עכשיו מכניסים את אותו סעיף בקודקס האזרחי. כל השינויים האחרים שעשינו בדיונים במשך שנתיים - לא מכירים בהם. תרגילים אני לא אוהב. אז אני קודם כל אכניס כל מה שעשינו שם בחוק הזה, ודבר ראשון אני אצביע על זה", הוא אומר.

במשרד המשפטים ניסו לרכך את נחיתת החוק בכנסת. ציירו את הקודקס כחוק שאינו משנה את המצב הקיים, אלא מקבע אותו באופן מסודר. "המגמה של עבודת הוועדה לא היתה יצירת מהפכה בחקיקה האזרחית ושינוי המשפט האזרחי מיסודו. נהפוך הוא, נקודת המוצא היתה שמירה על הדין הקיים, תוך תיקון החסרונות שנמצאו בו", נכתב בדברי ההסבר לחוק בתזכיר שהופץ.

הצעת החוק מבהירה כי "אין היא אך צירוף של מספר חוקים בתחומי המשפט האזרחי, אלא היא שואפת להסדיר באופן שלם ומלא את היחסים המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי באמצעות חוק אחד, בלא להשאיר בו במתכוון שטחים בלתי מוסדרים".

בכר דודו

הדברים אינם כה פשוטים. מאחורי הטון הלוחמני של רותם כלפי משרד המשפטים עומדת מחלוקת עמוקה הרבה יותר. זוהי מחלוקת אידאולוגית, על כוחם של השופטים לפרש חקיקה ועל מרחב שיקול הדעת שלהם. במלים אחרות, מדובר במחלוקת על כוחם של השופטים אל מול כוחם של המחוקקים.

כן, שוב זו הכנסת מול מערכת המשפט. במשפט האזרחי קיבלה המחלוקת הזו ביטוי בולט בהלכת אפרופים, שעסקה בפרשנות חוזים - נושא המצוי בטבורו של הקודקס. בהלכת אפרופים פסק אהרן ברק כי שופט יכול לפרש חוזה תוך הסתמכות על מרכיבים חיצוניים לחוזה עצמו ולא רק על לשון הטקסט, ועל כן ניתן לפרש חוזה אפילו באופן הסותר את כוונת הצדדים שחתמו עליו.

פסק הדין זכה אמנם לגיבוי הרכב מורחב של בית המשפט העליון, אך הותקף בחריפות על ידי הקהיליה העסקית, שטענה כי ההלכה יוצרת אי ודאות. למתנגדי ההלכה חברו גם אנשי אקדמיה, שהבולט בהם הוא פרופ' דניאל פרידמן, מומחה בעל שם בתחום החוזים עוד בטרם מונה לכהונת שר המשפטים.

כשר משפטים, היה פרידמן הראשון להכריז כי הלכת אפרופים בוטלה, כאשר השופט ד"ר יורם דנציגר קבע בכמה פסקי דין בבית המשפט העליון כי יפרש חוזה על פי לשונו בלבד. גישה זו הציתה מחלוקת בין שופטי העליון הוותיקים יותר לבין דנציגר, והאחרון לא הצליח להביא לשינוי הלכת אפרופים חרף נסיונות חוזרים ונשנים להביא לכך.

לעזרת מתנגדי הלכת אפרופים נחלץ בשנה שעברה ח"כ יריב לוין (הליכוד), שהעביר תיקון לחוק החוזים שאמור לבטל את הלכת אפרופים ולקבוע בחוק כי חוזה יפורש בהתאם ללשונו. מה יקרה לתיקון הזה כאשר יגיע הקודקס האזרחי לכנסת? "התיקון של ח"כ יריב לוין לא מופיע בקודקס", אומר ח"כ רותם. "במשרד המשפטים חושבים שלא נחשוב על הדברים האלה. נכון שאנשי משרד המשפטים הם משפטנים דגולים, אבל אנחנו לא מטומטמים מושלמים".

סלמן אמיל

הקודקס נכתב ברוחו ובהשראתו של הנשיא אהרן ברק, שעמד במשך שנים בראש הוועדה לכתיבת הקודקס.

רותם: "זה נכון, אם כי ברק לא היה זה שגמר את העבודה. ברק הוא באמת גאון גדול. רוחו של אהרן ברק היא רוח טובה, אבל הפרשנים של ברק הם פרשנים גרועים".

ברק ישתתף בדיון בוועדה?

"בדיון הראשון של הוועדה אהרן ברק ישתתף".

האם תזמין גם את דניאל פרידמן?

אפלבאום תומר

"ברק הוא לא איש של מלחמות. אני לא אשים אותו במצב של ויכוח. הוא יהיה בישיבת הפתיחה. הוא ינאם. כשנדון בסעיפי החוק השונים יבואו כל מיני אנשי משפט, גם דניאל פרידמן. יגיעו הרבה פרופסורים למשפטים כי החוק כולל הכל".

ככה זה באקדמיה

מדהים לגלות כי המחלוקת המקצועית העמוקה בין ברק לפרידמן החלה למעשה כבר לפני כ-40 שנה. לדעת ברק, המשפט האזרחי היה מאז ומתמיד קודקס וכל שנדרש היה לסדר אותו. "קיומה של הקודיפיקציה הישראלית בתחומי המשפט האזרחי היא מציאות שאין מערערים עליה", כתב ברק בשורת הפתיחה של מאמר שחיבר ב-1976, כשהחלה העבודה על הצעת החוק. מציאות שאין מערערים עליה? טעות. "בעיני ברור כי החקיקה הישראלית החדשה איננה בגדר 'קוד' באותו מובן שפרופ' ברק ופרופ' ידין מייחסים לו", השיב לו פרופ' פרידמן במאמר נגדי שפירסם זמן קצר לאחר מכן.

ברק הזהיר כי כאשר יתגלו חוסרים בקודקס האזרחי - שאף פעם אינו מושלם - עלול השופט לפנות לחקיקה היסטורית או למשפט האנגלי כדי למצוא פתרונות. ברק סבר כי יש להעדיף יצירת פתרון ישראלי מקורי, והטיף ל"עצמאות החוק" הישראלי. פרידמן הגיב באומרו כי "לא ניתן לקבל את מסקנתו של פרופ' ברק, כי הדין הקודם בוטל ודבר החקיקה החדש הוא בלבד מהווה מעתה ואילך המקור לדין הקיים". ברק השיב לפרידמן במאמר חד, החוזר שוב ושוב על הביטוי "אין לקבל גישה זו". פרידמן הגיב במאמר נוסף, שבו טען בין היתר כי "ייחס לי פרופ' ברק גישה שמעולם לא אימצתי לעצמי" ואז "מתח עליה ביקורת". ככה זה באקדמיה.

"בתהליך הקודיפיקציה כשלעצמו טמונה הבטחה", כתב לפני כחמש שנים פרופ' מיגל דויטש מאוניברסיטת תל אביב, בהיותו החוקר הראשי של ועדת גיבוש הקודקס. דויטש צפה כי הדיון בחוק יקדם "תהליך חברתי ראוי של שיתוף מחודש של ציבור המשפטנים - והציבור כולו - בעיצוב מכלול הנורמות של המשפט האזרחי, המשפיעות על הפעילות היומיומית של הפרט". עוד צפה דויטש, כי החוק ישלים פערים בחקיקה הקיימת, יבנה לה ארכיטקטורה מסודרת ויתרום לוודאות המשפטית בישראל.

בניגוד לגישה שעולה מדברי ההסבר לחוק של משרד המשפטים, דויטש אינו מסתיר את דעתו כי לבית המשפט יישאר תפקיד חשוב לאחר החקיקה. במאמר שכתב, ציין דויטש כי הקודקס חוזר על עקרון הפרשנות התכליתית (שיטת הפרשנות שבה תומך ברק, המחפשת מהי תכלית החוק; ע.ב). "החלופה לכך היא פרשנות לשונית-בלשנית, שתהפוך את המשפטן לטכנאי משפט ותסלק את נשמתו של המשפט", כתב. זה כמובן מדאיג מאוד כמה מחברי ועדת החוקה.

דויטש הודה כי "אין קודקס שאכן יוכל לייתר את הצורך ביצירה שיפוטית", אך עם זאת העריך כי "הקודקס לא יחולל מהפכה בתרבות המשפט הישראלית, אולם יוכל להביא לשינוי מתון במשקל הפנימי של שני המוסדות - המחוקק ובית המשפט - ביצירת משפט". כעת, בידי ח"כ רותם וחבריו להשפיע על מידת השינוי של שיווי המשקל הזה.

אגב, דויטש טען כי עלות הטמעתו המקצועית של הקודקס בעבודת עורכי הדין לא תהיה גדולה במיוחד, בגלל שהוא מגלם עקרונות המוכרים לאנשי המקצוע. לדעתו, בטווח הארוך כולם ירוויחו מהקודקס ולכן ההשקעה כדאית.

פרידמן, לעומת זאת, סבור כי שיטת הפרשנות של אהרן ברק דווקא יוצרת עלות כבדה הנופלת על כתפי הציבור הרחב. "האומנם מוצדק להטיל על הלקוחות לממן את ההתדיינות הכרוכה בהבהרת הוראת חוק אשר נכתבה מראש בציפייה שבתי המשפט ימלאו אותה תוכן?", תהה פרידמן בשנות ה-70. יש לציין כי למרות עמדתו, לא בלם פרידמן את קידום החוק במשרד המשפטים.

אין התייחסות לשוויון

האם הקודקס נותן ביטוי לערכים חברתיים? בהצעת החוק יש עקרונות יסודיים. אחד מהם הוא העקרון לפיו "לא ייצא חוטא נשכר". קו מדיניות נוסף בקודקס הוא הגנה על צד חלש מול צד חזק ממנו.

למרות זאת, יש הסבורים כי לא נעשה די. פרופ' דפנה ברק ארז העירה במאמר שכתבה לפני שנים אחדות, כי אמנם הצעת הקודקס כוללת רפורמות שנועדו לשפר את ההגנה על צדדים חלשים, אך בסעיפים המבטאים את התכלית הכללית של ההצעה, אין התייחסות ספציפית לערכים כמו שוויון, למשל.

ח"כ רותם, יש כאלה שטוענים שהקודקס לא נותן ביטוי לצדק חברתי.

"אם אתה שואל אותי זה בדיוק ההיפך. זה חוק שכולל צדק, יושר, חברתיות וכל הדברים האלה. אתן לך דוגמה. כשאני ואתה עושים חוזה, למשל חוזה שבו אני משכיר לך דירה. ואז אין לך כסף לשלם ואתה מפר את החוזה, והאפשרות שלך היא ללכת לרחוב. אז יגיד השופט 'זה לא צודק כי אין לך לאן ללכת'. אבל לא לכל אחד זה אותו צדק.

"הנה, לאחרונה דיברו על זה חברי הכנסת של הצדק החברתי, דב חנין וניצן הורוביץ, בדיון על נושא ההוצאה לפועל. אמרתי להם שהם חושבים על איש עשיר שמשכיר דירות לסטודנטים, אבל אני דואג לזוג זקנים שמשכירים את הדירה שלהם כדי לממן את עלות בית האבות. אם שופט יבוא ויגיד להם לא לפנות את הדייר שלא משלם, אז גם הם לא יוכלו לשלם לבית האבות ואז גם אותם יזרקו לרחוב. אז חברי הכנסת האלה אמרו לי שגם הזקנים יפנו לבית המשפט והוא יעצור את זה. הקודקס הזה נותן לדברים חוץ משפטיים - בשיקול דעת של שופט - להיכנס. זה בעקרונות היסוד של החוק".

אתה תבלום את הגישה הזו?

"אני תמיד ניתן לשכנוע. נקיים דיונים ונשמע".

קולו של הציבור לא נשמע בתהליך העבודה על החוק.

"זה חוק משפטי מאוד. השאלה היא אם הציבור יודע להביע עמדה בחוק שהוא כל כך משפטי, חוק שקובע מהם דיני החוזים, הנזיקין והירושה. צריך הבנה בדברים האלה. כמות הפרופסורים שביקשו להיפגש אתי בעניין החוק הזה היא אדירה".

כמה זמן תימשך העבודה על החוק?

"כמה דיונים שצריך. אני לא מתחייב לסיים במושב הכנסת הזה".

אבל הזמן דוחק. אתה יודע שמדברים על תקיפה קרובה באיראן.

"אה, זה דיבורים".

הצעת חוק דיני ממונות - שאלות ותשובות

מה ישתנה בעקבות הקודקס החדש?

כל חוקי החוזים, פקודת הנזיקין והחקיקה נלווית לה, חוקי המקרקעין, המיטלטלין והנאמנות, חוק הירושה וחוק ההתיישנות.

מה לא ישתנה?

דיני המשפט המסחרי-כלכלי, כמו חוק החברות וחוק ניירות ערך, ותחומים כמו הגנת הצרכן. הגבלים עסקיים ודומיהם נותרו מחוץ למסגרת החוק.

האם החוקים עצמם צפויים להשתנות מבחינה מהותית?

החוק ברובו מגלם הסדרים שכבר התגבשו בפסיקה במשך שנים, אך בתחומים שבהם נותרו פערים עושה החוק מאמץ להשלים את החסר. לעומת זאת, יש תחומים שנויים במחלוקת, כמו פרשנות חוזים (הלכת אפרופים), שבהם מאמץ החוק - כפי שהוא מנוסח כעת - את ההסדר הקיים בפסיקה ולא את ההסדר שאומץ בשנה שעברה בחוק.

האם מדובר בחוק יסוד?

לא. מדובר בחוק רגיל שניתן יהיה לשנותו בכנסת ברוב רגיל, אבל הוא כפוף לחוקי היסוד והוא יפורש לאורם.

האם היו מחטפים אינטרסנטיים בניסוח החוק?

עדיין לא. החוק גובש על ידי מומחי משפט רבים וכיום הוא משקף תפיסה כוללת. הכנסת היא המקום שבו צפויים המאבקים והמחטפים.

מי יזם את החוק?

החוק הוא יוזמה שהחלה במשרד המשפטים לפני כ-40 שנה, על ידי מי שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה פרופ' אורי ידין ז"ל. גיבוש החוק קיבל תנופה מאהרן ברק, בעת שזה היה היועץ המשפטי לממשלה בשנת 1976.

מהם יתרונות החוק?

החוק יעניק ודאות רבה יותר ומסגרת כוללת למשפט האזרחי. החוק מגלם עקרונות משפטיים מודרניים של הגנה על הצד החלש ומדיניות של צדק. לדעת מחבריו, החוק מחזק את משקלה של החקיקה ומצמצם את מתחם שיקול הדעת של בתי המשפט.

מהם חסרונות החוק?

עורכי הדין יצטרכו להשקיע זמן ומשאבים רבים בלימוד ההסדרים. כאשר יתגלגלו שאלות של פרשנות החוק לבתי משפט, תיפול על הצדדים המתדיינים העלות הכלכלית של בירור ופרשנות הסוגיות החדשות שיתעוררו - ושייתכן כי במצב שטרם חקיקת הקודקס היו כבר פתורות. כמו כן, לכל אחד מההסדרים לחוק יש יתרונות וחסרונות ספציפיים ועליהם כנראה יתקיים דיון בכנסת באופן פרטני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#