משה ליכטמן: "הגיע הזמן להקים פה חברות של מיליארד דולר" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משה ליכטמן: "הגיע הזמן להקים פה חברות של מיליארד דולר"

ליכטמן, מבכירי ההיי-טק העולמי שעזב באחרונה את תפקיד סגן נשיא מיקרוסופט, מזהיר בראיון בלעדי: "הבסיס של התעשייה הולך ונחלש; הכסף שמושקע בסטארט אפים קטן"

22תגובות

לפני חמש שנים, באירוע לציון יום הולדתו ה-50, עלה משה ליכטמן, אז מנהל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל, לבמה בפאב זאפה, ושר לקול תשואות הקהל. בשבוע שעבר הוא עלה שוב לבמה, שוב לקול תשואות הקהל, אך הפעם כדי להיפרד מהעובדים. אחרי 20 שנה בחברה העולמית, ליכטמן החליט לצאת לדרך חדשה.

למרות הצד הקליל באישיותו, ליכטמן הוא אחד המנהלים ההישגיים והתחרותיים בהיי-טק הישראלי. הוא גם אחד הבכירים שבהם, בוודאי ברמה של שי אגסי מ-SAP, צפרא כץ מאורקל או דדי פרלמוטר מאינטל. "לא סחבק, אבל מנהל עם חברים", אומר גורם בתחום שמכיר את ליכטמן היטב. "הוא ביצע זינק מטאורי, ונהפך לסגן נשיא מיקרוסופט בגיל 40 וקצת".

ליכטמן מנהל קשר מצוין עם בכירי מיקרוסופט, ומכיר אישית את המנכ"ל סטיב באלמר. כשהוחלט להקים מרכז מחקר ופיתוח בהרצליה ב-2006, ביקש ליכטמן מבאלמר שיגיע הנה במיוחד כמחווה של כבוד לעובדים. באלמר נענה לבקשה בלי שאלות.

משה ליכטמן
קובי קלמנוביץ

ליכטמן, שהצטרף למיקרוסופט ב-1991, התקדם במעלה השדרה הניהולית ומילא תפקידים שונים עד שנהפך לאחד הישראלים הבכירים בהיי-טק העולמי. ביוני האחרון הוא הודיע על פרישה ממיקרוסופט לאחר חמש שנים כמנהל המרכז בישראל. שלושה חודשים אחרי הפרישה הוא מתייצב לראיון סיכום - והוא אינו אופטימי.

"הכלכלה הישראלית במצב טוב, ויש מומנטום חיובי - אבל יש עננים באופק. עלות העסקת מהנדסים בישראל גבוהה כמו בארה"ב, אבל בישראל יש מסים ותקורות שלא קיימים בארה"ב. בנוסף לבעיות האלה, שהופכות את ישראל לאטרקטיבית פחות עבור חברות היי-טק, יש תחושה של הליכה לכיוון לא בריא מבחינה מדינית. השילוב הזה - תהליך הדרום-אפריקניזציה שעוברת ישראל, התקורות והעלויות של המהנדסים כאן והפריצה של השווקים המתעוררים - יכול להשפיע על תעשיית ההיי-טק הישראלית. אותי זה מדאיג. אם זה ימשיך, נראה פגיעה בכלכלה".

למה בעצם עזבת?

"אני מאמין במערכות שמחדשות את עצמן. הקמנו כאן צוות ניהולי שהוא אחד החזקים בתעשיית ההיי-טק. הגעתי לנקודה שבה הגיע הזמן לפרוש כנפיים ולתת לאנשים אחרים בצוות להזרים חשיבה חדשה. החלטתי לעזוב לאחר שהשלמתי 20 שנה בחברה ומתוך רצון להיות מעורב יותר בתחום הציבורי. אני רואה את עצמי ממשיך להשקיע ולעזור לחברות לבנות מוצרים טכנולוגיים. אני אוהב להשתמש בידיים שלי: בגיל 20 קניתי חיפושית מודל 59, ובכל פעם שהייתי יוצא לחופשה מהצבא הייתי מפרק ומרכיב אותה. אני אוהב לבנות דברים מכניים.

"אני חושב על יוזמות לגדל חברות היי-טק גדולות עם מחזור מכירות של מיליארד דולר ויותר בשנה. ב-15 השנים האחרונות המשק הישראלי לא הצליח להוציא הרבה חברות כאלה. הבסיס של התעשייה הולך ונחלש. ההון סיכון, הכסף שמושקע בחברות הסטארט-אפ, הולך וקטן. בתחילת 2000 פעלו בישראל 133 קרנות הון סיכון, ואילו כיום יש כאן פחות מ-30. האתגר הוא לגייס הון לקרנות הון סיכון באופן גלובלי, וזה מאתגר יותר מלגייס כסף לקרנות הון סיכון ישראליות. אחת הסיבות לכך שגופים מוסדיים לא משקיעים בקרנות הון סיכון ישראליות היא שהם לא ראו שיוצאות מכאן חברות בשווי מיליארדי דולרים. המצב הזה, בשילוב העובדה שהון סיכון נע להשקעות במזרח, כי יש שם שווקים מקומיים גדולים ואפשר לעשות שם תשואה מדהימה ביוזמות מקומיות, יצרו דינמיקה שפוגעת בסטארט-אפים הישראליים.

"מעבר לכך, יש גם עניין תרבותי. תרבות 'המסודרים' יוצרת אצל היזמים תחושה שאם מכרת סטארט-אפ לחברה גדולה בעשרות מיליוני דולרים - עשית את זה. בארה"ב איש לא מתרגש מאקזיט כזה. אין כאן מספיק יזמים שרוצים להקים חברה בשווי מיליארד דולר.

"בעיה נוספת היא שבישראל חסר הון שמושקע בחברות טכנולוגיה בשלות, מה שמכונה שלב צמיחה (Growth Stage). כל תעשיית ההון סיכון מכוונת למה שמכונה 'השקעות בשלבים מוקדמים', להנבטת חברות חדשות. אבל כשאותן חברות מגיעות למכירות של 10 מיליון דולר וזקוקות להשקעה גדולה כדי להמשיך לצמוח, אין להן ממי לקבל מימון. לכן ליזמים הישראלים אין אלטרנטיבה: האפשרות היחידה שלהם היא למכור את הסטארט-אפ ב-20 מיליון דולר".

קובי קלמנוביץ'

ליכטמן מצהיר כי הוא מתכוון להקדיש חלק מזמנו למדינה. "אני מוריד את הכובע בפני אנשים כמו אראל מרגלית, שהחליטו לצלול לקלחת הפוליטית. אני מאמין שמנהיגי ישראל מתנהגים בצורה טקטית ופחות פועלים לפי חזון. אני מתכוון להשקיע מזמני כדי למנוע סיטואציה שבה נהיה מבודדים מהעולם הנאור, כי אם זה יקרה - תהיה לכך השפעה שלילית על הכלכלה".

אתה מאמין שמנהיגי המדינה לא חוששים מספיק ממצב כזה?

"הם חושבים שהסיכוי שישראל תגיע לבידוד הוא קטן. אין ספק שייגרם נזק אם אכן נגיע למצב כזה".

מה חשבת על המחאה החברתית של הקיץ?

"אני מאמין גדול במחאה. היא חיממה את לבי. השתתפתי בחלק מהפגנות, ואני מכיר אנשים שמתקשים לגמור את החודש. אני בעד שינוי סדר העדיפויות של המדינה: לשים יותר דגש על רווחה כלכלית, על יכולת לנהל חיים נורמליים. אני גם מתחבר לדרישה של נשיאה מאוזנת יותר בנטל. אין כל צידוק מוסרי לכך שיש כאן מגזרים שלמים שנושאים על כתפיהם מגזרים אחרים".

איפה האחריות שלכם? כמה עובדים מבוגרים, ערבים או חרדים מעסיקה מיקרוסופט במרכז המו"פ?

"נכון, אנחנו לא מעסיקים מספיק מבוגרים, ערבים וחרדים. הגיוס שלנו מתעלם מהמוצא של העובדים, אבל בשורה התחתונה אין ספק שהמספרים מדברים בעד עצמם. אני מקווה שהדברים ישתנו. אנחנו שותפים ליוזמה של הנשיא שמעון פרס לשלב ערבים בחברות היי-טק. ערכנו מפגשים כדי ללמוד את המצב".

בישראל חסרים סיפורי הצלחה של אנשים כמוך: אנשי עסקים יצרניים שתורמים ליזמות ולחדשנות. השיח עסוק בעיקר בטייקונים, בקרטלים ובמונופולים. האם זה נובע מכך שאנשי עסקים כמוך לא עושים לעצמם מספיק יחסי ציבור?

"מבחינתי, הצלחה אינה כותרות בעיתונים, אלא החיוכים של האנשים שמשתמשים במוצרים שאנחנו מפתחים".

טייס שרוצה להיות אסטרונאוט

ליכטמן נולד בתל אביב. אביו יונה הוא ניצול שואה שעלה לארץ בגיל 14, ואמו רות היתה עקרת בית. בתחילת שנות ה-70 הוא נחשף לעולם המדע והטכנולוגיה בחוגי נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב, אבל מעיד שהתחום שיעמם אותו. הבית השני שלו באותה תקופה היה הצופים, גדנ"ע אוויר וקלוב תעופה. "האמת היא שהיי-טק היה הבחירה השנייה שלי", הוא אומר. "הבחירה הראשונה היא תעופה. מגיל צעיר בניתי טיסנים".

ליכטמן חלם להיות טייס קרב, ומימש את חלומו בצבא. הוא שירת בטייסת פנטומים, ותקף בלבנון במלחמת שלום הגליל. "השתתפתי בכל מיני מבצעים", הוא אומר. "לא הזדמן לי להשתתף בקרב אוויר, אבל ירו אלי מהקרקע. בלהט הקרב זה לא היה מפחיד. החלום שלי היה להיות אסטרונאוט. חשבתי שזה מסעיר לגלות כוכבים חדשים".

לאחר השירות הצבאי התכוון ליכטמן להמשיך לעבוד בעולם התעופה, לתכנן ולבנות מטוסים. את הקריירה הזאת הגשים לבסוף דווקא אחיו התאום אריק, שלמד אווירונאוטיקה. ליכטמן בחר ללמוד הנדסת מחשבים בטכניון. "תוך כדי הלימודים התחלתי לעבוד בחברת סטארט-אפ, אף על פי שאז לא קראו לזה ככה. זו היתה תקופה אחרת. היזמים מימנו את עצמם, כי לא היו קרנות הון סיכון. הייתי עובד בימים ולומד בלילות, כך שעד סיום הלימודים צברתי ניסיון מעשי לא מבוטל". שנתיים לאחר סיום התואר החליט ליכטמן לכתוב ספר עם חבר. התוצאה, "המדריך השלם לשפת C", נהפך לרב מכר בעולם המחשבים.

תוך כדי העבודה בסטארט-אפ הגיע ליכטמן למסקנה שהוא רוצה להשתלב בפן העסקי של עולם הטכנולוגיה. ב-1989 החל ללמוד לתואר שני במינהל עסקים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). שנתיים לאחר מכן הוא התקבל לעבודה במיקרוסופט, וחזר ארצה רק 17 שנה לאחר מכן.

מיקרוסופט

בעבודתו בחברה ליווה ליכטמן את מהפכת המחשב האישי, שהחלה עם לידתה של מערכת ההפעלה חלונות 95: היא הפכה את מיקרוסופט לענקית תוכנה והזניקה אותה קדימה בתחום המחשוב האישי. ב-1995 עבר ליכטמן לחטיבת הלקוחות הפרטיים, ומונה לנשיא Softimage - חברה בת בבעלות מלאה של מיקרוסופט, ספקית של כלים ליצירת תוכני מדיה דיגיטליים לסרטים, לווידיאו ולתעשיות אינטראקטיב. שלוש שנים לאחר מכן מונה לסגן נשיא האחראי לאסטרטגיה של מיקרוסופט בתחום הטלוויזיה הדיגיטלית, וב-1999 קודם למנהל העולמי של עסקי האינטרנט של החברה.

כחלק מתפקידו קידם ליכטמן את MSN, הפורטל של מיקרוסופט, ב-33 מדינות מחוץ לארה"ב. תחת הנהגתו צמח מספר משתמשי MSN, והכנסותיו ברחבי העולם גדלו ב-400%. הוא נהפך לפורטל הפופולרי ביותר באירופה, בקנדה, באוסטרליה, בניו זילנד ובכמה מדינות באסיה. בתפקידו הבא הוא היה סגן הנשיא האחראי לחטיבת הטלוויזיה של מיקרוסופט.

"למעשה התוכנית היתה לסיים את התואר ולחזור לארץ, אבל 17 שנה אחרי זה התעוררנו עם שלושה ילדים", אומר ליכטמן. "כשלבת הגדולה מלאו 16, בסוף 2005, החלטנו שזאת נקודת האל חזור. הייתי אז מנהל בכיר, אבל הגענו למסקנה שצריך לשים את המשפחה בראש סדר העדיפויות. במידה מסוימת הקרבתי את הקריירה בגלל השאיפה לחזור לארץ, אבל הבנתי שהמשפחה והחזרה לישראל חשובים יותר".

באותם ימים כלל לא היה לו ברור שהוא נשאר במיקרוסופט. "תקופה מסוימת חשבתי מה הלאה, אבל מנכ"ל מיקרוסופט באלמר ביקש ממני שאקח על עצמי יוזמה חדשה בחברה. תחילה המשכתי לנהל את עסקי הטלוויזיה של החברה מישראל, אבל היה ברור שזה לא יחזיק מעמד. אמרתי לבאלמר שאם הוא רוצה שאשאר, שייתן לי להקים מרכז פיתוח אסטרטגי בישראל. רציתי להקים כאן משהו שמייצג את כל הניסיון והחוויות שצברתי. בעבר ניהלתי מרכז פיתוח במונטריאול על בסיס חברת סטארט-אפ שרכשנו, ולאחר מכן ניהלתי את מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בעמק הסיליקון, כך שידעתי היטב מה המשמעות של ניהול מרכז פיתוח מחוץ לספינת האם. למיקרוסופט יש 20 מרכזי פיתוח מחוץ לארה"ב, אבל רק שלושה מהם מוגדרים כמרכזי פיתוח אסטרטגיים: בהודו, בסין ובישראל. מבחינתי, להקים ולנהל מרכז פיתוח אסטרטגי היה החזון, הגביע הקדוש. רציתי לשחזר את החוויה המיקרוסופטית שחוויתי, רק במקום אחר.

"כל הפעילויות שמתקיימות כיום במרכז הפיתוח בהרצליה נובעות מאותו חזון: מחקר בסיסי ומחקר מעשי, קשר הדוק עם חברות סטארט-אפ, פיתוח מוצרים מצד אחד וטיפול במוצרים קיימים מצד שני, קשר עם התעשייה, האקדמיה וקהילת ההיי-טק. זאת הסיבה לכך שנשארתי במיקרוסופט שנים רבות כל כך: היכולת להמציא את עצמי מחדש כל שלוש-ארבע שנים, לעמוד באתגרים עסקיים חדשים, לעבוד עם אנשים אחרים ולפתור בעיות שונות".

ליכטמן אינו הישראלי היחיד שבזכותו הקימה חברה גלובלית מרכז פיתוח בישראל: בארבעת העשורים האחרונים הצליחו שורה של יזמים ישראלים לשכנע את התאגידים הגדולים להקים כאן מרכזי פיתוח, שאלפי אנשי היי-טק מתפרנסים מהם. כך היה עם דב פרוהמן באינטל ועם בני לנדא ב-HP.

מרכז הפיתוח הראשון של מיקרוסופט בישראל הוקם ב-1991 בזכות שני ישראלים, ירון שמיר ואבי נתן, שמיקרוסופט לא רצתה לאבד והחליטה לאפשר להם להקים מרכז פיתוח בחיפה. "המרכז בחיפה עסק בפיתוח של מוצרים שונים", אומר ליכטמן. "זאת היתה פעילות משמעותית אבל לא אסטרטגית. ברגע שניתן האישור להקמת מרכז הפיתוח בהרצליה, הוחלט שהוא יהיה מרכז אסטרטגי - החלטה שפירושה הרחבת הפעילות בישראל באופן משמעותי. אחד הפרויקטים הגדולים שהמרכז החדש קיבל הוא פיתוח פלטפורמה לעולם הטלקום: הכוונה היתה לפתח אפליקציות מונחות מיקום שמבוססות על הידע הקיים ברשתות טלפונים. לדוגמה, אם אתה מקבל בטלפון הסלולרי שיחה ממספר לא מוכר כי המתקשר לא מופיע בספר הטלפונים שלך, בכל זאת תוכל לקבל מידע על המתקשר בזכות המידע שקיים ברשתות התקשורת. החזון הגדול יותר היה להעביר את כל מערכת הטלקום לענן מחשוב ברשת".

מיקרוסופט

האם תאגידי ענק גלובליים באמת מקימים מרכז פיתוח על בסיס אדם אחד?

"אני מניח שזה עזר מאוד. הייתי חבר הנהלה במיקרוסופט העולמית מ-1998, וזה גרם לחברה להרגיש נוח כשהיא החליטה להקים מרכז כזה בניהולי, ולהשקיע בו מאות מיליוני דולרים מדי שנה. את מרכז הפיתוח האסטרטגי בהודו הקים בחור הודי שעבד 11 שנה בארה"ב ולאחר מכן החליט לחזור הביתה. מרכזי הפיתוח האחרים של מיקרוסופט מוקמים על בסיס רכישות של חברות סטארט-אפ, אבל יש בכל זאת הבדל בין ישראל לבין הודו וסין: בשווקים במזרח הרחוק יש יותר ממיליארד לקוחות. ישראל היא סוג של הימור: חיים כאן 7.5 מיליון איש, ולא ברור אם עובדים כאן מספיק מהנדסים מצטיינים שנוכל להעסיק במרכז כזה.

"בכירי מיקרוסופט, כולל באלמר, שאלו אותי איך אפשר לגייס במדינה קטנה מאות אנשים מדהימים. בהודו ובסין פועל חוק המספרים הגדולים, ואילו אנחנו מכוונים לגיוס של האחוז העליון בלבד, העובדים הטובים ביותר. במבט לאחור נראה שההימור על ישראל הצליח: לדוגמה, השבב שעומד מאחורי הקינקט פותח בסטארט-אפ הישראלי פריים סנס".

קינקט, בקר שליטה שמתחבר לקונסולת המשחקים של מיקרוסופט 360 Xbox ומאפשר לשחק על ידי מחוות גוף, הוא אחד הגאדג'טים הנמכרים של מיקרוסופט, והוא הכניס לה יותר מ-2 מיליארד דולר.

"מדי שבוע עורכים במיקרוסופט מפגשים שבועיים שמטרתם היא לזהות חברות בעלות פוטנציאל משמעותי לשילוב במיקרוסופט, בעיקר בתחומים שאנחנו חושבים שהם אסטרטגיים לחברה", נזכר ליכטמן בדרך שעבר הקינקט. "בעיני מיקרוסופט, תחום מחוות גוף כממשק משתמש טבעי היה אסטרטגי. ב-2006 התחלנו לחשוב על הגרסה הבאה של קונסולת המשחקים Xbox, והבנו שהחזון של מוצרים המופעלים על ידי מחוות גוף משתלב לא רק עם הקונסולה, אלא גם במוצרים אחרים של החברה. ידענו שאנחנו צריכים להשקיע בתחום הזה ולגייס אליו הרבה מאוד מומחים.

"הטסנו לסיאטל נציגים משישה סטארט-אפים ישראליים, והפגשנו אותם עם מנהלים מחטיבת הבידור של מיקרוסופט. שתי חברות שלקחנו לסיור הזה, 3DV ופריים סנס, הרשימו את מי שצריך, וזה הוביל לשיתוף הפעולה ביניהן לבין מיקרוסופט. זאת היתה הנקודה שבה נטמן הזרע של הקינקט. בעיניי, קינקט ישנה את ההיסטוריה כפי שהטאבלט ישנה אותה".

פרויקט מוצלח אחר שנולד במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה הוא תוכנת האנטי וירוס החינמית Microsoft Security Essentials. "לפני שנתיים וחצי החלטנו שאנחנו צריכים להציע פתרון אבטחה חינמי", מספר ליכטמן. "60% מהמחשבים באותה תקופה, מיליארד וחצי מחשבים, לא היו מוגנים באמצעות תוכנת אנטי וירוס, ורצינו לשנות את זה. היה לנו חשוב שיהיה אפשר להתקין את תוכנת האנטי וירוס שלנו רק על גרסאות חוקיות של מערכת הפעלה. תוך שנה מהוצאת המוצר, שפחות מ-30 איש פיתחו, היו לו 100 מיליון הורדות. הוא נהפך בזמן קצר למוצר אבטחת מידע מספר אחת. זה נדיר".

"מיקרוסופט מחויבת לישראל"

יש לך תשובה לשאלה כיצד נהפכה ישראל לאומה של סטארט-אפים?

"זה לא קרה במקרה. יש כאן אוניברסיטאות מצוינות ותעשיית הון סיכון שמשקיעה בסטארט-אפים ומאפשרת ליזמים להגשים חלומות. יש כאן תרבות שמעודדת לקיחת סיכונים ומשדרת שכישלון הוא לגיטימי. המכלול הזה דומה למה שקיים בעמק הסיליקון. מה שייחודי לישראל הוא יחידות המודיעין של צה"ל: בכל מקום אחר בעולם המצטיינים בכיתות הריאליות עושים תואר באוניברסיטה ואז נכנסים לתעשיית ההיי-טק כדי לעשות לביתם. בישראל, לעומת זאת, בוגרי התיכון מגיעים לצבא ומתמודדים כבר בתחילת הדרך עם בעיות, עם ניהול של קבוצות. כשהם יוצאים לחיים האזרחיים הם בוגרים ומוכשרים יותר מצעירים שמסיימים ללמוד בסטנפורד וב-MIT.

"השילוב של התרבות הטכנולוגית הישראלית והמורשת היהודית - שהיא מורשת חוקרת שלא מוכנה להגיע למיצוי - מסייע גם הוא. אני לא מתבייש לומר שאחד הייעודים של המרכז הוא ציוני, והציונות מתבטאת בו בכך שהוא נהפך לאבן שואבת שמחזירה יהודים לישראל - אנשי היי-טק שלא ראו איך הם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם כאן.

"לכאורה, מוזר שכל חברות הענק הגלובליות מקימות כאן מרכזי מו"פ. אנחנו חולקים עמן סטטיסטיקות של דירוג האוניברסיטאות, שמראה שישראל מובילה בעולם, ומקדימה את בריטניה, קנדה וסין במדעי המחשב. התשובה טמונה במספרים. יש כאן משהו מיוחד מאוד וחייבים לשמר אותו".

מאז הקמתו עסק מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה בשלושה תחומים עיקריים: טלקום (פרויקט שלבסוף לא הבשיל למוצר מסחרי), אבטחת מידע ותחום האונליין. חלק מהטכנולוגיות שמיקרוסופט פיתחה בישראל הגיעו כתוצאה מרכישה של שבע חברות סטארט-אפ ישראליות. חלק מהמוצרים שמיקרוסופט העולמית עושה בהם שימוש כיום נוצרו במעבדות החדשנות במרכז, שמבצעות מחקר טכנולוגי מאפס. אחת מהן, לדוגמה, מפתחת את מנוע החיפוש בינג עבור עולם המובייל.

ליכטמן דוחה את הביקורת על היזמים הטכנולוגים הישראלים, כאילו הם מעדיפים להתעסק בפיתוחים טכנולוגיים מורכבים ועמוקים ולשים פחות דגש על צורכי המשתמשים. "העולם נהפך לשטוח: בעבר היית צריך לעלות על מטוס כדי לחוות שווקים גדולים, ואילו כיום אתה נכנס לפייסבוק. ישראלים הצטיינו בעבר באבטחת מידע ותקשורת בזכות היכולות שהם רכשו בצבא, אבל זה כבר לא המקרה. יש אספקט שאנחנו עדיין לא לגמרי תחרותיים בו, והוא חוויית המשתמש, כלומר האינטראקציה והעיצוב של המוצרים והשירותים הטכנולוגיים.

"אני משקיע בחברות פרטיות כאנג'ל מאז סוף שנות ה-90, והשקעתי בשמונה סטארט-אפים. שלושה מהם נמכרו. במקרים רבים אני רואה יזמים עם רעיון נכון, אבל המוצר מעוצב בצורה לא מושכת. תחום חוויית המשתמש לא ממש מושרש בתרבות ההיי-טק בישראל. בארה"ב, לעומת זאת, יש פקולטות שבהן אפשר ללמוד את זה".

למרות שלל המוצרים שמיקרוסופט ישראל תרמה לענקית התוכנה, עדיין אי אפשר לומר בוודאות שמרכז המו"פ שלה בישראל יתרחב. הסיבה לכך לא קשורה דווקא למיקרוסופט: זה טבעם של מרכזי מו"פ שנמצאים הרחק מבסיס האם. בתקופות קשות נוטות חברות הטכנולוגיה הגלובליות להעדיף את הפעילות בקרבת המטה, וחלקן סוגרות או מצמצות פעילויות מו"פ. במקרים אחרים המו"פ עובר למזרח הרחוק.

למרות זאת, ליכטמן מאמין שהמקרה של המרכז הישראלי יהיה שונה. "קשה להתנבא ולומר שהמרכז יתקיים לעד, ודבר אינו מובן מאליו. מצד שני, אחד הגורמים שגרמו לי לעזוב בראש שקט ובלב שלם הוא ההרגשה שלי שהמרכז כאן יישאר, גם בלעדי, שמיקרוסופט מחויבת לישראל. בעבר נבעה המחויבות הזאת מהקשר שלי עם באלמר, אך לדעתי הגענו למצב שבו החשיבות של מרכז המו"פ בישראל אסטרטגית באותה מידה כמו זו של המרכזים בסין ובהודו. ברור שהמרכז יהיה חייב להמשיך להראות הצלחות וחדשנות".

ממשיכה להמציא את עצמה

מיקרוסופט נמצאת כיום בתקופה לא קלה. היא נלחמת באפל, בגוגל ובשאר ענקיות האינטרנט והטכנולוגיה. זרם ההכנסות העיקרי שלה עדיין מגיע ממכירת מערכות הפעלה למחשבים אישיים (חלונות) ותוכנות משרדיות (Office). מצד שני, רבים מבקרים אותה על הישגיה הדלים בתחומים שמתחרותיה עשו בהם חיל, כמו מדיה חברתית, שלמיקרוסופט כמעט אין בה נוכחות.

גם בזירת האינטרנט מיקרוסופט מתקשה: הדפדפן שלה, אקספלורר, אמנם מוביל עם נתח שוק של 45%, אבל כרום של גוגל סוגר עליו במהירות. בתחום מנועי החיפוש, בינג עדיין מפגר אחרי גוגל, וגם בתחום החומרה נדמה שמיקרוסופט לא מצליחה להילחם באפל. Zune, נגן המוסיקה שלה, לא זכה להצלחה. אין לה חנות אפליקציות מרהיבה כמו זו של אפל, וגם בתחום הטאבלטים אין למיקרוסופט מוצר מתחרה חזק.

אם אפל היא מותג סקסי שמבוסס על עיצוב, וגוגל היא סמל לפתיחות ולאינספור אפליקציות, מה משדרת מיקרוסופט?

"אנחנו משדרים פרודוקטיביות, אבל אנחנו מקווים שהמוצרים שלנו כן ישדרו סקס אפיל וידברו ללקוחות ברמה הרגשית. פרודוקטיביות פונה לשכל, ואנחנו רוצים ליצור חוויה רגשית".

ב-1999 מונית למנהל MSN. הייתם אחד ממותגי האינטרנט הגדולים באותה תקופה, לצד יאהו ו-AOL. מאז MSN בירידה. נדמה שכל מותגי האינטרנט של מיקרוסופט נמחקים כעת לטובת מדיה חברתית. האם מיקרוסופט מוותרת על עולם האינטרנט?

"בתקופה שבה ניהלתי את MSN, הוא הצליח בכל הארצות דוברות האנגלית מחוץ לארה"ב. בארה"ב נותרנו במקום השלישי אחרי יאהו ו-AOL. חלק גדול מאוד מהפעילות אז היתה יצירתית, וביצענו לוחמת גרילה. בכל שוק מקומי שבו התחרינו היו לנו מתחרים חזקים כמו וואלה! בישראל, לייקוס בארה"ב ואחרים. כיום יותר מחצי מיליארד אנשים משתמשים בשירותי האונליין של מיקרוסופט.

"מה שהשתנה הוא שקמו שני מודלים עסקיים חדשים ששינו את כללי המשחק, ומיקרוסופט מאותגרת על ידיהם. האחד הוא בתחום החיפוש: קמה שחקנית, גוגל, שהיא מונופול, שעושה עבודה טובה מאוד. היא מאותגרת על ידי בינג, אבל זה אתגר גדול מאוד. המודל השני הוא רשתות חברתיות: פייסבוק עושה עבודה מדהימה ביצירת עולם שמייתר את הפעילויות שנעשו בשירותי אונליין קודם לכן.

"הדברים היפים בהיי-טק הם הדינמיות והתחרותיות הבלתי פוסקת. אני לא זוכר יום אחד שלא היה בו מתחרה ששינה את כללי המשחק. לא הגיוני לצפות שתמיד נהיה ראשונים. השאלה היא אם אתה יכול להגיב מהר מספיק לפני שאתה מאותגר תחרותית. מיקרוסופט ראויה להערכה על כך שבתחומים רבים שבהם היא אותגרה היא הצליחה להתחרות וליצור ערך, כמו בתחום המשחקים ובתחום הארגונים הגדולים. לפני 15 שנה נתפשה מיקרוסופט כחברה שפונה אך ורק ללקוחות פרטיים, וחשבו שאין לה סיכוי למכור מוצרים לחברות גדולות. ובכל זאת, היא בנתה עסק של 14 מיליארד דולר שמוכר לארגונים גדולים. קח לדוגמה את תחום בסיסי הנתונים SQL. חברות כמו אורקל ויבמ היו שמחות לקחת לעצמן את ההובלה של מיקרוסופט בתחום הזה.

"אם היית שואל אותי לפני שנה וחצי עד כמה מיקרוסופט תחרותית, הייתי אומר לך שאנחנו מאותגרים יותר מהרגיל. כיום אני מרגיש מצוין. בשנה וחצי הקרובות נוציא את חלונות 8, וכולם יראו שמיקרוסופט משיקה טכנולוגיות מדהימות ומציגה את החזון הרחב והשלם ביותר לענן.

"אתה שואל מהו המקום של מיקרוסופט במדיה החברתית ובאינטרנט, והאמת היא שאני לא מרוצה מהמצב בתחומים האלה, אף שיש לנו שותפות עם פייסבוק, והיינו הראשונים שהשקיעו בה, ולאחר מכן גם הגיע שיתוף הפעולה עמה בתחום החיפוש. השאלה היא אם מיקרוסופט צריכה להשיק אלטרנטיבה לפייסבוק, כמו שגוגל השיקה את גוגל פלוס. אישית, אני לא מאמין בחיקוי של שירותים קיימים. ניסינו את כוחנו עם שירות Live, תוכנת מסרים מיידיים שאיפשרה לקבל את כל הפידים (זרם הודעות) מפייסבוק, מלינקדאין ומטוויטר, אבל הגולשים לא השתמשו בזה. עדיין לא ויתרנו על הרעיון, כי אנחנו מאמינים שיש לו תרומה לצרכנים".

עד כמה אתה ובכירים אחרים במיקרוסופט מודאגים מהיום שבו דפדפנים כמו כרום OS יגיעו לבשלות וייתרו מערכות הפעלה?

"כשיש לך עסק שמגלגל מיליארדי דולר ממערכות הפעלה, אין ספק שאתה מודאג מהרלוונטיות של המוצר. אנחנו חושבים כל הזמן על הצרכים העתידיים של המשתמשים. חלק מהחזון שלנו לגבי מערכות הפעלה קשור לחזון הגדול שלנו, הפעלת תוכנות מהענן, והוא נולד מתוך הראייה שחלק ניכר מהפעילויות של המשתמשים יתבצעו בעתיד בענן. למיקרוסופט יש מערכת הפעלה בשם Azure, שמיועדת לשימוש בענן. בתור אחד האנשים שהובילו את יצירת חלונות 95, אתה מגלה שלא טריוויאלי שכל הפעולות של המשתמשים במחשב יבוצעו דרך הענן.

"יש הבדל בין מחשבים ומוצרים שנועדו לצרוך תוכן לבין מוצרים שנועדו ליצור תוכן. אני לא יודע עדיין מה התשובה לכך ואם מערכות הפעלה בענן יענו על כל השאלות. אני כן יכול לומר שמערכת כזאת תצטרך לתת למשתמש לבצע הרבה מאוד פעולות. בכל מקרה, מערכת הפעלה לא תהיה מיותרת. היא תשנה את מערכת הבריאות. היא תשנה את עולם התחבורה. היא תיהפך למהותית באורח החיים".

מיקרוסופט מפגרת גם בתחום הסמארטפונים. עד כמה אתה מאמין שהשקת מערכת ההפעלה שלכם לטלפונים סלולריים ושיתוף הפעולה עם נוקיה יכולים להתמודד עם אייפון ואנדרואיד?

"כשאתה פורש מחברה, כפי שאני פרשתי ממיקרוסופט, אתה אומר לעצמך שאולי הגיע הזמן לנסות מכשירים של חברות אחרות. אשתי משתמשת באייפון וחשבתי לנסות גם כן. אבל לאחר זמן קצר החלטתי שהמכשיר שלי, עם מערכת ההפעלה Windows Mobile, הוא הטוב ביותר בשבילי.

"המצב של מערכת ההפעלה של מיקרוסופט למכשירים סלולריים הוא אינדקציה לעד כמה התעשייה שלנו דינמית: אתה מסתכל כמה דקות לכיוון הלא נכון וכבר מישהו יוצא עם חידוש. מיקרוסופט פנתה בעבר בתחום הסלולר לשוק הארגונים הגדולים, כמו יצרנית בלאקברי RIM. היתה דיכוטומיה ברורה בין מכשירי טלפון לצרכנים למכשירי טלפון לאנשי עסקים. מה שקרה, וקרה מהר, הוא לידתו של האייפון וההתמזגות בין שני העולמות.

"מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט לטלפון הסלולרי היא התשובה לשינויים שקרו בתחום הזה. בניגוד לחברות אחרות, ניסינו לעשות משהו אחר ולהעניק חוויית שימוש טובה במיוחד. חברות רבות מנסות לחקות את אייפון ומציעות מכשירים דומים. אנחנו החלטנו ללכת על כיוון שונה ולהעניק למשתמש מוצר ייחודי ולא חיקוי. ממשק המשתמש של מיקרוסופט מעולה ועדיף על אלטרנטיבות אחרות.

"אני חושב שהמערכת הזאת תצליח, ולכן אני מאמין ש-2012 תהיה שנה טובה לחברה. מצד שני, צריך להתחשב בדינמיקה של השוק: לאייפון יש עוצמה בגלל המותג שאפל יצרה, וכך גם לאנדרואיד של גוגל. איש מכירות בחנות מכשירים סלולריים יציע ללקוח קודם כל אייפון, כי זאת מכירה קלה. רק אם האייפון לא יתאים לו, הוא יציע את שאר המכשירים. מה שממלא אותי תקווה הוא הביקורות הטובות שלהן זוכים הטלפונים הסלולריים שעושים שימוש במערכת הפעלה של מיקרוסופט".

איזו אלטרנטיבה תציעו לעולם האפליקציות?

"מחצית מהמפתחים בעולם משתמשים בכלי פיתוח של מיקרוסופט, כמו ויזואל סטודיו. כיום יש שוק גדול של מפתחי אפליקציות, שעושים את זה ב-99 סנט לאפליקציה, כך שברור שהם יפתחו אותן עבור הפלטפורמות הנפוצות ביותר. אנחנו עובדים כדי לייצר סביבת פיתוח שתהיה אטרקטיבית עוד לפני שיש לנו נתח שוק. אנחנו גם מציעים למפתחים לפתח אפליקציה לא רק למכשירים הסלולריים של מיקרוסופט, אלא גם למוצרים אחרים, כמו Xbox".

איך לדעתך ייראה עולם הטלוויזיה בעתיד?

"הדבר החשוב ביותר הוא לשמר את החוויה הבידורית. שלא יהיה ספק: מי שמדליק את הטלוויזיה לאחר יום עבודה, לא רוצה לעבוד. הוא לא רוצה לתקתק על מקלדת. אני חושב שיש מקום לשפר את חוויית הצפייה בטלוויזיה ולשלב יותר את הצד החברתי. מיקרוסופט מציעה את שירות Xbox Live, שמאפשר לך לשחק בקונסולה מול הטלוויזיה עם אנשים אחרים. אבל הטלוויזיה החברתית היא יותר מכך, ויש דברים רבים שצריך לחשוב עליהם: האם כשייכנסו עוד אנשים לחדר ייווצר פרופיל קבוצתי והטלוויזיה תציע תכנים אחרים? האם כשהילדים שלך ייכנסו לחדר, הטלוויזיה תציע תכנים שמתאימים להם? יש הרבה מה לעשות בתחום שיפור החוויה הבידורית שהטלוויזיה מציעה, תוך דגש על שילוב חברתיות ופרסונליות".

מיקרוסופט מתחרה כמעט בכל חזית טכנולוגית, ולא מנצחת בחלק ניכר מהן. האם מיקרוסופט היא דינוזאור נכחד?

"חברות שלא מצליחות להמציא את עצמן נעלמות. מיקרוסופט המציאה את עצמה פעמים רבות. אנחנו חזקים בעולם הארגונים הגדולים, יש לנו את Xbox, אנחנו מהמרים על הענן. בעיניי, הפוטנציאל של מיקרוסופט כיום גדול הרבה יותר מהפוטנציאל של החברה ב-1995".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#