ועדת המומחים של ראשי המחאה: "הממשלה לא ביצעה מעולם הערכה שיטתית של תוצאות ההפרטה" - מחאת האוהלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת המומחים של ראשי המחאה: "הממשלה לא ביצעה מעולם הערכה שיטתית של תוצאות ההפרטה"

צוות המומחים בתחום המינהל הציבורי המליץ לבטל את חוק ההסדרים ולהפקיע מידי אגף התקציבים את המונופול על הכנת תקציב המדינה

12תגובות

>> צוות המומחים בתחום המינהל הציבורי, שמייעץ לראשי המהפכה החברתית, הגיש לפני כמה שבועות את המלצותיו. לדעת הצוות, שתי נקודות החולשה המרכזיות של המשק הישראלי הן תהליך ההפרטה ותהליך התקצוב.

בראש הצוות עמד נציב שירות המדינה לשעבר, פרופ' יצחק גל-נור, ומסקנותיו הסופיות היו להקפיא לגמרי את תהליכי ההפרטה במשק עד לגיבוש מדיניות הפרטה כוללת, לבטל את המונופול של אגף התקציבים על הכנת תקציב המדינה, לבצע רפורמה מקיפה בשירות המדינה - כולל צמצום מספר משרדי הממשלה ל-15 לכל היותר וביטול העסקת עובדים ללא זכויות בממשלה, להעביר סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי ולבטל את שיטת ההפרטה הזוחלת שגורמת להתפרקות המדינה מאחריותה.

בצוות המינהל הציבורי של המחאה הציבורית חברים גם ורד ליבנה (יו"ר שותפה), מאג'ד אלחאג', דבי גילד-חיו, ניסן לימור, אן סוציו, רחלי רמברנדט, ורדה שיפר, טליה ששון ורכזת הוועדה, רעות מרציאנו.

בנושא ההפרטה קבע הצוות כי "במדינת ישראל קיימת מאז שנות ה-80 מדיניות עקבית של הפרטה. הנחת המוצא במדיניות זו היא כי הפקת מוצרים ומתן שירותים באמצעות ארגונים עסקיים יעילה יותר ומושחתת פחות. על פי תפישה זו קודמו מהלכי הפרטה במגוון רחב של תחומים, ובהם תשתיות, רווחה, חינוך, בריאות ודיור".

עוד קבע הצוות כי "ההפרטות של שירותים ומוצרים והעברתם מהמדינה לידי גורמים לא ממשלתיים יורדת לעתים לשורשי סמכות המדינה ואחריותה בתחום הבטחת השוויון, האיכות וזכויות היסוד של תושבי המדינה ורווחתם. אחת השיטות הנפוצות להפרטה היא ייבוש תקציבים בשירותים ציבוריים והצגת ההפרטה כמוצא יחיד לפתרון המצוקה. הדוגמה הבולטת היתה ניסיון להקים בית סוהר פרטי בישראל שסוכל על ידי בית המשפט העליון".

הצוות הדגיש כי "על אף שההפרטה היא אחת הרפורמות המתמשכות והמשפיעות ביותר על החברה הישראלית, הממשלה ויזמי הפרטה אחרים במשרדי הממשלה, לא ערכו מעולם הערכה שיטתית של תוצאותיה הכלליות - או אפילו בחינה משמעותית של השלכותיה התחומיות, לגבי יתרונותיה הכלכליים, תועלתה לחברה, איכות השירותים המופרטים וההשלכות מבחינת הפגיעה בזכויות אדם או בזכויות העובדים".

מסמך המחאה הציבורית קובע כי "לממשלה אין מדיניות הפרטה. ההפרטות מבוצעות על ידי משרדי הממשלה באופן נקודתי - ללא מדיניות כללית סדורה. לא נקבעו גבולות להפרטה, קרי תחומים שאין להפריט אותם. פעמים רבות ההפרטה גרמה לפגיעה באיכות השירותים הניתנים, רמתם והיקפם, בעיקר לאוכלוסיות החלשות ביותר במדינה או ליישובים בפריפריה. למשל, כישלון הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד".

המסמך קובע כי לא מתבצעת בהפרטה בדיקת עלויות מול תועלות. "ההנחה הגורפת שלפיה גורמים עסקיים יעילים יותר במתן שירותים לא הוכחה. לעתים קרובות היעילות מושגת על ידי הורדת רמת השירות, או העסקת עובדים לא מומחים וזולים. לעתים, גם התחשיב של בעלות-תועלת היה רשלני ובדיעבד התברר שהמדינה, כלומר הציבור, הפסיד מההפרטה".

מסמך המחאה הציבורית קורא ל"הקפאת כל תהליכי ההפרטה במשרדי הממשלה, ברשויות הסטטוטוריות ובחברות הממשלתיות עד לגיבוש מדיניות הפרטה ממשלתית כוללת ואחראית". בנוסף, נכתב במסמך כי נדרשת "הפסקה מיידית של שימוש בחוק ההסדרים ככלי הפרטה". המסמך מציע גיבוש חוק להסדרת הליך ההפרטה, וכן קביעת גבולות להפרטה - כולל שירותים שאין להפריטם.

בנושא תהליך התקצוב קובע הצוות כי "תהליך התקצוב בישראל הוא מהמפגרים שבין המדינות הדמוקרטיות והריכוזי שבהן. יש לכך סיבות היסטוריות וגם חששות מוצדקים מפני פריצת התקציב על ידי גורמים פוליטיים וקבוצות אינטרס בעלות השפעה. עם זאת, התהליך כפי שהוא כיום תורם למצב הזה, בעיקר בשל הסירוב העיקש של אגף התקציבים במשרד האוצר להיפרד מהמונופול הריכוזי שבידיו על תהליך התקצוב".

המסמך מציין כי "הצעת התקציב שמכין אגף התקציבים מוגשת לאישור כאופציה היחידה, ללא חלופות. בפועל לא קיים שום גוף אחר שמנתח את ההצעה, לרבות ההנחות הכלכליות והחברתיות שעומדות בבסיסה. התהליך כולו אינו שקוף ואינו נגיש לציבור. גם ועדת הכספים של הכנסת וחברי הכנסת מקבלים את הצעת התקציב במתכונת ובמועד שמונעים דיון ממשי ובוודאי לא מאפשרים בקרה ממשית".

הצוות הציע לקבוע כי תפקידו המרכזי של אגף התקציבים הוא להציע את המסגרת השנתית של התקציב, ומשאושרה, לעמוד על המשמר שלא תיפרץ - אלא אם הממשלה החליטה שיש צורך בכך מסיבות חיצוניות או פנימיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#