יורשת המיליארדים הפכה לסמל המאבק נגד הפיטורים בבנק הפועלים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יורשת המיליארדים הפכה לסמל המאבק נגד הפיטורים בבנק הפועלים

במשך חמש שנים לא התבטאה שרי אריסון בנושאים הקשורים לבנק הפועלים; מסיבת העיתונאים שכינסה לאחרונה גררה אותה למרכזו של המאבק שמנהלת ההסתדרות בהחלטת הבנק * שרי אריסון מאיימת לתבוע ההסתדרות ב-10 מיליון דולר * שרי אריסון: "מעניין שפרץ שכח ושוכח כל יום כמה אלפי עובדים הוא פיטר" * רני רהב שלח מכתב בתפוצה של 500 אישים במשק כתגובה לדבריה של יחימוביץ' על שרי אריסון

תגובות

בחמש השנים שבהן היא בעלת המניות הגדולה ביותר בבנק הפועלים (פעלים: ת"א) , מעולם לא התבטאה שרי אריסון בנושאים הקשורים לבנק, מטוב ועד רע. היא התרכזה בפעולות הצדקה שלה, לא סיפקה כל תחזית או ניתוח עסקי, ושמרה על פרטיותה בקנאות.

מסיבה זו התפלאו רבים כאשר כינסה לפני כחודש מסיבת עיתונאים בהולה, שנועדה להשיב לדברי הביקורת של ועדי העובדים בבנקים נגד בעלי השליטה בבנק הפועלים, ובהם אריסון, בעניין פיטוריהם של 900 מעובדי הבנק. היה זה זמן קצר לאחר שוועדי העובדים של הבנקים פירסמו מודעה שבה נכתב: "בנק הפועלים זורק 1,000 עובדים לרחוב בגלל תאוות בצע, כי מיליארד וחצי שקלים של רווח לא מספיקים לבעלי המניות".

על שלט שנשאו מפגינים מאחד הוועדים נכתב "שרי אריסון רודפת בצע". זה כבר הרתיח את אריסון, ובעצתו של איש יחסי הציבור שלה, רני רהב, החליטה לכנס מפגש מיידי עם עיתונאים. החלטתה עוררה בבנק הפועלים חששות בשעות שקדמו למפגש. בחודשים האחרונים הקדישו בבנק שעות דיונים רבות כדי לתת מענה לכל הסוגיות הנוגעות לפיטורים, ובכלל זה גם להיבטים ציבוריים ותקשורתיים. החשש היה כי התבטאויות מעוררות מחלוקת של אריסון יסיטו את הטיפול בפרשת הפיטורים למחוזות לא רצויים.

אבל בסיומו של אותו מפגש חשו רבים בבנק, ובהם מקורביה של אריסון, כי הוא היה מוצלח משום שהיא הצליחה להעבירה את המסרים היטב, בפשטות ובכנות. היא התייחסה להחלטה לפטר עובדים כאל כורח המציאות עקב המשבר הופקד את המשק, הבהירה בגילוי לב שאם המהלך הזה לא ייעשה כעת, הבנק ייאלץ להתמודד בעתיד עם קשיים חמורים יותר, והדגישה את העובדה שפיצויי הפיטורים הם מכובדים בקנה מידה ישראלי. היא לא התהדרה באותו מעמד בתרומותיה הנדיבות, ולא התנצלה על החלטת הבנק לפטר עובדים.

חודש חלף מאז אותו מפגש, וכעת ברור כי החלטתה של אריסון להתראיין בפעם הראשונה בעניין עסקי, גררה אותה למרכזו של המאבק שמנהלת ההסתדרות בהחלטת הבנק. אף שקבוצת בעלי השליטה בבנק הפועלים כוללת מלבד אריסון את משפחת דנקנר ומשקיעים אמריקאים כמו מייקל שטיינהרדט, משפחת שוסטרמן, לן אברהמסון ולו רניירי, ההסתדרות ממקדת את מאבקה רק באריסון, שהונה האישי מוערך ב-3.3 מיליארד דולר.


הישראלית העשירה ביותר

היורשת של תד אריסון, שבכלל לא רצתה את שלל העסקים שהוריש לה אביה, ועבר זמן עד שלמדה לאהוב אותם, הפכה לסמל מייצג של "הרעים והעשירים" בפרשה. תוך כדי כך, היא הסיטה את האש מכמה מקבלי החלטות בבנק, ובראשם היו"ר שלמה נחמה, סגן היו"ר דני דנקנר והמנכ"ל אלי יונס, שרמת מעורבותם בתוכנית הפיטורים גדולה לאין ערוך משלה.

אריסון, מעצם מעמדה כישראלית העשירה ביותר וכאחת מעשירות תבל, שיחקה למעשה לידיהם של אנשי ההסתדרות וועדי העובדים, אשר חיפשו דמות שיהיה ניתן למקד בה את המאבק, ושמחו להכניס עניין לקמפיין הבחירות של מפלגת עם אחד בראשות עמיר פרץ. למעשה הבחירה בה היתה מתבקשת.

מה יותר קל מלהציב מובטל מבוגר מעיירת פיתוח שזה עתה איבד את מקום עבודתו בבנק, אל מול יורשת המיליארדים שחולשת על אימפריה הכוללת את בנק הפועלים, חברת שיכון ובינוי, מחצית מחברת התקשורת יורוקום, חלק מחברת שיט התענוגות הגדולה בעולם קרניבל קרוז ועוד שורה של חברות בישראל ובחו"ל?

לפני שבוע התעוררה חמתה של אריסון בשנית, כאשר גילתה ליד ביתה בצפון תל אביב שלטי חוצות גדולים שבהם נכתב "שרי אריסון צוחקת - 900 משפחות בוכות". באמצעות עורך דינה ראובן רייף היא פנתה להסתדרות, לפוסטר מדיה שהמודעות פורסמו על שלטיה, וכן למערכות העיתונים, בדרישה להסיר את המודעות מיידית, ואיימה בהגשת תביעה בסך 10 מיליון דולר.

פוסטר מדיה הסירה את המודעות. אחר כך התברר כי לאריסון החזקה עקיפה בחברה, דרך חברת גאון החזקות. לאריסון 6.25% מגאון החזקות המחזיקה במלוא הבעלות בפוסטר מדיה. גם "מעריב" ו"הארץ" הסירו את המודעות, ופירסמו במקומן אחרות; "ידיעות אחרונות" לא הסכים מלכתחילה לפרסם את המודעות נגדה. איום התביעה של אריסון, והסכמתם של אמצעי התקשורת השונים להסיר את המודעות נגד שרי אריסון, עוררו זעם בהסתדרות, שראתה בכך ניסיון לסתימת פיות.

בעיני אריסון לא היה זה ניסיון לסתום פיות, אלא רצון טבעי להגיב על מה שנראה בעיניה כשקר מוחלט. למקורביה הבהירה כי הפיטורים בבנק הפועלים כלל לא מצחיקים אותה, וכי אינה מסכימה שילדיה יראו שלטים המציגים אותה באופן שקרי. "הם יכולים להגיד שנתתי יד לפיטורים כי אני חושבת שזה צו השעה. לא היתה לנו ברירה אחרת. זה בסדר, כי זו האמת. אבל לא צחקתי, לא חגגתי ולא רקדתי", אמרה אריסון לאחד מידידיה לפני ימים מספר.

אריסון, בהחלטתה להתייצב אישית וחזיתית מול ההסתדרות, הפכה לא רק לסמל במאבק מול בנק הפועלים, אלא לסמלה של ישראל העשירה, השבעה, הרחוקה מדאגות קיומיות, בעידן שבו יותר ויותר ישראלים חשים לא בטוחים במקום העבודה שלהם ולא מצליחים לגמור את החודש. הסיכויים לצאת טוב ממאבק כזה, יודע כל יח"צן מתחיל, הם קלושים.


תדמית הפוכה

רבים מתקשים להבין מדוע דווקא אשה שנחבאה אל הכלים בתחום העסקי ואשר היו לה הרבה הזדמנויות להיחשף בהקשרים מחמיאים יותר, בחרה להיחשף ולהתייצב דווקא בסוגיה כה טעונה כמו פיטורי מאות עובדים. האם לא הבינה אריסון שמדובר בקרב על תדמיות?

מקורב לאריסון אומר כי העצוב בסיפור הוא שהתייצבותה במאבק זה יצרה לה תדמית הפוכה לגמרי מכפי שהיא באמת: היא לא כוחנית, אבל היא מאיימת על אמצעי התקשורת בתביעת דיבה חסרת תקדים של 10 מיליון דולר; היא לא שחצנית, אבל היא מציגה את בעלי ההון כמי שבלעדיהם לא היתה כלכלה בישראל; היא רגישה מאוד לסבל אנושי, ותרמה עד כה כ-250 מיליון דולר למאות מוסדות, ארגונים ונזקקים, אבל הצבתה מול תמונות המפוטרים מנסה לצייר אותה כחסרת רגישות; היא מטיפה לסובלנות ולהידברות תרבותית, אך איש יחסי הציבור שלה יצא במתקפה גדושת נאצות נגד העיתונאית שלי יחימוביץ.

רהב עצמו אומר כי מכתבו נגד יחימוביץ לא נשלח על דעתה של אריסון וכי אם היתה יודעת על כוונתו לכתוב מכתב שכזה, היתה מונעת זאת ממנו.


השקעה כושלת

למעשה, אם בוחנים את השקעתה של אריסון בבנק הפועלים, מגלים כי גם זו אינה מספקת לה כל סיבה לצחוק. אביה רכש יחד עם משפחת דנקנר ושותפיו האמריקאים 43% מהבנק ואת השליטה בו ב-1.37 מיליארד דולר. העסקה בוצעה לפי שווי של 3.2 מיליארד דולר. כיום שווי הבנק בבורסה הוא 1.6 מיליארד דולר בלבד, כלומר 50% משוויו לפני חמש שנים.

במשך השנים חילק הפועלים דיווידנדים לבעלי המניות בסכום של כ-2 מיליארד שקל, אך עדיין מדובר בשחיקה חדה של עשרות אחוזים בערך ההשקעה. לאריסון השקעות החזקה של 20.7% מבנק הפועלים, והמשמעות היא שהחברה הפסידה מההשקעה בבנק הפועלים כ-200 מיליון דולר (בניכוי דיווידנדים שקיבלה). בשלב זה אפשר להגדיר את ההשקעה של אריסון ושותפיה בבנק הפועלים ככושלת, אך בעלי השליטה בבנק אומרים כי הם מאמינים בבנק ורואים בו נכס טוב והשקעה לטווח רחוק.

לפני כשלוש שנים נפוצו שמועות לפיהן שרי אריסון מעוניינת לחסל את השקעותיה בישראל. למעשה היא אף הודיעה בעצמה על כוונתה למכור את חברת שיכון ובינוי, אך חזרה בה לאחר זמן קצר. באותו זמן מאסה אריסון בפעילותה העסקית בישראל, ואף שקלה לתלות שלט על דירת ביתה "חזרתי למיאמי". ואולם מאז היא שוכנעה על ידי חבריה כי יש לה תפקיד חשוב במשק הישראלי, הן במישור החברתי והן במישור העסקי, והחליטה לבסס את עסקיה כאן ולהתמסר להם. במסיבת העיתונאים שקיימה לפני חודש נשאלה אריסון אם בכוונתה למכור את בנק הפועלים; תשובתה היתה: "אני לא מוכרת שום דבר, משום שאכפת לי מהמדינה. במצבו הקשה של המשק בטח לא אעשה כזה דבר. בעתיד, עוד שנה-שנתיים, כאשר המשק יתאושש, אשקול את צעדי בהתאם למצב העסקים".

אריסון קיבלה לידיה את עסקי אביה לאחר מותו באוקטובר 99', ובתחילת הדרך לא שררה הרמוניה בינה לבין מנהל עסקי המשפחה בישראל, שלמה נחמה. לאחר כמה חודשים, תוך מאמץ משותף של שניהם, הוסדרה מערכת היחסים ביניהם, וכיום היא מוגדרת על ידי מקורביהם "מצוינת". "הם קרובים מאי פעם, מתייעצים על בסיס יומי וחשים שותפים לדרך. שרי מעורבת בכל החלטה של הבנק, ומכירה בכך שנחמה מוביל את כל עסקי הקבוצה ואת הבנק", אומרים המקורבים.

מקור המכיר את אריסון אומר כי היא היתה יכולה להגיע בקלות למצבו של ארווין אייזנברג, שחיסל את השקעות המשפחה בישראל לאחר מות אביו שאול. "אבל שרי מרגישה מחוברת לישראל, זה ביתה. חשוב לה לתרום לכלכלה ולחברה בישראל, ולכן היא עושה מאמצים כדי לשמור על האימפריה העסקית שלה כאן".


אריסון השקעות

* שיעור ההחזקה בבנק הפועלים: 20.74%

* שווי ההחזקות באוקטובר 636 :'97 מיליון דולר

* שווי ההחזקות כיום: 332 מיליון דולר

* דיווידנדים שקיבלה החברה מהבנק: 100 מיליון דולר

* תשואה ממוצעת על ההון העצמי בשנים 11.2% :'02-'98



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#